בתשובה לד''ר בר ביצוע, 24/07/04 17:33
המקרה ההודי 235466
באתי לברך ויצאתי מקולל (:
אם היית שם לב למשפט "מומלץ להתעלם מן הקשקשת האנטי-אמריקנית המקדימה את הדברים ולהתרכז בעובדות", היית מבין שמה שחשוב לי בשני המאמרים ההם היה הדוגמא שהוא הביא - שדווקא תומכת בגישה אותה הצגת בדיון זה ומנוגדת (במידת מה) לאנטיגלובליזציה של הכותב.

שאלתי בסוף הציטוטים היא כבר עניין אחר. זו לא תלונה או דעה אלה סתם תהיה בפני אלו שיש להם ידע נרחב משלי - רצוי עם מינימום אידאולוגיה לכיוון זה או אחר. למשל עוד לא החלטי אם אני בעד יותר אבטלה במערב ע"ח פחות רעבים ללחם בהודו.
לגופו של עניין:
האין העברת מקצועות צווארון לבן למזרח תופעה חדשה?
הסטטיסטיקות מ83' אינן נראות לי רלוונטיות לעניין.
באופן כללי, אני נוטה לחשוב שאנו נכנסים לאט לאט, עם עליות ומורדות אבל במגמה שתלך ותתברר, לתקופה חדשה. כדי למצוא עבודה, צריך יהיה יותר ויותר כישרון מולד ויותר שנות השכלה נרכשת (ולא לכולם יש תחת ושכל ל20 שנות לימוד), עם ספי כניסה שעולים במהירות גדולה מידי. אם זה בגלל עליית בעלי-היכולת-הכללית-החשמליים (מחשבים) ואם זה, לפחות בשלב זה במערב, בגלל הגלובליזציה והשתפרות כל תהליכים הייצור והשיווק שלהם דרושים אתה פחות אנשים מאי פעם. זו אינה המהפכה התעשייתית (שחשבו שהיא תגרום ל... ובסוף היא דווקא...). זה נראה לי משהו לגמרי אחר.
ואולם, אין לי די מידע בנושא, אחרת הייתי כותב על זה מאמר - או נמנע ממנו לאחר לימוד הנושא.
המקרה ההודי 235595
"באתי לברך ויצאתי מקולל (:"

דווקא שמתי לב להתחלה וזה הפך את המסר שלך לעוד יותר מבלבל במיוחד לאור השאלה בסוף... והמסר ממשיך להיות מבלבל - למשל:

"למשל עוד לא החלטי אם אני בעד יותר אבטלה במערב ע"ח פחות רעבים ללחם בהודו."

אם אתה חושב שזאת הבחירה אזי בעצם קיבלת את הטענה השגויה המרכזית - יותר משרות בהודו משמען פחות משרות בארה"ב.

"האין העברת מקצועות צווארון לבן למזרח תופעה חדשה?"

לא ממש. מידת הלובן של הצווארון גוברת עם העלייה ברמת הפיתוח של אותה ארץ "מזרחית". תופעות כגון רואי חשבון הודים שעוברים על דוחות אמריקאים היא אכן חדשה אבל החידוש פה איננו העקרון אלא התנאים המיוחדים החדשים:
א. טכנולוגיה שעושה את הדבר אפשרי.
ב. הפתיחות החדשה יחסית של הודו - ההודים, בניגוד לטיוואנים למשל, שולטים באנגלית מה שמאפשר להם לעשות עבודה באנגלית (כמו גם תמיכה טלפונית וכו...).

"הסטטיסטיקות מ83 אינן נראות לי רלוונטיות לעניין."

הסטטיסטיקות הן מתשעים ושלוש עד אלפיים ושלוש. תקופה שבהחלט מייצגת את עידן הגלובליזציה.

"באופן כללי, אני נוטה לחשוב שאנו נכנסים לאט לאט, עם עליות ומורדות אבל במגמה שתלך ותתברר, לתקופה חדשה. כדי למצוא עבודה, צריך יהיה יותר ויותר כישרון מולד ויותר שנות השכלה נרכשת"

אני לא מסכים עם התחזית הזאת. כדאי לזכור שהאנשים נשארים אותם אנשים. פיזור הכישרון הנחוץ לעבודות אלו ואחרות נשאר אותו פיזור והטכנולוגיה דווקא מקטינה את הצורך במיומניות טכניות (ואפילו אינטלקטואליות) בהרבה מאוד תחומים. תחשוב נגיד על מפעל מכוניות בשנות השישים לעומת מפעל מכוניות בשנות האלפיים. רוב העבודות שדורשות מיומנות כמו צביעה או ריתוך נעשות כיום ממילא על ידי מכונות. כלומר, העבודות ה"פשוטות" נעשות יותר קלות.
מצד שני הגיוון גדל ואיתו גדל הביקוש לעבודות יותר "אינטלקטואליות". בוגר מדעי המחשב היוצא מן האוניברסיטה היום נהנה היום מהיצע גדול בהרבה של עבודות מאותו בוגר בשנת 1965. זה בטח לא רע...

"זו אינה המהפכה התעשייתית (שחשבו שהיא תגרום ל... ובסוף היא דווקא...). זה נראה לי משהו לגמרי אחר."

נחיה ונראה? התחזית שלי היא שבעוד עשרים שנה ינהלו בדיוק את אותם הוויכוחים על דברים אחרים ויגידו "זו לא המהפכה הטכנולוגית של שנות האלפיים, זה משהו אחר" (והלוואי וידעתי מה יהיה אותו דבר אחר... הייתי רץ להשקיע במניות)

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים