בתשובה להאייל האלמוני, 14/11/04 2:44
אידאליזם קוואנטי 261059
עמוק.

זה יפה איך שעשית צעד קדימה והצלחת להרחיב את הדיכוטומיה הפשטנית של ליברטאנים/סוציאליסטים, לכדי תמונת עולם טריכוטומית עמוקה ומורכבת (צד ימין, צד שמאל ובדיוק באמצע, זה כל מה שיש). כשתצליח לראות ציר רציף ולהבין שאפילו זו הצגה חד מימדית‏1 של משהו שהוא יותר מכך, תקבל גלידה.

"בטוח שמתון יותר טוב מקיצוני, לא?"

לא תמיד. מסתבר שיש לך ויכוח עם הכותב של תגובה 261046.

__________
1 שנוחה לפעמים לצורך דיון מסוים, אבל לא יותר מכך.
אמצע הלילה זה לא זמן טוב שלך 261060
לא טריכוטומיה ולא קוודריכוטומיה, בתלת מימד או בשלל צבעים.
פיספסת לחלוטין את הביקורת של תגובת המראה, שביקרה את ההתנשאות הריקנית של "התבגרתי ולכן איני אוחז ברעיונות שאינן מתונים" בהקשר לשיטות כלכלה.
כנראה, באופן מתון, שאתה מעוניין להשאיר את מכון התקנים בידיים ממשלתיות, כי לא יפה להיות קיצוני ולרצות להפריט.
גם לא ממש שלך 261061
לא פיספסתי.

דווקא אתה פיספסת לחלוטין את הביקורת של תגובת המראה *שלי*, שביקרה את ההתנשאות הריקנית של תגובה 2606151 (ולכן ייחסת לי, בטעות, את ההתנשאות). אני, בניגוד לצרחן, לא באמת חושב שאפשר לאפיין עמדה כלכלית במושגי בגרות ונסיון חיים (זה נראה לי גם די מיותר וטיפשי לעשות זאת, כאשר אנשים זרים, שלא יודעים באמת משהו אחד על השני, מדברים אחד עם השני דרך ריבועים כחולים. זה סתם משהו שהצרחן החליט לדמיין ולדבר עליו, משום שלא היה לו משהו מעניין או ענייני להגיד‏2). לא אני זה שהכניס לפה את הטיעון, הכה ענייני, "כשתגדל תבין".

כנראה, באופן מתון, שאני מעוניין להשאיר את מכון התקנים בידיים ממשלתיות, משום שזו דעתי האידאולוגית ולא משום שאני רוצה להיות מתון או בגלל שאני ילדון שהאבא המליאן שלו ממלא לו את חשבון הבנק (ומנהל אותו!) ושאר שטויות לא רלבנטיות (ומופרכות).

לגבי הקישור - לי מפריעה התרבות השלטונית הלקויה בישראל, לא פחות משהיא מפריעה לך. אנחנו פשוט שמים את הדגש הסיבתי (וזה לגיטימי) על דברים אחרים (אתה, נניח לצורך העניין משום שאני לא יודע מי אתה, על הרוע האינהרנטי שבמוערבות ממשלתית באשר היא ואני על האדישות של הציבור הישראלי, על הנורמות התרבותיות, על ריכוזיות הביקורת על השלטון בידי קבוצה קטנה ועל ההקשר המדיני‏3).

_______
1 מרוב מראות לתגובות מראה, קיבלנו נקע בעין.
2 עשה לעצמו את החיים קלים.
3 כשהנורמות התרבותיות לא מחייבות עריפת ראשיהם של אנשי ציבור סוררים, כשכל מערכות הבחירות והעניין הציבורי מסתובבים סביב שאלות בנושא טוב-ליהודים-כן-לא-ערבים-כן-שטחים-לא-שטחים, כשהציניות של הציבור חוגגת ומגשימה את עצמה ("כולם מושחטים נמאסתם") וכשהציבור אדיש לסובב אותו, ברור שמתחילים לראות סימפטומים של מחלות שילטוניות, גם ללא צורך במיקרוסקופ.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים