בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 08/11/04 11:07
נאום מהגיהנום? 260024
נשיאת הדברים מצד הגדולים תורמת משהו לחגיגיות וגם ל"ממלכתיות", ותהיה משמעות המושג הזה אשר תהיה. הבעיה היא , כמו שכבר צוין כאן - האריכות. זה פשוט צריך ליהפך לדבר נורמטיבי, שמותר, ואפילו צריך - לדבר בקיצור (אבל יהיה קשה לשכנע את הפוליטיקאים, כנראה).

מה שמצחיק אותי זה שבטקסי סיום בי"ס יסודי ותיכון וכאלה, עולות על הבמה כל מיני אמהות העומדות בראש ועד ההורים, שאף אחד לא שמע על קיומן (בדרך כלל זאת אם, לפעמים אב. רשמית הם "נבחרו" לתפקיד, אבל מעשית רוב ההורים לא מכירים אותם) - ומתחילות לנאום ולנאום בחשיבות אדירה וכאורך ההפטרה, כאילו הטקס כולו אורגן במיוחד לכבודן. בכמה פעמים שנכחתי באירועים כאלה, תמיד שאלתי את עצמי - מה, היא *באמת* לא יודעת שהיא לא מעניינת אף אחד?
נאום מהגיהנום? 260076
לא יכלת שלא להזכיר לי את טקס הסיום של בית הספר שלי, שבו בדיוק כזה דבר קרה - עלתה אמא של אחד התלמידים, שאף אחד לא הבין מי בדיוק המציא אותה, והתחילה במשך דקות ארוכות לשבח ולפאר ולרומם ולקלס ולהדר את מנהלת בית הספר שלנו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים