בתשובה להאייל האלמוני, 29/10/04 15:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי הביקורת שלך על הסגנון - אני מסכים איתך לחלוטין. העניין הוא שהשאלה "אתה אומר שזה ישנו, אבל מהו אותו אוביקט עליו אנו מדברים?" היא שאלה לגיטימית, ממנה עלול (בטעות) להתפתח דיון. כמביט על הדת המונותאיסטית מן הצד (וכבור לא קטן בעומק התאולוגי שלה), אינני יכול שלא להרגיש שהפלפול הדתי נמצא באיזשהו לופ אינסופי1 בו: מן הצד האחד המאמינים מנסים ללמוד, לחקור, להעמיק ולדעת על מהותו של ה"אובייקט" אותו הם עובדים, אך מן הצד השני אין מנוס מכך שכל ידיעה על אותו אובייקט היא ידיעה אנושית, תואר ארצי או סוג של אנתרופומורפיזם של האל, אשר באופן טבעי מגשים את האל ע"י מושגים "ארציים", מהם האדם לא יכול לעולם להתנתק. מתקיים מן מאבק פנימי בלתי פוסק בין הצורך לתאר את האל לבין הצורך האינהרנטי במונותאיזם לברוח מהתאור האלילי - מאבק בלתי פוסק בין אל מתואר כהלכה(שאינו נבדל מהותית מסתם אליל) לבין אל משולל תארים (שזה, בעצם, שום כלום). לדעתי, פעמים רבות מדי, המאבק הזה מוצא את פתרונו בריקון משמעויות של מילים. אנסה להמחיש את כוונתי ע"י דוגמא: דיברו פה רבות על קיומו של "הצדק בעולם" בעזרת שאלות "צדיק ורע לו" ו-"הצדקת הסבל בעולם". בתחילה נטען שיש ויש צדק בעולמנו. הדיון המשיך במסלולו הרגיל של דוגמאות מחלישות המראות את חוסר היכולת שלנו להדביק את המושג "צדק" לאירועי העולם (דוגמאות, שמעצם טבען פונות לאתוס). לדוגמאות הללו יש משקל שמאוד קשה (רטורית ובכלל) לנפנפו בביטול מזלזל והדיון הגיע (שוב במסלול די ידוע מראש) אל אותה נקודה בה המאמין מאפיין את הצדק עליו הוא דיבר כצדק מסוג מאוד מסויים - כ"צדק אלוהי". כאשר מנסים לברר את משמעות מושג הצדק במובנו החדש, התשובה המתקבלת היא שמדובר בצדק אלוהי אותו לא ניתן, במושגים אנושיים, להבין ("אילו ידעתיו הייתיו"). המושג "צדק" הוצמד למילה נוספת ופפפפפף... היה כלא היה - Problem solved, נקסט! דוגמה נוספת לכוונתי היא התואר הפופולרי של תאור האל כ-"אינסופי". התואר הזה תמיד "מריח" יותר כשיר הלל מאשר כמושג תאורי בעל מובן של ממש (פילוסופי או סתם של שפה טבעית). _____ 1 אם כי אין בכך, כשלעצמו, איזו בעיה מהותית - קשה למצוא bottom line של ממש, גם בסוגי ידיעה אחרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתאר יפה מאד, את הנסיון, אפשר לומר אין סופי של חכמים בדת היהודית ודתות אחרות להגיע או להבין את המהות של ''האוביקט'' אותו הם עובדים. ההשוואה שאתה עושה למושג צדק היא לא מתאימה. ''צדק'' שיך לכמה מושגים כמו ''טוב'' ''רע'', מושגים שנמצאים בתודעה של בני אדם, כמושגים מובנים למרות שאפשר לדוש בהם ללא הסכמה כפי שציינת, מושגים אלה נמצאים ביסוד קיומה של חברת בני אדם והיחסים בינם לבין עצמם, מושגים העומדים ביסודות המוסר, בושה וחרטה. אלוהים הוא חלק מאמונה והשקפה, שיש לכל דבר התחלה וסיבה במובן של הצדקת קיומו של כל דבר, לכן העולם ובני אדם נבראו, ולכן יש צורך בבורא. ילדים הרואים את הוריהם מתפללים כל יום לאלוהים מקבלים את קיומו ללא עירעור בעסקת חבילה, חבילה סגורה שאין פותחים אותה, החבילה הזו עוברת מאב לבן, החבילה הזו ריקה והמהות שאתה מדבר עליה, פשוט לא קיימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי בדקת לאחרונה את מהות העגלה הריקה שלך?! והאם בכלל קיימת לך עגלה?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ההשוואה שאתה עושה למושג צדק היא לא מתאימה" לא בדיוק הבנתי מה הבנת שאני אמרתי. בכל מקרה - להגיד שעולמו של האדם הדתי הוא תוצר של חיברות, זה טריוויאלי. גם עולמך הוא כזה (ואין לכך שום קשר לנכונות/אי נכונות טענות). אני לא מקבל את ההנחה שהחבילה של האדם הדתי סגורה וריקה מתוכן (העולם התאולוגי הוא עשיר, דינאמי, מורכב למדי וכן - אפילו מעניין). ברשותך, לא אתייחס לשאלת ה-"למי יש יותר מילקי בעגלה" (זה קצת אידיוטי, לדעתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשית אנאלוגיה בין דיון במושג "צדק" לדיון במושג אלוהים, ניסיתי להאיר על ההבדל בין המושגים. "היות צודק" זה לא כמו "היות אלוהים",ולכן האנאלוגיה שנראה כאילו עשית לא נראית לי מתאימה. היהודי הדתי נוהג לפי שלחן ערוך של יוסף קארו, זה ספר רב פרטים שעוסק בכל ההיבטים של החיים החל מהקימה בבוקר, איך לשרוך את הנעליים, ולגרוב גרביים, רחצה, אכילה ומה אסור לאכול, פירוט יחסי אישות, מעמדה ותפקידה של האישה, סדרי תפילות, הלכות טהרה. ועד להליכה לישון. בחבילה התכוונתי לכל ההוראות האלה, אני מסכים איתך שהעולם הזה עשיר, אבל איפה הדינמיות, ההוראות האלה עוברות מדור לדור בלי שינוי מהותי, השמרנות היא גם מקור הכוח של הדתות. במהות התכוונתי לאבן הראשה, לתוכן, כי אם אין לך מושג מה זה אלוהים? הרי כל החבילה, העטיפה יפה ומורכבת ככל שתהייה, היא ריקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. כמו שאם אתה לא מכיר את החלקיקים האלמנטריים, כל הפיזיקה שלך לא שווה שום דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפיזיקה יש הרבה דברים שלא מכירים ולכן יש לחוקרים מה לחקור. תיאוריות מתחלפות כאשר אינן עונות על שאלות. אין שום דבר קדוש בפיזיקה, פיזיקה זו לא דת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לשיטתך, כל עוד הפיזיקה אינה יכולה לענות על השאלות היסודיות ביותר (מהם החלקיקים היסודיים, מהו הזמן ומה גורם לו לזרום, מה צורת המרחב ולמה, איך הכל התחיל, דברים כאלה) - אין לה שום טעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיזיקה היא לא שיטה שלי, הפיזיקה המודרנית נמצאת ביסוד כל החיים המודרניים. החל מגשרים בניינים וכלה באוירונים ומחשבים. הפיזיקה היא לא פילוסופיה, מהו הזמן זו שאלה פילוסופית. פילוסופיה מנסה לענות על השאלה מהו זמן, הקביעה שלך שהזמן זורם מעלה שאלה מאין ולאן הזמן זורם. בפיזיקה לא שואלים מהו זמן? בפיזיקה משתמשים ב"זמן" למשל למדוד מהירות. פיזיקאים לא משתמשים במושג אלוהים לשום דבר, מושג אלוהים הוא מושג ריק שאינו מסביר שום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל תגובה שלך משאירה אותי סקרן יותר משהייתי קודם לכן. איפה כתבתי שהפיזיקה היא שיטה שלך, או משהו דומה לזה, או משהו שבכלל יכול להזכיר משהו דומה לזה? ומה בתגובה שלי גורם לך להסביר שפיזיקה זה דבר חשוב מאד שבזכותו אפשר להגיב באינטרנט? אני גם חושב שאתה לא ממש מבין בפיזיקה, ולכן כדאי שלא תסתבך בהצהרות מחייבות על מושגי היסוד שלה ועל התחומים שבהם היא עוסקת. אבל הנקודה המרכזית היא שבדרך כלל דווקא מושגי היסוד מציבים את הבעיות הקשות ביותר. בפיזיקה, בפילוסופיה, וגם בתאולוגיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |