בתשובה לניצה, 31/10/04 2:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חולק כמעט על כל הסעיפים בדבריך וכל אחד מהם הוא בסיס לויכוח נרחב ומעניין (ולראיה, הויכוח המתפתח בין יהונתן אורן לבין האיילים האלמונים בעניין דת/מוסר - מדינה). אני מבקש לשמור לעצמי את הזכות להגיב עליהם בעתיד. כרגע אסתפק בתגובה על סעיף ג' בתגובתך, דוקא מפני שאני מסכים עם מהות הדברים. אני מבקש לנתח את דברייך משפט משפט כדי לחשוף את ההבדלים בתפיסותינו ומנין נובעת האנטי-דמוקרטיה הטמונה בעמדותיך. א. "המחוייבות שלי לדמוקרטיה היא כאל שיטת ממשל וזהו. אמנם שיטת ממשל שיש בה ערכי מוסר מסויימים המאפשרים את קיומה,(כגון מחויבות לאמירת אמת, חופש דיבור והתאגדות, שיויון בפני החוק, וכו')" - אני מסכים בהתלהבות. אבל את נמצאת אומרת דבר והיפוכו: מצד אחד "שיטת ממשל וזהו" ומצד שני "השיטה הדמוקרטית מיוסדת על ערכי מוסר". והנה הראיה: "אני דווקא מתנגדת להעמסת ערכים ספציפיים על שיטת הממשל הזאת. למשל, אני מאד מתנגדת לכך שערכים ליברליים מסויימים יהיו מעל השיטה" את אומרת ובלי משים מייחסת לדמוקרטיה קשר לשני ערכים שכלל אינם מהותיים לה: מחויבות לאמירת אמת (האם העובדה שכמעט כל הנבחרים משקרים בהבטחות הבחירות שלהם, אומרת שהדמוקרטיה אינה פועלת) ושוויון בפני החוק (העבריין המקצועי והשוטר אינם שוים בפני החוק, וכך גם האנס והנאנסת, משפחה בעלת 5 ילדים ומשפחה עם 2 וכן הלאה). אני טוען: הדמוקרטיה היא שיטת ממשל המחויבת לכמה ערכי מוסר חשובים ביותר: מניעת רודנות, מידה סבירה של חופש ביטוי והתאגדות והזדמנות הוגנת לכל חלקי הציבור לנסות להביא את ערכיהם המוסריים/חברתיים לידי מימוש. ב. "זה נכון שהמחוייבות שלי לערכים המוסריים הדתיים שלי, הם מעל המחוייבות שלי לשיטה הדמוקרטית. כמו אצל כל אדם נורמלי, ערכי המוסר שלי אינם נגזרים מהחלטת רוב, אלא מהחשיבה והבחירה העצמיים שלי. הרוב הדמוקרטי אינו מכריע מה מוסרי" - מה שנראה לי שגוי הוא העובדה שאת מנגידה את 2 המערכות. לתפיסתי, יהודי יכול להיות דמוקרטי כפי שיהודי יכול להיות צמחוני. גם בנקודה זו מקיאוולי יכול להיות מורה דרך טוב: ההבדל בין מערכות המוסר והאמונה (היהדות, הנצרות ותפיסת העולם הליברלית (אאל"ט) של יהונתן אורן) לבין מערכות השלטון הפוליטי התקין הוא כהבדל בין מה שראוי להיות לבין מה שישנו (על כל הפשרות שכל בני האדם נאלצים לעשות עם ערכיהם ומצפונם. והדמוקרטיה אכן מתאפיינת ע"י הפשרה). ג. "מבחינתי השיטה הדמוקרטית קיימת כדי שאנחנו, כחברה הטרוגנית, נוכל להחליט בצורה מושכלת כיצד ל*פעול* כמדינה אחת, על אף חילוקי דעות עמוקים שיש כמעט בכל שאלה שעל הפרק" מסכים! והנה בא המשמעות המלאה והקרדינלית של הנאמר: הדמוקרטיה אינה מחויבת ליהדות שלך או לתפיסה ההומנו-צנטרית שלי. היא מחוייבת לתת לשנינו את ההזדמנות ההוגנת לנסות להביא את אמונותינו לידי מימוש באמצעות המערכת הפוליטית הדמוקרטית!! ג. "המחוייבות שלי לדת היהודית אינה עומדת בניגוד להשתתפותי בתהליך הדמוקרטי, כמו שהמחוייבות של כל אדם אחר לעקרונות מוסר כלשהם, אינה מונעת ממנו את האפשרות לקחת חלק בתהליך הזה" - ודאי. נהפוך הוא: מחויבותו לערכיו תובעת ממנו להשתתף בתהליך. אבל מכאן גם נגזרת מחוייבות לתהליך שאת אינך מוכנה להעניק לו. המחוייבות היא דרישת "יהרג ובל יעבור" מפני: ג.1. הערכים החשובים שהדמוקרטיה מנסה לממש. ג.2. אי הענקת מחוייבות מליאה ולא-אינסטרומנטלית לשיטה הדמוקרטית סותרת את הצורך להעניק גם למי שמתנגד לך את ההזדמנות לממש את אמונותיו. אם כל מה שאת רואה בדמוקרטיה הוא כלי למימוש דרכך וללא מחוייבות לשיטה עצמה, ברגע שתצליחי לממש את אמונתך באמצעות השיטה, ברור כשמש שלא תאפשרי את המשך קיום השיטה. דבר זה הופך אותך לאנטי-דמוקרטית ויוצר לגיטימציה מוצדקת לחלוטין לשלילת זכויותיך הדמוקרטיות. ד. "אני לא מנסה להכשיל את הדמוקרטיה. להפך. אני מאמינה שהיא שיטה טובה לניהול ענייני המדינה, כך שהחשדות שלך כלפי אינם מבוססים" - אבל עיקר טענתי אינה כך. טענתי היא שמחויבותך לדמוקרטיה היא אינסטרומנטלית (כדרך למימוש אמונתך) וקונייקטורלית (כל עוד היא עושה זאת). ובכך אין די. הדמוקרטיה אינה "חמורו של משיח". היא בעצמה מהווה מעין "מלכות דוד של יום יום" שיש טעם בקיומה עם או בלי היהדות. נ.ב. מזל טוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שאנחנו בעצם מסכימים על רוב הדברים, אלא שאתה קורא אותי לא נכון ו"מותח" את מה שאני אומרת לפי דעות קדומות שיש לך על מה שאני חושבת. א. כדי ששיטה דמוקרטית תעבוד צריך שיהיו כללי משחק ברורים למשתתפים בה. אלה הם בעצם ערכי המוסר של הדמוקרטיה. כלומר, ללא קיומם של ערכי מוסר מסויימים, הדמוקרטיה לא יכולה לעבוד כשיטת ממשל. לכן אין סתירה בין הדרישה המוסרית המינימלית הזאת ובין התייחסות לדמוקרטיה כאל "שיטת ממשל וזהו". לומר אמת, ולעמוד בדבורך, זה חלק מכללי המשחק/מוסר הללו. בזה, אין כוונה לטעון שכל מה שמועמד מבטיח, זה התחייבות משפטית. אלא שצריך להיות קשר ברור בין מה שהמועמד אומר ומייצג, לבין מה שהוא יבצע. אחרת, הדמוקרטיה מאבדת את הרציונליות, שלה, ותהליך הבחירות הוא בעצם מן משחק אן-דן-דינו, חסר משמעות וחשיבות. אני חוששת שאתה מבין באופן שגוי את עניין השיויון בפני החוק. הכוונה היא שכל אדם (ללא קשר למעמדו, מצבו והגדרתו המשפטית), מחוייב לחוקים שהתקבלו בחברה הדמוקרטית. כלומר אם לי אסור לבנות מרפסת ללא רישיון, גם למפקח של העיריה אסור לעשות זאת, וכו'. אני גם מסכימה לכן שהדמוקרטיה מחוייבת לערכים שהבאת. ב. אני לא מנגידה את שתי המערכות. זו טעות בהבנת דברי. מי שחשב שיש סתירה בין היותי מחוייבת לדת היהודית ובין השתתפות במשחק הדמוקרטי זה אתה, בתגובה הקודמת שלך. ג. מסכימה. לא כתבתי בשום מקום שהדמוקרטיה מחוייבת ליהדות. זו אני- אזרחית בדמוקרטיה הישראלית- שמחוייבת למוסר היהודי. הדמוקרטיה גם לא מחוייבת לחילוניות, או לליברליזם, או לפמיניזם, או לקפיטליזם. ג (שני). המחויבות שלי לדמוקרטיה דומה למחוייבות של כל אדם לדמוקרטיה. הכל כפוף לערכי המוסר הפנימיים של האדם. הדמוקרטיה לא דורשת מהאדם לוותר על ערכיו היסודיים. האופציה לסרבנות, או למרי אזרחי, הוא דבר מובנה בתהליך הדמוקרטי. זה מנגנון שמבטיח שהחלטה שנוגדת באופן חריף את מצפונם של חלק גדול מהאזרחים החברים בדמוקרטיה הזאת, לא תוכל להתקבל בקלות. הסרבנות משמאל, לגיטימית בעיני מבחינת התהליך הדמוקרטי(אם כי היא לא לגיטימית בעיני מבחינת התוכן המוסרי שלה). אם היא היתה סוחפת רבים, עד כדי שהיה חשש להתפוררות הצבא, האשמה על כך היתה מוטלת על כתפי מי שקיבל החלטות שנוגדות את מצפונם של כל כך הרבה מהחיילים שלו, ולא על כתפי החיילים שנשמעו לקול מצפונם. כך גם עם הסרבנות מימין. ג.1 הערכים החשובים שהדמוקרטיה מממשת יתקיימו אך ורק אם האנשים יהיו חופשיים להשמע לקול מצפונם. אנשים שאינם נשמעים למצפונם אלא לחוקים הבאים מלמעלה, הם קרקע אידאלית לרודנות, עריצות, אפליה, ועוד (שמיעה לקול המצפון זה לא מצב של אנרכיה. משום ש"השמיעה לקול המצפון" הוא תהליך עם מחיר כבד- כאשר הוא בניגוד לחוק. לכן זה לא מצב של "איש הישר בעיניו יעשה".) ג.2 המחויבות לשיטה הדמוקרטית, אינה מחוייבות "דתית". לכן אין שום בעיה בכך שהמחוייבות שלי היא אינסטרומנטלית. אני אעיז ואומר שלאף אחד אין מחוייבות "דתית" כזאת לדמוקרטיה. אלא שמתיימרים למחוייבות כזאת, בונים מן "דמוקרטיה" שהיא בדמותה וצלמה של משנתם המוסרית, ואז זה באמת לא חוכמה להיות מחוייבים לה.... אי המחוייבות הזאת אינה סותרת את הצורך "להעניק גם למי שמתנגד לך את ההזדמנות לממש את אמונותיו". עובדה היא שאני חיה, ושותפה, במדינה שרוב התנהלותה חילוני מאוד, וכך גם הרבה מאוד דתיים אחרים. חלק גדול מהתנהלות המדינה אינו לטעמי כלל, ובכל זאת אני חלק מהמשחק הדמוקרטי כאן. אני מניחה שאם יהיה רוב דתי במדינה יהיה מצב הפוך, בו חלק גדול מהתנהלותה לא יהיה לטעמם של החילוניים. אם התנהלותה של מדינה כזאת, תנגוד באופן אקוטי את מצפונם של החילוניים, עד כדי שהם יהיו מוכנים לשבת בבית סוהר ולא לשמור על החוק הנוגד את מצפונם, לא תהיה לי שום טענה אליהם. אם יהיו הרבה חילוניים שיעשו כך, עד כדי שיבוש חייה של המדינה, ברור לי שצריך שראשי המדינה ה"דתית" ידאגו מראש שלא לחוקק חוקים שיובילו למצב כזה. לפני די הרבה זמן היה לי דיון באייל על הדמוקרטיה. שם הסברתי באריכות (שאני לא רוצה לחזור עליה כאן) שלדעתי הדמוקרטיה היא שיטה פוליטית טובה, יש לה הרבה יסודות ביהדות. הדמוקרטיה שלי אמנם איננה הדמוקרטיה הליברלית, שמקובלת היום על בית המשפט העליון, אבל היא כוללת את המנגנון היסודי של הדמוקרטיה. אמנם השיטה הדמוקרטית אינה השיטה האולטימטיבית ביהדות, אבל היא בהחלט אפשרית, בוודאי בתנאים של היום. בדרך ההתנהלות היהודית יש הרבה מאוד מהעקרונות הדמוקרטיים המוכרים היום. כמו הקביעה לפי רוב בסנהדרין, הכפיפות של המלך לאותם חוקים כמו כל האזרחים, קיומה של מערכת מבקרת בצד המערכת השלטונית וכו'. לכן זה אינו מדוייק כלל לחשוב שמטרתי היא לבטל את השיטה הדמוקרטית. ד. שוב, כל אדם משתמש בדמוקרטיה כדי לממש את אמונתו ואת מערכת ערכיו, לא רק הדתיים. בשביל זה יש לנו דמוקרטיה. המדינה בשבילי היא אתחלתא דגאולה, ולא החמור, אבל מה זה משנה? מה אכפת לך מה אני חושבת בגדול על ההסטוריה היהודית ועל התהליכים המובילים לגאולה? בדמוקרטיה מותר לי לחשוב ולהאמין במה שאני רוצה, כל עוד אני שומרת על הכללים הדמוקרטיים. בדמוקרטיה אמיתית, זה אפילו דרישה מקדימה שיהיו לי מצפון וערכים משלי... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |