בתשובה לאורי רדלר, 26/10/04 1:17
טיפול בבעיות של אתמול 256481
אני חושב שאתה מתחמק. אני לא מציג את האולם הריק כיצירה או מופע. אין לי רצון ואין לי הצדקה לטעון נגד מי שיעתיק את הרעיון ויסגור לערב ריק את הסינרמה. אותו דבר במשחקי הכדורסל שם; תצטרך לעבוד די קשה כדי לטעון שמשחק כדורסל הוא סוג של יצירה, עם זכויות יוצרים וכל זה.
טיפול בבעיות של אתמול 256738
הנקודה שרציתי להעלות היא שאין זה מענייני או מעניינך לקבוע מהי יצירה הראויה לתשלום -- זהו עניין שבין היוצרים לבין קהלם.

ההבדל היחידי בין משחק כדורסל וספר לענייננו הוא בהיות משחק הכדורסל סוג של אירוע שבו היצירה מאולתרת בזמן ביצועה על בסיס מתווה כללי כזה או אחר. בכך, משחק הכדורסל הוא יצירה הדומה לתיאטרון, מחול או לאילתור ג'זי. כללי זכויות היוצרים, בהתאם, מופעלים ומוחלים באופן שונה ובגישה שונה, אך הם קיימים באותה מידה.

אגב, אני לא בטוח אם התכוונת לזה, אבל המשעול שבו אתה פוסע מוביל לקביעת הזכאות לזכויות יוצרים בהתאם לאיכות היצירה בעיניך. אני מתקשה להבין לאן אתה רוצה ללכת עם זה.
טיפול בבעיות של אתמול 256830
אני לא רוצה ללכת עם זה לשום מקום; רק לטעון שבתיאור סביר של המציאות החברתית והחוקית כיום (איני מדבר בכלל על מה ראוי ורצוי), הזכות שבשמה מכריחים אותי לשלם כדי להיכנס להופעה של מושיק עפיה בסירנמה היא זכות הקניין של בעלי הסינרמה, ולא זכויות היוצרים של עפיה; ואם אני מתפלח לסינרמה, אני לא עבריין על זכויות היוצרים, אלא (כפי שציין ידידי(ה) המלומד) מסיג גבול. זכויות היוצרים כבודן במקומן מונח, אבל במקרה זה הן פשוט לא רלוונטיות.
טיפול בבעיות של אתמול 256848
אוקי, עכשיו אני מבין את הטיעון. ודוחה אותו.

כשאתה מתפלח להופעה של מר עפיה אתה מפר את זכויות היוצרים שלו, אבל בגלל הנסיבות המיוחדות של המקרה – העובדה שהביטוי היצירתי (ההופעה) הוא חד-פעמי וייחודי ואין דרך לשעתקו הופכת אותו דומה בעיניך למקרה של הסגת גבול פשיטא.

אבל, בוא נניח את המקרה הבא: מר עפיה עורך את הופעתו ואתה לא מתפלח אליה אלא משלם ונכנס אליה כחוק ותוך כדי ההופעה אתה לא רק נהנה אלא גם מקליט אותה להנאתך על מכשיר הקלטה משוכלל. אחרי ההופעה, בעוד עפיה מנגב את זיעתו ושואל את כל פועלי הבמה באופן אישי "איך הייתי?" אתה כבר בדרכך למפעל לייצור תקליטורים שבבעלותך... למחרת, מופצים אלפי עותקים של "מושיק עפיה בהופעה" בהפקת היוקרה של תקליטי ניר-בוכבינדר בע"מ.

עתה, לפי תפישתך, מאחר ובכניסה להופעה לא הפרת את זכויות הקניין של בעלי הסינרמה ולא את זכויות היוצרים של עפיה, הרי שהתקליטור שיצרת אינו מהווה עבירה כלל – וזו הרי מסקנה אבסורדית.
טיפול בבעיות של אתמול 256947
"על-פי תפישתך, מאחר ובכניסה להופעה לא הפרת את זכויות הקניין של בעלי הסינרמה ולא את זכויות היוצרים של עפיה, הרי שהתקליטור שיצרת אינו מהווה עבירה כלל"

מה פתאום? העובדה שנכנסתי כחוק לא נותנת לי רשות לעשות בפנים מה שאני רוצה: אסור לי לקחת קולה מהמזנון בלי לשלם, ואסור לי לעבור על זכויות היוצרים של עפיה; הקלטתו והפצת ההקלטה הן עברה כזו - ואת זה אפשר ללמוד מהדמיון שלה להקלטת שידור רדיו שלו והפצת ההקלטה (גם כאן, ההאזנה היא חוקית בעליל, ואילו ההפצה בלתי-חוקית בעליל). הטענה שלי היא שזו עבירה שונה מהעבירה של מי שמתפלח לאולם.

תראה, שנינו מסכימים שלהתפלח לאולם זו עבירה. השאלה היא עבירה על איזה חוק. זה עניין של פרשנות. כפי שראינו בפתיל, מבחינת הטיפול החוקי זה מאוד מאוד דומה לעבירות שהן בבירור הסגת גבול ולא הפרת זכויות יוצרים (כניסה לסינרמה כשלא מוצג שם כלום), ולא כל כך דומה למקרים *הברורים* של הפרת זכויות יוצרים (שאינם הסגת גבול), כמו העתקה והפצה לא-מורשות. ואם זה נראה כמו ברווז ועושה קולות של ברווז, אני מציע להכריז עליו כעל ברווז.

או, דרך אחרת להסתכל על זה: נניח שאנחנו צריכים להסביר למה ההתפלחות היא לא חוקית ולא מוסרית. אנחנו מתלבטים האם להסביר זאת באמצעות זכויות יוצרים או באמצעות זכות הקניין. זכויות היוצרים (כפי שאנו רואים בפתיל הזה) הם עניין פחות חד משמעי ויותר חמקמק ונתון לפרשנות ולהחלטות שרירותיות במידת-מה. זכות הקניין (כשהיא נוגעת לזכות בעלי האולם להגביל את הגישה אליו) היא מובנת לכל, לא שנויה במחלוקת ונותנת כאן תשובה ברורה. מה עדיף?
טיפול בבעיות של אתמול 257053
האם הקלטת המופע בלי אישור היא הפרת זכויות יוצרים והאזנה לה בלי אישור אינה הפרת זכויות יוצרים? אם ההופעה עצמה אינה אקט שיש עליו זכויות יוצרים, מדוע יש זכויות כאלו על שכפולה?

אין ספק שאם המקרה שלפנינו היה פריצה לחנות וגניבת ספר, הרי שקריאתו כשלעצמה לא הייתה עבירה על זכויות היוצרים ואילו שכפולו כן. המקרה שלפנינו, כפי שהדגשתי, שונה, משום שהיצירה כאן היא מה שמתקיים על הבמה ברגע ההופעה והוא הדבר הדורש הגנה.
טיפול בבעיות של אתמול 257292
"האם הקלטת המופע בלי אישור היא הפרת זכויות יוצרים והאזנה לה בלי אישור אינה הפרת זכויות יוצרים?"

בדיוק. כפי שראינו בפתיל, יש כל מיני דוגאמות להאזנה בלי אישור שאינך מתנגד להן (אני עומד מחוץ לאולם ומאזין למה שאני מצליח לשמוע). כפי שאמרתי בתגובה הקודמת, באמצעות מספיק מאמץ פרשני תוכל לטעון שבכל הדוגמאות האלו אני מאזין עם אישור-משתמע (המופיע מרשה למי שמצליח לשמוע מחוץ לאולם), אבל הרי אתה תהיה הראשון שחושב על זה כך. נראה לי שהפרשנות הטבעית והפשוטה ביותר היא, שכאשר עפיה בחר להופיע באולם פרטי וסגור ובתשלום, הוא בחר להפעיל את זכות הקניין (ולא את זכות היוצרים) כדי להרוויח מיצירתו.
טיפול בבעיות של אתמול 257427
ירדן, אתה משנה את הטיעון שלך בכל הודעה, כך שאין לי נקודה להמשיך ממנה.
טיפול בבעיות של אתמול 257576
לדעתי הטיעון שלי דווקא נשאר עקבי במידה מפתיעה. הנה הוא שוב, אבל ברשותך - מתומצת:

הויכוח הוא האם זכותו של הזמר לגבות תשלום על כניסה לאולם שבו הוא מופיע (או לחילופין: הפשע שאני מבצע אם אני מתפלח לאולם בלי לשלם) נובעת מזכויות יוצרים שלו על הביצוע (אורי), או מזכות הקניין של בעלי האולם (ירדן ושות').

הטיעון שלי ‏1: המנגנון שמופעל כאן אינו משתנה כאשר אני משנה את ההופעה לכל מיני דברים שבבירור אינם יצירה, אבל משאיר קבוע את עניין הקניין: מישהו שוכר את האולם מבעליו לערב, ודורש תשלום על הכניסה. לעומת זאת, הוא משתנה דרסטית כאשר אנו משנים את עניין שכירת האולם, ומשאירים קבוע (במידת האפשר) את עניין ההאזנה ליצירה (למשל, ברחוב).

1 התחילו אותו הרבה מגיבים לפני בפתיל.
טיפול בבעיות של אתמול 258034
אחד מתחומי המשפט שמטפך בסוגיה זו הוא ''עשית עושר ולא במשפט'', שבבסיסו מונח העיקרון של התעשרות שלא כדין כתוצאה ממעשה נפרד של צד אחר.

למעשה, הרבה מהדוגמאות המובאות כאן, והשימוש בזכויות היוצרים בעידן המודרני, יכולות (ונפתרות בפועל) להיפתר תחת מטריה משפטית זו.
טיפול בבעיות של אתמול 258073
האם אתה יכול לפרט? האם "עשיית עושר ולא במשפט" יכולה להחליף את זכויות היוצרים (ולו בחלק מהמקרים)? כיצד? אני הייתי מנחש שהחלק של "שלא כדין" מתבסס (באותם מקרים) בעצמו על זכויות יוצרים.
טיפול בבעיות של אתמול 258237
כעורך דין שלא עובד במקצוע, אני חייב לומר שאני לא זוכר בדיוק את כל ההבטים הקשורים לתחום זה. אבל לאחר חיפוש קל ניתן לציין את הדברים הבאים:

במדינת ישראל נחקק, בשנת 1979, חוק עשיית עושר ולא במשפט.הוראת סעיף 1 בו קובעתשלושה תנאים לתחולת החוק:

קבלת נכס, שירות או טובת הנאה;
שההתעשרות באה לזוכה מהמזכה;
שההתעשרות נתקבלה ע"י הזוכה שלא עפ"י זכות שבדין.

בעצם, נוצר מסלול חלופי לדיני הקניין הרוחני. במסלול זה ניתן להסתמך על עילות של צדק ויושר.

בד"כ הסעד הניתן לזוכה הוא השבה של ההתעשרות.

בתחום משפטי זה יש חשיבות רבה יותר להתנהגות, לתום הלב, ולעקרונות הצדק, בעוד שעל פי דיני הקניין הרוחני עצם ההפרה מקימה את הזכות לסעד וסוגית תום הלב אינה כה חשובה (ולעיתים כלל אינה רלוונטית).

על קצה המזלג.

חיפוש קצר בגוגל יעלה דוגמאות רבות לפסיקה בתחום הקניין הרוחני המבוססת על עילות בעעו"ב.
טיפול בבעיות של אתמול 258790
תודה. מהמעט שאתה כותב כאן זה נראה לי מסוג החוקים שאני לא אוהב, מטעמי אי-קונקרטיות (''לא יתנהג אדם באופן בלתי-מוסרי''), אבל יכול להיות שזה נובע מהקיצור.
טיפול בבעיות של אתמול 258810
אני מניח שתקנה בנוסח המקובל בבריכות שחיה (בעלי שער ארוך חייבים לאוספו) אינה מקובלת עליך.
חזרתי אליך, אבל הייתי אחר 258821
אילו היתה אפשרות שעבריינים על התקנה היו מגיעים לדין פלילי, הייתי מעדיף שסעיף קטן בתקנה יגיד משהו על סנטימטרים או קו הכתפיים.
חזרתי אליך, אבל הייתי אחר 259794
אתה מדבר כאן על הגדרות אופרציונליות. החקיקה בישראל בורכה בחוקים לאקוניים, שניתן להבינם לכאן ולכאן. וכבר אמר מי שאמר (ובעצם איש לא אמר זאת): 70 פנים למשפט העברי.
טיפול בבעיות של אתמול 256781
העבירה אותה עובר המתגנב לאולם ההופעות, אם ריק ואם מלא, היא הסגת גבול. בדומה לכך, המינוח ההלכתי המקובל להפרת זכויות יוצרים הינו ''הסגת גבול'', ולא ''גזל''. בספרי קודש רבים מופיעה אזהרה אשר על פיה המעתיק עובר על ''ארור מסיג גבול רעהו''.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים