בתשובה ליובל רבינוביץ, 18/06/01 2:20
בגידה כסוג של פוליגמיה 26030
לפי טענתך, בגידה היא סוג של פוליגמיה. האם אפשר אתה סבור שכאשר פוליגמיה תותר, יהיו פחות בגידות?

אין לי נתונים, אבל ההתרשמות שלי היא שברוב המקרים, גם אם האשה יודעת על הבגידה, היא אינה מסכימה לה או מרוצה ממנה. למה לדעתך באים הפוליגמיה תותר האישה תסכים להביא אישה נוספת הביתה? ואם הנשים החוקיות ימשיכו כמו שהן היום, לא להסכים, במה בעצם הועלת בתקנתך?

עם המבנה החברתי שיש לנו כיום, אני חושבת שסביר יותר שפוליגמיה תהווה עוד ערוץ שבו גברים מסויימים יוכלו להפעיל לחץ על נשותיהם, ואני חוששת מריבוי מקרים בהם האשה לא ממש רוצה אישה נוספת, אבל תכנע ללחצי הבעל להביא עוד אחת.

לא נראה לי שהצעתך תתקן את הבעיות החברתיות שיש לנו גם ככה, אלא היא עלולה גם כך להחריף אותן, ללא תמורה הולמת למחיר הזה.

עדיף לטעמי להשקיע את המשאבים בהפיכת רווקות נשים (ובכלל) למשהו לגטימי הרבה יותר, מאשר לנסות להפוך פוליגמיה לחוקית.

Xslf, רווקה בת 23 (מחר) שאינה מתכוונת להתחתן בעתיד הנראה לעין :-)
בגידה כסוג של פוליגמיה 26059
Happy birthday.

And I agree - bachelorhood should become more legitimate. I don't see why someone should feel that they haven't "done something with their life" unless they'd gotten married. I, for one, don't see marriage in the near future, or in the later future, for that matter. Questions like "well, what about a girlfriend?" are starting to get on my nerves.

Hell, maybe I'll just declare myself married to Lady Science, and be done with it. ;-)
בגידה כסוג של פוליגמיה 26062
כשתגיע לגיל 30 תבין.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26142
אתה שוב פועל מתוך הנחת היסוד, שבן אדם לא עשה כלום בחיים אם הוא לא התחתן והתרבה.

מה יגרום לי להבין, בדיוק? לחץ גובר של הסביבה? שאבא שלי יאמר לי "נו, ומה עם נכדים" כל שני וחמישי?
בגידה כסוג של פוליגמיה 26251
אתה לא מציין מה מקומו של -הרצון- שלך בכל הנושא הזה. אתה סולד משאלות, "נו, מה עם חברה?", אך האם עלינו להבין מכך שאתה לא מעוניין בחברה? אם אתה מעוניין, אז מה אכפת לך ששואלים? אתה בטח גם שואל את עצמך, לא? זהו משהו מאוד בסיסי שלא הבנתי בכל הדיון הזה על 300 הודעותיו - כולם כאן נזעקים להגן על זכותם להישאר רווקים ובודדים לנצח, בשעה שכמעט כל אדם נורמלי מאוד לא רוצה להישאר רווק ובודד. מה הולך כאן?
בגידה כסוג של פוליגמיה 26257
x is a bachelor =/> x is alone.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26258
תשובה חלקית ביותר, אבל לא נורא. בכל מקרה, אנחנו לא מדברים כאן על אנשים שאמנם לא נשואים אך חיים עם בן זוג כבר עשרים שנה, אלא על אנשים שאינם נשואים מטעמי קושי במציאת בן זוג, בין אם למטרת חתונה ובין אם למטרת שהות איתו ליותר מפגישה אחת. משום מה נראה לי שכל המתקפה הזו על ''הלחץ החברתי'' נועדה בעיקר לשיפור ההרגשה העצמית ולהדחקת הבעיה האמיתית.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26259
Depends on what you think of as the real problem. As I see it, the real problem is that most people just assume that to have a satisfying life, one must make a family. I don't see it that way.
As for people who are not married because they cannot find partners - why should they feel like failures, as if their life should be horrid, or something?
בגידה כסוג של פוליגמיה 26261
לדעתי האישית מאוד, אי מציאת בן זוג זה אכן בעיה קשה, כיוון שאני מייחס לנושא הזה חשיבות עליונה, מעל לכל דבר אחר, למעשה. מובן שלא כל מי שלא מוצא מישהי צריך להרגיש שהוא כישלון, כיוון שיש גורמים רבים לכך ולא כולם נמצאים אצל האדם הזה.

לדעתי הקמת משפחה הינה אכן תנאי הכרחי לחיים מספקים. אני לא חושב שצריך להוקיע מהחברה או לכלוא אנשים שבחרו לחיות בלי משפחה, אבל אני לא מבין איך הלחץ החברתי הזה, לכיוון הקמת משפחה, אינו מובן לך. יש דבר יותר טבעי מזה? מה אתה מעמיד בדיוק מעל משפחה - כסף, קריירה, אינטרנט מהיר? אני יודע שלא תוכל לענות לי בצורה שתבהיר לי את המצב, אבל התמיהה שלי גדולה מאוד.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26263
אי מציאת בן זוג לחיים זה שתי בעיות.
1. אי מציאת מישהו שמוכן להתחייב לחיות אתך את שארית חייו.
2. אי מציאת מישהו שאתה *רוצה* לחיות אתו את שארית חייך.

אצל הרבה אנשים 1 הפך להיות המטרה העיקרית (להתחתן, לא ממש חשוב עם מי) ולדעתי זו הסיבה למספר הכל כך גדול של גרושים (ביחד עם עוד כמה סיבות חברתיות שאפשרו את המצב).
הרבה אנשים מבלבלים נישואים עם אושר כשנישואים הם רק כלי להשגת האושר. מי שמתחתן עם בן/בת זוג שמתאים לו, ועושה את זה כשהוא מספיק יציב ומגובש, יש סיכוי טוב שהוא יהיה מאושר בחייו. הנישואים עצמם לא מבטיחים זאת ולדעתי עדיף להיות רווק מאשר להתפשר על 2.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26267
טוב, אני לא חולק על דבריך. שים לב שלא דיברתי מפורשות על נישואים. בכל מקרה, אני חושב שבחברה של היום הלחץ להתחתן ממש (עם רבי או ראש עיריית ניקוסיה וכד') קטן למדי וחיים משותפים ללא נישואים מאוד מקובלים, לפחות בסביבה שלי.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26269
אני רואה הבדל מסוים בין חיים משותפים לבין חיים כזוג נשוי. יש לא מעט זוגות שחיים יחד תקופה ארוכה, נישאים ומייד אחרי הנישואים מתחילות בעיות שמביאות לפרידה.
אני חושב שהעניין הפורמלי (וזה יכול להיות טקס עם ראש עריית ניקוסייה או חתימה על הסכם רכוש אצל עורך דין) ויותר מזה ההחלטה האישית של בני הזוג להפוך את הקשר ביניהם למחייב לא רק מבחינה רגשית אלא גם מבחנה פורמאלית וחברתית משנה את מערכת היחסים, מצד אחד הוא יכול להציף בעיות רדומות (אני יכולה להסתדר עם זה שהוא נוחר אבל עכשיו אתה אומר לי שכל החיים אני אצטרך לחיות עם מישהו שנשמע כמו מסור חשמלי וזה קצת מפחיד אותי) מצד שני הוא יכול לשפר את הביטחון בחיים המשותפים ולשפר את הקשר.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26371
אתה לא חושב שמי שנישואים מעוררים בעיות רדומות בקשר שלו לא היה "רציני" מלכתחילה? דוגמת הנחירות מתאימה בדיוק (מה, היא התכוונה לעזוב אותו בעוד כמה שנים?). מנגד, נישואים יכולים לשפר את השלום והביטחון רק אם אלו כבר היו קיימים זמן רב לפני. אני יודע שנישואים לא יכולים לאחות קשר רעוע, אבל אני עדיין בעדם, ואני לא ממש יכול להסביר למה.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26380
העניין הוא שקשר רעוע יכול להמשך שנים בלי שאף אחד מבני הזוג ירגיש צורך לצאת ממנו. כל עוד אין משהו יותר טוב בשטח ובני הזוג לא סובלים מהקשר, הרבה אנשים יעדיפו להימנע משינויים. ההחלטה להינשא היא זעזוע לקשר כזה ולרוב היא תפרק אותו, לפעמים היא רק תתחיל תהליך של פירוק שיסתיים אחרי החתונה.
קראתי בכמה מקומות שאחוז לא מבוטל של הגירושים קורה בשלוש השנים הראשונות שאחרי הנישואים ושפרק זמן ארוך של חיים משותפים לפני החתונה מעלה את הסיכויים לפרידה, אני גם מכיר באופן אישי כמה סיפורים שמדגימים את הנקודה הזו.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26284
וואלה, כל הכבוד, דורון - מילים כדורבנות.
ולחזי, הנה אני דווקא הבנתי את ההיפך בגיל 30, עד אז חשבתי שלהתחתן יעשה אותי מאושרת.
היום אני יודעת שלא
יש הרבה דברים אחרים, אני לא נגד, אם זה קורה וזה טוב, אז יופי, אבל אני יודעת היום שהחיים שלי יכולים להיות טובים גם בלי זה, ואני רואה הרבה מאד אנשים שיש להם את זה והם רחוקים מאד מאושר.
זה לא אומר שאני לבד,
יש לי בן זוג, אבל זהותו מתחלפת, מי אמר שאותו בן זוג במשך שנים זה המצב האופטימלי? לפחות לא לכולם... מבחינתי הכי גרוע יהיה לחיות בזוגיות בינונית, אני נובלת שם.
הקושי העיקרי מבחינתי היום ברווקות הוא יחס הסביבה, זה טפשי !
בגידה כסוג של פוליגמיה 26334
מונוגמיה סדרתית, קוראים לזה.
סכין בגב האומה כסוג של פוליגמיה 26372
אם החלפת בני זוג עושה אותך מאושרת, אז כנראה שנישואים באמת לא מתאימים לך, וזהו.

בקשר למצב האופטימלי - אני לא יכול לענות לך תשובה מדעית, אבל בתור בני אנוש אנו נושאים עמנו דבר הנקרא "מטען רגשי", אשר אינו ניתן לפירמוט אצל רוב האנשים. לי אישית מאוד עצוב להיות חבר של מישהי במשך חמש שנים ואז לפרק את זה, עם כל החוויות והרגשות שהצטברו כתוצאה מהקשר הזה, ולהתחיל מחדש. בן זוג זה לא מכונית, ואם למדת לאהוב מישהו במשך זמן רב אני לא רואה שום סיבה לחפש "מודל חדש יותר" (ואני מדבר על מצב בו הקשר ביניכם טוב מאוד ואין חיכוכים עקרוניים ביניכם).

אם אצלך באופן קבוע זוגיות הופכת לבינונית אחרי זמן מה, אולי את צריכה לעשות "בדק בית" ולראות למה זה קורה (סליחה על הטפת המוסר, אין כאן שום כוונה כזו).

מעולם לא אמרתי שנישואים עצמם הם המתכון לאושר, או שהיעדרם זה המתכון לעצבות. ובהמשך להודעתי הקודמת לדורון, אז מצאתי סיבה אחת שבגללה אני מאוד רוצה להתחתן, והיא נקראת "רומנטיקה". כן, זו עדיין לא סיבה הגיונית, אבל אפשר גם לוותר על הנרות בארוחה רומנטית, לא? אז לדעתי לא.
זוגיות , חתונה ו''סתם'' בני זוג 26428
חזי, אני לא נגד זוגיות מתמשכת באופן עקרוני. אם זה טוב, אם זה הופך את שני בני הזוג למאושרים יותר, אז אני בעד, כמובן.
אבל היעד הוא לא זוגיות מתמשכת (או חתונה) אלא חיים טובים, מספקים, עשירים (לא בכסף דווקא) או בקיצור... מאושרים.
אני בטוחה שאם תסתכל סביבך על זוגות שאתה מכיר, לפחות חלק מהם, חיים בזוג ואינם מאושרים (ומהניסיון שלי אם תסתכל עוד קצת תראה שרובם...). אז למה הם עושים את זה לעצמם? אני גם מכירה זוגות שהתחתנו למרות שהם ידעו שהזוגיות שלהם לא כל כך טובה, אבל כל כך רצו להתחתן שעשו את זה עם מי שאפשר היה.
אהבה זה נהדר. ואינטימיות, ושיתוף ועוד ועוד וכל עוד זה קיים בזוגיות שלי, אני שם. אבל כשלא ויכולות להיות כל מיני סיבות, אז אני לא רוצה להיות שם יותר.
יש כמובן את נושא הילדים, אבל אם לצורך הדיון ברוצנטיקה נשים אותו בצד... אצל כמה זוגות יש רומנטיקה אחרי עשור? אצלי יש מלא רומנטיקה, ואהבה, והתרגשות ואינטימיות. ונכון זה קשה לזמן מה כשזה נגמר, אבל אתה יודע כמה קשה ללכת בלילה למיטה עם מישהו שלא מרגישים אליו כבר קרבה? לא יודעת אם קרה לך, אבל אני מקווה שלא יקרה לי, זה ממש מבאס! והמון המון זוגות עושים את זה לילה לילה, רק כי הם מפחדים להישאר לבד.
רק כי הסביבה לא תומכת באפשרות של הלבד.
והרבה פעמים חזי זה עדיף ואפשר עדיין למצוא המון אושר וכיף בדברים אחרים, בעבודה, בחברים, בלעשות דברים שאוהבים...
תנסה להנות מזה ותראה שיהיה לך קשה לוותר!
(או שלא...)
זוגיות , חתונה ו''סתם'' בני זוג 26473
הקומיקאי היהודי-אמריקאי הנני יונגמאן הסביר מהו הסוד לחיי נישואין ארוכים.

אני ואשתי מקדישים זמן ללכת למסעדה פעמיים בשבוע. ארוחת ערב לאור נרות, מוסיקה אינטימית, ריקודים. היא הולכת בימי שלישי. אני בשישי.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26278
I put scientific research, intellectual gratification, and such things, above the search for a wench to drag into my cave, in which to have my children, chase the rats away while I'm hunting, and feed me when I come back home, tired from a long day of scouting for non-commuting members of some species of symmetric group.

Have I made my position clear?
מכירת המולדת לאויב כסוג של פוליג 26374
בקושי. זה מה שעולה לך בראש כשאתה חושב על "זוגיות"? אני לא מבין. ובקשר למחקרים המדעיים שלך, אז אני מקווה שהם מחזירים לך אהבה (ואם בהגדרתך ל"אהבה" גם כן יש מערות ועכברושים, אנא חסוך מאיתנו).
מכירת המולדת לאויב כסוג של פוליג 26408
Again, your implicit assumption that love is a bare necessity. I contest.
מכירת המולדת לאויב כסוג של פוליג 26412
גם אם אהבה אינה צורך קיומי, אני חושב שרוב האנשים יסכימו איתי שהיא אחד הדברים היותר חיוביים שיש בעולם וויתור עליה מראש לטובת עשייה מדעית (לא שאני רואה איך השניים מתנגשים, גם אינשטיין התחתן, פעמיים כמדומני) מנוגד לכל מה שאני מאמין בו. אני חושב שזו נקודת אי ההסכמה של הדיון הזה שמעבר לה אין בו עוד טעם.

אני מקווה שאינך מאמין בדברים שכתבת ואתה מקצין את דעותיך לטובת הדיון ואם לא, הייתי רוצה לאחל לך שתשנה את דעתך ותתנסה באהבה אמיתית אבל זה יהיה פטרוני מצדי ואני עדיין מרגיש לא נעים עם ה''בעוד כמה שנים תבין'' מאחת התגובות הקודמות.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26381
אם אני זוכר נכון אתה עתודאי, מה שאומר שגילך הוא בסביבות ה 20 ורק התחלת את המסלול האקדמי שלך, אתה נמצא כעת בשלב של התלהבות ראשונית שבודאי תדעך במהלך השנים אני בטוח שבעוד 10 שנים אם תישאר מדען, תבין שמדובר בסך הכל בעבודה וברוב המקרים היא לא ממלאת את הצרכים הרגשיים שלך. חוץ מזה קשר זוג טוב לא בא על חשבון הישגים מדעיים או סיפוק אינטלקטואלי, להפך, בן זוג שנמצא אתך במשך שנים ולומד להכיר את צורת החשיבה שלך יכול בהחלט לתרום בתחומים הללו ובכלל ההתייחסות שלך לזוגיות בתור, אישה שגוררים הביתה כדי שתוליד ילדים ותשמור על המערה היא די, תסלח לי, מטומטמת.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26407
I was being purposefully blunt and extreme, to drive my point in: it is not obvious that marriage is a Good Thing, as opposed to what Hezi constantly contends.

And, once more, the "in x years you will understand why I'm right" argument is really not working here.
האם רווק הוא בהגדרה בודד? 26272
למה ההנחה הזו?
המאמר דיבר על חתונות פולגימיות כפתרון למחסור בגברים לחתונות מונוגמיות, לא על זוגיות בכלל.
שם לב שרוב הלחצים בחברה שלנו הן ל ח ת ו נ ה. לא לזוגיות בכלל. ובזה התגובות עוסקות.

Xslf, שאינה מתכוונת להתחתן בעתיד הנראה לעין (אבל יש לה חבר)
האם רווק הוא בהגדרה בודד? 26373
בסך הכל הגבתי לאדון כליל, אשר בהחלט העמיד דברים אחרים מעל -זוגיות- (וזכותו).

חזי, שמתכוון להתחתן בעתיד הנראה לעין (אבל...).
בגידה כסוג של פוליגמיה 26074
מזל טוב.

מתוך היכרותי עם מה שכתבת בפורום בוני אתרים בנענע דמיינתי אותך מבוגרת יותר. אני באמת נוטה לשכוח שלא כל אדם מבריק הוא קשיש כמוני.

בגידה היא תחליף לפוליגמיה. לא סוג של פוליגמיה.
במבנה שאני מציע יתכן שיהיו נשים שייכנעו לכך שהבעל יביא אשה נוספת הביתה, כמו שיתכן שכיום יש נשים הנכנעות לכך.

אני גם מאמין שיהיו נשים שיסכימו לכך וגם נשים שירצו בכך. לכן תהיינה מעט נשים זמינות לקשר שבו אינן רצויות.

נשים שלא יסכימו לקשר פוליגמי לא יהפכו לחלק מקשר כזה, בדיוק כפי שנשים אינן חייבות לקבל כל גחמה מינית או אחרת של בן זוגן.

אני מסכים איתך שיש להפוך את הרווקות (בשורוק) למשהו יותר לגיטימי, אם כי אין לי מושג כיצד ניתן לבצע זאת. אבל זה יפתור רק חלק מהבעיה. גם כשהרווקות היא לגיטימית יש כאלה שאינם מעוניינים להישאר ברווקותם. היחסים המספריים במצב זה הם לרעת הנשים, וכל הלגיטימציה שבעולם לא תתקן זאת. אם נניח שהרצון להישאר רווק שכיח באותה מידה בקרב שני המינים, תהיינה נשים שתישארנה רווקות בעל כורחן. בעיה זו ניתנת לפתרון על ידי הפוליגמיה.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26077
מבחינת המדינה היחס המועדף שנשוי מקבל מתבטא בעיקר בעניין המשכנתא. אם xself תתחתן מחר עם גבר בן גילה (23) היא תהיה זכאית למשכנתא לזוגות צעירים מהמדינה. לעומת זאת אם תחליט שהיא אינה מעונינת להינשא היא תיאלץ להגיע לגיל 27 (או 28 אני לא בטוח) כדי לקבל את אותה המשכנתא. הורדת רף הגיל הזה תהיה בבחינת מתן לגיטימציה לרווקות.

מבחינה שיווקית יש כיום מגמה של התייחסות למשק בית של אדם אחד כשוק יעד ניתן כיום למצוא הרבה מוצרים מוכרים בחבילות קטנות (למשל קרטון חלב של חצי ליטר) את המגמה הזו יש לעודד (למרות שהמדינה לא יכלה לעשות הרבה בעניין).

בענייני תרבות וספורט, אני לא יודע כמה עולים מינויים לתיאטראות ומרכזי ספורט אבל יש לשאוף לכך שמינוי ליחיד יעלה בדיוק מחצית ממחירו של מינוי זוגי למיטב ידיעתי בחלק מהמקומות זה לא כך.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26078
ועוד משהו ששכחתי.
הלחץ החברתי להתחתן פועל על נשים יותר מאשר על גברים ולכן חיזוק הלגיטימציה לרווקות ''ישחרר'' יותר נשים מגברים.
משכנתא כסוג של אפליה 26079
אינני בטוח שאני מסכים איתך בעניין המשכנתא.

אני באמת חושב שהצורך של זוג נשוי לרכוש דירה השייכת לו הוא דחוף יותר מהצורך של רווק. אם רווק ירצה לרכוש דירה בתנאים מועדפים, הוא ייאלץ להמתין עוד 4 שנים. לא אסון. זה לא שמישהו אוסר עליו רכישת דירה.

וחייבים להציב גבול כלשהו, אחרת העלות למדינה תצא מפרופורציות. אחרת - מדוע לא לקנות דירה בתנאים מועדפים כשאתה בן 12?
בגידה כסוג של פוליגמיה 26132
לגבי המינויים: בד"כ, אנשים יוצאים לתיאטראות ומקומות כאלו בזוגות או בקבוצות - לא בבודדים. על כן, מינוי ליחיד הוא לרוב לא פרקטי - מה גם שלתיאטרון עצמו יש אינטרס לעודד אנשים לעשות מינוי זוגי ולא מינוי יחיד. בדיוק מהסיבה הזו, כשאתה קונה שליש ליטר בירה, זה עולה לך יותר פר מ"ל מאשר כשאתה קונה חצי ליטר בירה. הנחה על כמות, בקיצור.
בגידה כסוג של פוליגמיה 26148
המממ... מינויים או מנויים?
בגידה כסוג של פוליגמיה 26223
המממ... למרבה הצער, לאור השתרשות השימוש ב''מינויים'', האקדמיה הכשירה את השרץ. לדעתי עדיין עדיף ורצוי ''מנויים'' (מלשון ''מניה'', ספירה, להימנות על...).
27051
יש משמעות שונה למילים:

מנוי לעיתון הוא בעל המינוי לעיתון.

ועל פי רות אלמגור-רמון:

"המאמר הכעיס מנויים רבים והם איימו לבטל את המינוי שלהם.
מנוי - אתה החותם, והחתימה עצמה - מינוי."

נשאלת השאלה: מה עם מינוי פוליטי, והאם הפונקציונר הוא מנוי? והאם הם מאיימים לבטל את המינוי של עצמם?
מזל טוב Xslf! 26076
את לא רוצה לדעת בת כמה חשבתי שאת :-)

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים