בתשובה לידידיה, 14/07/04 16:06
הפרקליטות החליטה שלא לערער על פסיקת השופט 233565
עדיף אולי יותר שהכנסת תחוקק חקיקה ברורה בנושא, במקום שבית המשפט יאלץ לעסוק בסוגיות הסבוכות הללו שיונחו לפתחו ולספוג את הביקורת הרגילה.
הפרקליטות החליטה שלא לערער על פסיקת השופט 233581
אני מסכים. אשמח אם משפטן יאיר את עינינו באשר לחקיקה בתחום זה.

אם נגזר על בית משפט להכריע בנושא רגיש אשר בו החוק לא ברור, מוטב שיהיה זה בית המשפט העליון. כמובן, לשם כך על אחד הצדדים לגלגל את ההחלטה לפתחו.
הפרקליטות החליטה שלא לערער על פסיקת השופט 233926
יש הצעת חוק (ממשלתית?) שמאחוריה עומד ארגון ליל"ך, המציעה להתיר אי-טיפול בחולה "נוטה למות" (מי שבשל מחלתו נותרו לו שישה חודשים או פחות לחיות), שביקש זאת, כאשר אי-הטיפול מתבטא באי-מתן טיפול תקופתי (כגון דיאליזה) אך לא ניתוק של טיפול קיים (כגון הנשמה).

אין כל חוק כרגע, פרט כמובן לחוק העונשין ולחוק זכויות החולה (משני צדדים מנוגדים). ישנן פסיקות נועזות של השופט טלגם, ומאז פרישתו התיקים מטופלים על ידי השופט גורן.
מי שבשל מחלתו נותרו לו שישה חודשים או פחות לחיות 233931
ואם הוא מבקש second opinion? נראה לי מוזר להשתמש בזה כקריטריון.
מי שבשל מחלתו נותרו לו שישה חודשים או פחות לחיות 233951
מזתומרת?
מי שיש לגביו הסכמה כללית ש... וגו' 233959
''הסכמה כללית'' תוכל לקבל תוקף משפטי סופי ע''י ועדה בבית החולים.

אגב, השאלה הייתה מה יקרה אם ''הוא'' יבקש דעה נוספת. אני לא חושב שאיש בהכרה, שאינו רוצה למות, או איש שמשפחתו אינה רוצה לנתק אותו - באמת ינותק.
מי שיש לגביו הסכמה כללית ש... וגו' 234048
יפה, ואם הוא *כן* רוצה שינתקו אותו אבל הקונסנזוס אומר "יש לך עוד שנתיים לפחות של חיים - תחזיק מעמד עוד שנה וחצי, ואז נדבר"?
מי שיש לגביו הסכמה כללית ש... וגו' 234196
לא הבנתי את הפסקה השניה. מי שרוצה בהמשך הטיפול (ויש לו כסף או הטיפול נמצא בסל התרופות) -- יטופל בכל מקרה.
מי שבשל מחלתו נותרו לו שישה חודשים או פחות לחיות 234046
הרי זה רק ספקולציה לקבוע ''כמה זמן נותר לו'' ואולי רופא אחר חושב אחרת. אני לא כל כך מבין איך בית משפט יכול להתבסס על כך.
מי שבשל מחלתו נותרו לו שישה חודשים או פחות לחיות 234197
אני לא מכיר את פרטי ההצעה. אבל כמו שיגידו לך בפקולטה למשפטים אם תעלה בעיה כזו: "'איך מוכיחים' זה שייך לקורס בדיני ראיות, שנה ג', תשאל שם".
מי שבשל מחלתו נותרו לו שישה חודשים או פחות לחיות 234198
לא נראה לך שיש בעיה לבסס פסיקה ( לגבי חיי אדם!) על תוצאה עתידית לא בדוקה?
''נוטה למות'' 234268
השאלה אם אדם "נוטה למות" או לא היא הפחות-קריטית בעיני בתהליך. בעולם אידאלי היו מתירים לכל מי שרוצה למות, בדעה צלולה, לממש את רצונו, כלומר, בלי התנאי של "נוטה למות". למשל, מה לגבי מי שהוא צמח לצמיתות ורוצה למות? ממילא אין כל כך מהות מאחורי ההגדרה הזו.

ולעניין "תוצאה עתידית לא בדוקה", כך פועל המשפט בכל יום, יחד עם "מסקנות לא בדוקות על העבר". ולא רק המשפט. יש טכניקות התמודדות מגוונות עם העניין, אבל בסופו של דבר קבלת כל החלטה שהיא – כולל אי-החלטה – נעשים לעולם בתנאי אי-ודאות.
''נוטה למות'' 234270
אני חושב שיש הבדל מהותי בין אי ודאות לגבי העבר ואי ודאות לגבי העתיד, אבל אולי אני לא יודע מספיק פילוסופיה.

אני חושב ששיקולים כמו '' הוא ימות עוד שישה חודשים, לכן יש לאשר את בקשתו להתנתק'' זה בריחה מהתמודדות עם הבעיות האמיתיות, ואני מסכים עם תאוריך לגביהם.
''נוטה למות'' 234324
לא לגמרי בריחה. זה אומר שהחוק עתיד לתת פתרון רק לדילמות ''קטנות'' יחסית, כשגודלן מחושב לפי מידת קיצור החיים הכרוכה בהליך.

אבל ייתכן שבאמת יש בעיה באותם מקרים שבהם קל להסכים שאיכות החיים ירודה ביותר, אע''פ שתוחלתם אינה קצרה. לא קראתי את הנוסח המוצע, רק את הדיווחים אודותיו, אז אינני יודע אם יש התמודדות עם הבעיה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים