בתשובה לערן בילינסקי, 28/10/04 8:48
למה נטפלים לטלי פחימה 257328
קצת קשה לדבר על אסור ומותר אצל בעלי חיים, פשוט משום שאנחנו לא מבינים את התקשורת ביניהם. אין זה נכון להגיד שכל בעלי החיים מאותו מין עוברים את אותו השיעור. ידוע שלקופי-אדם יש "תרבויות" על בסיס גיאוגרפי - כאשר הכוונה כאן היא בעיקר ל"טכנולוגיות" שונות - כאשר שימפנז אחד לומד שאפשר ליצור "סכינים" ע"י ריסוק אבן אחת על אחרת, הוא יכול להעביר את זה ליתר השימפנזים, ואז הטכנולוגיה הזו תשמר בקרב הקבוצה הזו של שימפנזים, ואף יכולה "לדלוף" לשבטים סמוכים דרך נקבות שעוברות אליהם.
האם ניתן לומר את אותו הדבר לגבי תרבות מוסרית? קשה לדעת. ישנו אותו סיפור מפורסם על קבוצת קופים שיושבת בכלוב עם עץ אחד שמעליו תלויה פיסת מזון, וכל פעם שאחד הקופים מנסה לעלות אליה, כל הקופים נשטפים במים קפואים. הדבר גורם לכך שהקופים מונעים בכוח מכל קוף לעלות למעלה. לאט לאט החליפו את הקופים בכלוב, כאשר כל פעם שהגיע קוף חדש וניסה לעלות אל האוכל, הקופים מנעו זאת ממנו, עד שלבסוף אף אחד מהקופים בכלוב לא נשטף מעולם במים, ולא יודע בעצם למה אסור לטפס, אבל עדיין הם מונעים זאת מהקופים החדשים. עם זאת, אין לי מושג אם הניסוי הזה התקיים באמת או רק משל היה, כך שקשה לי לשפוט.

פילות, בכל אופן, מעבירות מידע אודות הגיאוגרפיה של האזור ומקומות מזון מועדפים מדור לדור, כך שאי אפשר להגיד שכל פילה מקבלת את אותו השיעור בדיוק: התנאים עצמם משתנים עם הזמן. שאלת המוסר עומדת בעינה מאותן הסיבות ממש.

הבעיה העיקרית היא מחסור בתצפיות: אפשר לדבר על התנהגות "מוסרית" בקרב בעלי חיים מסויימים, אבל כמות האוכלוסיות שניצפו היא נמוכה מכדי להגיד אם יש כלל אוניברסלי עם כמה חריגים, או שמא כל הקבוצות כולן נוהגות ע"פ אותו קוד אתי שמוכתב ע"י הגנים.

אני יכול לספר על מקרה אחד שקראתי אודותיו, שמראה אולי יכולת ל"הסתגלות מוסרית" למצבים משתנים. אצל שימפנזים, כידוע, הזכרים שולטים ללא עוררין על כל הנקבות: גם הזכר השפל ביותר נמצא מעל הנקבות בהיררכיה השיבטית.
באחת הקבוצות שבשבי תחת השגחתו של פראנס דה-וואל נוצר מצב שבו במשך תקופה ארוכה היו רק נקבות במתחם. הנקבות סיגלו לעצמן היררכיה פנימית, והנקבה שבראש סיגלה לעצמה גינונים של זכרי אלפא. המעניין הוא שחרף ה"קוד האתי" האוטומטי לכאורה שלהן לקבל סמכות של כל זכר, הרי שגם כשנכנס זכר חזק אל תוך המתחם, הנקבות רדפו אותו וסירבו לקבל את מרותו. הוא נאלץ להכריע אותן בכוח הזרוע, ובכל זאת, בשונה מאוכלוסיות שימפנזים אחרות, הנקבות נותרו כוח "פוליטי" משמעותי בהיררכיה של השבט. מעניין היה, בדיעבד, לדעת מה היה קורה אילו זכר היה מצטרף לשבט הנקבות בינקותו (למשל באמצעות הזרעה מלאכותית של אחת הנקבות) - האם הוא היה מקבל חינוך "פמיניסטי", או שמא הגנים היו מנצחים והוא מנסה להגיע לראש ההיררכיה בכל מקרה?
מה היה קורה אילו הזכר שהוכנס ראשון למתחם לא היה חזק אלא דווקא חלש? האם היה מוצא עצמו מתחת לנקבת האלפא בהיררכיה?
אין לדעת.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים