בתשובה לאביב י., 16/10/04 23:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם היית משקיע בקריאת התגובות יותר מאשר בהמצאת תרחישים דימיוניים, אולי לא היית כותב את תגובתך הנוכחית. אחזור על העיקרים: 1. העובדה שיש שכר מינימום לא אומרת שאנשים מקבלים באמת שכר מינימום. כשהרף גבוה מדי, בדיוק כמו במס הכנסה, המעסיקים (*בהסכמה* עם העובדים, שמעדיפים לא לאבד מקום עבודה) מפחיתים להם מהמינימום בשיטות שונות (כמו הגדרת משרה לא מלאה, הפחתת אש"ל וכו'). יתרה מכך - אפילו המשלה בעצמה, כמעסיק הגדול במשק, מזמן כבר לא עומדת בחוק זה בעצמה. כלומר: היכן שקביעה שרירותית היא גבוהה מדי, היא לא תקויים. 2. כשמעסיק תמים וישר דרך פועל על פי חוק ומעלה לעובדיו את שכר המינימום, הוא עושה זאת תוך צמצום העסק (ע"י פיטורי חלק מהעובדים) כדי להימנע מסגירה (המעסיקים הגדולים ביותר במשק הם העסקים הקטנים, החיים על מתח רווחים נמוך, שלא סובל הרבה מדי קפריזות ממשלתיות). 3. העדר שכר מינימום לא אומר שתהיה התאגדות מעסיקים להוריד את שכרם של העבדים ללחם צר ומים לחץ, ולקשור אותם בשלשלאות. איך אנחנו יודעים זאת? מאחר ויש משכורות במשק שהן מעל שכר המינימום. כלומר: מנגנון ההיצע וביקוש לכישורי אדם מטפל בנושא בצורה טובה: אם אתה צריך הרבה עובדים כדי להתרחב (אפילו לא מקצועיים), ואתה בשוק תחרותי כך שחשוב לך למשוך כאלה אדיבים, או לגרום ללא אדיבים להיות קצת אדיבים ומנומסים יותר (הרבה מהעסקים היום מנסים לבדל עצמם ע"י איכות השרות), אז אתה תיתן קצת יותר מהמתחרה לעובדים שלך, מה שיאלץ את המתחרה לא לפגר. ואז תגיד (אולי): ומה עם העבודות בהן אין זה כך? ואני אשיב: גם שם השכר יהיה מתאים לאוכלוסיה מסויימת שתבחר לקחת אותם (סטודנטים, רווקים, תיירים וכו'). 4. אם היו למדינה רזרבות כסף גדולות, הייתי שמח, למרות הכתוב בסעיפים 1-3, להיטיב עם כולם, כי זה תמיד נעים להיות המיטיב. הבעיה היא שהמצב הוא כזה, שסבסוד כמות המובטלים ההולכת וגדלה מחד שהתנאים האלה מייצרים, ובריחת ההון מהמדינה מאידך (יזמים שמבינים שאין כאן תנאים לצמיחה, סוגרים הבסטה, מפטרים את כולם ועוברים למקום נוח יותר, וכן בעלי הון שמשקיעים בחו"ל או עוברים לגמרי לחו"ל כדי להימנע מתשלום מיסי הענק) מייצרת מצב שהמדינה לא יכולה להתנהג כך לאורך זמן, ומביא מהר מאוד את המשק למצב של קריסה. 5. אתה אולי עדיין לא בעל משפחה, ואין לך הרבה התחייבויות בחיים, אבל כשזה יקרה, אפילו כשכיר, אולי תשים קצת יותר לב לכמות המס הנעלמת מדי חודש לטובת ההטבות האלה, ותדרוש לבדוק בתקיפות מיהו אותו צבא של בטלנים מתמחים (הם בקרב המנגנון והן בקרב אלה הנסמכים על שולחנו) אשר גוזל ממך את האפשרות לתת לילדך עוד קורס העשרה, ומחייב אותך לעבוד עוד כמה שעות נוספות במקום לשחק איתו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה איך חמשת הסעיפים בתגובתך (וההנחה האמפירית המחכימה בראשיתה) קשורים לשאלה ששאלתי את ירדן (שמטרתה לברר מה *הוא* חושב). האם קראת את תגובתי בהקשר של תגובה 253847? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עניתי על שאלתך לירדן, אלא התייחסתי לטיעון שלך לגבי הפתרון המוצע ע''י שוק חופשי. ירדן ענה לך (אני מקווה) על שאלתך אליו, ואני הבהרתי בנושא הפתרון. ההנחה בראשית תגובתי הקודמת, דרך אגב, נבעה בעיקר בשל הרשום מתחת לקו בתגובה ההיא שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי ולא מצאתי את "הטיעון שלי לגבי הפתרון המוצע ע"י שוק חופשי" ב-תגובה 253864. העלתי שתי אפשרויות בפני ירדן כדי לנסות לדסקס על "הרעות ההכרחית שבאבטלה" במישור העקרוני (בלי קשר להפרכות או הוכחות הפתרונות הפרקטיים של החופשוק. אני חושב שמדובר בתטל"א). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי רושם שאתה מנסה לצייר במצב ההיפותטי שבחרת איך יכול להראות הפתרון של השוק החופשי (כל הקטע עם 3 שקל לשעה וההצעה להמשך מתחת לקו). אני מבין שאולי זו לא היתה הכוונה, ומשאיר את הזירה לירדן :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע (בלי קשר לשאלתי לירדן - פשוט עכשיו סיקרנת אותי), למה מצב היפוטתי של שכר נמוך במיוחד (שלושה שקלים לשעה) אינו יכול להתקיים בפתרון של השוק החופשי? האם אתה חושב שיש דרגת שכר שבלתי אפשרי בעליל להגיע אליה (באופן "טבעי") בפתרון השוק החופשי (האם לא ניתן להגיע למצב טבעי בו יש מי שמשתכר שלושה שקלים לשעה? חמישה שקלים? עשרה שקלים?). האם יש דבר כזה "שכר מינימום טבעי ומחויב המציאות"? למה החסם התחתון (אם קיים) גבוה יותר מאגורה לשעה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מכך שאין אנו מדברים כאן על טבעי, "טבעי" או לא טבעי. מישור הדיון צריך להיות על אופי ההתרחשויות כשמתירים לדברים להתנהל באופן וולנטרי לעומת התנהלות הדברים עם הכנסת מעורבות ממשלתית רחבה. באופן וולנטרי, קרי, *בהסכמה* של שני הצדדים, וללא הפעלת כוח פיזי (שזה הדבר היחיד שצריך להיות שמור לממשלה לשמירת הסדר וזכויות הפרט) לא יתכן מצב בו אדם יסכים לעבוד בשכר שלא יאפשר לו מחיה. אולם אפילו בתנאים של היצף בהיצע עובדים בתחומים בהם לא נדרשת הכשרה כלל, מעסיקים לא ירצו להגיע לגבול הזה, כי התקיימות במחיה בסיסית בלבד אינה מסייעת לעבודה טובה, ולכן אני מניח שהגבול התחתון ביותר של הסכמה וולנטרית יהיה בגובה של משכורת המאפשרת מחיה בסיסית + תמריץ קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המעסיקים הגדולים ביותר במשק הם העסקים הקטנים" האמנם? מה עם חברת החשמל? בזק? מקורות? תנובה? שטראוס? אתה בטוח בטענה שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי רודי, כפי שאולי שמת לב, די הפסקתי להשתתף בדיונים האלה, מפני שנראה לי שכל מה שיש להגיד נאמר, ומצאתי עצמי יותר ויותר חוזר על עצמי לאנשים שלא ממש נראו מעוניינים בלהאזין, אלא לנגח בכל מחיר, או פשוט להתעלם. למשל, אם היית פחות במצב רוח "נגחני" ויותר סבלני, היית אולי חושב שאיני מתכוון בהכרח לכך שעסק *קטן* בודד כלשהו הוא גדול כמו חברת חשמל, אלא לכך ש*מכלול* העסקים הקטנים הם המעסיק הגדול ביותר במשק. לגבי ההוכחה המקובלת במקומותינו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אם אני מבין נכון, אתה טוען שגובה השכר אינו חסום מלמטה בפועל, גם אם הוא חסום כך בחוק ? 2) ונניח לצורך הדיון שיש מעסיק, סתם ללא הגבלת הכלליות נקרא לו מפעלי ים המלח, שמרוויח הון עתק ממשאבים טבעיים השייכים לי ולך, עדיין מוצדק לשלם שכר מינימום לעובדי הקבלן המועסקים אצלו ?, ברור שהכלל לא עובד כאן, או שמא כן ... 3) לא קצת סותר את סעיף 1 ? ואולי גם המסקנה שלך אינך נכונה ? כי במצב של 10-11 אחוזי אבטלה אנשים יעדיפו להיות נחמדים ואפילו מאוד ולא משנה בתמורה לכמה כסף כי האופצייה של הבטחת הכנסה ודמי אבטלה בוודאי שאינה מגיעה לשכר המינימום ... 4) ובחזונך עוד הנגב יהיה פורח וכלכלת ישראל תתבסס על טקסטיל ועל עובדים בשכר המתחרה במדינות העולם השלישי ? 5) ואולי אני ורודי כן מנהלים משק בית, וכן שמים לב לכמות הכסף הגדולה הנעלמת מדי חודש וחודשו וחושבים שעדיין זה עובר למטרה צודקת וההכרזה בדבר צבא הבטלנים המתמחים (הן בקרב המנגנון והן בקרב הנסמכים על שולחנו) היא בגדר של פופוליזם ותו לא (למרות שאני לא תמים מדי לחשוב שאין בטלנים ומתחזים, השאלה היא מה היחס וכמה המדינה באמת מוציאה עליהם), אני חושב שהנתונים של הביטוח הלאומי הובאו פה בעבר ומראים את החלוקה בין הבטלנים לכאורה ובין קשישים, נכים וכו' . ואולי הפתרון אינו כה פשטני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה שדווקא היום נזכרו בתגובות שלי מלפני חודש כמעט ?(אתה השני). 1. שום דבר לא ממש חסום ע"י חוק. רק אכיפה והגיון מסויים בחוק ימנעו הפרתו בקנה מידה גדול. ברגע שהחוק הופך להיות שרירותי מדי, כמות העבריינים גבוהה, והאכיפה בלתי אפשרית באופן מלא (ראה מס הכנסה, למשל). זה לא אומר שאפשר להתעלם מהחוק, כמובן, כי לפחות הממשלה מצייתת ברמה מסויימת לחוקים של עצמה, ובמידה פחותה יותר גם המגזר הפרטי. לכן רצוי שהחוק לא יהיה שרירותי ודרקוני מדי, ובכלל רצוי שיהיו כמה שפחות כאלה שמתערבים שלא לצורך (ואף מזיקים) בחיי האזרחים. 2. מפעלי ים המלח הוא מעסיק ממשלתי, הניזון ממשאבים שבבעלות הממשלה אף הם. כלומר: מקצה עד קצה הכל שרירותיות ממשלתית: הלאמת המשאבים, הקמת המפעל ציבורי, וכך גם המשכורות. מה אתה רוצה ממני? כאזרח, הייתי מעדיף שכל השרשרת הזו תהיה פרטית, כמו כל חברת גז או נפט פרטית במדינות חופשיות יותר: שם המשאבים אינם של המדינה, ולא הקרקע, ולא החברה המפיקה והמוכרת אותם, ובטח לא עובדיה. רק המיסים השמנים שמשולשלים לקופתה בשל הצלחתו של המיזם, תחת הבזבוז של המפעל הממשלתי על ועדי העובדים השמנים והמנוונים שלו, שיעדיפו אף הם לפטר עובדים זמניים כדי לשמור על ההטבות שלהם. 3. סעיף זה לא קשור לסעיף 1. הראשון מטפל בכך שבמקרים בהם השכר הנקבע ע"י כוחות השוק נמוך משכר מינימום, והסעיף הנוכחי עוסק במבנה השכר בכלל. טענת סעיף זה היא שאנשים הם לא ממש נחמדים בעבודה במשכורת מינימום, ולכן רוב העסקים לא יגיעו לשכר זה (ולראיה המצב בשוק). ללא הפרעות ממשלתיות כמו שכר מינימום, מיסוי גבוה ומכסים גם אחוזי האבטלה ירדו משמעותית (יש קורלציה לא רעה בין מידת חופשיות השוק לרמת האבטלה, כשכל יתר התנאים דומים). 4. לא בטוח שאני מבין מה אתה רוצה לומר. אם טענתך היא שההון יברח ממילא, לא משנה מה נעשה, אז ברור שהעובדות מצביעות על ההיפך. אם זה לא מה שהתכוונת - הסבר. 5. הפיתרון פשוט למדי. הרבה נתונים עלו כאן בתגובות השונות, ואני לא בטוח שכדאי לסמוך דווקא על אלה מהביטוח הלאומי, מאחר ומנגנון נוטה להצדיק את עצמו. כדי באמת לדעת מה היחס בין השרלטנים שלמדו לחיות על חשבון המדינה למסכנים באמת ללא אלטרנטיבות צריך להשוות באותה מדינה לאורך זמן עם השתנות חוקי ה"רווחה," או בין מדינות עם מינון "רווחה" שונה ותנאים אחרים דומים. מתוך הנחה שהישראלי הממוצע אינו יותר נכה וצילגר משכנו בן הלאום האחר, נכונות לגביו ההשוואות הרבות בנושא שככל שהיו יותר חוקי רווחה ותשלומי העברה, כך גדלה משמעותית יותר ובאופן פרופורציוני אוכלוסיית נתמכי הרווחה. ניסוי *פשוט* בכיוון ההפוך מראה שגם הוא נכון, בכל מדינה בה נוסה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |