בתשובה להאייל האלמוני, 18/07/04 19:49
פתיחות 234368
"תסתכלו טוב על המכלול השלם, זה נכון שיש יצוא תרבותי, שזורם חזרה למערב (לארה"ב) אבל באמת לבוא ולהגיד שיש כאן שיוויון - קצת (בעצם הרבה) הגזמתם. עצם הוויכוח מעיד על כך שעיקר הזרימה של תרבות וביטויה הוא מהמערב לשאר העולם."

מעולם לא טענתי שיש שיוויון. הטענה מולה אני מתמודד מדברת על הרס התרבות המקומית והחלפתה ב"תרבות מערבית". זה קשקוש. העובדה הפשוטה היא שההודים נוטים לצרוך בעיקר תרבות הודית בדיוק כפי שהישראלים נוטים לצרוך בעיקר תרבות ישראלית.

"גם אז להגיד ששני הצדדים מרוויחים, זה נאיביות לשמה, הרי כשאני קונה מוצר צריכה אין לי רווח כלכלי מקניותו, אולי הפחתי למאושר יותר,"

מאוד קשה להתמודד עם קונספט כל כך מעוות של מסחר. אבל אנסה שוב.
עם החמישים ש"ח שיש לי בארנק אי אפשר לעשות כלום זו חתיכת נייר מכוערת למדי, בלתי אכילה ואיננה באמת אפקטיבית לצרכי הסקה. מקסימום, אפשר לגלגל איתה סיגריה. שני בקבוקי שמפו, לעומת זאת יכולים לעזור לי לשמור על שיער נקי לפחות חודש. אם כן מדוע מוכן בעל המכולת השכונתית לקבל את חמישים השקלים האלו תמורת שני בקבוקי השמפו?
כסף הוא דבר אבסטרקטי לחלוטין. הסחורות והשירותים שניתן לקנות עם הכסף הזה הם הדבר הממשי. מאחר וגם אתה וגם בעל המכולת יודעים זאת (אם כי מסתבר שלך יש קצת קשיים עם הרעיון) אתם מבצעים את העסקה. שניכם מרוויחים משום ששניכם קיבלתם את מה שרציתם והמצב שלכם לאחר סיום העסקה טוב יותר משהיה לפניה. העובדה שכמות הכסף בקופת המוכר עלתה מתאזנת עם העובדה שכמות בקבוקי השמפו על המדף ירדה.

"אולי זה ממלא איזה צורך שלי אבל כלכלית בדכ"ך עם הקניה הפסדתי (ערך המוצר ירד אוטומטית לא?)"

לא. זה מאוד תלוי במוצר. קרטון חלב, במחיר החנות, יהיה לך מאוד קשה למכור מחוץ לסופר משום שאנשים רוצים להיות בטוח שמדובר בחלב טרי, לא חמוץ (ואם הוא כן חמוץ, אפשר להחליף). טבעת יהלומים, לעומת זאת, תוכל אולי למכור במחיר יותר גבוה.

"אחרת היינו קונים כל היום ומתעשרים מזה."

זה פחות או יותר מה שאדם סמית ודיוויד ריקרדו אמרו. המפתח ל"עושר העמים" הוא המסחר. המציאות גם מראה שזה גם מה שקורה. בכל אותם מקומות בהם יש לבני האדם חירות לסחור בסחורות ושירותים, רמת החיים עולה.
וכן, אנחנו אכן קונים ומוכרים כל היום. קוראים לזה "עבודה". "עבודה" זה מין דבר כזה שאתה עושה במשך רוב היום ומקבל תמורתו, בסוף החודש כסף. את הכסף הזה אתה מוציא על דברים כגון "אוכל" (שזה מן דבר כזה שצריך לצרוך כדי לחיות) ואולי גם על "בירה" ו"סרט", "תיאטרון" או אולי גם "ספרים" (אני ממליץ על קצת יותר מילטון פרידמן ופחות נעמי קליין)

"כשיש צד אחד שהוא לרוב היצרן וצד אחר שהוא לרוב הצרכן, אז יש מישהו שלרוב מרוויח ומישהו שלרוב משלם."

אז רגע, כאשר אתה מקבל שכר מהמעסיק שלך אתה בעצם מנצל אותו? הכסף הרי זורם רק בכיוון אחד...

"לא מציעים לך רק מוצרים שישפרו את איכות חייך מציעים לך אידיאולוגיה שלמה, כשאתה קונה מכונית אתה קונה לא רק אמצעי יוביל אותך ממקום למקום, אתה קונה גם סמל סטטוס, אתה קונה אידיאולוגיה"

סליחה, לגבי אנשים שצריכים ללכת ברגל לכל מקום (או מקסימום אופניים) מכונית מהווה שיפור ניכר באיכות החיים. אני יכול להבטיח לך שבמקומות בהם אין לרוב האנשים מכונית, היא עדיין נחשבת למשהו מאוד נחשק.
הרעיון של "סמל סטטוס" רחוק מלהיות חדש (אנשים עושים כמעט מכל דבר "סמל סטטוס") פעם זה היה כרכרות או כמות הגמלים והעיזים שהיו בבעלותך. היום זה גם מכוניות ושעונים או מערכות סטריאו.
משעשע שבחרת דווקא במכוניות כדוגמה. אתה אוהב להציג את "ארה"ב" כגוף כל יכול שמסוגל למכור קרח לאסקימוסים. כמה מוזר שהאמריקאים מתקשים כל כך למכור מכוניות לשאר העולם. אפילו בתוך אמריקה מצבם עגום למדי... איך זה יכול להיות?

"כשמדובר באדם בודד, זה זניח, כשמדובר בחברה, אז פתאום מוסדות חברתיים כמו המשפחה, החוק והתרבות משתנים בעקבות הכנסת אותם מוצרים."

אלו הם הבלים שאין להם שום ביסוס עובדתי. המושג "מכונית משפחתית" נגזר מגודל המשפחות באותם מקומות בהם קונים מכוניות (אירופה, ארה"ב ויפן).

"האם ארה"ב לא עושה ככל יכולתה כדי לשמר את ההגמוניה שלה בכל תחום שבו היא שולטת, בוודאי בתחומי הידע?."

מי זאת בדיוק "ארה"ב"? ממשלת ארה"ב? החברות המסחריות הפועלות בתוכה? אתה חושב שיש כאן איזה מזימת השתלטות על העולם? כיצד בדיוק אותה "ארה"ב" "עושה ככל יכולתה כדי לשמור על ההגמוניה" (שאיננה קיימת)?

"הרדיפה אחר האושר אינה דבר בזוי, היא פשוט קונספט מערבי, עוד מוצר שמשווק באריזה יפה למדינות אחרות."

זאת ממש בדיחה. אין תרבות אנושית שאיננה רודפת אחרי האושר (והעושר). הדרך היחידה שתוכל לשכנע אנשים לדחות את האושר או להסתפק במה שיש להם היא או על ידי הבטחה שבחיים אחרי המוות יגיע האושר או איום בתנאים יותר גרועים אם יופרו החוקים.

"ולגבי האלמנטים מהתרבות ההודית שכן מגיעים למערב, מה שרציתי להגיד הוא שהם מוצאים מההקשר התרבותי שלהם ולכן הם פשוט לא משפיעים, או משפיעים מעט מאד) על התרבות המערבית, לעומת ההשפעה שיש למוצרי תרבות המערב על התרבות ההודית או כל תרבות אחרת."

גם ההשפעות המערביות על הודו מוצאות מההקשר התרבותי שלהם. אין דין ג'ינס על גופה של תואמת פמלה אנדרסון בשדרות רודיאו בלוס אנג'לס כדין ג'ינס על גופו של קבצן מוכה צרעת בכלכותה. אז?
למרות העדויות הדי ברורות שהובאו כאן אתה עדיין מתעקש שבעצם עדיין ההשפעה של המערב על הודו גדולה יותר מההשפעה של הודו על המערב. לי ברור שיש השפעה הדדית וכן ברור לי שאין סימטריה משום שהמערב מציע להודו דברים מסויימים ואילו הודו מציעה דברים אחרים. כפי שטענתי בפתיל אחר, רעיונות טובים יביסו, בסופו של דבר, רעיונות גרועים.
הגורם העיקרי לפער הכלכלי הגדול בין ארה"ב והודו נובע בעיקרו מהעובדה שהמשטר הכלכלי/פוליטי של הודו הוא משטר מחורבן‏1 זה ממש לא מפתיע שאף אחד לא חשב שזו דגם שיש להעתיקו. בתחום הניהול הפוליטי/כלכלי של המדינה אין להודו מה להציע. בתחומים אחרים כמו פילוסופיה יש לה מה להציע והשפעתה ניכרת.

1 המשטר היה מחורבן גם לפני בוא הסוציאליזם - שהוא, מן הסתם, ההשפעה המערבית המזיקה ביותר שהיתה על הודו.
פתיחות 234650
אולי בכל זאת זו נאיביות לומר ששני הצדדים מרוויחים?
שהרי לו היה המצב כך, הרבה מדינות עניות היו לומדות את הטריק, היו מחקות את המודל האמריקאי שהוא בניגוד למודל ההודי, מוכיח את עצמו, ומתעשרות..למה זה לא קורה?
לי נראה שזו מעין הכחשה שלא לראות שהשוק החופשי משרת את המדינות המפותחות על חשבון המדינות העניות, ממש כשם שמנהל משלם שכר מינימום כשהוא יודע שלעובד לא תהיה ברירה אלא לעבוד או לרעוב..
נדמה לי שתיאוריית התלות מתייחסת לדברים, המערב התעשר ראשון, ואת כל מערכת הסחר הבינל הוא מנהל מעמדה של יתרון, בעוד שרווחיו ממוצרי התעשייה גדלים, בעולם מתועש העושר הוא ללא גבול, הרווחים של המדינות העניות נשארים מוגבלים בהתאם למשאבי הסחר שלהם, חומרי הגלם היסודיים ומוצרי חקלאות, שאף הם מוגבלים. ישנה גלישה, יתרונות הציוויליזציה המערבית זורמים גם לעולם השלישי, אך בדרך כלל כופה המערב יחסי סחר שמנציחים את התלות מצד הפריפריה, ולמעשה מונעים ממדינות אלה להיות מה שכבר היו האירופאים, האימפריאליסטים הראשונים.
גם האידיאולוגיה הליברליסטית מכירה בנתון זה, למעשה היא מוכנה להעלים עין כשמתרחש לנגד עיניה דרוויניזם חברתי ברמה בינל, ולקרוא לכך בשם נסבל- שוק חופשי.
רכב הוא סמל תרבות. כשאתה קונה מכונית, אתה מתחיל לחיות כמו אמריקאי, כמו אירופאי, כמו יפני, כמו בורגני. חקלאי החי בתרבות חקלאית, ולמעשה גם פועל החי בתרבות פועלית, אינם זקוקים לרכב, אך זה נוח, אינך מוכן לוותר על היתרון, ומצטרף אל תרבות הקניין הפרטי.
אם תחליף "מזימה" ב"מנגנון" אולי תקבל משפט שלא רחוק מן המציאות. מנגנון שהורכב בתהליך התפתחותי הוכח כחזק ביותר, ומציית לחוקים אגרסיביים משלו, ומי שלא ינהג לפיהם, ישתרך מאחור..הוא פשוט לא ימצא את מעמדו בחיים הקפיטליסטיים, לא דרושה לכך מזימה, כל מי שהגיע לעושר, יודע את כללי המשחק.
פתיחות 234772
"אולי בכל זאת זו נאיביות לומר ששני הצדדים מרוויחים?
שהרי לו היה המצב כך, הרבה מדינות עניות היו לומדות את הטריק, היו מחקות את המודל האמריקאי שהוא בניגוד למודל ההודי, מוכיח את עצמו, ומתעשרות..למה זה לא קורה?"

ומי אמר שזה לא קורה? האם ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, הונג קונג, אוסטרליה או כל מדינה אחרת לא היו עניות פעם? אם תיקח את הונג קונג וסינגפור כדוגמה תוכל לראות באופן ברור שהגורם העיקרי לעשרן של שתי המדינות הזערוריות הללו הוא המסחר, אין להונג קונג ולסינגפור דבר להציע, מלבד חופש כלכלי.

"לי נראה שזו מעין הכחשה שלא לראות שהשוק החופשי משרת את המדינות המפותחות על חשבון המדינות העניות"

הבלים. רמת החיים, בכל העולם‏1 עולה. רמת ה"עוני האבסולטי" (קרי-אנשים המרוויחים פחות מדולר ליום) ירדה מ50 אחוז בשנת 1950 ל 31 אחוז בשנת 1980 ומאז ירדה ל20 אחוז. מאחר ומדינות ה"מערב" כבר מיגרו את ה"עוני האבסולוטי" לפני 1950 (ובוודאי שלפני 80) ברור שהנהנות העיקריות הם דווקא מדינות העולם השלישי. העליה ברמת החיים היא פונקציה של צמיחה, זאת קורית אך ורק במדינות המנהיגות חופש כלכלי.

"נדמה לי שתיאוריית התלות מתייחסת לדברים, המערב התעשר ראשון, ואת כל מערכת הסחר הבינל הוא מנהל מעמדה של יתרון, בעוד שרווחיו ממוצרי התעשייה גדלים, בעולם מתועש העושר הוא ללא גבול, הרווחים של המדינות העניות נשארים מוגבלים בהתאם למשאבי הסחר שלהם, חומרי הגלם היסודיים ומוצרי חקלאות, שאף הם מוגבלים."

המערב התעשר ראשון משום שבו התפתחו, לראשונה, תנאים של חופש כלכלי. הבעיה המרכזית של המדינות העניות היא שהן אינן מתועשות. בניגוד למדינות המערב, מדינות העולם השלישי אינן צריכות "להמציא את הגלגל". הטכנולוגיה והידע כבר קיימים וניתן לנצל אותם כדי להגיע לרמת חיים גבוהה הרבה יותר מהר (מה שעשתה יפן בחמישים שנה לקח לבריטניה מאתיים שנה).

"רכב הוא סמל תרבות. כשאתה קונה מכונית, אתה מתחיל לחיות כמו אמריקאי, כמו אירופאי, כמו יפני, כמו בורגני. חקלאי החי בתרבות חקלאית, ולמעשה גם פועל החי בתרבות פועלית, אינם זקוקים לרכב, אך זה נוח, אינך מוכן לוותר על היתרון, ומצטרף אל תרבות הקניין הפרטי."

כלומר, הם בעצם לא מבינים מה טוב להם. הרבה יותר טוב לעבוד כל היום בשדה, ללכת ברגל או (במקרה הטוב) לרכב על איזה ג'מוס לשוק הפירות והירקות ולמות בגיל 43.
אין ספק שלעומת התנאים ה"טבעיים" דוגמת אלו בוויאטנם הבורגנות נראית כחלום בלהות... איך נוכל להאיר את עיניהם?
הרשה לי להציג תיאוריה קצת אחרת. אתה רואה ברמת החיים העולה של מדינות העולם השלישי סכנה. אתה מפחד ש"יקחו לך" משום שאתה יוצא מנקודת הנחה של משחק סכום אפס. אם לכל סיני תהיה מכונית אז לך יהיה פחות...
הרעיון הזה לא נתמך על ידי שום נתון עובדתי. רמת החיים של הסינים עולה בלי שום ירידה מקבילה ברמת החיים של ארה"ב צרפת או גרמניה (או כל מדינה אחרת). כלכלת העולם איננה משחק סכום אפס ואנחנו (המין האנושי) יכולים להנות, ביחד, משיפור מתמיד ברמת החיים שלנו.

1 מלבד מדינות דוגמת קובה ומדינות אפריקה שנוקטות קו עקבי של התנגדות לסחר.
פתיחות 234797
שאלה קטנה: כשאתה מדבר על דולר ליום, זה בערך נומינלי?
פתיחות 234813
למיטב ידיעתי לא... הנתונים באים מן הבנק העולמי. אני אישית באתי להכרות איתם באמצעות ספרו של יוהן נורברג ''להגנת הקפיטליזם הגלובלי''...
פתיחות 234814
נו, עם שם כזה הספר לא יכול להיות גרוע.
יוהן נורברג? 234815
פתיחות 234837
זה מעניין..
יחד עם זאת, הדוגמאות שלכם להצלחה בעולם השלישי מתייחסות לשלוש מדינות, מתוך הארבע (להוציא את מדינות אירופה שציינת, שכבר היו מתועשות גם בשעת השפל שלהן לאחר המלחמה) אך אלו הן ארבע מתוך כל היתר, משהו כמו מאה ושבעים..(כשזה קרה אף הן החלו לנצל מדינות עניות מהן במזרח אסיה ועד לאפריקה). לדעתי לולא אותה הצלחה בקרב מדינות אלה, אף הן היו דוחות את האידיאולוגיה הניאו ליברלית, וזו עיקר טענתי שדרוש מיתאם בין רמות ההתפתחות השונות, ומה שטוב למערב, אינו טוב בדרך כלל לדרום. לכאורה הייתי מצפה לראות את אמריקה הלטינית כעבור מאתיים שנות שכנות צמודה להגמון, גם כן שופעת בדמוקרטיה ליברלית ובכלכלה חופשית, כאשר למעשה זה הדבר היחיד שלא פרח שם. למעשה התקופות היחידות של פיתוח התרחשו בעתות של שפל העולמי וביחסי הסחר, כאשר לעומת זאת בהתבסס הסחר החופשי (בעיקר בעקבות משבר החוב- מתוך כפייה) ננטשו כל אסטרטגיות הפיתוח, ואמלט הוסיפה שלא להתעשר מן הסחר בכותנה, קפה וכמה מתכות, שמעולם לא הצליח למגר בה את העוני, אך דווקא סיפק חומרי גלם בעלי ערך רב לתהליכי הקידמה של הקונים.
מסתבר שזה שהמציאו את הגלגל לא מספיק, כאילו שהאחריות כעת מופנית כלפיך, רק תיקח ותיצור תעשייה משלך. אני לא רואה איזו מדינה תתחיל להרוויח במערכת של סחר חופשי אם מחר היא תתחיל לייצר כלי רכב, או כל מוצר תעשייתי אחר. הרבה מדינות קיפחו את מה שהשיגו עד לניסיונות הסרק האלה.
עם כל היתרונות הבלתי מוכחשים של הסחר הבינ''ל, אני לא גורס משחק סכום אפס, כולם יכולים להרוויח, אבל עובדה היא שלא כולם מרוויחים, וכמצויין לעיל לא בגלל שהמדינות מעקשות. (אולי דווקא אתם מתעקשים, כי המערב וארגון הסחר העולמי הבינו בעצם די מזמן שדרושה מדיניות פרוטקציוניסטית בעולם השלישי.) עובדה היא גם שרוב המדינות מעדיפות מדיניות פרוטקציוניסטית ברמה איזורית.
פתיחות 234866
"יחד עם זאת, הדוגמאות שלכם להצלחה בעולם השלישי מתייחסות לשלוש מדינות, מתוך הארבע (להוציא את מדינות אירופה שציינת, שכבר היו מתועשות גם בשעת השפל שלהן לאחר המלחמה) אך אלו הן ארבע מתוך כל היתר, משהו כמו מאה ושבעים.."

ראשית. כל מדינות העולם, כולל ארה"ב, יפן ומדינות אירופה היו "מדינת עולם שלישי" בשלב זה או אחר של ההיסטוריה. שנית, בוודאי לא ציפית שאמנה את כל המדינות בעולם. מה בדיוק רצית להגיד בזה?

"כשזה קרה אף הן החלו לנצל מדינות עניות מהן במזרח אסיה ועד לאפריקה"

מה זה ה"זה" שקרה. ומי ניצל את מדינות מזרח אסיה. לא הבנתי.

"לדעתי לולא אותה הצלחה בקרב מדינות אלה, אף הן היו דוחות את האידיאולוגיה הניאו ליברלית"

כלומר: אם זה לא היה מצליח אז לא היו מנסים את זה בעוד מקומות. נשמע הגיוני לא? זה אולי אפילו שיפור לעומת הקומוניזם לזניו. שהרי את הקומוניסטים ממש לא מעניין אם זה מצליח. העיקר שהם צודקים...

"וזו עיקר טענתי שדרוש מיתאם בין רמות ההתפתחות השונות, ומה שטוב למערב, אינו טוב בדרך כלל לדרום."

גם דמוקרטיה? מדוע מה שטוב לאירופה, ארה"ב ומזרח אסיה איננו טוב בשביל אפריקה או אמריקה הלטינית? גנטיקה? זווית הקרינה של השמש?

"לכאורה הייתי מצפה לראות את אמריקה הלטינית כעבור מאתיים שנות שכנות צמודה להגמון, גם כן שופעת בדמוקרטיה ליברלית ובכלכלה חופשית, כאשר למעשה זה הדבר היחיד שלא פרח שם."

אבל אמריקה הלטינית איננה שופעת בדמוקרטיה ליברלית וכלכלה חופשית. איך זה בדיוק מוכיח שדמוקרטיה ליברלית וכלכלה חופשית לא מתאימות לה?

"ואמלט הוסיפה שלא להתעשר מן הסחר בכותנה, קפה וכמה מתכות, שמעולם לא הצליח למגר בה את העוני, אך דווקא סיפק חומרי גלם בעלי ערך רב לתהליכי הקידמה של הקונים."

כלומר. כאשר אליטה מושחתת או דיקטטור אכזרי שולט בכלכלת המדינה יהיה מאוד קשה לארחיה להינות מפירות המסחר החופשי שנאסר עליהם לקיים...
מדינות אמריקה הלטינית מעולם לא נקטו מדיניות של כלכלה חופשית באופן עקבי. מרביתן ממשיכות לסבול ממשטרים סמי-דמוקרטיים ריכוזיים. לא ברור לי כיצד העובדה שהקפיטליזם *לא* יושם במדינות אלו יכול להוות טיעון נגד הקפיטליזם...

"מסתבר שזה שהמציאו את הגלגל לא מספיק, כאילו שהאחריות כעת מופנית כלפיך, רק תיקח ותיצור תעשייה משלך."

בהחלט האחריות עליך...

"אני לא רואה איזו מדינה תתחיל להרוויח במערכת של סחר חופשי אם מחר היא תתחיל לייצר כלי רכב, או כל מוצר תעשייתי אחר."

ויפן, הונג קונג, דרום קוריאה או אירלנד מייצרות קישואים? מה פירוש "אני לא רואה איך" אלו דברים שקרו וקורים *עכשיו*. והם קורים *רק* במקומות בהם מונהג חופש כלכלי. ממש לא מקרי.

"הרבה מדינות קיפחו את מה שהשיגו עד לניסיונות הסרק האלה."

הערפל מסמיך... לא הבנתי. מי, מה, איפה. ברור לי שאתה *חושב* ש"הקפיטליזם לא עובד* אבל אינך מביא שום סימוכים לתחושות הבטן האלו. ברור לי שעברת אינדוקטרינציה מקיפה בה הובהר שסוף קפיטליסט לתליה ושהפועלים בשדות וויאטנם מאוד נהנים מה"תרבות החקלאית" שלהם. עכשיו נותר לך רק לחבר את זה באיזושהיא צורה למציאות...

"עם כל היתרונות הבלתי מוכחשים של הסחר הבינ"ל, אני לא גורס משחק סכום אפס, כולם יכולים להרוויח, אבל עובדה היא שלא כולם מרוויחים,"

איזה עובדה? איפה הוכחת את זה?

"וכמצויין לעיל לא בגלל שהמדינות מעקשות."

מתעקשות על מה?

"אולי דווקא אתם מתעקשים, כי המערב וארגון הסחר העולמי הבינו בעצם די מזמן שדרושה מדיניות פרוטקציוניסטית בעולם השלישי.)"

אירגון הסחר העולמי עוסק בעיקר בהגנה על הפרוטקציוניזם של העולם הראשון. הטענה הבולטת ביותר של מתנגדיו (גם בצד השמאלי של המפה) היא שהוא אוסר על מדינות העולם השלישי לנקוט מדיניות פרוטקציוניסטית בשעה שהוא מתיר זאת לעולם הראשון (ובעיקר לארה"ב והאיחוד האירופי).

"עובדה היא גם שרוב המדינות מעדיפות מדיניות פרוטקציוניסטית ברמה איזורית."

בהחלט. זה לא הופך את זה למדיניות מוצלחת ומועילה.
פתיחות 234954
"ראשית. כל מדינות העולם, כולל ארה"ב, יפן ומדינות אירופה היו
"מדינת עולם שלישי" בשלב זה או אחר של ההיסטוריה. שנית, בוודאי לא
ציפית שאמנה את כל המדינות בעולם. מה בדיוק רצית להגיד בזה"
רציתי להגיד שמקרים של ארבע מדינות אמנם מוכיחים שמדינה נחשלת יכולה לעשות זינוק במערכת יחסים של סחר חופשי מול המדינות המפותחות, אך כל יתר המדינות אינן מוכיחות שאפשר לעשות זאת, אם כי גם לא שאי אפשר, ובכל מתוך נקודת הנחה שלך שכל תרבות אנושית רוצה להתעשר, שיעורי ההצלחה של המוביליות מלמטה למעלה הם ביחס של אחד לארבעים ומשהו. בעיניי זה לא מספיק כדי לקבוע שמערכת הסחר החופשי בין מדינות עניות לעשירות היא השיטה הכדאית עבור כולם. אפילו לא עבור הרוב.
מי שהשיג יתרון יחסי הוא גם מי שיעשה את מירב ההשקעות, או מי שישתלט על איזה פרוייקט מקומי שלך, אם רק ייראה שהוא מוצלח. כדי לזנק מלמטה עליך להצליח להתמודד עם כוחות חזקים ממך. במיוחד כשכללי השוק ממעטים את ההתערבות הממשלתית, והכוחות הפועלים אינם לוקחים בחשבון אלא את האינטרס הכלכלי.
ארה"ב ויתר מדינות אירופה היו גם הן פעם מדינות עולם שלישי זה נכון, גם נתעלם לרגע מזה שרוב המדינות הללו גם היו מדינות אימפריאליסטיות שהתעשרו בין היתר על חשבון המשאבים של הקולוניות, וגם אם נתעלם מזה שרוב הזמן הן התפתחו מתוך מדינויות לאומניות, אני חושב שתורת הסחר החופשי כשלעצמה היא תורה שהוכיחה את עצמה. כל המדינות הללו הרוויחו והתאימו עצמן לכך, אך בשונה מן ההקשר של כלכלת השוק החופשי בין מדינות עשירות לבין מדינות עניות, לא היו מדינות עשירות מהן, ההתפתחות הייתה טבעית, בעוד שכאן מביא המערב מנגנון שכבר לבש את צורתו שלו ומבוסס על היתרון היחסי שלו, ומותאם ליחסים של ניצול.

"כלומר: אם זה לא היה מצליח אז לא היו מנסים את זה בעוד מקומות. נשמע
הגיוני לא? זה אולי אפילו שיפור לעומת הקומוניזם לזניו. שהרי את
הקומוניסטים ממש לא מעניין אם זה מצליח. העיקר שהם צודקים"

לדעתי זו סתם סיסמא.
טוב ורע כפי שאתה ציינת הם מונחים יחסיים, ויש דעות שונות לגבי מדוע הקומוניזם הסובייטי לא הצליח.

לגבי מדינות אסיה שהתעשרו, הרי הן הפנימו היטב את הרעיון הקפיטליסטי והן נוהגות ביחסי סחר המוטים בבירור לטובתן עם שכנותיהן העניות, ועם מדינות אפריקה, זה מדגים את ההקשר של רעיון הסחר החופשי. הליברליזם הכלכלי אינו טוב לעולם השלישי לא באשר הוא אינו מוצלח או באשר הן מדינות עניות, אלא בהקשר של יחסים מול מדינות עשירות.

"בהחלט האחריות עליך.." כל עוד לא נשללות ממך הזדמנויות שאתה מסוגל לנצל, או היכולת ליצור אותן הזדמנויות.

אני לא רואה איך מדינה תתחיל לייצר כלי רכב, כאשר היא תהא נאלצת להתחרות באלו שכבר התמחו בכך. אלמלא כן, ייתכן שזה היה כדאי. זה השוק החופשי שעליו אנו מדברים. ומה כאשר גם ביתר השווקים צמחו ענקיות- הרי שלא יהיה כדאי בחישוב כלכלי להתפתח אף בשווקים אלה. אתה אמור לנצל את היתרון היחסי שלך, ומה כאשר אין לך יתרון יחסי? זה מחזיר אותי לפיסקה השניה, אם רגע תעיין חזרה, בנושא הזינוק מלמטה. תרשה לי להניח שכלי הרכב העתידניים של האנושות יתפתחו באותן מדינות מתמחות, ביפן, טייוואן קוריאה, למרות שלאיזה ארגון ממשלתי או לא ממשלתי של מדינה ענייה אחרת, יש רעיון מבריק בקשר לכך.
הרבה מדינות עניות שניסו לזנק, קיפחו את מה שהשיגו עד אז, כי אסטרטגיות הפיתוח שלהן נכשלו. אני מתייחס למדינות באמלט שלקחו הלוואות עתק בין היתר כדי להרבות את השקעות בתחומן, אך לא הצליחו לספק תוצרת מספיק טובה, ונאלצו מאוחר יותר בעקבות השפל של שנות השמונים, לשעבד את הונן, ובעיקר את מדיניותן מול קרן המטבע הבינ"ל.
(סליחה על ריבוי הדוגמאות מאמלט- היישר מתוך עבודת הסמינר שלי..)
"הערפל סמיך וכו'.." תסלח לי אבל אתה מאבד את תרבות הדיון..

הסעיפים מתוך אמנת gattו wto המדברים על פרוטקציוניזם לעולם השלישי ודוגמאות מעשיות לכך בתגובה הבאה.

אני חושב שהרגיונליזם מהווה בין היתר בלם לברוטאליות של הקונספט הגלובאלי.

אני חושב ובכך מקבל את הרעיון לפיו דמוקרטיה ליברלית אינה מתאימה למדינות שרמת ההתפתחות שלהן נמוכה. היא פשוט לא שורדת, עד מהרה היא מקבלת עווית, ונשארת בדרך כלל על הנייר, ממש כמו החוקות הרפובליקניות למינהן שנתקבלו באמלט במאה התשע עשרה, או הדמוקרטיה הרוסית של העשור האחרון. יישומן במציאות הוא נמוך, העיקר שאפשר להגיד דמוקרטיה.
פתיחות 235000
כתבת: "רציתי להגיד שמקרים של ארבע מדינות אמנם מוכיחים שמדינה נחשלת יכולה לעשות זינוק במערכת יחסים של סחר חופשי מול המדינות המפותחות, אך כל יתר המדינות אינן מוכיחות שאפשר לעשות זאת, אם כי גם לא שאי אפשר... שיעורי ההצלחה של המוביליות מלמטה למעלה הם ביחס של אחד לארבעים ומשהו. בעיניי זה לא מספיק כדי לקבוע שמערכת הסחר החופשי בין מדינות עניות לעשירות היא השיטה הכדאית עבור כולם. אפילו לא עבור הרוב."

אלא שעובדה קטנה נשכחה ממך: אחוז ההצלחה אינו אחד מארבעים שהצליחו אלא אחד מארבעים שניסו. בקרב אלו שניסו, אחוז ההצלחה הוא מאה אחוז.
ויש גם הרבה יותר מארבע מדינות נחשלות שזינקו קדימה במהירות הבזק בעקבות כינון מדיניות של כלכלה חופשית יחסית: אירלנד, אסטוניה, דרום קוריאה, הונג-קונג, הונגריה, טאיוואן, יפן, ניו-זילנד, סינגפור, פולין, צ'ילה, צ'כיה, קפריסין, ועוד. אפילו ישראל הצנועה (ביישום כלכלה חופשית ובגודלה) הצליחה בחמש עשרה השנים האחרונות לצמוח ולהתעשר במידה מרשימה, במיוחד בהתייחס לעובדה שאוכלוסייתה גדלה בחמישים אחוז באותה תקופה.

כתבת: "ארה"ב ויתר מדינות אירופה היו גם הן פעם מדינות עולם שלישי זה נכון... אך בשונה מן ההקשר של כלכלת השוק החופשי בין מדינות עשירות לבין מדינות עניות, לא היו מדינות עשירות מהן, ההתפתחות הייתה טבעית."

זה כמובן לא נכון. רוב מדינות אירופה לא החזיקו בקולוניות משמעותיות מעבר לים (שתי דוגמאות מובהקות הן גרמניה ואיטליה) והתפתחו מתוך עמדה של נחיתות כלפי מדינות אחרות באירופה. גרמניה התפתחה מבחינה תעשייתית מאה שנה אחרי אנגליה ומעמדת נחיתות מובהקת, וכך גם איטליה. בשני המקרים, אחרי מלחמת העולם השנייה שתי המדינות התחילו למעשה "מאפס" מבחינה כלכלית. המדינות שתחת שלטונה של אוסטרו-הונגריה היו נתונות לכיבוש והאימפריה כולה הייתה מפגרת ביותר. זכור שאפילו מדינה כמו שוויץ – עוד מדינה נטולת קולוניות או סחר חוץ בולט – הייתה עד לאמצע המאה הזאת כפרית וענייה למדי. למעשה, לבד מאנגליה, גרמניה ובמידה מסוימת צרפת, רוב אירופה הייתה בתחילת המאה העשרים חקלאית וענייה למדי. היא הקדימה את רוב הקופצות של היום בחמישים שנה לכל היותר.

כתבת: "טוב ורע כפי שאתה ציינת הם מונחים יחסיים, ויש דעות שונות לגבי מדוע הקומוניזם הסובייטי לא הצליח."

למעשה, אין דיעות שונות. יש עובדות ואפולוגטיקה סוציאליסטית.

כתבת: "לגבי מדינות אסיה שהתעשרו, הרי הן הפנימו היטב את הרעיון הקפיטליסטי והן נוהגות ביחסי סחר המוטים בבירור לטובתן עם שכנותיהן העניות, ועם מדינות אפריקה."

האם יש לך עובדה כלשהי שתגבה את ההצהרות הללו? ומה עם המדינות שאינן מדרום מזרח אסיה?

"אני לא רואה איך מדינה תתחיל לייצר כלי רכב, כאשר היא תהא נאלצת להתחרות באלו שכבר התמחו בכך... ביפן, טייוואן קוריאה."

כלומר, השוק שבו שלטו ללא מצרים שלוש היצרניות האמריקניות לפני חמישים שנה היה אז משום מה פתוח ליצרניות היפניות. ואחרי שלושים שנה, כאשר הוא נשלט ללא מצרים על ידי היצרניות האמריקניות, היפניות והאירופיות, הוא משום מה היה פתוח ליצרניות הקוריאניות... אבל עכשיו כששולטות בו היצרניות היפניות, הקוריאניות, האירופיות והאמריקניות הוא הפך סגור לגמרי. הרמטית!
אין ספק שהעובדות מדברות בעדך. האמריקנים שלטו בייצור הטלויזיות בתחילת שנות החמישים וחסמו באפקטיביות את הכניסה של גורמים עניים מתחרים מיפן, והיפנים, משהצליחו באופן פלאי ובלתי מוסבר לחדור לשולי השוק הזה (שוליים=80 אחוז) חוסמים באפקטיביות את הייצור הסיני, שאינו מצליח לכבוש לו יותר מ-‏90 אחוז של השוק. עד כדי כך זה אפקטיבי.
סליחה שאני סרקסטי, אבל נוכח אמירות בעלמא המבוססות על תחושות בטן וסברות כרס קשה שלא לנקוט אמירות כאלו.

"הרבה מדינות עניות שניסו לזנק, קיפחו את מה שהשיגו עד אז, כי אסטרטגיות הפיתוח שלהן נכשלו."

סדר הדברים הוא הפוך: הרבה מדינות עניות שניסו לזנק, לא נקטו כלכלה חופשית עקבית וסבלנית, חשבו שהן מסדרות מישהו כשהשתמשו בהלוואות קרן המטבע למימון מדיניות פופוליסטית ובעיקר, התעלמו מהמציאות.
במדינות אמל"ט – וכמי שכותב עבודה סמינריונית אתה מן הסתם מכיר את המצב מעט – שרר מצב מסוים לפני שהרעיונות של כלכלה חופשית בגרסת קרן המטבע הפכו פופולריים שם.
ברוב מדינות אמל"ט שרר עד לאחרונה מצב בו קבוצה לא גדולה של בעלי קרקעות גדולים ובעלי הון גדולים שלטה בחלק נרחב מהמפה הכלכלית ודרך הצבא גם בפוליטיקה, כשרוב האוכלוסיה לצידה עניה מרודה. במובנים רבים, הייתה זו שיטה פיאודלית למחצה.
ברוב מדינות אמל"ט ביקשו השליטים לרצות גם את האוכלוסיה הענייה וגם את האצולה הקרקעית ויצרו לפיכך "רפורמות כלאיים" כאלו ואחרות. מחד, שולבו ברובן אלמנטים המכוונים להגנה על האוכלוסיה הענייה (או, בראיה צינית יותר, מניעת התמרדות שלה) בדמות שכר מינימום, הבטחת עבודה ופיקוח על המחירים. את האצולה ריצו באמצעות הבטחת מונופול לאותה אצולה ברוב תחומי הכלכלה, הגנה מפני יבוא וסובסידיות לייצוא. כך נוצרה מערכת בה שומרו ענפי כלכלה מפגרים (בעיקר תעשיית מכרות וחקלאות) בבעלות האצולה הקרקעית והכנסתה של רוב האוכלוסיה הייתה נמוכה או דשדשה.
הבעיה הקשה ביותר שעמה התמודדו מדינות אמל"ט עם מדיניות זו הייתה העובדה שחולשתן הכספית הגדולה אילצה אותן ללוות כסף ממדינות אחרות, אם באמצעות משיכת השקעות ואם באמצעות הלוואות ממש. כניסת גורמים זרים לשוק חייבה התמודדות עם שאלות קשות, בעיקר מאחר ואותם גורמים זרים היוו ערעור על הכוח של האצולה במדינה. בכל מדינות אמל"ט היה סבב תורן של הלאמת המוסדות הפיננסיים והתעשייתיים הזרים, שהביאה להתמוטטות הכלכלה בתוך זמן קצר (הזרים כפויי הטובה סרבו להעניק הלוואות שהפכו ל"מענק חובה מרצון" אחרי זמן מה) ואחרי זמן מה לסבב נוסף של נטילת הלוואות. מה שקורה בשנים האחרונות בחלק מהמדינות עם קרן המטבע מהווה דוגמה לאופן בו מנסות כמה ממשלות באמל"ט לאחוז במקל משתי קצותיו: גם ללוות מקרן המטבע ולקבל על עצמן את המדיניות הנדרשת (בעיקר: ריסון כלכלי, פתיחת המדינה לסחר עם ארצות-הברית ואירופה) וגם לא לקבל אותה (לא לנקוט ריסון כלכלי, אנטי פופוליסטי; להתיר יבוא חופשי בלי להתיר יבוא חופשי), מה שמוביל לעתים תכופות לסבב נוסף של התמוטטויות במדינות שבמילים פשוטות לוקחות את הלוואות קרן המטבע ושופכות אותן לשירותים.
מדיניות ליברלית דורשת אחד משניים: או היעדר ברירה, חורבן או אומץ. במקום כמו הונג קונג, שאין לו משאבים טבעיים, מנצח האין ברירה. במקומות אחרים, החורבן הכלכלי או הפיסי הוא כה יסודי שהכלכלה יכולה להתחיל מן היסוד. במקרים אחרים, נדרש אומץ. באמל"ט הסחורה הזו מצויה בצמצום.
פתיחות 235185
להלן כתובת לאתר המפרט בנושא הפרוטקציוניזם לעולם השלישי. http://www.thirdworldtraveler.com/General/RulesGame_...
בהערה לבר ביצוע, במידה רבה הצדק איתך, ארגון הסחר העולמי דואג לפרוטקציוניזם למדינות המפותחות, מן הסיבה הפשוטה שמעמדן של המדינות בארגון יחסי למעמדן הכלכלי.
סעיף 6 באמנה כולל פיסקה שמאפשרת למדינות להגן על מוצריהן החקלאיים, בכך נבלם עיקרון השוק החופשי, והרווחים של המדינות החקלאיות יורדים בהתאם.
סעיף 9 באמנה מאפשר תחת שיקול של "הפרעה לשוק" לנקוט במדיניות מתעדפת, מה שאיפשר למדינות מהצפון להטיל חומות מגן מסחריות על חומרי גלם מן הדרום.
המאמר בקישור (מקור משני) מתאר אי אילו תיקונים, איזה "משטר סיוע" שהיקף פעילותו צנוע וסמלי. אבל למעשה כל זה לא ממש תומך בעמדה שלך. העולם הראשון מסתבר מנהל שוק חופשי לא באשר היא האידיאולוגיה המיטיבה עם כולם, אלא כל עוד היא משרתת את האינטרסים שלו.

אורי, אני מקבל חלק מהערות שלך, אך יש לי הערות שכנגד.
מדינות מזרח אירופה או אירלאנד שהזכרת, לא ממש היו מדינות עולם שלישי.
באשר לישראל ולמדינות אסיה, אני רוצה לשאול, האם ההתפתחות שלהן קשורה לדעתך בין היתר גם לסיוע האמריקאי במיליארדי דולרים בכל שנה לכל אחת מהן. אם כן, אז הצמיחה שם היא לא לגמרי בזכות השוק החופשי..
על סין שכבשה נתח שוק רחב גם בשווקים "תפוסים" האם היא עשתה זאת מתוך ציות לכלכלה חופשית? לסין הקומוניסטית התכוונת כן? ומה באשר ל"נמרים האסיאנים" האם הם התפתחו מתוך שוק חופשי (עדיין לא בדקתי אבל אני שואל אותך...) או מתוך שוק מוגן..?
אני לא חושב שתהליכי התיעוש פסחו על הנסיכויות של גרמניה או איטליה..כל היבשת נכנסה למהפכה התעשייתית עם הכיבוש של נפוליאון, שדה הפחם שבעמק הרוהר היה מן הגדולים ביבשת, ב 1850 הושלמו רשתות מסילות הברזל של בריטניה, בלגיה וגרמניה. הפריצה הגדולה אמנם באה מאוחר יותר בחלק ממדינות היבשת ביחס לאחרות. מעבר לכך כבר באותה תקופה הונהג סחר חופשי בין מדינות אלה לאחרות, מה שסייע וקידם את כולן. בכל מקרה אני לא מצליח לראות את הדמיון ביחס בין מדינות עשירות יותר לעשירות פחות באירופה של התקופה, לבין אירופה לאפריקה של היום.

באשר לאמלט, אמנם הכשל העיקרי הוא בפער החברתי וחלוקת ההון, אבל אני לא רואה איך כוחות השוק, או "הברית" הכלכלית בין החר"ל לבין האליטה, דווקא משפרת את המצב.
פתיחות 235226
כמה הערות
א. הפירוטים לגבי ארגון הסחר העולמי מיותרים. דומני שלא אורי ולא אני נתפס בטענה שהארגון הזה מייצג את הקפיטליזם. מעט מאוד ליברלים יכנו אותו כך. הקישור בין הארגון הזה לקפיטליזם הוא בעיקר ככלי לניגוח הקפיטליזם על ידי השמאל.

ב. ישראל אכן מקבלת סיוע מארה"ב. הסיוע הזה מסייע לישראל לשמור על תקציב בטחון דומה לשל מדינות "נורמליות". מדינות מזרח אסיה, למיטב ידיעתי, לא מקבלות שום סיוע. לסיוע החוץ הנדיב שמקבלת מדינה יש קשר חלש ביותר עם רווחת האזרחים. העובדה שברה"מ פימפמה כסף לתוך קובה עזרה מעט מאוד כפי שגם פימפום הכספים למדינות אפריקה משנה מעט מאוד. כספים מעין אלו נוטים להגיע לידי הממשלה שעשויה, במקום להקים תשתית נאותה, להשקיע את הכסף בתותחים והרמונות למנהיגיה. גם מחצבים יקרים דוגמת נפט לא עוזרים, בניגוד למה שמקובל לחשוב (מאותה סיבה בדיוק - ראה מדינות ערב)

ג. מה שקרה בסין הוא מאוד מעניין. סין איננה מדינה קפיטליסטית ובוודאי שאיננה "דמוקרטיה ליברלית" מה שקרה בסין מאז שמאו מת הוא בעיקר ביטול חלק מהאספקטים הכלכליים של הקומוניזם כמו חוואות "קולקטיבית" והקמת איזורי סחר חופשי, התרת השקעות זרות ועוד. התוצאות: גידול שנתי של 7 אחוזים ביבולים. הכפלת ההכנסה של 800 מיליון איכרים וגדילה פי ארבע של התל"ג ועוד. סין נשארה קומוניסטית בעיקר באספקטים של הדיכוי הפוליטי האכזרי.

לסיום:
"אבל אני לא רואה איך כוחות השוק, או "הברית" הכלכלית בין החר"ל לבין האליטה, דווקא משפרת את המצב."

האם כוונתך:
א. מדינות דרום אמריקה מפעילות מדיניות קפיטליסטית וזה לא עובד.
ב. מדיניות קפיטליסטית לא יכולה לעבוד במדינות דרום אמריקה.
ג. ?

גם נימוקים ועובדות יתקבלו בברכה.
פתיחות 235246
"סין נשארה קומוניסטית בעיקר באספקטים של הדיכוי הפוליטי האכזרי."

אני חשבתי שכשאומרים "קומוניזם" מתווכנים לשיטה כלכלית, שמתבססת על הלאמה קיצונית של הרכוש על ידי המדינה ושליטה רחבה שלה בשוק (ובתיאוריה, גם "שוויון" מוחלט בין בני האדם) ולא לצורת השלטון (האם הקומוניזם אומר משהו גם על הליכי הבחירות, וכו'?). האם לגישתך קומוניזם פירושו "דיכוי פוליטי אכזרי"? או שמא זו נגזרת הכרחית של צורת שלטון קומוניסטית, כלומר לא יכול להיות קיים שלטון קומוניסטי (שבתיאוריה יכול להיות טוב ומיטיב) מבלי שהדבר יגרור דיכוי פוליטי אכזרי?
פתיחות 235277
"האם לגישתך קומוניזם פירושו "דיכוי פוליטי אכזרי"? או ' שמא זו נגזרת הכרחית של צורת שלטון קומוניסטית, כלומר לא יכול להיות קיים שלטון קומוניסטי (שבתיאוריה יכול להיות טוב ומיטיב) מבלי שהדבר יגרור דיכוי פוליטי אכזרי?"

לדידי קומוניזם הוא דבר גרוע גם בתיאוריה. אולי הכוונות היו טובות (אלו של מרקס היו "טובות" מן הסתם אם כי לדעתי הכוונות של אנשים כמו לנין, סטאלין, קסטרו, מאו, או קים ג'ונג איל וכל השאר, לא היו טובות)

באשר לדיכוי הפוליטי ו"שלטון אימה". הדבר הוא נגזרת הכרחית של צורת המשטר הזאת.

א. דיכוי החירות, באופן כללי הוא נגזרת הכרחית של התכנון הכלכלי. למשל, אינך יכול לשלוט בהשמתם המקצועית של אנשים ללא יכולת לכפות על האנשים לציית להוראות ההשמה. זה דורש בהכרח, התעלמות מרצונם.

ב. חופש פוליטי מחייב מתן אפשרות ל"יוזמה חופשית פוליטית", זאת איננה ניתנת לניתוק מהאספקטים הכלכליים שלה. מפלגה פוליטת זקוקה ל"אמצעי יצור" דוגמת נייר לפמפלטים שלה, זמן שידור בטלוויזיה, משרדים ו*זמן פנוי* לפעיליה. מאחר ואלו מושגים אך ורק דרך המדינה יכולים הפוליטיקאים היושבים בשלטון לפעול בקלות רבה נגד המתחרים הפוליטיים.

ג. זו טענה של פופר, למיטב זכרוני. תוכניות אוטופיות דוגמת הקומוניזם, דורשות ביצוע, "עד הסוף [המר]". אין אפס ואין אמצע. את הבורגנות חייבים למגר ואין כאן פשרות. בדיוק כפי שאין פשרות בעניין התכנון הכלכלי שהרי גם אם ניתן היה לאנשים להביע את דעתם בנוגע להחלטות הכלכליות‏1 עדיין נדרש ציות מוחלט, ברגע שאלו התקבלו‏2. מכאן שהבעת עמדה יכולה להתפס כ"נסיון חבלה" ב"הגשמת הסוציאליזם בימינו" - ומכאן שחופש הבעת הדעה, אינהרנטית, מוגבל ביותר. מכאן כמובן פתוחה האפשרות להדביק את ההאשמה של "נסיון חבלה" גם בעניינים שאינם בהכרח קשורים ל"הגשמת הסוציאליזם" (באם ימצאו כאלו).

אני חושב שכל אלו מראים בעיקר שהיושב/ים בשלטון יכולים *בקלות* לדכא כל התנגדות פוליטית. האם מובטח שהם גם יעשו זאת? אם הם בני אנוש, בהחלט...

1 ואינך יכול להתיר זאת, כפי שהראיתי בסעיף ג'.
2 אם ביצוע ההחלטות של המתכנן נתונות לשיקול הדעת של האזרחים אזי שבעצם אין כאן תכנון אלא, לכל היותר, המלצות.
פתיחות 235238
א. מדינות מזרח אירופה, לפחות בחלקן, בהחלט יכולות להיחשב עולם שלישי מצד רמת החיים בהן. כנ"ל אירלנד. אפשר להפעיל בוחן המתחשב בנתונים כמו רמת ההשכלה של התושבים כמוציא מכלל חשבון את המדינה מהעולם השלישי, אך הדבר היה מאלץ אותנו להוציא מכלל העולם השלישי את רוב המדינות פליטות הקומוניזם, מה שאינו מסתבר מצד ההגיון.

ב. לדעתי אין קשר בין התפתחות מדינות אסיה או ישראל והסיוע האמריקני בגלל כמה סיבות:
1. הסיוע הכלכלי למדינות אסיה אפסי, בוודאי בהתחשב בגודל האוכלוסיה שבהן.
2. הסיוע הכלכלי לישראל מסתכם בכ-‏800 מליון דולר מענק (בערך חצי אחוז מהתל"ג של ישראל) והיתר הוא סובסידיה עקיפה לתעשיה האמריקנית (ציוד שיש לקנות בארצות הברית) ושהוא ממילא הלוואה. כלומר, ישראל קונה מדי שנה ציוד ב-‏2.2 מיליארד דולר מארצות הברית, ומשלמת עבורו כמו הלוואה. אם בכלל, זהו גורם מעכב מבחינת השוק.
3. סין והנמרים האסיאניים, כמו יפן לפניהם, התפתחו מתוך שוק מעורב, שבו יש אלמנטים חזקים של פרוטקציוניזם ושליטת המדינה וגם אלמנטים של שוק פתוח. האלמנטים של שוק פתוח תרמו רבות לפריחה, אך היא הייתה מוגבלת בגלל אלמנטים אחרים. במלים אחרות, הן לא היו גן עדן של שוק חופשי, אך המידה המסוימת של חירות שהתקיימה שם הספיקה כדי להקפיץ מדינות אלו מספר דרגות כלפי מעלה (החריגים העיקריים הם טיוואן והונג-קונג).
4. הליכי התיעוש לא פסחו על גרמניה או איטליה, אך הם באו באיחור ניכר בהשוואה לבריטניה. במובן זה, מדינות אירופה היו מפגרות. כדי להזכירך, חבל הריין נמסר לפרוסיה בועידת וינה אחרי נפילת נפוליאון כמעט כ"עונש" – כיוון שהפוטנציאל התעשייתי והפחמי שלו כלל לא היה חלק מתפישת העולם הפרוסית. כמו כן, הסדרים נוסח הצולפראיין (כלומר, מעבר חופשי יותר של סחורות) הגיעו בשנות השלושים והארבעים בלבד. הדמיון בין מדינות אלו למדינות אפריקה היה בפיגור היחסי שלהן, שלא הפריע להן לתפוס את מקומן בין המובילות מאוחר יותר.
5. "באשר לאמלט, אמנם הכשל העיקרי הוא בפער החברתי וחלוקת ההון, אבל אני לא רואה איך כוחות השוק, או "הברית" הכלכלית בין החר"ל לבין האליטה, דווקא משפרת את המצב." לא הבנת – הברית הזו לא משפרת את המצב, היא מסבירה מדוע הוא לא משתפר. שלוש השיטות: הקומוניסטית, הפופוליסטית/פרוטקציוניסטית והפשיסטית כושלות מאותה סיבה בדיוק.
פתיחות 234993
א. "לכאורה הייתי מצפה לראות את אמריקה הלטינית כעבור מאתיים שנות שכנות צמודה להגמון, גם כן שופעת בדמוקרטיה ליברלית ובכלכלה חופשית" – שכנות צמודה לאיזה הגמון? ארצות-הברית הגיחה ממעמד של כוח זניח בזירה העולמית למרכז הזירה רק בשליש הראשון של המאה העשרים. משך רוב התקופה (למעשה, עד לפני שלושים-ארבעים שנה) היא הייתה רחוקה ממדינות כמו ברזיל וארגנטינה לא פחות מאירופה.

ב. אם תעקוב אחר מצבן של המדינות השונות באמריקה הלטינית, תגלה כי ההטבה או ההרעה במצבן מתרחשת במקביל וביחס ישיר למידת הפתיחות והחירות הכלכלית שלהן. ארגנטינה, למשל, הייתה מדינה בעלת כלכלה חופשית יחסית עד לשנות השלושים (תחת שלטון האוניקאטו וה-UCR) ורמת החיים שם הייתה בהתאם גבוהה (שווה לערך לזו שבאירופה). אז הגיע הצבא והפרוניזם עם צעדים כמו שכר מינימום, בקרה על תנאי עבודה, הקפאת מחירים, הלאמת התעשיה והרכבות (בנימוקים פטריוטיים שונים). כתוצאה מכך, צללה ארגנטינה בתוך פחות מעשרים שנה (פרון הפך לשר העבודה בשנת 1943) למעמד של מדינה מהעולם השלישי.
בצ'ילה, הייתה המדינה נתונה תחת שלטון בעל נטיות סוציאליסטיות והלאמתיות בין 1964-1970 (פריי) ואחר כך תחת דיקטטורה קומוניסטית (איינדה). התוכנית כללה הלאמה של המשאבים הטבעיים, הבנקים הזרים, רפורמה אגררית, העלאות שכר ופיקוח על המחירים. התוצאה: אפס עליה בתוצר לאורך עשור שלם, אלף אחוזי אינפלציה, אזרחים רעבים ברחובות, נהגים שובתים בגלל היעדר דלק, וכדומה.
אחרי כינון הדיקטטורה של פינושה, הושלטה מדיניות כושלת ברוח סוציאליסטית, אך פינושה נטש אותה עד מהרה לטובת מדיניות כלכלית שאופיינה בנטיה מסוימת לכלכלה חופשית. התוצאה: בתוך עשרים שנה, ולמרות משבר איום בשוק הנחושת (שפגע בצ'ילה באופן טבעי) התוצר הלאומי הגולמי שילש את עצמו בתוך עשרים שנה.
הדוגמאות במדינות אחרות אינן מובהקות כל-כך, בעיקר בשל היעדר שלטון בעל מדיניות של כלכלה חופשית לאורך זמן. עדיין, אפשר להבחין בהשפעה ברורה של המדיניות כמו בפרו, שבה אחרי קפאון של 15 שנה בתמ"ג חלה עליה של 50 אחוז בו בתוך שמונה שנים (משנת 1990).

ג. "וזו עיקר טענתי שדרוש מיתאם בין רמות ההתפתחות השונות, ומה שטוב למערב, אינו טוב בדרך כלל לדרום." או, במילים אחרות, טוב למדינות עניות שידבקו בעוניין ולא ינסו לשאוף למה שמעבר ליכולתן. והכל, בלי להביא אפילו עובדה תומכת אחת.
פתיחות 234783
העובדות מצביעות על כך שהנחתך שיחסי הנחיתות בנקודת הפתיחה יישמרו גם הלאה פשוט שגויה. אתה טוען כי "המערב כופה יחסי סחר שמנציחים את התלות מצד הפריפריה" אך אפשר לראות על נקלה כי לא כך קורה בפועל.

יפן, לדוגמה, הייתה בשנות החמישים דוגמה לייצור זול ומרושל – צעצוע "מיפן" היה דוגמה לצעצוע שנשבר עם השימוש הראשון בו, עשוי מחומרים זולים ואינו מחזיק מעמד. היום, יפן מוצגת כדוגמה הפוכה – ייצור איכותי וקפדני. אחרי יפן, עבר כתר "זול ולא איכותי" להונג-קונג, ואף היא הגיחה ממנו כמעוז של ייצור איכותי, וכך קורה אחר כך לתוצרת טיוואנית וקוריאנית והיום לתוצרת הסינית.

בראיה קצרת טווח – מהיום להיום – בכל אחד מהמקרים נראה היה כאילו מתקיים מצב של ניצול: המערב ממשיך לשלוט בייצור האיכותי ועתיר הידע, ומותיר את הייצור הזול ודל הידע נחלתן של מדינות העולם השלישי ו"נועל" אותן בגומחה זו.

בפועל, בזו אחר זו ואחרי תקופת "הריון" של צבירת נסיון וידע, מגיחות המדינות מהעולם השלישי מנחלתן המקורית והופכות חברות לגיטימיות ואף מועדפות בייצור של מוצרים שונים. הידע והנסיון שנצברו במתן שירותים "נמוכי מצח" מנוצלים אחר כך לשירותים עיליים יותר. לדוגמה, חברות בהודו העוסקות בתמיכה טלפונית לחברות אמריקניות ומתכנתים הודים המשמשים מאגר כוח זול לחברות תוכנה אמריקניות, יגיחו כעבור זמן מה עם חברות תוכנה שהן מעצמות תכנות, ברגע שייצבר אצלן מספיק נסיון.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים