 |
א. הדיון המקורי היה באשר לפגיעתה של המלחמה ב"שוק החופשי" דווקא. מאחר שהבנתי כי אתה מתייחס לזה יותר כאל אידיאל, קשה לי לתת משמעות לדיון המקורי בהקשר הגיוני כאשר אני משוחח איתך. מלחמות אמיתיות משפיעות על העולם האמיתי, לא על אידיאלים אבסטרקטיים. איתך, הדיון נסוב יותר לשאלה האם מלחמה פוגעת ב"רמת החיים" של אנשים, או ב"צמיחה", דברים מוגדרים יותר וארציים יותר (אלא אם נגדיר את ה"שוק החופשי" כ"רמת חיים טובה של אנשים").
גם אני חושב כמובן שמלחמה היא אקט של הרס אנושי, ועדיף היה בלעדיו (בהנחה שכולם זונחים את הרעיון, לא רק החבר'ה הטובים). אולם אם כבר עורכים דיון, יש לשמור על סטנדרטים מסוימים. בכל הדיונים המלומדים אשר כמעט ונשגבים מבינתי באשר לסוציאליזם ומיסים ומדיניות רווחה ושוק חופשי בכלל, המדד החוזר שוב ושוב הוא "הצמיחה". המילה הזו משמעותה גידול בתל"ג. גידול בסך הפעילות הכלכלית. אם אתה זוכר, בפעם האחרונה שניהלנו דיון מתורבת פחות או יותר, הפנתי אותך למדד ה GPI, אשר מנסה למדוד "צמיחה" בצורה מאוזנת והגיונית יותר (למשל: לקזז את מחיר ניקוי הזיהום מתפוקת מפעלי כימיקלים, לא להוסיף אותו ל"צמיחה"). לפי המדד הזה, מאמצע שנות השבעים בערך ארצות הברית כבר לא "צומחת", אלא מתנוונת. אם אנחנו פותחים לדיון מחודש את המושג של "צמיחה", משתנים ומסתבכים מקצה לקצה כל הנתונים המרשימים על ההצלחה הכבירה של כלכלת שוק מודרנית. פתאום צריך להתחיל לדון בשאלה האם העובדה שהארופאים (בגדול) עובדים פחות, נופשים יותר, ומייצרים פחות, מהווה "פגיעה בצמיחה" (משום שהיא פוגעת בתל"ג) או "צמיחה", רק מהסוג שהכלכלה הנאו-קלאסית לא נותנת לו שום ערך. אם נתחיל לבחון שעות פנאי, זמן שהורים מקדישים לילדים, עזרה קהילתית מחוץ לתחום הכלכלה הנמדדת (למשל, כאשר שכנה עושה בייבי-סיטר לילדים, פעולה אשר שווה אפס מאופס מבחינת התל"ג לעומת או-פר בתשלום), ועוד קריטריונים רבים אשר אולי אתה זוכר מהמאמר ואולי לא, כמעט כל הדיונים בנושא עד כה הופכים לחסרי משמעות כמעט. משום כך, אני מקבל עלי כרגע את כללי המשחק, ומדבר על מה שמקובל כ"צמיחה כלכלית". אותו דבר לא מוגדר לחלוטין שהבורסות מקבלות בברכה, ששר האוצר גאה להצביע עליו בתרשימים שלו, שפירמות נאבקות עליו על מנת להגיע ל "Fortune 500", שהשטרסלרים והפלוצקרים מהארץ כותבים עליו בתאווה בלתי מוסווית.
את ה"צמיחה" יש להפריד מ"רמת החיים" בכל דיון הגיוני על כלכלה. זה לא נעשה בשיח של הכלכלה הנאו-קלאסית (אשר המופע הפופולארי שלה הוא "השוק החופשי"), ובוודאי שלא בדיונים ב'אייל'. כאשר דיברתי על תרומתה של המלחמה למשטר הקפיטליסטי, דיברתי כמובן על מה שאני רואה כמרכז הוויתו של המשטר הקפיטליסטי, ומה שהמוסדות הקפיטליסטיים העיקריים רואים כחשוב. הבורסות, האקדמיה, העיתונות הכלכלית העיקרית, קרן המטבע והבנק העולמי, וכמובן הקפיטליסט המצוי, אשר כלל לא מוגיע את מוחו בסוגיות הפילוסופיות על "רמת החיים" של האוכלוסיה, ומה זה בעצם אומר. לא ניסיתי לרמוז שמלחמה היא "טובה" עבור בני האדם באופן כללי.
ב. בתשובתי האחרונה (זו אשר לצערי ניכסה כוחות נפשיים מרובים כל כך מבן שיחי) ציינתי שדווקא לא מדובר כיום על חברות הנשק. מדובר על עשרות פירמות אזרחיות העוסקות במגוון תחומים. הן מעסיקות ומשלמות משכורות למליונים של עובדים, אשר בתורם צורכים את הסחורות של פירמות רבות אחרות בארה"ב ובעולם בכלל. בקיצור, אני אחסוך לך את המלל - מן הסתם אתה מודע לאסכולה של קיינסיאיזם צבאי. זה לא "שוק חופשי" אידיאלי כמו שנראה לי שאתה תופש אותו, אולם בוודאי ש"התנעה" של כלכלה עובדת לפעמים, ואף שורדת פעמים רבות. במציאות, בה אנו דנים, למלחמה יש לא פעם השפעות חיוביות על אותם פרמטרים אותם תארתי קודם כמהווים "צמיחה כלכלית" עבור המוסדות העיקריים של המשטר הקפיטליסטי. אני מסכים (וזאת בתשובה לדברים משתיים-שלוש הודעות אחורה שלך) שזה תלוי בסוג המלחמה. מן הסתם מלחמה שעורכת עשר שנים ומשעבדת את האוכלוסיה כולה ואת התעשיה כולה, מונעת השכלה וגורמת להרס מרכזי הערים, איננה תורמת רבות, אפילו לא למדדים המקובלים של המשטר הקפיטליסטי. האינתיפאדה לא עוזרת לפלשתינים מהבחינה הזו. אולם מלחמות דה-לוקס, סכסוכים מוגבלים, כל אותם דברים אשר לא סוחפים לפתע את כל האנרגיה והמשאבים של מדינות רבות למשך שנים רצופות, הינם בעלי השפעה שונה לחלוטין.
ג. אני כבר לא זוכר על מה בדיוק היתה הנקודה הזו..אני מסכים שבמודל של שוק חופשי אשר מתבסס על המודלים הנאו-קלאסיים של תחרות מושלמת הרווח הינו באופן נוח למדי ההפרש בין ההכנסה השולית לעלות השולית, ולכן משאיר לנו בדיוק פרמטר אחד לשחק איתו. אולם מעניינת אותי בעיקר המציאות, בה ישנן דרכים מוצלחות הרבה יותר להשפיע על שולי הרווח, ומעטים בעלי העסקים אשר מפסיקים לפתע לייצר משום שהעלות השולית שלהם גבוהה מדי. במציאות, יעילות הייצור הינה פרמטר אחד מיני רבים אשר משפיע על רווח.
ד. הגדלת המכירות והגדלת הרווח הינם שני דברים שונים (לפעמים חברות מוכנות למכור בהפסד, לפעמים בכלל לא משתלם להן למכור), ונראה לי שגם אתה מתכוון להגדלת הרווח, והזכרת את המכירות יותר כבדרך אגב. כאמור, אני מבין על מה מבוססת טענתך שהדרך היחידה להגדיל רווח היא "לייצר יעיל יותר", ואני מניח שאתה כבר יכול לענות בשבילי - לא התכוונתי לדון במודלים המתמטיים של "תחרות מושלמת". מיותר לחזור ולדוש בכך, לא?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש