בתשובה לאלון עמית, 18/07/04 11:50
סיבות לא-מודעות 234262
1. הטענה שסיבות לא-מודעות גורמות לאובייקט למצוא-חן בעינינו, פירושה שיש תנאים מסוימים שעל האובייקט לענות עליהם, ואם הוא מתאים לתנאים אלה, הרי הוא מוצא-חן בעינינו. אם אובייקט מוצא-חן בעיניי בגלל א', ב' ו-ג', הרי כל X שיש לו תכונות א', ב' ו-ג' ימצא-חן בעיניי באותה מידה ובאותו אופן.

2. הטענה ב-‏1 תקפה גם לגבי סיבות מודעות. אני חושב שאין למצוא "סיבות" במובן הזה. אובייקט מוצא-חן בעינינו בגלל צירוף אסתטי ייחודי (אסתטי במובן הרחב, לא רק "יפה"). שיפוט אסתטי הוא עניין לחוויה ישירה. אנחנו לא יכולים לשפוט מושאים אסתטיים באמצעות מערכת כללים ולא לפרוט אותו למערכת סיבות. ובכל מקרה, מערכת כזאת לא תעזור לנו, כי אנחנו צריכים *לחוות* מושא כדי לדעת את הערך האסתטי שלו. באותו אופן, אוסף סיבות לא יכול ליצור את החוויה של "מציאת-חן". אין כללים לכך, והיא תוצאה של חוויה ישירה.
כשאני טוען טענה תצפיתית, למשל, "אתה לובש חולצה שחורה" – איזה סיבות, במובן זה, יש לטענה הזאת? אני חווה שזה כך. אני חווה את התמונה כיפה. אני חווה בחורה כמוצאת-חן בעיניי.
סיבות לא-מודעות 234264
אבל אם האובייקט מוצא חן בעיני בגלל צרוף של א' - ת' סיבות, הסיכוי שאתקל בעוד אובייקט עם אותן תכונות בדיוק הוא אפסי. החוויה שאתה מתאר אמנם נתפסת כחוויה שלמה, אבל אני לא רואה איפה הפסול בטענה שהיא מורכבת מהרבה ''תת-חוויות'' נפרדות. לפחות לגבי יופי נשי, נדמה לי שאפילו הצליחו להראות כמה מאפיינים שמרכיבים אותו (עבור האדם ה''ממוצע'', אם אתה מרשה להשתמש ביצור הפיקטיבי הזה) - סימטריה, עיניים גדולות, שפתיים מלאות וכיו''ב.
סיבות לא-מודעות 234274
לפי רעיון החוויה כתוצאה של סיבות, אתה לא צריך להיתקל בצירוף של אותן תכונות. אתה צריך להיתקל רק באובייקט שעונה על הסיבות שלך למשיכה. תכונות האובייקט הן שוליות, מעבר לזה שהן ממלאות תפקיד. לכן, הייתי מצפה שהחוויה במפגשים עם אובייקטים שמוצאים-חן בעינייך תהיה זהה.
אבל, בניגוד לכך, אני חושב שהחוויות שמעוררים מושאים שונים הן חוויות אחרות. אין זהות בין "בחורה X מוצאת-חן בעיניי" ובין "בחורה Y מוצאת-חן בעיניי", כמו שאין זהות בין חוויות אסתטיות - יצירות שונות יכולות לרגש אותי, אבל חווית ההתרגשות מכל יצירה היא שונה. אני לא מוכן להחליף אפילו ביצועים שונים של אותה יצירה זה בזה. כתבתי למעלה, שזאת אפילו נראית לי התכונה המהותית של "למצוא-חן" - הערך שאנחנו מייחסים לאובייקט עצמו, חוסר היכולת להעביר את אותה החוויה מאובייקט לאובייקט.

אני יודע שהצליחו להראות כמה מאפיינים ליופי נשי. זה היסק אינדוקטיבי נחמד, אבל אני לא רואה מדוע הוא משנה משהו.
א. לא הצליחו ללכת בכיוון ההפוך. אין סדרת כללים שיכולה לזהות יופי. שיפוט אסתטי תלוי בשילוב מוצלח בין התכונות - כשרק ה"שילוב מוצלח" כאן הוא ביטוי לערך אסתטי. ישנן נשים יפות מאוד ששוברות את כל הכללים, ונשים שעונות עליהם ואינן יפות.
ב. אני נצמד לאפיון יופי כתכונה תפיסתית, כחוויה. אני יכול לדבר על אורכי הגל של החולצה השחורה של אלון, ואתה תוכל להסיק שהיא שחורה - אבל, לא תוכל לראות אותה כשחורה מתוך ההיסק.
סיבות לא-מודעות 234377
משונה מאד. לא היית מאוהב ביותר מאישה אחת (לא בו-זמנית)? נכון, אפשר לבחון את הרגש שחשת כלפיהן בזכוכית מגדלת - את זה אני אומר סתם בשביל להרגיז אותך - ולמצוא הבדלים: עם אחת הרגשת פיק ברכיים חזק יותר, השניה גרמה לך לחיוך רחב כשהתעוררת בבוקר והשלישית היתה סיבה לדכאונות וריבים, אבל הבסיס, אותה תחושת אהבה, מאד דומה. לפחות אצלי זה כך.
סיבות לא-מודעות 234389
נזהרתי מאוד לא לדבר על תחושת אהבה או התאהבות. כתבתי על "למצוא-חן", שהיא סיבה למשיכה (מכל מיני סוגים). על זה היה גם הדיון מלכתחילה (תגובה 234019). אני חושב שיש איזו "חוויה של האדם", תחושה שהזולת משרה, שהיא חוויה אסתטית.
אני מניח שככל שמדובר במערכת-יחסים, הרבה ממנה אכן תלוי בסיבות לא מודעות ובשיחזור מערכות מהעבר.
סיבות לא-מודעות 234584
אני שוב מנסה להבין: כשאני מסתכל על תמונה של ואן-גוך, וחווה חויה אסתטית, נניח מהסוג "וואו, זה יפה", האם יש סיכוי גדול שגם תמונות אחרות של ואן-גוך יגרמו לי לתחושה דומה? התשובה שלי: כן. האם זה שייך ישירות לטענה שלך? התשובה שלי היא, שוב: כן (אבל אני מהסס קצת. אני לא בטוח שאני מבין). לדעתי זה נובע מכך שיש מאפיינים משותפים לשתי התמונות המדוברות, למרות שייתכן שלא אוכל להגדיר אותם.
סיבות לא-מודעות 234682
כן, זה שייך ישירות לטענה שלי. אבל אני חושב שאתה טועה באמירה שיצירות אחרות יגרמו לתחושה דומה. אם זה היה כך, מדוע היית צריך להתבונן בתמונות שונות של ואן-גוך? להקשיב ליצירות מוזיקליות שונות או לביצועים שונים של אותה יצירה?
סיבות לא-מודעות 234825
כי התחושה *דומה*, לא זהה.
סיבות לא-מודעות 234828
''דומה'' זה מספיק לי. אני לא מצפה שכשאתה מסתכל על תמונה אחת תרגיש התפעמות, וכשאתה מסתכל על אחרת יהיה לך טעים.
סיבות לא-מודעות 234580
"כשאני טוען טענה תצפיתית, למשל, "אתה לובש חולצה שחורה" – איזה סיבות, במובן זה, יש לטענה הזאת? אני חווה שזה כך.". כלומר, לא רק לחוויה אסתטית אין "סיבות", אלא לכל חוויה תצפיתית?

אולי תוכל לתת דוגמה למשהו אחר (אבל דומה ככל האפשר) ש*יש* לו, בעיניך, סיבות. זה יעזור לי להבין את כוונתך.
סיבות לא-מודעות 234683
אני חושב שלטענות תצפיתיות באמת "אין סיבות" במובן זה שהן לא תוצר של הסקה. כמובן שיש להן סיבות במובנים אחרים. אתה לבוש בחולצה שחורה כי לבשת אותה קודם, אני רואה אותה כשחורה בגלל מנגנונים פיזיולוגיים וחוקים פיזיקליים, אתה לובש חולצה שחורה כי אתה חושב שהצבע מתאים לך.
דוגמא קרובה למשהו שיש לו סיבות תהיה הטענה שלי שאתה לבוש בחולצה שחורה כי אמרת לי (בטלפון) שזה כך.

הנקודה היא שאני ‏1 טוען ששיפוטים אסתטיים הם שיפוטים תפיסתיים ולא תוצאה של הסקה לוגית, ושהסיבה שאובייקטים אנושיים מוצאים-חן בעינינו, גם היא תוצר של שיפוטים תפיסתיים ולא של סיבות לא-מודעות כפי שרון (ופרויד) טוענים.

1 לא באמת אני. פרנק סיבלי. הטיעון שלו עוסק במשמעותה של ביקורת אמנות. ההעברה לתחומים אחרים, עם כל הקשיים שהדבר יוצר, היא באחריותי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים