בתשובה ליהונתן אורן, 18/07/04 10:49
סיבות לא-מודעות 234209
אני לא מבין - נניח שאתה רואה שתי תינוקות, האחת שמנמונת, צחקנית ופעלתנית, עיניים כחולות וכו', עור צח ובהיר. השניה שמנמונת, צחקנית ופעלתנית, עיניים שחורות וכו', עור שחור. לאיזו מהן אתה תמשך אינסטינקטיבית ורגשית ולאיזו מהן תמשך בצורה מודעת מצוות אנשים מלומדה?

תשובה מהתחום היונגיאני - כדי להרגיש משיכה למישהו, צריכה להיות בתוכך התאמה מראש. אם עיניים כחולות גורמות לך הרגשה טובה, הרי מראש אתה צריך להיות מוכן לקבל עיניים כחולות. זה לא הסבר בדיעבד, אבל הוא לא מסתמך על שום דבר מודע. העולם מורכב מרצף וממורכבות סימולטנית, והרצון להסתכל על ארועים בדידים הוא לגיטימי ואולי הצורה האפשרית היחידה להפיק איזה ידע מדעי, אבל צריך תמיד לזכור שהבידוד הזה הוא מלאכותי ולכן יש בו עיוות.
סיבות לא-מודעות 234263
ברור שצריכה להיות בתוכך איזושהי התאמה מראש. האם אתה מכניס גם את התהליכים הפיזיולוגיים של ראייה, שמיעה, מישוש לתוך תחום ה"סיבות לא מודעות"? בודאי שהתהליכים האלה מתרחשים, ובודאי שאנחנו לא מודעים להם. אבל זה לא מה שבד"כ נקרא "סיבות לא מודעות".
אני מניח שיש גם בסיס ביולוגי לחוויות אסתטיות. אם אתה מוכן לקרוא לכל מה שקורה בגוף שלנו "סיבות לא מודעות", אין לי בעיה עם זה.

אני לא מסתכל על אירועים באופן בדיד. אני מנסה לטעון שהחוויה של "למצוא חן" היא חוויה אסתטית ולא פסיכודינמית. בכך אני משייך אותה לסוג אחד של חוויות ולא לסוג אחר. אני אמנם חושב שאין שתי חוויות אסתטיות זהות, אבל זאת צורה מתונה מאוד של בידוד החוויות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים