בתשובה ליהונתן אורן, 20/10/04 10:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שכלל "מהולך רגל לחמור" של קישון חל גם כאן. בהומורסקה ישנה מאוד מספר קישון איך הלך ברחוב ונעלב כאשר חצה את הכביש ונוהג ברכב הציץ מן המכונית וצעק: חמור, אולי תסתכל לאן שאתה הולך? מאוחר יותר בהומורסקה, עולה קישון עצמו לרכב ונוסע ולפתע, עובר בכביש הולך רגל בצורה ממש מסוכנת ומאלץ את קישון לעצור בחריקת בלמים, להציץ ממכוניתו ולצעוק: חמור, אולי תסתכל לאן שאתה הולך? וכך גם במקרה שלפנינו: אם אף פעם לא היית ואף פעם לא תהיה אדם יוצר או הוגה רעיון מקורי – סביר להניח שכמו יהונתן אורן כאן תאמץ עמדות "עתידניות" הרואות בזכויות יוצרים נחלת העבר, חסרות משמעות, ניתנות לביטול וכו'. מן העבר השני, אם תרמת רעיונות מקוריים לעולם ואתה מתכוון להמשיך בהרגל מטופש ומיושן זה – סביר להניח שתגבר נטייתך לרצות להגן על פירות חשיבתך, ונטיה זו תחריף ככל שההכנסות הנודעות לך מיצירתך יגדלו (ר' למשל האופן בו הפך מייקל מור מתומך נלהב בזכויות העם הפשוט באינטרנט בשלב בו לא היה לו משהו בעל ערך שיצר למכור, לתומך נלהב לא פחות בזכויות מייקל מור להרוויח מלאן כסף מסרטו). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ככה לפתור גם שאלות של הערכה אסתטית או אקדמית: אם אתה בעד זכויות יוצרים, אז לתוצרים האמנותיים או האקדמים שלך יש ערך. אם אתה נגד זכויות יוצרים, אזי אין להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על בסיס ידע אישי, אני מבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה אורי, מילא שאתה מניח שלא הבנתי את כוונתך בפעם הראשונה. אבל למה אתה להוט כל כך להפגין שלא הבנת את תגובתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שציניות זה באמת לא כמו אופניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש מסכים. כפי שכבר יצא לנו לדון עליו, ''זכויות היוצרים'' בעולם של היום מגנות בעיקר על המתווכים ולא על היוצרים. כדאי להבדיל, אגב, בין זכויות היוצרים למנוע צריכה של יצירתם (למשל, ממי שלא שילם) לבין הקרדיט, או זכותם של היוצרים להיות ידועים בציבור כמי שיצר דבר מסוים. לטעמי, למרות היותי אדם יוצר, זכויות היוצרים מהסוג הראשון הן בעייתיות ואינן צריכות בהכרח להתקיים, וזאת לעומת הזכויות מהסוג השניף שהן אולי החשובות ביותר מבחינת עידוד יצירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, בעצם? מדוע שלא אקח את ספרך, אקליד אותו מחדש ואוציא אותו תחת שמי? למי זה חשוב – חוץ מלך – אם שמך יהיה ידוע בציבור כמי שיצר את הספר? אני גם אציע את הספר בחצי חינם, כך שלא רק אני ארוויח את הקרדיט, גם קהל הצרכנים ירוויח. ועוד יותר חשוב מזה, זה יעודד אותי מאוד ביצירה שלי וזה הכי חשוב, בדיוק כמו שאתה אומר. נשמע מופרך ומעצבן? לדעתי, זה לא פחות מופרך ומעצבן מהטיעון שלך שבגלל שאופן חלוקת הכספים היום אינו הולם את טעמך האישי הזכויות לצריכה "אינן צריכות בהכרח להתקיים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דוע שלא אקח את ספרך, אקליד אותו מחדש ואוציא אותו תחת שמי?" כי זו התחזות (אתה מצהיר שכתבת את היצירה, ואין זה כך). זה מקביל לכך שאכתוב בשמך באייל או בבנק. "זה יעודד אותי מאוד ביצירה שלי" איזו יצירה שלך? בסיטואציה שתיארת אתה אינך יוצר דבר ולכן אין לאף אחד אינטרס לעודד אותך. בהערת אגב אזכיר שכל הדיון הזה נבע מכך שאתם מביאים את רווחת היוצרים כטיעון *בעד* זכויות יוצרים. אם הבנתי נכון, יש חשיבות בעיניך לרווחת היוצרים (המקוריים) ולעידודם להמשיך ליצור. בעיני, שמירה על זכויות "ידיעה בציבור" ולא זכויות "העתקה" חשובה יותר למטרה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כי זו התחזות (אתה מצהיר שכתבת את היצירה, ואין זה כך). זה מקביל לכך שאכתוב בשמך באייל או בבנק." מדוע התחזות? הרי איני מעתיק ומדביק את הודעותיך תחת שמך אלא תחת שמי, כך שאתה נהנה מהפצת הודעותיך לכל עבר, ואני נהנה מההערכה שאני מקבל בגלל איכותן. "איזו יצירה שלך? בסיטואציה שתיארת אתה אינך יוצר דבר ולכן אין לאף אחד אינטרס לעודד אותך." האם אתה מוסמך לקבוע האם אני יצירתי? אולי בעיני זה יצירתי מאוד? אולי שילבתי שגיאות הקלדה מבדחות פה ושם כדי לבדר את הקהל במהלך קריאת הרומן שלך? השאלה היא, על מה מבוססת ההבחנה שאתה עורך בין זכויות "ידיעה בציבור" וזכויות "העתקה"? כל עוד אני חותם בשמי (ולא מתחזה לך, שזו ממילא עבירה מסוג אחר), מה לך כי תלין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתחזה כי אתה טוען שאתה הוא ''הכותב המקורי של היצירה''. זו התחזות באותה דרך שלבישת מדי שוטר כשאינך שוטר היא התחזות. שים לב שאינך מתחזה לאף שוט ספציפית, אלא פשוט מבצע מהלך הגורם למישהו להאמין שאתה מה שאינך. במקרה שלפנינו אינך ''הכותב המקורי והאמיתי של הרומן''. לגבי המקרה השני - ברגע שאתבה עושה שינויים שונים ביצירה, אתה נכנס למקום המעניין של ''שימוש אירוני'' או של ''התייחסות''. זהו מקום שאני בהחלט מעוניין להגן עליו. אלא שגם אם תבצע שינויים משמעותיים, עדיין חלקים נכבדים ביצירה בוצעו ע''י מישהו אחר. הפתרון ההגיוני וההוגן ביותר, המגן על יצירתו של כל אחד מהמעורבים, הוא קרדיט משותף. לגבי ''ממה נובעת ההבחנה'', ראה לעיל את שתובתי על ההתחזות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה מתחזה כי אתה טוען שאתה הוא "הכותב המקורי של היצירה"." טוב, אז לך וקרא למשטרה. כשהם יגיעו, נסה להסביר להם כיצד המעשה שלי גורם לך נזק. תזכור כי לפי גרסתך ממילא לא מגיע לך כסף על זה, ככה שאינך יכול לטעון לפגיעה כספית. טענתך כי מדובר ב"התחזות" היא ריקה, כיוון שאין נגרם לך נזק כלשהו. לכל היותר אתה יכול לטעון שאני חרא של בן אדם, אבל אם על זה היו מכניסים לכלא כל המדינה הייתה בכלא. ובינינו, רודי, מה זה מעלה או מוריד אם אני אהיה שותף לתהילה גם כן? מה, לי לא מגיע? מה פתאום אתה מנכס לעצמך באגואיסטיות את הזכויות של הכותב המקורי? מה הקטנוניות הזאת לגבי הזכות שלך להציג את עצמך כיוצר? מה, בכסף שאני מרוויח לא כולנו שותפים? בוודאי ששותפים וטוב שכך! אז במקום שהכסף יגיע למס ההכנסה האהוב ממך הוא יגיע ממני. בסופו של דבר, בזכות כישורי ההפצה שלי וזה שהורדתי כמה קטעים פלצפניים מהספר והכנסתי במקומם קטעי זימה דמיוניים על בסיס סיפורים אמיתיים יגיע יותר כסף והרווח של החברה כולה רק יגדל ויצמח. לא מבין מה בכלל הבעייה שלך כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "אז לך וקרא למשטרה" זה קצת לא טיעון כאשר אנחנו בדיון שבו ברור שחוקי זכויות היוצרים/קניין הקיימות קכיום אינן ניתנות לאכיפה, ואנו מדברים על ההצדקה התיאורטית שלהן. זה שהמשטרה לא תעשה כלום במקרה כזה, לא אומר שאין הצדקה באיסור הזה. ומכאן נעבור ל: 2. אתה מדבר על "גרימת נזק", כלומר על קריטריון משפטי, וטוען שמעצם ההתחזות "לא נגרם לי כל נזק". אבל זה לא נכון. לא נגרם לי אמנם נזק כלכלי, שכן לא התכוונתי למכוא את היצירה ממילא, אבל בהחלט יכול להיגרם לי נזק תדמיתי (לשמי הטוב ולמוניטין שלי) ונזק רגשי. אם אתה גיבור מלחמה, ואני אפרסם בציבור שאני עשיתי את המעשים ההרואיים האלו ולא אתה, הרי שהשם שלך ייפגע. אם מישהו יבוא ויגיד שהוא הקים את את "האייל הקורא", לדובי קגניסר תהיה זכות משפטית לתבוע אותו, גם אם "האייל הקורא" לא מרוויח לדובי שקל. בקיצור, כאשר אתה טוען שיצרת את היצירה שלי, אתה פוגע במוניטין שלי ובשמי הטוב, וזו ללא ספק עילה לסעד משפטי, גם אין כאן נזק כלכלי ישיר. 3. "ובינינו, רודי, מה זה מעלה או מוריד אם אני אהיה שותף לתהילה גם כן? מה, לי לא מגיע? מה פתאום אתה מנכס לעצמך באגואיסטיות את הזכויות של הכותב המקורי? מה הקטנוניות הזאת לגבי הזכות שלך להציג את עצמך כיוצר? מה, בכסף שאני מרוויח לא כולנו שותפים? בוודאי ששותפים וטוב שכך!" מרוב הסגנון המשתלח, לא ברור לי מה הטיעון כאן. המטרה העיקרית שלי כיוצר היא להיות מוכר ומוערך, ולא להרוויח כסף. אני חושב שמטרה זו משותפת להרבה יוצרים. אני לא רואה קטנוניות בכך שאינני מוכן שאתה תבצע מעשים בלתי חוקיים ובלי מוסריים כדי לקחת ממני את ההערכה הזו לפועלי. וכדי להקדים תרופה למכה, אבהיר שלא האשמתי את התומכים בזכויות יוצרים כזכויות קניין בקטנוניות, או בחוסר רצון לחלוק את פרי עמלם. אני בסך הכל לא מקבל את הטיעון "אם לא תהיה זכות למנוע העתקה של יצירות, לא יהיו יוצרים". אמרתי שאני, באופן אישי כיוצר, אקבל עולם שבו תישמר רק זכותי לתהילה ולהערכה ולא זכותי לגבות כסף על היצירה. סיום המשפט שלך, והטענה "בכסף שאני מרוויח כולם שותפים" לא ברור לי כלל. אם אתה מנסה שוב את העקיצה המטופשת לגבי זכות הקניין - דהיינו שאם אני לא מקבל את זכות הקניין כזכות אבסולוטית אז אפשר לבוא מחר ולקחת את הרכוש שלי - אז בבקשה תרד מזה. עברנו כבר את השלב הזה. 4. גם המשפט האחרון שלך לא ברור לי כלל. למיטב זכרוני לא מדובר על זה שמכרת את הספר או שינית אותו, אלא פעל התחזות פשוטה - הדפסת אותו טקסט בדיוק עם שמך במקום שמי. אם אתה רוצה לתאר טסט קייס אחר, אנא נסח אותו יותר במדויר כדי שאוכל להבהיר את עמדתי. 5. בנוסף לכל זה, אני חייב להגיד שאני מאוד לא מעריך את הסגנון הלגלגני שאתה נוקט בו בתגובות האחרונות, ואת ההתייחסות האישית (אתה יודע מה אני כותב? אולי דווקא הספר שלי מלא קטעי זימה סוטים במיוחד?). אשמח אם ננסה לחזור למקרי מבחן היפוטתיים ובלתי אישיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ב"אז לך וקרא למשטרה" התכוונתי שכאשר הדברים יגיעו לבית המשפט, אם הוא יאמץ את הנחותיך בנוגע לזכאות או אי זכאות עקרונית לזכויות, דינו לזרוק אותך מכל המדרגות. כלומר, התפישה הכללית שלך שומטת את הקרקע מתחת רגליך כאשר מישהו בא וגוזל ממך את כספך. 2. טיעון הפגיעה במוניטין הוא הטענה התקפה היחידה שאתה יכול להעלות כאן, אבל גם היא חלשה למדי. אני יכול לטעון, לדוגמה, שממילא אף אחד לא שמע על הספר שלך ולכן אין כאן פגיעה מוחשית במוניטין שלך. אני יכול גם לטעון, לחילופין, כי הספר בעצם גרוע ביותר ובתיתי שמי תחת שמך עליו בעצם נתתי חיזוק לשמך הטוב! [כדי להבהיר, כל דברי כאן באים כדי להבהיר שאתה מנסר את הענף שעליו אתה יושב כשאתה מנסה לקיים תפישה דואלית שגויה של זכויות יוצרים.] 3. דברי לא כוונו להשמע כהשתלחות אלא כהבאה אד אבסורדום של העקרונות שעליהם אתה מתבסס. כפי שאמרתי קודם, אתה מנסה לערוך הפרדה בין סוגים של קניינים במקום בו הפרדה כזו אינה אפשרית. גם שמך הטוב, גם המוניטין שלך וגם זכויות היוצרים שלך הם היבטים שונים של אותו דבר בהתייחס לאובייקט (הספר). 4. כבר ביארתי שניתן להעלות מספר טסט-קייסים. בעקבות הבהרות קודמות שלך, שיפרתי את הטסט קייס. 5. מדבריך כאן ובמקומות אחרים הבנתי שאתה כותב ומישהו אפילו נתן פעם הפנייה למשהו, אבל לא זכרתי אם זה באמת או זה אתה. לתומי סברתי שאנו עוסקים בדוגמה מופשטת לחלוטין. אם לא כך הובנו הדברים, אני מתנצל ומפרגן לך שספרך מלא קטעי זימה סוטים באופן סופר-מיוחד ו/או צנועים כנזירה בת יומה, לפי העדפתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מתעקש לא להבין. הראיתי מספר לא קטן של דוגמאות שבהן בית המשפט לא יזרוק אותי מכל המדרגות גם אם נניח כהנחת יסוד שאין לי זכות למנוע העתקה של יצירתי. אני לא מבין מדוע אדם אינו רשאי, לטענתך, לפרסם יצירה, להתיר העתקה של היצירה ושימוש לא מסחרי בה, ולדרוש עדיין שיינתן לו קרדיט על היצירה. (אלא אם כן זו לא טענתך, ואם כן, הסבר זאת). 2.ראשית, אני שמח שקיבלת את טיעון הפגיעה במוניטין. אתה מנסה לטעון שטיעון זה לא תומך ב"זכות הקרדיט" בכל המקרים, אלא רק באלו שבהם היצירה היא משהו המוסיף למוניטין של הכותב. מצד שני, אני מתקשה לראות מקרים שבהם יש למישהו אינטרס לקחת קרדיט על יצירה המביישת את יוצרה, ולכן גם אם מבחינה עקרונית שיקול המוניטין לא מגן על "זכות הקרדיט" בכל יצירה שהיא, הרי שמבחינה פרקטית הוא מגן על כל המקרים החשובים. 3. חשוב לציין נקודה מסוימת שנראה לי שאינה מובנת כאן. אני *אינני* תומך אוטומטי בביטול של אותם חלקים בזכויות היוצרים המונעים העתקה והפצה לא מורשית. יש לי בעיקר *תחושה* שחלק זה של זכויות היוצרים הוא בעייתי, הן בשל הקושי באכיפתו, והן בשל הפגיעה שלו בהתפתחות החופשית של האמנות. הטיעון שלי הוא שניתן להפריד חלק זה של זכויות היוצרים מחלקים אחרים (בפרטם "הזכות לקרדיט") ולדון בכל אחד מהם בנפרד. בין השאר אני גורס שעניין "הזכות לקרדיט" הוא יותר מאג'ורי בהבטחת המשך עבודתם היצירתית של יוצרים מאשר "הזכות להגנה מהעתקות". לא הצלחת לשכנע אותי עד כה שהפרדה זו היא בלתי אפשרית, ולו בגלל שקיימים ופעילים מודלים שבהם נשמרים השם הטוב והמוניטין, ולא נשמרת הזכות למניעת העתקות (ושוב אני מפנה אותך להסכם creative commons, לקודי פיתוח של תוכנה חופשית, למאמרים מדעיים, וכן הלאה). 4. אוקיי, אז בוא נציג מחדש את הטסט קייס. אני יוצא ממודל שבו אני מפרסם את יצירתי *שלא למטרות רווח*, ולכן מאפשר העתקה חופשית שלה. ברור לי, שבהסכם הנלווה להפצה כזו, יובהר שניתן להעתיק ולהפיץ את היצירה כרצונך, כל עוד זה *לא למטרות רווח*. רק בדרך זו המודל יהיה הוגן. 5.עסקנו כעיקרון בהדגמה מופשטת, רק שכבר נפגשנו והתעמתנו בעבר בדיוק על נושאי כתיבת ספרים (אאל"ט גיליתי אז שגם אתה מחברם של כמה ספרים בתחום המחשבים) ועובדה זו, יחד עם הסגנון המעט-לגלני, נדמתה בעיני כהתקפה אישית. אם לא כך הדבר, אני מתנצל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ראיתי עליו רק את הדבר הבא: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הצביעות הרגילה שלו: זה לא הוא שרשע, אלו המפיצים שרשעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תרמתי לא מעד קוד מחשב לתוכנות חופשיות, ואני עוד כלום לעומת הכמות הענקית של תוכנות חופשיות ותוכנות קוד פתוח המופצות ברישיות חופשיים. רבים מהאנשים הללו גם מקבלים תשלום על עבודתם על תוכנות חופשיות והם מאד ישמחו אם היו מבטלים את זכויות היוצרים, משום שאז היה להם הרבה יותר ממה להרוויח. אני יכול להביא לדוגמא חברות שמתמחות בייעוץ ובהתאמה אישית של תוכנות חופשיות כמו Codefidence ו- LinGnu (בישראל למשל). האנשים מאחורי חברות אלו היו מאד שמחים אם הם היו יכולים להציע ללקוחותיהם שרותי התאמה למגוון רחב יותר של תוכנות – לא שאין להם מספיק עבודה גם היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק: רשיון ה־GPL מצא דרך לעקוף את רוב המגבלות המיותרות שמציבים חוקי זכויות היוצרים אך תוך שימוש בחוקים החוקיים של חוקי זכויות היוצרים. האם זו אינה פשרה מספיק טובה? מעבר לעובדה שזכויות יוצרים כיום חלות למשך זמן ארוך מדי, הן עדיין משמשות מטרה מועילה בבסיסן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
RMS יוצא נגד המושג "קניין רוחני": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנמי מאד, המאמר הזה. חוץ מהכללות גורפות הוא לא מביא יותר מדי בשר. בסדר, צריך להפריד בין פטנט לבין סימן מסחרי ובין שניהם לבין זכויות יוצרים. סו? אני, אגב, עובר על חוקי זכויות היוצרים בלי שום ייסורי מצפון, לגבי יצירות שאני יודע בבטחון מלא שלא הייתי מוכן לשלם עליהן. למיטב הכרתי הכלכלית בכך איני גורם שום נזק ליוצר, ולמיטב הכרתי המוסרית באין קרבן אין פשע (זה משאיר רק את מיטב הכרתי האזרחית, זאת שאומרת שחוק צריך לכבד, לא מסופקת במלואה). יצירות טובות ממש, כאלה ששוות את כספי, אני קונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמצידו, אנשים יכולים להוריד את "פרנהייט" מתוכנות שיתוף הקבצים כרצונם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. כמה שנים לפני פרנהייט הוא הצהיר שמבחינתו לא מזיז לו אם מורידים את סרטיו או תוכניותיו באינטרנט. כשיצא פרנהייט והתברר שכך אכן נעשה, הוא הוצב בעמדה מביכה והעדיף לשלוח את אנשי יחסי הציבור והחברה המפיצה כדי להתנגד לכך, כשהוא בעצמו נותר מעורפל מאחור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למייקל מור לא אכפת שמעתיקים את הסרטים שלו (להיפך). אך, הוא לא בעל הזכויות להפצה (בארה''ב למשל) ולכן חברת ההפצה היא זו שמתנגדת ופועלת בכיוון של למנוע את ההפצה באינטרנט, לא מייקל מור (שאין לו סמכות להתיר העתקה כזו בכל מקרה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הזמר נמרוד לב יאפשר לגולשים להוריד חינם את שיריו באמצעות אתרי שיתוף הקבצים WarezFaw.com, שייפתח מחדש מחר (ד'). הגולשים יופנו מאתר להורדת שירים וקליפים של לב באמצעות תוכנת שיתוף הקבצים eMule. [...] "שלושה אמנים נוספים פנו אלינו והם מעוניינים לאפשר לגולשים להוריד את המוזיקה שלהם מהאתר", אומר "פוצקר", אחד ממפעילי WarezFaw.com, "שניים מהם מוכרים. בינתיים הם קצת חוששים מחברות המוזיקה ובודקים את מצבם המשפטי. לנמרוד לב אין את הבעיה הזו כי זכויות ההקלטה וההפצה של שיריו הם בידיו. אני בטוח שהמהלך של נמרוד יגרום לאמנים נוספים להצטרף אליו"." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |