בתשובה לאייל מולד(ר), 22/10/04 11:33
''הרוח באמת מופיעה לפתע במין צרור קצר של מטחים חזקים'' 255589
מקובל שהאדמה היא ניטרלית מבחינה חשמלית ולכן לא ברור לי למה תפלה בין המטענים החיוביים לשליליים.
לגבי הצורה הסיבובית, הסיבוביות היא צורה מאד אופיינית בתופעות מזג אויר. כל שקע ברומטרי מתאפיין ברוחות שסובבות אותו, וישנן גם תופעות מקומיות כמו עמוד חול בנגב שנוצר עקב לחץ מקומי נמוך שסוחף את האויר סביבו אליו, וכן כל הסופות שאנו שומעים עליהם בארצות הברית שמתאפיינות בלב שנע לאטו וכל הבלגן סובב סביבו. התנועה הסיבובית נוצרת בגלל סיבוב כדור הארץ סביב צירו, שגורם לתאוצת קוריוליס.
''הרוח באמת מופיעה לפתע במין צרור קצר של מטחים חזקים'' 255601
מסתבר שזכרתי בערך נכון. המינוסים שבענן מושכים את הפלוסים שבאדמה וככה מתחת לענן נוצר אזור טעון חיובית. ההפרדה בתוך הענן היא מסיבות פיזיקליות. בקיצור, לא אני זה שמפלה :)
''הרוח באמת מופיעה לפתע במין צרור קצר של מטחים חזקים'' 255671
אין לי סבלנות לקרוא את האנגלית, ואני נשאר בחוסר הבנתי. אם תוכל להסביר לי בקצרה, מניין נובעת ההפלייה אולי אבין. גם לא ברורה לי הפסקה "ההפרדה בתוך הענן היא מסיבות פיסיקליות".
האם מסיבה איזו שהיא מתקיימת הפרדה מראש כך שהחלקיקים הטעונים שלילית נמצאים למטה ?
אם קיימת הפרדה כזאת עניין ההפליה ברור. השליליים פשוט קרובים יותר לאדמה. אולי זה ההסבר, אבל העיקר: מדוע דווקא השליליים מתרכזים למטה נשאר תעלומה.
''הרוח באמת מופיעה לפתע במין צרור קצר של מטחים חזקים'' 255678
כן, ההפרדה מתחילה בענן: החלקיקים הטעונים חיובית עולים למעלה והשליליים יורדים למטה. מאחר ואין לך סבלנות לקרוא את האנגלית, הנה אתר עם איור:
זה מופיע שם לקראת האמצע. תהנה.
הייתי די בשוק (תרתי משמע) שלא הצלחתי למצוא תוך זמן סביר את מה שקראת לו העיקר: תהליך ההפרדות בתוך הענן. כלומר, מוסבר כיצד החלקיקים מקבלים את המטען (ההתנגשויות של חלקיקי הקרח ורסיסי המים גורמים לחיכוך שיוצר חשמל סטטי). אבל מדוע דוקא החיוביים עולים למעלה? זה בניגוד לכוחות המגנטיים. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהחלקיקים הטעונים חיובית הם לא אותם החלקיקים הטעונים שלילית, ולא היא - אלו גם אלו הם רסיסי קרח/מים.
אם כן, התופעה נותרה בשלב זה של הפתיל בגדר מיסתורין. אני קורא לך שוב לשקול את תאוריית החייזרים שלי.
''הרוח באמת מופיעה לפתע במין צרור קצר של מטחים חזקים'' 255742
בכל מקרה ההסבר שלך קשור בתופעות חשמליות כמו הווצרות ברקים, ובברקים אנו חוזים גם ללא הבחנה בצורות מוזרות של עננים עגולים. איני בטוח כלל שהתופעה הצורנית שאנו רואים בעין קשורה בהסבר הזה. (אבל אולי אני טועה. לא מבין הרבה בדברים האלה).
תהליך ההפרדה בתוך הענן 256335
לקיומו של תהליך טעינת הענן דרוש שתהיה זרימת אוויר חם ולח כלפי מעלה.
האוויר מתקרר בתנועתו ועובר תהליך עיבוי (קונדנסציה).
טיפות זעירות אלו קופאות והופכות לטיפות קרח או ברד.
בגלל משקלן טיפות הקרח הופכות כיוון ונופלות מטה.
תוך כדי נפילתם, כדורי הברד מתנגשים בטיפות המים הנעות כלפי מעלה וגורמים לפיצוחן.
הקליפה החיצונית הקלה של טיפות המים הטעונה במטענים חיוביים, ממשיכה בתנועתה כלפי מעלה ואילו גרעין הטיפה, הכבד יחסית והטעון במטענים שליליים נסחף כלפי מטה.
תהליך ההפרדה בתוך הענן 256475
1. מה מייחד את הקרח שבענן מקרח רגיל שהוא קל ממים (ולכן צף על פניהם, כמוכר לנו מקפיאת מים בטבע בימים ואגמים) ?
2. למה הקליפה החיצונית של טיפת המים, דווקא היא טעונה במטענים חיוביים ואמצעיתה בשליליים ?
3. מניין לקחת את התיאוריה הזאת ?
תהליך ההפרדה בתוך הענן 256502
1. הקרח קל מהמים, אך המים מתחילים בתור אדים באוויר הלח, עם התנועה מעלה הם מתקררים והופכים לטיפות שממשיכות מעלה וקופאות, ובנקודה מסויימת תאוצת כוח הכובד גורמת להיפוך כיוון המהירות של הטיפות הקפואות (כמו כדור שזורקים מעלה עם מהירות התחלתית שמתחיל ליפול מטה לאחר שהוא מגיע לשיא המסלול שלו).

2. you got me there. כאן זכרוני בגד בי ונאלצתי לחזור לקלסרים המאובקים. התיאוריה המקובלת היא שהשדה האלקטרומגנטי הטבעי שבאטמוספירה גורם לפולאריזציה של מטענים בטיפות בתנועתן דרכו (כלומר לא גרעין ומעטפת כפי שציינתי אלא יותר מעין יצירת דיפולים חשמליים).

3. קורס באוניברסיטה.
תהליך ההפרדה בתוך הענן 256525
היה בניסוח הראשון של דבריך משהו שגרם לי לחשוב שהטענה היא שבגלל הקפיאה חל שינוי במשקל וזה מה שגורם להיפוך הכוון. זה נראה לי לא הגיוני (ואכן התברר שזה לא זה), ולכן התחלתי לחשוד בכל התיאוריה.
אבל כרגע זה נשמע בסדר לגמרי (ככל שעניות דעתי יכולה לשפוט).
תהליך ההפרדה בתוך הענן 256557
אכן, הניסוח המקורי היה לא מוצלח וחשוד בצדק.
''הרוח באמת מופיעה לפתע במין צרור קצר של מטחים חזקים'' 255754
נו, באמת. מטען חיובי פירושו שחסר אלקטרון, ולכן האטום קל יותר ועולה למעלה.

(למה מה, רק לעוזי מותר?)
''הרוח באמת מופיעה לפתע במין צרור קצר של מטחים חזקים'' 255737
I should have put my first remark under Mulder's. would have been a better fit.
the circular shape has nothing to do with circular motion. maybe you're a bit confused because "turbulence" is translated as "ma'arbolet", but turbulence should be "hafra'a" maybe. it is not circular.
and "nidme-li" is not a very good excuse for lack of googling.
it's like sitting on the floor in the middle of the world's greatest library, and just playing with "nidme-li" instead of picking up the book you're sitting on and opening it. isn't it a shame?
''הרוח באמת מופיעה לפתע במין צרור קצר של מטחים חזקים'' 255741
התרגום (הבלתי מוצלח) של המושג טורבולנציה לעברית, הוא ''ערבול''. מכל מקום, אני לא דברתי על טורבולנציה. זה סיפור אחר. אנו מנסים להסביר איך נוצרת תופעה חזותית מסויימת של ענן עגול שאנו רואים בתמונה, וכמעט בטוח שהסימטריה העגולה הזאת נוצרת עקב תנועה סיבובית של האוויר כפי שקיימת בהרבה תופעות מזג אוויר כמו למשל אותו עמוד חול בנגב שעליו דברתי.
יש לך נ' 255755
מיותרת. טורבולציה.
מחצצרץ 255794
ה נ' אינה מיותרת. פעם התעסקתי בדברים האלה, ואיני יכול לטעות באיות של מושג כה בסיסי.
יש לך נ' 255796
אגב, את המושג בעברית שכחתי לנקד: עָרְבּוׁל
טורבולנציה==חיתחות או זרימה חיתחותית 255771
ויש שם באמת נ. (turbulence)
''הרוח באמת מופיעה לפתע במין צרור קצר של מטחים חזקים'' 255927
again, people choose to argue instead of googling it.
when the air passes a top of a mountain, the turbulence has the vertical cross-cut of a gaussian, on both X and Y axes. IT HAS NOTHING TO DO WITH CIRCULAR MOTION!
this is getting very annoying, with the Negev dust devil popping where it doesn't belong.
what would it take to get people to google stuff instead of just opining on it?
''הרוח באמת מופיעה לפתע במין צרור קצר של מטחים חזקים'' 255941
חתך גאוסי בשני צירים (או אפילו בכל כיוון) לא גורר סימטריה סיבובית.
''הרוח באמת מופיעה לפתע במין צרור קצר של מטחים חזקים'' 256019
if it's the SAME cross section no matter which direction you cut, you have round symmetry.
mentioned the Gauss part to try and give a feeling of the relation between the shape of the disturbance and the shape of the very peak of the mountain. probably could have thought of a better way to give some intuition.
i guess the best way would still be to google it and look for pictures :)
there is no vortex necessarily
''הרוח באמת מופיעה לפתע במין צרור קצר של מטחים חזקים'' 256032
אני לא מבין. העובדה שמדובר בחתך גאוסי אחיד בכל כיוון היא ההסבר לתופעה, או התופעה שדורשת הסבר?
The world's greatest library to the rescue -NOT 256187
טוב, התוקפנות שלך הוציאה אותי מעצלותי ועשית גיגול על lenticular cloud" symmetry" . לא היו הרבה תוצאות, וההסבר הכי טוב שמצאתי היה כאן:
(עמוד 5 ) וגם שם זה לא מי יודע מה מפורט. על פי ההסבר שם, לא מדובר כלל בטורבולנציה אלא בגל עומד שנוצר מאחורי הפרעה בקרקע (הר או גבעה) כאשר רוח נושבת כלפיו. הגל העומד יוצר איזור פחות או יותר סימטרי של לחות גדולה, וזהו הענן. אם יש לך משהו יותר מפורט בשרוול, תביא.
The world's greatest library to the rescue -NOT 256234
שאלה: טורבולנציה יותר מהירה מטורבואלפא?
תפו ופוזה 256235
טורבשמוטי מתקלף יותר בקלות מטורבולנציה, אבל טורבולנציה יותר טובה למיץ.
The world's greatest library to the rescue -NOT 256292
well, since the cloud is formed by the wave and not by wind, the interesting thing about it is that it doesn't move, although it's windy.
there are some other cloud types that do that too.
The world's greatest library to the rescue -NOT 256306
מדובר בגל עומד. זאת אומרת ( באופן גס) שמעבר הרוח על פני ההר יוצר גלים בכל מיני מהירויות ותדירויות אבל רק הגל שמתקדם *בדיוק* במהירות הרוח, אבל במעלה הרוח, ייצור גל במקום קבוע ביחס להר. כמו המלכה האדומה שהיתה צריכה לרוץ הכי מהר שהיא יכלה כדי להשאר במקום.

הגל שנמצא בדיוק במהירות הזאת גם יקבל זרימה קבועה של אנרגיה מהרוח, וכנראה שלכן הוא יציב. כדי להבין יותר צריך להכנס למשוואות, אבל אני מתעצל.

אנלוגיה (כנראה פרועה) למצב הזה:
פתח ברז בבית בזרימה יחסית חלשה. שים מקל (או אצבע) מתחת לזרם קרוב לברז. אפשר לראות לפעמים בליטה של מים מעט מעל האצבע. העיקרון דומה, רק שהאי יציבות שונה (ריילי-טיילור אאז"נ אבל אל תתפוס אותי במילה- כמעט כל אי יציבות הידרודינמית נקראית על שם ריילי, הוא ממש התפרנס מחקר יציבות לינארית של משוואות).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים