בתשובה ליוסי גורביץ, 06/02/00 9:53
וכעת, תלמידים... 2367
מנומק ומפורט, אך לא מסודר...

הסעיפים להם אתה קורא "הנחות יסוד" הנם, למעשה, "נתונים". הגדרות היסוד של "עם" ו-"יהדות" נמצאות אצלך אי שם בסעיף ו'. הייתי שמח לראות את הדברים באופן מסודר יותר, על מנת להבין במלואה את הלוגיקה - שלך ושל מר דורון. ידיעותי בהיסטוריה קלושות יחסית, ולכן אל לך לקחת דבר כמובן מאליו.

כמה הערות (בתפקידי כשופט, וע"פ חוקי הלוגיקה בלבד, ללא קשר לידיעותי, עמדותי או דעתי האישית):
א. סעיף ד' - "לפחות לפי דעה אחת" - אם אין מידע חד משמעי או ע"פ מספר גדול של מקורות, יש לוותר על הנתון (לאמר - אין לשחד את המושבעים... :-)) כמו כן, יוספוס פלביוס יחשב כמקור יחיד, גם אם מדובר בשני ספרים שונים שלו.
ב. עד כמה שניתן, רצוי להמנע מכנויי גנאי ורמיזות לעגניות בגוף ההוכחה ("חכמי" בסעיף ה').
ג. "דעתם של חכמי התלמוד" (סעיף ה') - כיוון שהסעיף ארוך ומכיל מידע רב, הייתי רוצה לדעת ביתר דיוק מהיכן ידועה לך דעת חכמי התלמוד. ע"פ הניסוח הנכחי, לא ברור אם המקורות שאתה מציין נוגעים לדעת חכמי התלמוד או למאורעות ההיסטוריים המצויינים.
ד. עדיין סעיף ה' - אינך יכול לצטט את עצמך כמקור, ללא קשר לתקפות או אי תקפות המאמר או המחקר שלך.
ה. סעיף ו' - אינך יכול, בדרך להוכיח X, לטעון כי X. זו צריכה להיות *המסקנה*. במסגרת סעיף ו' נתת הגדרות יסוד, אותן הייתי מעדיף לראות בנפרד, בתחילת ההוכחה, וביתר פירוט, שכן נראה לי כי כאן סלע המחלוקת העיקרי.
ו. סעיפים ז', ח', ט' - לא מצויינים מקורות או סימוכין.
ז. על מנת שיהיה תוקף לאמור בסעיף ט', עליך להגדיר בדיוק ובדקדוק מהו "יעוד משותף". אינני בטוח כי הגדרתך כפי שהיא כיום עומדת במבחן הלוגיקה - איני רואה כל תנאי או קשר בין "יעוד משותף" לבין "מאמץ" - נא להוכיח. יתכן כי לצורך העניין ידרש עיון מחודש בהגדרת היסוד "עם".
ח. סעיף י' - שוב - נא לשמור על ניסוח נייטרלי.
זה המעט שהעליתי בחכתי להפעם. ממתין לגרסה הבאה ולמר דורון. עימות הגרסאות יהיה הכיף האמיתי...
וכעת, תלמידים... 2410
א. "לפחות לפי דעה אחת" - זו, לדעתי, דעה מעניינת, ולכן הבאתי אותה. הטמטום האנושי לא מפסיק להפליא אותי, ושריפת ממגורות התבואה של עירך הנצורה בנסיון לשכנע את החבר הדמיוני שלך להסיר את המצור נראה לי כמו מועמד טבעי לחמשת המקומות הראשונים.

ב. פלאביוס הוא מקור היסטורי אחד, נכון, גם כאשר מדובר בשני ספרים שונים שכתב. מצד שני, אין לנו כמעט כל מקור הסטורי אחר לאותה תקופה, ושום מקור יהודי. הסיפורים המופיעים בתלמוד מאוחרים מאד, והם מבלבלים בין תקופות. הם מעניינים כמקור להלכי רוח ולצורת חשיבה, אבל כמקור לתיאור אמפירי של המאורעות הם, כמעט תמיד, חסרי כל ערך. אין הסטוריונים יהודים לפני פלביוס, ואחריו הם מופיעים רק במאה ה-‏19. השתדלתי שלא להשען על מקורות רומאיים או יווניים, שכן אך לעיתים רחוקות הם נקיים מעיוות.

ג. אשר לדעתם של חכמי התלמוד באשר לצורה בה יש לנהוג כלפי השלטון הרומאי, אני מפנה אותך להקדמתו המלומדת של דר' י. שמחוני ל"מלחמות היהודים ", המסכם היטב את דעת החוקרים בנושא.

ד. המאמר פרי עטי שצוטט לא משמש כמקור ראשוני, אלא כאוסף של מקורות ראשוניים. אשמח לשלוח לך אותו בדואר אלקטרוני.

ה. סעיפים ז', ח', וט' מראים, סעיף סעיף, כיצד פריטי הגדרת הלאום אינם חלים על העם היהודי. הם מרחיבים ומסבירים את סעיף ו'. הנחות היסוד המופיעות בסעיף ו' הן הנחות היסוד של ספרי האזרחות להגדרת לאום.

אני חייב לציין שמאד קשה לכתוב מאמרים ארוכים בפורמט התגובות הזה... ושעדיין לא ראיתי תגובה ממר דורון.
וכעת, תלמידים... 2424
א. אני מסכים כי הדעה שהבאת מעניינת, וכן עניין הטמטום האנושי. אלא שהערתי זו הנה במסגרת הנסיון להגדרה לוגית של הבעיה, ולכן דעה זו, למרות העניין, הנה הסחת דעת, ואין לה קשר ישיר להוכחה.
ב. אני מבין את הבעיתיות במציאת מקורות מהימנים פרט לפלביוס - השאלה היא עד כמה זה האחרון הנו מהימן. יתכן ודרוש פירוט או השוואה של מהימנותו לעומת מהימנות ספורי התלמוד וכו'.
ג. היות ואיני הסטוריון אין לי גישה לחומר המוצע על ידך, ואני מקבל כפשוטו כל נתון שתספק לי. בדיוק באותו אופן אנהג בתגובתו של מר דורון, אם יואיל הנ''ל להגיב סוף סוף. הרעיון שלי הוא פשוט לעמת את שתי הגישות באמצעות הלוגיקה, ע''י כך לזהות את נקודות המחלוקת באופן בדיד ומדויק, ואז - השמיים הם הגבול. תרגיל אינטלקטואלי מרתק, לדעתי. בכל אופן - אני מניח לצורך העניין כי הקדמתו של דר' שמחוני מהווה, כרגע, ''מקור'' - אולם ביקשתי מקורות מוקדמים ככל האפשר (בצמצום, כמובן).
ד. כנ''ל סוף סעיף ג'
ה. היות ואני מנסה להגיע לפורמט אחיד, דמוי הוכחה מתימטית, יש חשיבות לסדר ולצורה. לכן הבקשת לפתוח בהגדרות ולהמשיך בהוכחה וכו'.

אני מציע שנעביר את ההמשך לדואר אלקטרוני (בכלל זה מר דורון), וסיכום תגליותינו יהפוך להיות מאמר חדש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים