 |
1) להעדיף את פינויו של אח שלי היא *לא* לגיטימית. נכון, סביר להניח שבמציאות זה מה שאני אעדיף. זה עדיין לא הופך את זה ללגיטימי. בנושא המתנחלים, שם התחום האמוציונלי חלש יותר מבחינתי, השיפוט המוסרי שלי יהיה יותר ראוי.
2) שהנבחרת המקומית תזכה במונדיאל - אין בזה עניין מוסרי, אלא עניין של גאווה לאומית. חלק מהמושג "אהבה" הוא הרצון להגדרה או שייכות.
3) חוקי הגירה מפלים - מדובר בעיקר במהגרים שהגיעו לארץ מסיבות כלכליות. זה לגיטימי לא לרצות שהם יכנסו בגלל הסיבות הכלכליות שלנו 1.
4) "עצם העניין" - ההתייחסות היא ל"עצם", וזו נקבה. כמו ,"בית-הספר" (התייחסות ל"בית"), או "עורך-הדין" (ההתייחסות לעורך) 2.
1 דוגמה לאותו עיקרון: אם ניצה הייתה מכריזה שהסיבה היחידה שהיא מתנגדת להתנתקות היא מסיבות מדיניות - היה צריך לפנות אותה צ'יק-צ'ק, מסיבות מדיניות.
2 למעשה, ניתן לומר "עורך הדין" (העורך של הדין) וניתן לומר "העורך דין" (זה שעורך דין כלשהו) על משקל "השומר שבת". בכל מקרה ההתייחסות היא לעורך.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש