בתשובה ליעקב, 03/08/04 17:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. זה שאתה אומר שזה נכון לא הופך את זה לנכון. בארה"ב, העלות של בית ספר פרטי לא מסובסד היא יותר מ $10000 לשנה לתלמיד ושל בית ספר מסובסד (על ידי כנסיות וכו') היא בסביבות ה $3500 לשנה. גם אם בישראל העלויות נמוכות יותר, הן עדיין לא נמוכות פי 7. 2. לא נכון. אם תסבסד בתי ספר באזורים בעייתיים, תעלה את כולם משום שההורים, מצידם, יתחרו בך ויסבסדו את החינוך בשכונות המבוססות. 3. גיחי. בתי הספר הממ"ד באזורים המוכרים לי תמיד היו פח אשפה של מערכת החינוך החילונית, ביחוד התיכונים (אני זוכרת איך בפני כמה מבני כיתתי, חילוניים גמורים, עמדה האופציה להירשם לתכנית מלאה בתיכון דתי או לתכנית חלקית ללא בגרות בתיכון חילוני גרוע במיוחד). התיכון הממ"ד הטוב ביותר שהכרתי היה ברמה של אורט, משמעותית מתחת לתיכונים הממלכתיים העיוניים. בפ"ת הם אולי ברמה טובה כי אין שם הרבה חילונים ולכן הם לא משמשים כפחי אשפה? (וזה תמיד היה המצב). האם אתה יכול להביא אפילו דוגמא אחת למקרה בו הקמת בתי ספר חרדיים העלתה את רמת החינוך? 4. מה שאתה אומר נכון בטווח הארוך. בעל עסק נבון צריך לווסת את המוניטין - כך למשל בתקופה בה יש דרישה גבוהה לבוגרי מדעי המחשב והמעסיקים אינם סלקטיביים, על הטכניון לפתוח את השערים כפי שהצעתי. בתקופה בה אין ביקוש, הוא יכול להרשות לעצמו לבנות מוניטין, משום שבכל מקרה אין ביקוש גדול ללימודי מחשבים. אני מעדיפה את המודל בו מטרת הטכניון היא להכשיר חוקרים ומהנדסים ולא לפעול כעסק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1) נעבור לעקרון. המדינה נותנת סכום כסף מסויים לכל ילד. מה רע בזה? 2) אם הכוונה היא לתת יותר כסף לתלמידים באזורים בעייתים כדי שיוכלו לקנות לעצמם חינוך (שוברים דפרנציאליים) אז אולי יש בזה משהו. אם הכוונה היא לשפוך כסף לבתי ספר ממשלתיים באזורי מצוקה אז חבל על הכסף. 3) חוויות על תיכוני ממ"ד זה מאוד נחמד אבל לא שייך לעניין. בפ"ת יש מספר רב של בתי ספר יסודיים פרטיים דתיים ויש תחרות ביניהם. זה מכריח את בתי הספר להיות טובים. כנ"ל הדוגמא של הריאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הדבר היחיד הרע בזה הוא שחינוך תיכוני הוא לא מוצר שה-value היחיד שלו נמדד במידת הביקוש. זאת גם מכיוון שנדרשים תנאי סף אובייקטיביים ואחידים, וגם מכיוון שמנגנון ההיזון החוזר הם בעייתיים מאוד, כי לטעויות יש השלכות רחוקות טווח, בלתי הפיכות, וקשות לאיתור. בוא נציג את זה ככה: אתה חושב שצריך חוקי תנועה? למה שלא כל אזרח ינהג כאוות נפשו, בכל כלי רכב שבא לו? וניתן לחוקי הביקוש וההיצע להכתיב את נורמות הנהיגה, ולבתי המשפט להלחם במי שפגע באחר (זכויות שליליות, לא?). זאת במקום לבזבז כסף על רמזורים, טסטים, ונהיגה עפ"י המהירות המותרת. ניתן אפילו להסתמך על יועצי תחבורה ועתונות, ולחלק תלושים לביטוח חובה - כמו שאתה אוהב. מה רע בזה? 3) אולי זה לא ידוע לך אבל גם בין בתי הספר התיכוניים הממלכתיים יש תחרות קשה מאוד, בעיקר על יוקרה וציונים אבל גם על מורים, מגמות יחודיות, אוכלסיות מובחרות, פרסום, תורמים, מפעלי התנדבות ועוד. כל הורה שאיכפת לו באופן מינימלי מהילד עושה לא מעט shopping לפני שהוא בוחר תיכון. בדומה, יש תחרות בין האוניברסיטאות (שאינן מוסדות למטרות רווח). אז נכון, יש אי-יעילות. מצד שני תשווה את המצב לאוניברסיטאות והמכללות הפרטיות שעובדות בארץ - למיטב ידיעתי המצב שם לא מזהיר, יש נורמות של פרסום שקרי, שוחד, רמה נמוכה, תוכניות לימוד פרטצ'יות ושחרור בוגרים ברמה נמוכה. בקיצור, עושה רושם שבקרה ממלכתית לא מונעת תחרות, ושלפחות באספקטים מסויימים היא מבטיחה איכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את סעיף 2 רק חכמים רואים, הה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שביטלתי אותו, ובכסף השתמשתי כדי לשחד את מנגנון הפקידות המנופח של האתר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |