בתשובה לד''ר בר ביצוע, 07/11/04 10:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי הצעה אופרטיבית: מעכשיו, כל עלבון שהופיע במהלך הדיון מוקפא לשבוע אחד; במהלכו אין להשתמש באותו עלבון פעם נוספת. עם תום השבוע, העלבון חוזר להיות הילך חוקי. מחמאות ("בניגוד לחברים שלך, אתה דווקא בסדר", "טענה אחת בדבריך נכונה") נספרות כעלבונות לכל דבר ועניין. ההצעה הזו לא תפחית את מספר העלבונות, אבל לפחות תכריח אותנו להיות קצת יותר יצירתיים. עכשיו, כש"מרקס אמר את זה קודם" מחוץ למערכת, לנושא. 1. ביטול שכר המינימום יגרום לירידה בשכר ברמות הנמוכות, משום שמעבר לפינה מחכים עוד אלפים שמוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר. היצע וביקוש. 2. ירידת השכר ברמות הגבוהות יותר - תלוי כמובן במקצוע, אבל כשרמת השכר יורדת באבטחה, משתלם לאנשים לחפש עבודה כנהגים, מלצרים וכו' - ומה שמגדיל את ההיצע מוריד את השכר. 3. "וכן הלאה" עד "שכר רעב לכולם": לא אמרתי כזה דבר, וזה אכן לא סביר. ירידת השכר במקצועות שאינם דורשים הכשרה (מורים, עובדים סוציאליים, רופאים) תשפיע רק בקושי על רמת השכר במקצועות אמיתיים (מתווכים, בנים של עורכי דין), כי מרבית העובדים מן הסוג הראשון אינם מתאימים לעיסוקים מן הסוג השני. 4. קצת מוזר לזקוף את העובדה שרמות השכר עלו במהלך ההסטוריה לזכות העובדה שלא היו חוקים להגנת העובד. רמות השכר עלו, הטכנולוגיה התפתחה, גילו את אמריקה, עם ישראל חזר לארץ הקודש. וכל זה לא היה קורה אם היו אוסרים עבודה של ילדים במכרות פחם חמשים שנה קודם? אני לא מבין את הקשר. 5. נכון שהמערכת דינמית, וכללי משחק שונים עשויים להביא עובדים להחלטות שונות. אבל קבועי הזמן לשינויים כאלה (החלפת מקצוע) הם די גדולים, ובינתיים צריך לחיות ממשהו. חוץ מזה, באותה מידה שירידת שכר תביא עובדים לחיפוש משלח יד אחר, עליית שכר תביא מעסיקים לשינוי תחומי הפעילות שלהם, כך שאין סיבה לדאגה (יש להזהר מניתוח סטטי למצב דינאמי). 6. ברור ששכר מינימום מבטל משרות בשכר נמוך יותר - אבל הוא מציל אנשים שעובדים בשכר גבוה יותר מתחרות בעייתית (בעיקר מצד "בני נוער לפני צבא, חיילים משוחררים" שאין להם משפחה לפרנס ויכולים לעבוד בשכר שעבור בעל משפחה הוא שכר-רעב). זו סיבה טובה לתמוך בו. 7. "קצבאות אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים וכו', הללו ממילא קובעות את רמת המינימום של השכר, אם אפשר להשתכר כך וכך מבלי לעבוד, איש לא יעבוד בשכר נמוך יותר." ראשית, קצבת ילדים איננה רלוונטית (לו הייתי רוטשילד, הייתי עשיר יותר מרוטשילד כי אני מקבל קצבת ילדים בנוסף). שנית, קצבת אבטלה מוגבלת בזמן. ושלישית, הבטחת הכנסה אינה מאפשרת יציאה ממעגל העוני, כך שעדיין רצוי לקבוע שכר מינימום גבוה ממנה באופן משמעותי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההצעה שלך לא ממש אופרטיבית בעיני. אינני רואה בציון עובדה שהעלת כנכונה או מוטעית כ"עלבון". אם מרקס אמר את זה, מן הסתם זו לא בדיוק טענה חדשה... 1. לא הבנתי את הדינמיקה, האם כל אותם אלפים הם עכשיו, כשיש שכר מינימום, עובדים או מובטלים? 2. ולכן, כאשר השכר יורד במגזר מסויים, אנשים מחפשים עבודה במגזרים אחרים - ראה סעיף 5, אין הכוונה בהכרח למעבר של אנשים מעבודה לעבודה, פשוט פחות מצטרפים. 3. לא הבנתי את זה. 4. אני לא זוקף את העליה ברמת השכר לזכות העדר החוקים. אתה טענת ששכר המינימום הוא מה שמונע את התהליך הטבעי של ירידה בשכר, העובדה שהשכר עלה הרבה לפני קביעות שכר המינימום מראה שהתהליך הזה לא קיים באמת. התהליך הטבעי הוא עליה ברמת השכר. 5. מאחר והשכר הנמוך ניתן בעבור עבודות שאינן דורשות הכשרה ממושכת ומאחר ובכל מקצוע יש תחלופה - שהרי בכל שנה פורשים אנשים לפנסיה, מצד אחד, ונכנסים עובדים צעירים מצד שני. האדפטציה מתבצעת על ידי הקטנת מספר הנכנסים. המקצוע הופך לפחות אטרקטיבי ופחות אנשים בוחרים בו. 6. זו סיבה גרועה מאוד לתמוך בו. העבודה שאיננה מתבצעת על ידי בני הנוער והחיילים המשוחררים היא עבודה שאיננה מתבצעת ומשמעות הדבר הקטנה בתוצר. במובן החשוב ביותר של הכשרה מקצועית - עצם לקיחת המחוייבות לעבודה ומוסר העבודה - היא פוגעת באופן חמור באותם אנשים. רף הכניסה לשוק העבודה מוגבה באופן מלאכותי ומדרדר רבים לחיי אבטלה. מעבר להנחת "משחק סכום אפס" שקיימת כאן יש כאן גם תפיסה מאוד פשטנית של שוק העבודה, כל עובד, בכל מגזר, מתחיל מלמטה. כפי שאמרת בעצמך, רבים מוכנים לעבוד כשוליה בשכר נמוך משום שהעסקה הזאת היא עסקה משתלמת. 7. אתה צודק, הדרך היחידה לצאת ממעגל העוני היא עבודה. למרבה הצער, שכר מינימום מקטין את היכולת של רבים לעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי שהנימוקים חדשים. אלו פחות-או-יותר הסיבות הפשוטות ביותר שאפשר לנסח בלי משוואות דיפרנציאליות. 1. כשיש שכר מינימום, מובטלים אינם מאיימים על בעלי הכנסות נמוכות (קרובות לשכר מינימום) משום שכח המיקוח שלהם מוגבל. 2. נכון. 3. יש כאן שתי הערות. ראשית, ירידת השכר במקצועות שאינם דורשים הכשרה תשפיע רק בקושי על רמת השכר במקצועות שדורשים הכשרה כי מרבית העובדים מן הסוג הראשון אינם מתאימים לעיסוקים מן הסוג השני. לצורך העניין, דוגמא למקצועות שלא דורשים הכשרה: מורים, עובדים סוציאליים, רופאים. דוגמא למקצועות עם רף כניסה גבוה, שרופאים וכנ"ל בדרך כלל אינם יכולים להכנס אליהם: מתווכים, בנים של עורכי דין. 4. "התהליך הטבעי" שכולל עליה בשכר, כולל גם עבדות-בפועל ועוד דברים טובים. האם מאז שהמציאו את שכר המינימום רמות השכר הפסיקו לעלות? 5. אכן; וזה נכון גם לעובדים וגם לבעלי עסקים. כולם יכולים להסתגל לתנאי המשחק החדשים על-ידי כניסה לתחומי פעילות אחרים. 6. יש אנשים שהיו יכולים לעבוד בשכר-רעב והחירות הזו נגזלת מהם בגלל חוק שכר מינימום. צר לי על כל אחד מהם. לעומתם, יש אנשים שדווקא בגלל החוק מרוויחים 3500 ש"ח לחודש ולא 2000 ש"ח לחודש. בתנאי המשק היום, אני משוכנע שיותר אנשים שייכים לסוג השני מאשר לסוג הראשון. 7. "הדרך היחידה לצאת ממעגל העוני היא עבודה" אם אנחנו שומרים על השכר תמורת עבודה שלא ירד מתחת לסף מסויים. בלי המנגנון הזה, גם עבודה לא עוזרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ששנינו מסכימים ששכר המינימום אכן גורם לאבטלה. אתה טוען שהתועלת קטנה מן הנזק משום שהאבטלה היא "אבטלה טובה" - כלומר מונעת כניסה של תחרות לתוך שוק העבודה בשכר נמוך ושבשכר כזה נמוך, עדיף שלא יעבדו. אני לא יכול להסכים לקביעה הזאת. אם הבנתי נכון אתה טוען שישנם אנשים שבגלל שכר המינימום מרוויחים 3500 ולא 2000. כמובן שבהחלט יתכן שיש *כמה* אנשים כאלו אבל אני חושש שמספרם נמוך בהרבה ממה שאתה חושב ואני בוודאי לא חושב ששכר המינימום מהווה את החסם האמיתי לגבי אנשים אלו. בהנחה שמרבית האנשים מצייתים לחוק1 אתה פשוט קובע את רמת השכר הבסיסית במשק ורוב אלו שהיו משתכרים פחות אילולי אותו שכר, פשוט לא משתכרים. "מניעת התחרות עם המובטלים" היא בכלל טיעון מוזר. האם בעיית המובטלים לא דורשת פתרון? האם זה בסדר ש10 אחוז מהאוכלוסיה לא יוכלו לעבוד כדי ש30 אחוז (מספרים מהראש) יוכלו להרוויח כך וכך יותר? (וזה בהנחה ששכרם היה נמוך יותר - הנחה שאין לה ביסוס לדעתי) "עדיף שלא יעבדו". בוא ניקח את הדוגמה של בחור צעיר יוצא צבא בדימונה. כרגע הוא חי עם ההורים. לולי שכר המינימום, אולי היה יכול להיות מועסק תמורת 2000 שקלים לחודש. האם זה לא עדיף על "לחתום בלשכה"? האם לא עדיף שילמד לעבוד ולקחת אחריות על חייו? האם תוספת של 2000 שקלים למשק ביית שמרוויח 6000 שקלים איננה משמעותית? 1 וזה כנראה לא נכון ויהיה עוד יותר לא נכון אם נעלה את שכר המינימום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו בחור שאני לא מרשה לו לעבוד ב- 2000 ש"ח הוא באמת מקרה עצוב. אני מקווה מאד שהוא יצליח למצוא עבודה ב- 3500 ש"ח במהרה בימינו, ובינתיים (כשהוא מקבל דמי אבטלה, למשל) שישקול הסבה מקצועית. אם אני ארשה לו לעבוד, אז חמשה שכנים שלו, שהם הרבה יותר מסכנים (פרטים לפי דרישה) ירדו משכר של 3500 ש"ח ל- 2100 (בכל זאת צברו נסיון בקילוף תפוחי אדמה). עצם העובדה שמסתובב בשכונה מובטל שמוכן לקבל עבודה ב- 2000 ש"ח מאפשרת לבעל הסדנה (יצואן מצטיין של קליפות תפוחי אדמה) להוריד את השכר של כל העובדים הלא מיומנים לאותן רמות. טוב לזה, רע לזה. חבל שאין פתרונות קסם. הגענו לשלב המספרים. הסכמנו ששכר מינימום גורם לאבטלה מחד, ולשמירה על רמת השכר מאידך. השאלה הופכת להיות כמותית: מה יותר גרוע? נראה לי מאד מסובך לנבא איך המערכת תתנהג אם נחולל בה שינוי חד. כדי לקבל תחושה על הכיוון הנכון, אני מעדיף לנסות לפענח מה יקרה אם נוריד את שכר המינימום ב- 50 ש"ח, ומה יקרה אם נעלה אותו ב- 50 ש"ח. אם נמצא איזו דרך טובה יותר, ונחזור עליה מספיק פעמים, אנחנו אמורים להגיע לנקודה שבה המערכת מיטבית. (בשלב הזה ישמח אותי מאד אם תסכים לשכר מינימום ברמה כלשהי; מצידי שיהיה 0 ש"ח לחודש). נסמן ב- (g(x את מספר האנשים ששכרם שווה לשכר המינימום, כאשר שכר המינימום הוא x. (בהמשך נרצה כמובן לשנות את x). נסמן ב- (F(x את מספר המשרות שיתווספו למשק1 כתוצאה מביטול של שכר המינימום, בהנחה ששכר המינימום עומד על x. נניח כעת שאנחנו *מורידים* את שכר המינימום ב- d, שהוא מספר חיובי קטן יחסית. (אל דאגה: אפשר באותה מידה להניח ש- d שלילי, אלא שאז כל מילות היחס מתהפכות; למה לכם הצרות האלה). מה יקרה? ראשית, שכרם של (g(x האנשים שמשתכרים x מכח החוק, ירד ב- d למינימום החדש. (ישנם כמה בודדים ש"שווים" למעבידיהם בדיוק x, ושכרם לא ירד - אבל מכיוון ש- d כל-כך קטן, מספרם זניח). שנית, במשק נוצרו (F(x)-F(x-d משרות חדשות (כדאי לבדוק). כל המועסקים החדשים קפצו מהכנסה בגובה 0, להכנסה של x-d. כתוצאה משני האפקטים האלה, סך כל ההכנסה במשק *עלה* ב- (F(x)-F(x-d)) * (x-d) - d * g(x). אם נחלק ב- d ונשאיף את d לאפס (בסדר זה), נקבל שהתוספת להכנסה הכוללת במשק היא (F'(x)*x-g(x לכל שקל של *ירידה* בשכר המינימום, כאשר 'F היא הנגזרת. כדאי להמשיך להוריד את שכר המינימום כל עוד ההפרש הזה חיובי; אחר-כך כדאי2 לעצור.מה אפשר לומר על הפונקציות האלה? ברור מן ההגדרה ש- F פונקציה עולה (ככל ששכר המינימום שבוטל במז"ט היה גבוה יותר, כך יווצרו משרות רבות יותר). ברור גם ש- F(0)=0 (כי אם שכר המינימום הוא 0, ביטולו לא ישפיע על המשק). בנוסף, הנגזרת 'F היא חיובית (הרגע אמרנו ש- F עולה) אבל יורדת (ככל ששכר המינימום גבוה יותר, הורדתו ב- d תורגש פחות). כאשר x גדול מאד (למשל, 10000 ש"ח), 'F קטנה מאד (כי מעט מאד משרות יווספו למשק אם נוריד את שכר המינימום ל- 9900), ואפילו אם נכפיל את 'F ב- x, המכפלה תרד כאשר x גדול. ובכן, (x*F'(x היא מכפלה של פונקציה עולה (x) בפונקציה יורדת ('F), המקבלת ערך אפס כאשר x=0, וגבולה 0 כאשר x שואף לאינסוף. אם יש ב- F טיפת הגינות, היא צריכה לעלות (בהתחלה מהר, אחר-כך לאט יותר) עד למקסימום מסויים, ולרדת משם באיטיות. מצד שני, הפונקציה (g(x בוודאי יורדת, כמו כל התפלגות של השכר. (גם היום, יותר אנשים מרוויחים בין 3600 ל- 3700 מאשר בין 5100 ל- 5200). מכיוון שאחרי המקסימום שלה (x*F'(x מתמתנת, ההפרש (x*F'(x)-g(x צריך לעלות. הוא גם מתחיל בנקודה שלילית (אם x=0, יהיו לא מעט אנשים ששכרם 0: מלצרים, שוליות וכו'). לכן מדובר בפונקציה עולה שמתחילה מתחת לציר ה-x. המלצתי לשר האוצר: לקבוע את שכר המינימום בפתרון של המשוואה x*F'(x)-g(x)=0. כמובן שאי-אפשר לקבל הערכות טובות יותר בלי לדעת משהו על F ו- g, אבל לי נדמה שהרמה הנוכחית היא בערך במקום הנכון. אם מישהו יודע משהו על הפונקציות F ו- g, אפשר לשפר את הקירוב. (הסתדרנו בלי משוואות דיפרנציאליות). 1 עניין צדדי (כאשר עוסקים במשוואות דיפרנציאליות; האנשים שבהם עוסקים עשויים לחשוב שהוא די מרכזי): כשמורידים את שכר המינימום, חיילים משוחררים יכולים להרשות לעצמם לעבוד בשכר החדש, הנמוך יותר, בעוד שבעלי משפחות - שיש להם התחייבויות נוספות (להוציא את הילד בבוקר לגן) וממילא מקבלים קצבאות גבוהות יותר - יפלטו משוק העבודה יותר בקלות. התוצאה תהיה שגם כאשר נוספות (למשל) 1000 משרות, באותו זמן יפלטו ממעגל העבודה 5000 בעלי משפחות; במקומם יכנסו 6000 מובטלים צעירים. בכל אופן, לצורך המשוואות אני מתעלם מזהות המועסקים וסופר משרות, ולא אנשים. 2 שוב - מבחינת ההכנסה הכוללת במשק, מדד שאני אישית לא ממליץ לנהל את החיים לפיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ועמדותי קרובות לאלו של האסכולה האוסטרית, הסולדת מנסיונות פוזיטיביסטיים להציב עניינים מורכבים מעין אלו בנוסחה, ומאחר ולדעתי אין שום סיכוי שבעולם שתוכל לקוות לידיעה טובה יותר של F ו-g כאשר אתה בו זמנית מניח ודוחה קיום שוק עבודה חופשי בנוסחה שלך – אולי כדאי שתתחיל בנוסחה המתייחסת למצב פשוט יותר וברור יותר: סטיות מנקודת שיווי המשקל. [אני גם די סתום בענייני מתמטיקה, אבל זה כבר סיפור אחר] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודלים הם דרך לא רעה להבין מה קורה (בתנאי שלא נותנים להם להסתובב בלי רצועה). ההכשרה שלי כמתמטיקאי מאפשרת לי להבין מושגים מורכבים, כמו למשל המספרים שבין 0 ל-1. בפרט, אני יכול לדמיין שוק חופשי-למדי, חופשי-פרט-לחוק-שכר-מינימום, חופשי-בקושי, וכן הלאה. אפשר להניח שהשוק חופשי בנושא משכורות, פרט לחוק שקובע חסם תחתון על המשכורת; או שהחוק אוסר לשלם משכורות בין 4000 ל- 4875 ש"ח, וכו'. חוקים כאלו "מעוותים" את המצב ביחס לשוק ללא כללים; זה לא חוסם את האפשרות שלנו להבין אותם. לפי הניתוח הפשטני שלי למעלה, נקודת שיווי המשקל מתאפיינת בשני דברים: מחד, אם נעלה את שכר המינימום, יפלטו ממעגל העבודה עובדים שהכנסתם הכוללת גדולה במעט מן הרווח של העובדים שישארו במערכת; ומאידך, אם נוריד את השכר, ההכנסה הכוללת של העובדים שיקלטו במשק אינה מכסה את ההפסד הכולל של העובדים ששכרם ירד. בנקודה הזו - אם רוצים למקסם את ההכנסה הכוללת - לא כדאי לשנות שום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם נעלה את שכר המינימום, יפלטו ממעגל העבודה עובדים שהכנסתם הכוללת גדולה במעט מן הרווח של העובדים שישארו במערכת; ומאידך, אם נוריד את השכר, ההכנסה הכוללת של העובדים שיקלטו במשק אינה מכסה את ההפסד הכולל של העובדים ששכרם ירד." א. גם אם הניתוח שלך נכון, בוודאי שיש משהו מוזר בהמלצה שלך לפטר עובדים (או להשאיר עובדים מחוץ למעגל העבודה) בנימוק שהצטרפותם לא תתרום מספיק להכנסה הכוללת. חשד בליבי שההכנסה המשקית הכוללת לא מעניינת במיוחד את משה, חיים ואיתמר שיושבים מובטלים בביתם. ב. שוב, גם אם נניח שהמודל שלך נכון, הוא מתעלם מתוצאות נגררות. לדוגמה, אדם עובד אינו מקבל דמי אבטלה (כלומר, דמי האבטלה שהיה מקבל מצטרפים לסך ההכנסה הכוללת). בסיכום הכולל, סביר להניח שההכנסות מגידול של 5 אחוז במצבת העובדים "ישדר" הכנסות בגובה הרבה יותר גדול מגידול של 5 אחוז בהכנסה של 5 אחוז פחות עובדים. ג. כדי לנטרל השפעה שלילית חריפה של חוק שכר מינימום הוא צריך להקבע בגובה סביר. לדוגמה, אם שכר מינימום ייקבע בגובה של 20,000 שקל התוצאה תהיה או אי-ציות המוני לחוק, או פשיטת רגל של כל בתי העסק, או פיטורים המוניים, או פשיטת רגל מיידית של המדינה (כאשר כל עובדי המדינה יתבעו לקבל שכר מינימום). תופעה דומה תתרחש אם הוא ייקבע בגובה של 10,000 שקל או 8,000 שקל. כדי להמנע ממצב כזה, יש צורך למקם את גובה שכר המינימום ברום שלא "יקפל" לתוכו כמות גדולה מדי של מועסקים ויהיה נמוך מגובה השכר של עובד מתחיל בשירות הציבורי (אחרת, אנחנו חוזרים לסיפור פשיטת הרגל הממשלתית). מאחר ועובדים כאלו מקבלים בפועל 3,000-4,000 שקל לחודש, שכר המינימום יצטרך להקבע ברמה נמוכה מזאת ובפועל, קרוב מאוד לגובה הטבעי של השכר לעובד בלתי מקצועי. ובמלים אחרות, כדי ליישם חוק שכר מינימום, אתה צריך לקבוע אותו בגובה כזה שהשפעתו על השוק נושקת לאפס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כבר הסברתי שזה רק צד אחד של המטבע. ג. שכר המינימום היום, אם אינני טועה, הוא בגובה של כ- 3400 ש"ח. איזו רמה נחשבת סבירה בעיניך, ומתי ההשפעה על השוק נושקת לאפס (אלו שתי שאלות שונות כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''איזו רמה נחשבת סבירה בעיניך, ומתי ההשפעה על השוק נושקת לאפס (אלו שתי שאלות שונות כמובן)'' רמת שכר המינימום היא אפס כל עוד מחירו שקל אחד פחות מהשכר הממוצע של עובד זר שהיה מגיע לישראל מרצונו (כלומר, לא במסגרת שוק העבדים הנוכחי). מעשית, אני מניח שגובה של פחות משלושת אלפים הוא בערך השפעה אפס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכר המינימום היום עומד על 3335 ש"ח לחודש. איך זה שבשלושת-אלפים שקלים ההשפעה היא אפסית? האם זה בגלל שאנשים יעדיפו לקבל קצבאות ולא לצאת לעבוד? הרי ישנם חיילים משוחררים וכו' שאינם מקבלים קצבאות ואמורים(?) להסכים לעבוד גם תמורת 1300 ש"ח בחודש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית פעם לגייס עובדים בשכר מינימום? תנסה. זה יכול להיות מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לפי הנתונים שהביאו כאן, יש מאות אלפי עובדים שמשתכרים שכר מינימום או מתחת לו. 2. אותם עובדים שאני (נניח) לא אצליח לגייס - למה הם לא באים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) איפה הלינק? 2) כי מי פראייר לעבוד ב 18 שקל לשעה? עדיף לא לעבוד גם אם זה נותן רק חצי. חוץ מזה תמיד אפשר לעבוד שחור - למשל לשטוף בתים ב 30-35 ש"ח לשעה. כלומר, בעבודה קצת יותר קשה אפשר להרויח קרוב לפי שתיים. אם אתה צריך לעבודה באמת אז תעבוד קשה ותרויח ואם לא אז אל תעבוד כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי, אבל התייאשתי. מצא חן בעיני הרעיון של שכר מינימום דפרציאלי. אני אהיה ראש מנהלת שכר מינימום. יהיו לי 37 עובדים (שירויחו שכר מינימום) ואקבל משכורת של סמנכ"ל משרד ממשלתי. אנחנו נקבע לכל ענף כמה צריך לשלם לעובדים ונקבל שוחד למען המפלגה. חודש טוב לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל-כך הרבה שטויות בהודעה אחת. 1. תתפלא, אבל כמעט כל עבודה במלצרות בתל-אביב (יצאנו מדימונה) היא בשכר של 18 שקל לשעה. עבודות מכירה בחנויות גם הן באותו אזור. על מוקדנות משלמים כ- 19-20 לשעה. השכר הזה די קבוע לכל אורך התחום, פרט ליוצאי דופן (חברות חדשות הנכנסות לשוק וצריכות הרבה עובדים או חברות המנסות להעסיק עובדים חצי-מקצועיים). וזה בתל-אביב, לא בדימונה, וכל משרה כזו נתפסת מהר ובקלות (כל-כך בקלות, שהמעסיקים יכולים לדרוש מהעובדים שלושה ימי התלמדות בלי לשלם, או לכפות מבחני התאמה לעבוד, או מה שלא יהיה). 2. צריך להזכיר שבישראל, דמי אבטלה ליוצא צבא ניתנים למשך כמה חודשים בלבד, אינם ניתנים לסטודנטים, ומותונים בכךשתלך לכל ראיון עבודה שישלחו אותך ותקבל עבודות שהתקבלת אליהן, גם בשכר מינימום? 3. שטיפת בתים משלמת קצת פחות ממה שתיארת, ויש תחרות קשה מצד עובדים זרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש כאן נקודה עדינה. חלק נכבד (דמיין כאן נתונים) מהעובדים במלצרות ובמוקדנות הם סטודנטים שמלכתחילה אינם יכולים לקבל דמי אבטלה או יוצאי צבא שמעוניינים לממן טיול. כמעט שאין בארץ "מלצרים מקצועיים" שרואים במלצרות עבודה לכל החיים, בניגוד למדינות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה מהווה בעייה? אני עניתי לטענתו של יעקב ש"אין אנשים שעובדים בשכר מינימום". הוא אפילו הגדיל ונתן את הנתון של שכר מינימום *לשעה* (שהוא המתאים לעובדי משמרות כמו מלצרים ומוקדנים) והציג אותו כשר ש"לא משתלם לעבוד" עבורו. אבל מסתבר שזה לא המצב. העובדה שזו לא "עבודה לכל החיים" אינה משנה דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מלצרים מקבלים גם טיפים. 2. איזו חוצפה. המדינה דורשת מחילים משוחררים ומסטודנטים לעבוד ממש! למחייתם. לאן אנחנו מתדרדרים?! 3. בגלל הגרושים ההמוניים של עובדים זרים נוצרה מצוקה ומחסור חמור ב"שוטפי בתים". המחיר עלה ל 30-35 ש"ח, לפחות בת"א ובשרון, אבל אין להשיג עובדים ישראלים (והמעטים שמוכנים לעבוד בזה לא מתקרבים לרמת השרות שהזרים היו נותנים). צא וראה מנפלאות ההתערבות הממשלתית: כדי להגן על השכבות החלשות העיפו את כל הזרים. אבל אף אחד לא מעוניין בעבודות שהם עשו ("קשה", "רחוק", "שאני אנקה!?" "מה אני כושי?"). מה שיצא הוא שעכשיו אמהות עבדות ומטופלות בילדים לא יכולות להשיג עזרה ועובדות יותר קשה. ממשלת חלם בעבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. סבלנות, תן לשוק זמן להגיב. לפי החוקים שלו, המחיר צריך לעלות יותר, ואז יותר אנשים ירצו לנקות (ובמקביל, באמת יהיו יותר אמהות עובודות ומטופלות בילדים שיעבדו יותר קשה וינקו בעצמן; לא בגלל ש"אין מנקים" אלא כי הן לא יוכלו להרשות לעצמן את מחיר השוק של מנקים). יכול להיות שזה לא טוב בסך הכל, אבל לא מדובר בחלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהמחיר יעלה עוד יותר, האמהות האלו תעזובנה את עבודתן ותלכנה לנקות את בתי השכנים. אז תתפננה משרות מקצועיות של מורות, אחיות, לבורנטיות וכו'. אבל את המשרות הללו לא נוכל למלא (עלידי עובדי שכר מינימום בלתי מקצועיים) ונמצא את עצמנו מביאים עובדים/ות מקצועיים מרומניה מולדוביה ואולי אפילו מחלם עצמה. לחילופין, האמהות הללו תשלחנה את בעליהן המובטלים לעבוד בניקיון בתים (במחילה מכבודם)... אז אולי זה לא ממש חלם. רגע, אבל את זה הם יכולים לעשות עכשיו. הכל כבר נאמר כאן קודם. אני יוצא בחוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המספר 3,000 שקל אינו תורה מסיני – רק הערכה לפי טביעת עין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה יפה ונאה (ולא ממש טרחתי לעקוב אחרי כל ההליך) אבל יש כאן טעות יסודית אחת. ההנחה שהורדת שכר המינימום תתבטא בהורדת השכר של אלו שמשתכרים היום שכר מינימום. זאת מבוססת על ההנחה המוטעית שהשכר במשק נקבע באופן שרירותי על ידי המעסיקים. מעבר לרמה מסויימת (שהיא שכר המינימום האפקטיבי) כל עליה בשכר המינימום מגביהה את רף הכניסה לשוק העבודה, אפקטיבית היא מפריעה ליצירת מקומות עבודה חדשים. הנחת ה"גריפה" כלפי מעלה של השכר היא נכונה אך ורק בטווח הקצר. תגדיל את שכר המינימום באלף שקלים וללא ספק תגדל משכורתם של אלו המשתכרים שכר מינימום, בטווח הקצר1. חלק מן המעסיקים יאלץ2 לספוג את ההפרש אבל בטווח הארוך, ההקטנה בכדאיות הכלכלית של העסקים שלהם לא תזכה לפיצוי מקביל בעליה בביקושים3 מה שמגדיל את הסיכוי לסגירת אותם עסקים, מעבר לייצור במקומות אחרים, הקטנת שיעורי ההרחבה של כוח העבודה, החלפת העובדים במיכון וכן הלאה. אלו שאינם מצויים בכוח העבודה יאלצו לחכות זמן ממושך יותר בחיפושי עבודה ועבור רבים מהם משמעות הדבר התדרדרות לחיים על קצבאות. 1 אם כי חלקם יפוטרו ללא ספק 2 שהרי צריך לשלם פיצויים כאשר מפטרים והיצור חייב להמשך וכו. 3 זו התיאוריה של פרץ, כזכור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משרות רבות שהמשכורת בהן שווה לשכר המינימום, הרבה מעבר לשכיחות של כל גובה משכורת אחר. האם כל המעסיקים האלה "חישבו" שזו המשכורת ה"נכונה", והגיעו לאותה תוצאה? אם שכר המינימום ירד במעט, כמעט בכל המשרות האלה השכר ירד איתו, כי יש מובטלים שמחכים למלא את השורות. על שאר האפקטים שאתה מזכיר כתבתי במפורש: מובן שעליה בשכר המינימום גורמת לאובדן משרות. היא גם גורמת לעליה בשכר של אלו שמשתכרים שכר מינימום (ומשרתם לא אבדה; האחרים מפוטרים). העסקים שיסגרו כתוצאה מן העליה נספרים כחלק מן המשרות שאבדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משרות רבות שהמשכורת שלהם גדולה משכר המינימום, מדוע בוחרים המעסיקים להשאיר אותה ברמה הנוכחית ולא אותה למינימום האפשרי? מאחר ואנחנו מסכימים על הנקודה הבסיסית - שכר מינימום גורם לאבטלה - ומאחר והמצב הזה נראה לך עדיף, לא בטוח שיש טעם בהמשך הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. השכר של נהגי אוטובוס, למשל, גבוה משכר המינימום. הסיבה היא שהיצע נהגי האוטובוס אינו גדול בהרבה מן הביקוש, ומעסיק שישלם פחות מן השכר המקובל ימצא את עצמו בלי עובדים. איך קורה שיש מובטלים ובכל זאת היצע נהגי האוטובוס אינו גדול יותר? זו עבודה שדורשת תנאי סף (יכולת לנהוג), הכשרה (רשיון מיוחד) ונכונות לעבוד בתנאים לא קלים (נהיגה בישראל). 2. אבטלה היא רק חצי נקודה. שכר מינימום גורם לאבטלה, ומחזיק את השכר של השכבות החלשות ביותר בגובהו הנוכחי. בלעדיו, האבטלה תרד במידת מה, ושכרם של עובדים רבים ירד פלאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. Surely you are joking Mr. Uzi
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? (בחרתי דוגמא לא מוצלחת?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי משהו כזה. עובדי אגד מקבלים שכר גבוה יחסית בגלל שהם "בעלי מניה" בקואופרטיב; אפשר להוציא אותם מהחשבון ולשאול מדוע עובדים בחברות פרטיות להסעות מרוויחים יותר משכר מינימום (תשובה: למרות שיש הרבה מובטלים, אין הרבה נהגי אוטובוס פוטנציאליים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה היא שאין כל כך הרבה מובטלים המעוניינים לעבוד, כמו שאתה חושב. חלק נכבד מהם חותמים אבטלה בין עבודות. אחרים אינם מעוניינים לעבוד ועוד אחרים אינם מסוגלים לעבוד ובוודאי אינם יכולים להיות נהגי אוטובוסים. אל תשכח שנהגי אוטובוסים יכולים גם לנהוג במשאיות וכפי שהבנתי השכר שם דווקא ירד חזק בשנים האחרונות (אולי בגלל הרכבת?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכר בענף המשאיות ירד מפני שבני המיעוטים גילו אותו וקורה לו מה שקרה לענף הבניה בשעתו. בהסעת נוסעים, בינתיים, יש פחות נהגים מהמגזר (אני חושב שזה בגלל אפליה אפורה נגדם) והמשכורות בהתאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לסכם שוב את ההסכמה ביננו א. שכר המינימום גורם לאבטלה. ב. קיים אפקט של "גריפה למעלה" - אנשים שהיו משתכרים שכר מינימום פחות X בתנאי שוק חופשי משתכרים היום שכר מינימום. אני סבור שאפקט הגריפה קיים כל עוד X הוא סכום לא משמעותי, אתה כנראה סבור שהוא כן משמעותי. אני מניח שלשם פתירת הסוגיה הזאת נזדקק לנתונים. אתה מוזמן להביא כאלו. יש כאן עוד בעיה והיא ההנחה שעדיף שיהיו כך וכך אנשים שיקבלו עוד 1000 שקלים בשכרם מאשר שיהיו כך וכך אנשים שיפסיקו להיות מובטלים ויקבלו 1500 שקלים. לי נדמה שהנפגעים העיקריים משכר המינימום (צעירים אחרי צבא, עקרות בית) עשויים לחשוב אחרת. למשל, משפחה עם ילד אחרי צבא שבה רק האב עובד בשכר מינימום תקבל במקרה הראשון תוספת של 1000 שקלים ואילו במקרה השני (בו האם או הבן אחרי צבא יוצא לעבודה) היא מקבלת תוספת של 1500 (וזה במקרה הלא סביר, לדעתי, ששכר האב ירד). יש פה גם התעלמות מההשפעות ארוכות הטווח של האבטלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיוותים, כנראה לא מקריים, במחקר של משרד האוצר על "השפעת שכר המינימום ונזקיו": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להיסחף, אפילו יוסי לוי מודה שמדובר במניפולציה קטנה. בסך הכל מדובר בהגדלת האיזור המעניין בגרף. הוא לא פוסל את הנתונים עצמם, וכל מי שקורא את הסקלה ישים לב לכך. כלומר, במחקר עצמו לא התגלו "עיוותים" (עדיין). אני גם לא בטוח שמטרת הגרף היתה "להמחיש" את העליה הגבוהה אבסולוטית שההסתדרות מבקשת, אלא להראות שהשינוי הוא גבוה ביחס ל*שינויי* שכר המינימום. אני דווקא חושב שה"מניפולציה" היא די לגיטימית, כי היא מדגישה את האיזור הרלבנטי. להפך, ההצגה ה"נכונה" שיוסי לוי מציג, הרבה פחות מלמדת, מכיוון שהעין מתמקדת על הממוצע הגדול ולא על השינויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסחת מחדש - ''עיוותים באופן הצגת הנתונים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה זה עיוות. מקובל מאד להציג נתונים באופן שמדגיש את החלק המעניין. המחקר נראה על פניו כבעל חשיבות רבה, והסיכום של יוסי לוי ''שלא יעבדו עליכם'' מאד לא מתאים בהקשר בו הוא נאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהבחירה של יוסי לוי מלמדת אותנו הרבה. ראשית, גם אם הגרף היה מדבר על החלקים המהותיים במחקר עדיין מדובר כאן בלא יותר מניטפוק. מה גם שצורת הצגת הדברים היא בהחלט מקובלת. שנית, וזה הרבה יותר חשוב, הטענה אותה "מחזק" הגרף איננה טענה מרכזית או שנויה במחלוקת. הסיכום של יוסי לוי אומר כך: "האמת, שמשרד האוצר לא רוצה לספר לכם, היא כי ההעלאה המוצעת בשכר המינימום אינה גבוהה כלל וכלל." האם הוויכוח הוא על מידת השינוי בשכר המינימום? האם זאת טענת האוצר? אם, חו"ח, תתקבל הצעתו של פרץ ושכר המינימום יעלה, מי יהיה הראשון שיפמפם את גדולתו של השינוי אם לא מר עמיר פרץ בכבודו ובעצמו? הטענה של מרבית מתנגדי ההצעה, כולל כותבי הדו"ח עצמם, איננה שמדובר בשינוי גדול מדי אלא שמדובר בשינוי מזיק ושראוי ששכר המינימום יתבטל. מוטב היה אילו יוסי לוי היה מתמקד בנסיון להפריך את הטענה המרכזית והחשובה והיה אולי נטפל1 לגרף בעמוד 17 שמראה את המתאם הנאה בין שכר המינימום לאבטלה. הבחירה בניטפוק מעידה בעיקר על כך שאין לו בעצם מה להגיד על הדברים המהותיים שנאמרו במחקר. 1 עם נתונים אמיתיים, יש לקוות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו מכיר נתונים על שכר המינימום בשנים 1993-2004 (שכר מינימום בשקלים, צמוד למדד, בלי לחלק בשכר הממוצע, בשכר החציוני, בתל"ג או במספר הנעליים של שר האוצר)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי. אולי תהיה מוכן להסביר מה בדיוק הבעיה שאתה מוצא בחלוקה בשכר הממוצע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח ששכר המינימום קבוע - אז היחס עולה ככל שהשכר הממוצע יורד, ולהיפך. התוצאה תהיה שבזמנים קשים למשק (שכתוצאה מהם השכר הממוצע יורד ומספר המובטלים עולה), תרשם עליה ביחס-השכר ו"כתוצאה" עליה במספר המובטלים. בזמנים טובים, השכר הממוצע עולה ומובטלים נקלטים במשק; אז יחס-השכר ירד, ו"כתוצאה" תהיה ירידה במספר המובטלים. בשפה טכנית וברורה יותר: נסמן ב- X את השכר הממוצע, ב- Y את שכר המינימום, וב- Z את אחוז המובטלים. המודל הליניארי הסביר בעיני הוא ש- Z=c-aX+bY כאשר a,b,c קבועים (ומן הסתם יתקבל ש- a,b חיוביים). באוצר החליטו לבחון מודל אחר: Z=c+d*Y/X, כאשר c ו- d קבועים (ואז לא פלא שמתקבל d חיובי). [בפועל המחקר מניח מודל אקספוננציאלי ולא ליניארי, אבל זה לא הבדל מהותי לצורך העניין שלנו.] לפי המודל השני, באוצר יכולים להצהיר ששינוי בן אחוז אחד ב- Y/X יגרום לעליה של d אחוזים ב- Z; לפי המודל הראשון, שינוי כזה (X נשאר יציב, Y עולה במאית X) יגרום לעליה של bX/100 אחוזים ב- Z. אני מוכן להמציא מספרים (סבירים) שיראו שהשינוי השני קטן *בהרבה* מהראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהנקודה הזאת מטופלת בעמוד 13 של המחקר. שכר המינימום צמוד לשכר הממוצע במשק (מלבד ההקפאה שהחלה בשנת 2003, אם אינני טועה) כך שההנחה ששכר המינימום קבוע היא לא נכונה. אם מקבלים את ההנחה שלך שירידה כללית במצב המשק גוררת ירידה כללית בשכר ועליה באבטלה (וזה בהחלט סביר) אזי נראה לי סביר שצריך לתקן את הגרף כדי למתן את השפעות "מצב המשק הכללי", אחרת יצא בהכרח גרף הפוך (שכר המינימום יורד והאבטלה עולה) אבל ברור שזה מצגת מעוותת הרבה יותר. אולי יש דרך אחרת לתקן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שכר המינימום הוא אחוז קבוע מן השכר הממוצע - איך אפשר להכניס את המשתנה הזה (היחס בין השניים) לחישובי רגרסיה? (הערה טכנית: אם הוא באמת קבוע, אי אפשר). נחכה לנתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה נכון אילו האחוז היה קבוע, אבל הוא לא שהרי הוא השתנה מ44 אחוז, עלה ל45 ואח"כ ל47 כאשר ההצעה עכשיו היא להעלותו ל54. הנקודה הבאמת בעייתית כאן היא העובדה ששכר המינימום איננו באמת צמוד לשכר הממוצע מאחר והוא נקבע רק פעם בשנה. במצב כזה נוצר מצב בו "ירידה" במשק במהלך השנה, מעלה את אחוז שכר המינימום מהשכר הממוצע (שמשתנה כל הזמן). במקרה כזה, בהנחה שירידה במשק אכן גורמת לעליה באבטלה אזי אין לגרף הרבה משמעות. אם אין מתאם כל כך ברור בין הירידה במשק לעליה באבטלה אזי המתאם שבגרף הוא אפילו עוד יותר מאלף משום שהוא עשוי להצביע על כך ששכר המינימום גורם למעסיקים להעדיף פיטורין על פני הורדה בשכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
7. מה, לרוטשילד לא היו ילדים? לא חבל שכל הכסף שלו הלך לאפוטרופוס הכללי? לפחות בנו לו גינה יפה בזיכרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט, איו"ב מציעים לבטל גם את שכר המינימום, *וגם* את הקצבאות, כך שטיעון כמו "קצבאות ממילט קובעות את מינימום השכר" אינן טענות לגיטימיות מצידם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם יכולים לטעון שכל עוד יש קצבאות, אין צורך בשכר מינימום (כלומר, שצריך להוריד אותו עד לרמת הקצבאות שאפשר לקבל בלי לעבוד). ממילא לזה יש יותר סיכוי מאשר לביטול של הקצבאות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |