בתשובה לאייל שעוד לא השתתף בדיון הזה, 19/11/04 13:39
עונת המסיק 262677
בוא ננתח את המקרה שלך מעט יותר בפרוטרוט, טוב?

יש לנו איש, נקרא לו הקפיטליסט, שלטענתך הרוויח את מאה האלף הראשונים בעמל כפיו, הקים מפעל ומאז שר ומזמר לו ומנצל להנאתו את בני רואנדה האומללים "תמורת שכר רעב." עד כאן בסדר?
נניח גם, רק לצורך נוחות הדיון, כי מדובר במפעל לייצור חולצות ונעליים הנמכרות בארץ מוצאו של הקפיטליסט, שבה עלות שכרם של עובדים גבוהה בהרבה. עד כאן טוב ויפה?

אוקי, מאחר והמפעל לא היה קיים מקדמת דנא אלא הוקם בזמן כלשהו ומאחר וידוע לנו כי הרואנדים חיו במקום גם קודם, אנחנו רשאים להניח כי הרואנדים התפרנסו או חיו ממשהו עוד לפני היות המפעל. נניח הנחה סבירה למדי שהם התפרנסו מחקלאות פרימיטיבית וקטיף בננות ואכילתן באופן מיידי.

כעת, ברגע שהוקם המפעל, הוצגו בפני הרואנדים שתי אפשרויות: ללכת לעבוד במפעל או לא ללכת לעבוד במפעל.*1* מאחר והמפעל דורש מהם עבודה קשה מאוד "תמורת שכר רעב, בלי תנאים סוציאליים, ובתנאי מחיה מזעזעים" לא סביר שאיש מהם היה בוחר ללכת לעבוד במפעל כזה, אלא אם כן אותה עבודה קשה בשכר רעב היא שיפור משמעותי ביותר מבחינתם ברמת החיים. האין זאת?

מה היה לנו עד עכשיו? הקפיטליסט הקים מפעל ברואנדה, והרואנדים הסכימו לעבוד בו בגלל שהתנאים בו היו טובים יותר יחסית למצב הקודם שלהם.

עתה, בעבודה במפעל עצמו, יש הזדמנות לעובדים להתקדם ולהשתפר. המוכשרים ביניהם הופכים לאחראי משמרת, מפקחים, אחראים, וכדומה. שכרם אמנם נמוך מזה של מקביליהם במדינת המקור של הקפיטליסט, אך עדיין גבוה בהרבה משכר עובד פשוט או אזרח ממוצע ברואנדה. למחירם הנמוך יחסית יש יתרון נוסף, שכן לקפיטליסט משתלם יותר להכשיר את רוב בעלי התפקידים במפעל מבני רואנדה מאשר להביאם בעלות גדולה פי עשר או עשרים מארץ המוצא שלו. במקביל, אותם אחראים, מנהלי חשבונות, מפקחים, וכו' רוכשים מיומנויות חשובות שיסייעו להם להקים מיוזמתם מפעלים דומים במקומות אחרים.

בשלב מסויים, מאחר ומפעלו של הקפיטליסט צלח מאוד, יוצאים חלק מ"בוגרי" המפעל ומקימים מפעלים משלהם. קפיטליסטים אחרים באים ממדינת המקור של הקפיטליסט וממדינות אחרות ומקימים מפעלים נוספים. הם היו שמחים לקבל את העובדים במחיר הישן, אבל כעת, כשישנם עשרה מפעלים, הופכים הרואנדים בררניים יותר והקפיטליסטים, בתגובה, מעלים את השכר לעובדים כדי למשוך פועלים טובים יותר למפעלם, בדגש על פועלים שיש להם נסיון.

ההמשך כותב את עצמו, כמעט. בשלב מסויים, שכרם של העובדים גובה עד כדי כך שהם יכולים להרשות לעצמם לצרוך בעצמם חלק מתוצרת המפעלים. אולי לא סוג א'. אולי רק "עודפי ייצוא" אבל לצרוך. לקפיטליסט יש כמובן אינטרס לעודד צריכה כזו, שכן מפעלו הוא מפעל לייצור המוני. האחים עופר ושרי אריסון לא מעניינים אותו משום שהם ממילא לא קונים את תוצרתו. מעניינים אותו ההמונים במדינת המקור שלו (שהרי הוא עוסק בייצור המוני) ועתה, מעניינים אותו גם הרואנדים.

====================

אתה יכול לעבור על שלבי התהליך ולגלות את הסתירות המהותיות שיש בו, אם אתה רוצה. אתה יכול, ואולי עדיף, להסביר איך בדיוק העובדה שמעסיק מרוויח כסף מהווה ניצול של האנשים החיים משכר העבודה שהוא משלם.

*1*אנחנו יכולים גם להניח שבא גדוד מצבא רואנדה ואיים עליהם בכידונים אם לא ילכו לעבוד במפעל, אבל אם הנחה כזו נכונה, הרי שאין מדובר במיזם קפיטליסטי, כך שאין לנו על מה לדון.
עונת המסיק 262739
אגדות אופטימיות הן דבר נפלא וגם אני מאוד אוהב אותן, אבל גוגל ואמצעי התקשורת מביאים אלי גם את סיפוריהם של שני שליש מבאי העולם הזה, שחייהם רחוקים מאוד מלהיות אגדה.

עכשיו אאמץ את ההגדרה החביבה של ידידנו יעקב - "יזם". היזם החביב, או אולי אביו של היזם החביב, הגיע לאפריקה/מרכז אמריקה (...) לפני שנים ארוכות ובחשבו (בתום לב או שלא בתום לב, וכנראה שיותר לא בתום לב) שהוא מגיע אל no man's land, כרת את העצים שביער. ברגע מסויים היה מישהו בלתי ברור שטען שדרושים איזה מסמכים רשמיים? - נמצא מיד פקיד מושחת כלשהו שתפקידו אינו ידוע, שאפשר היה לשחד אותו. ה"יזם" כרת בשמחה, לצרכי עסקיו בארץ מוצאו (הפעם נגיד שאירופה, במקום ארה"ב), ותושבי המקום שאז, לפני שנים, ניזונו מליקוט וממעט ציד חיות קטנות, צפו בעיניים כלות כיצד מקורות המזון שלהם מצטמצמים עם צמצום מספר העצים.

דבריהם של תושבי המקום כי זוהי ארצם לא הובנו תחילה. כשהובנו - זכו לחיוכי חמלה. "מה, ברצינות? זוהי ארצכם? - תביאו שטר בעלות!" - "אה, אין לכם שטר בעלות? נו, אז מה אתם רוצים? הנה, לי, ל'יזם', יש פיסת נייר שסיפק לי הפקיד מר ..., תמורת סכום צנוע. אה, אתם לא מבינים מה כתוב בפיסת הנייר הזאת? נו טוב, למה כבר אפשר לצפות מיצורים שהם אמנם תופעה אנתרופולוגית מעניינת הראויה למחקר ולצילומי הנצחה, אבל, הממ... לא ברור אם הם באמת בני אדם... ברור שאתם לא מבינים מה כתוב בפיסת הנייר הזאת. אה, אתם רעבים? גשו אל בית התמחוי שהקים כאן, לא רחוק, המסיון. שם תקבלו משהו..."

בפני ילדיהם של התושבים ההם כבר עומדות שתי אפשרויות: לגווע ברעב (ולהיות מוגדרים, באופן מלומד, כמי שאינם מוכנים להסתגל אל הקידמה), או לעבוד בשכר רעב ובלי שום תנאים, בבית החרושת לעיבוד עץ שהקים במקום ה"יזם".

"לא סביר שאיש מהם היה בוחר ללכת לעבוד במפעל כזה, אלא אם כן אותה עבודה קשה בשכר רעב היא שיפור משמעותי ביותר מבחינתם ברמת החיים. האין זאת?" --

אכן, אחרי שמקורות המזון שלהם סולקו, אין ספק שהחסד המופלא שבשכר רעב הוא "שיפור משמעותי" יחסית לגוויעה ברעב.

ולגבי שאר גילויי האופטימיות המבורכים שלך - להתקדם... להשתפר... אחראי משמרת... מפקחים... - אכן, כאשר חמישה עשר פועלים חרופים מתוך אלף זוכים לתנאים קצת יותר אנושיים, גם זהו נס מופלא.

וגולת הכותרת של כל גולות הכותרת של האופטימיות - הנה הנה הגיעו ימות המשיח: המפקחים וכיו"ב מבני המקום מקימים, עפ"י חזונך, מיוזמתם - מפעלים. הנה, אמרנו לכם שבסוף סינדרלה תתחתן עם הנסיך!

כן, אבל סינדרלה היא בדיוק אחת, אם היא בכלל קיימת. עוד חמש סינדרלות שאפתניות מאוד מתוך *הרבה הרבה* כפרים חשבו גם כן להקים עסק, אבל המציאות האכזרית לימדה אותן שאין מקימים עסק מן האויר. בשביל להקים עסק צריך כסף, או אשראי בנקאי, או שניהם גם יחד (בבקשה לא לתפוס אותי כאן במילה, מימי לא הקמתי עסק). הם מקימים לא בית חרושת אלא סנדלריה, ובדומה לסנדלר מרחוב בן-יהודה הנזכר כאן היום באחד הדיונים - גם הם מגלים, אבל בגיל הרבה יותר צעיר ממנו, כי כשאין לקוחות מסונדלי סנדלים - אפילו סנדלריה עלובה מתמוטטת.

הדיאגרמות באיזשהו אתר בגוגל מראות בינתיים על עליה ברמת החיים של ארץ אלדורדו הקסומה והשליווה שבאפריקה/מרכז אמריקה. נשאלת רק השאלה, רמת החיים של מי עולה ומה רואים בדיאגרמה ומה אי אפשר לראות.

החיים זה לא סינדרלה.
עונת המסיק 262760
רישעות מהממת.

אורי אומר שהמפעלים הקפיטליסטיים עוזרים לרואנדים. לא לכולם ולא בבת אחת ולא בלי בעיות, אבל יותר טוב להם עם המפעלים מאשר בלי.

מה אתה מציע - להשאיר אותם עם חקלאות מימי התנ"ך ולראות כמה ימותו בבצורת הבאה? לשלוח להם מזון על חשבון עובדי הקבלן בדימונה ?

או שמה שהורג אותך זה שמישהו מרוויח?

דוקטור,
אומרים שקנאה זה האולקוס של הנשמה. יש תרופה למחלה הזו?
עונת המסיק 262762
אורי אומר, אורי אומר,
אם אורי אומר -
אז מה יש לדבר?
"הרם ידיים", אורי אומר -
אז תרים ידיים! - עכשיו! מהר!

"לרואנדים, אולי...",
אורי מהרהר -
"יהיה טוב..." -
אורי משער -

ואז היס-מן קובע,
ואין לערער:
אם אורי אומר -
אז מה יש לדבר!

אא"ט, אורי לא דיבר ספציפית על הרואנדים אלא השתמש בהם (בעקבותי) כמשל, בו ניסה לתאר תמונה כללית שהיא אפשרית לדעתו. ואני ניסיתי לתאר תמונה שהיא יותר מציאותית, לדעתי, וגם כן לא התייחסתי עובדתית דווקא לרואנדה אלא לתופעות הנוגעות לקשר שבין העולם הראשון והעולם השלישי. צר לי אם האזכור החוזר של "רואנדה" יצר רושם מוטעה.

בתגובות שלפני כן דובר על מצבם הקשה של הרואנדים, באופן יותר ממוקד, ואף אחד לא ניסה לטעון שמצבם טוב, נדמה לי שגם לא אורי. בערך מתגובה 262049.

ולא, הבעיה איננה עם זה שמישהו מרוויח, אלא עם זה שהפועלים חיים על מינימום שבמינימום. אם היה מישהו שידאג לנקודה כאובה זו - לא היתה שום בעיה.
עונת המסיק 262787
''ולא, הבעיה איננה עם זה שמישהו מרוויח, אלא עם זה שהפועלים חיים על מינימום שבמינימום. אם היה מישהו שידאג לנקודה כאובה זו - לא היתה שום בעיה''

כאמור, כל קשר בין המקרה שתיארת לפעולה קפיטליסטית מקרי בהחלט. למעשה, אם תבחן את ''ציוני הדרך'' של הליברלים והקפיטליסטים ביחס לקולוניאליזם תגלה כי זוהי אידאולוגיה שמטבעה חייבת להתנגד לכל סוג של קולוניאליזם או אימפריאליזם משום שהוא מנוגד לתפישת העולם הבסיסית שלה.

אבל, כפי שהקורא ההמום תיאר זאת יפה, דומה שמה שמטריד אותך אינו מצבם של הרואנדים אלא מצב כיסו התפוח של רעך המצליח ממך. אולקוס של הנשמה... הגדרה מעניינת מאוד.
נסיגה מקו האש 262825
אכן, אין שום קשר ואף לא שום שמץ של דמיון בין קולוניאליזם וקפיטליזם. הסיפורים על שיתוף הפעולה הפורה בין יזמים שוחרי טוב לילידים שחומי עור ושמחים בחלקם אינם אלא מעשיות סבתא ותו לא.

לאורך כל הדרך, ולא רק בשיחתך הקצרה איתי, אתה כל כך צודק, שאין לי אלא לפרוש, מובס וחבול, ע''מ ללקק את פצעיי ולתקן את דרכיי. וזאת אכן הנני עושה.

אני מנצל את נאום התבוסה הזה ע''מ לומר לבחור ההמום שיסיר דאגה מליבו - אני את שלי כבר עשיתי, במשך שנים, למען אלו שאת כאבם אני כואב, וכתיבת תגובות בדיון זה תישאר לגבי אפיזודה חולפת ותו לא.

יש רדלרים שהם מומחים לעניינים רבים מספור, יש דוקטורים קישוניסטיים לענייני ביצוע, ויש דוקטורים השווים הרבה-הרבה פחות, שהעדיפו נוכחות אישית וחזו דברים במו עיניהם והשתדלו לעשות כמיטב יכלתם הדלה, אבל באמת, מה זה חשוב.

ייתכן, אגב, שההמום מערבב ביני לבין איילים אחרים, וגם זה לא חשוב.

אינני מרקסיסט אבל זה בסדר, אני מלא הבנה לצורך האנושי האוניברסלי להדביק לבני אדם תויות.
נסיגה מקו האש 262856
אני רק רוצה למלא את תפקידי כ"מסביר" ולהציע כמה נקודות, גם לאלמוני הנסוג (אם הוא עוד קורא) וגם לאחרים ואולי גם למערכת. בסדר אקראי:

1) "ייתכן, אגב, שההמום מערבב ביני לבין איילים אחרים, ..."

העניין הזה, עם ריבוי האלמונים, מבלבל את כולם ופוגם, לדעתי, באיכות הדייון. אני מציע לאיילים להשתמש בכינויים יותר יחודיים וגם למערכת, לאפשר למי שרוצה לתפוס ניק מסויים עלידי פתיחת חשבון וסיסמא. אנחנו לא צריכים לדעת מי הבנאדם אבל זה יעזור לשמור על קונטקסט אם נדע שאנחנו מדברים עם אותו אחד משתי תגובות למעלה.
(יש, אגב, עוד כמה שיפורים קטנים שעשויים לעזור לנו למצוא את הידיים והרגליים, במייוחד בדייונים עם 2400 תגובות. אבל אפשר להבין שגם מערכת האייל כפופה לחוקי הטבע של משאבים מוגבלים)

2) "אינני מרקסיסט אבל זה בסדר, אני מלא הבנה לצורך האנושי האוניברסלי להדביק לבני אדם תויות"

יש פה לפעמים כמה "מלחמות" שעוברות לפסים אישיים וכוללות תוויות מסתם טיפש דרך חופשיסט ועד למרקסיסט או קפיטליסט וכו'. לי נדמה שברוב המקרים (אצלי - כולם) התוויות מודבקות לדעה המובעת ולא לאיש. לכן אם מישהו מתמיד לדבר על שוק-חופשי אנחנו מדביקים לו "קפיטליסט" ואם הוא מדבר הרבה על זכויות הפועלים אנחנו אומרים שזו דעה "מרקסיסטית". לדעתי זו דרך לגיטימית לדייון, כל זמן שלאיש ניתנת ההזדמנות (ובאייל היא תמיד ניתנת) להסביר אם ובמה דעתו נבדלת מהתווית הכללית.

3) "...ויש דוקטורים השווים הרבה-הרבה פחות, שהעדיפו נוכחות אישית וחזו דברים במו עיניהם והשתדלו לעשות כמיטב יכלתם הדלה..."

הדוקטורים האמיתיים האלה, כמו גם אמא תרזה ואפילו ביל גייטס וג'ורג' סורוס (הפילנטרופים) וגם אחרים שתורמים "כמיטב יכולתם הדלה", ראויים לדעתי להערכה ואהדה רבה. לי נדמה שהם מקבלים הערכה כזו כמעט מכולם (להוציא את שלי יחמוביץ') כולל אלו שמחזיקים בדעות "קפיטליסטיות".
אבל די ברור שהתרומות הדלות האלו לא פותרות את הבעיה. וגם אם נתרום יותר או אפילו נקצין ונחרים את כל כספם של ביל גייטס והאחים עופר ודומיהם לטובת העולם השלישי, לא נוכל לגרום ליותר מהקלה מזערית וזמנית.
הדרך היחידה, הנראית לעיין, לשפר את תנאי החיים של העולם השלישי (וגם של חלשים בארץ) היא לעזור להם לפתח ולהשתתף בכלכלה של העולם הראשון. כלומר להקים מפעלים, לארגן הון ולפתח תשתית. וכאן טמון שורש הדייון הזה: לדעתי, אין דרך (ידועה) לגרום לאנשים להקים מפעלים ולארגן הון ולפתח תשתית, בלי לאפשר לאנשים להרויח מזה (מי שניסה - נכשל ואימלל רבים).

אבל בזה לא תמו צרותינו. גם בעולם הראשון (שלמי שלא שם לב, הוא עדיין לא העולם הבא או גן-עדן!) יש לדברים מחיר בדמות פגיעה בסביבה, אי שיוויון, לחץ נפשי וכו'. צריך להכיר במחיר הזה ולנסות למזער אותו אבל אי אפשר לא לשלם אותו בכלל.

ולבסוף, לאישתי (אבל גם לאחרים):

"אף פעם לא הבטחתי לך גן של שושנים"
עונת המסיק 262797
השיר נחמד. באמת.

רואנדה זה סתם דוגמה
ואורי זה סתם דוגמה (הוא אובססיה שלך ואולי להפך גם)
וגם אני לא מדבר עליהם ספציפית.

"הבעיה ... עם זה שהפועלים חיים על מינימום שבמינימום. אם היה מישהו שידאג לנקודה כאובה זו - לא היתה שום בעיה."

זה הקטע. יש מישהו שדואג - אתה. זה פשוט לא עוזר ועדיין יש בעיה.

מה שמהמם אותי זה שכבר כמה ימים אתה מתרברב פה בדאגתך לפועלי העולם השלישי וכשכבר בא מישהו להקים שם מפעל אתה שונא אתו כי הוא גורם להשחתת הריאות הירוקות של אפריקה. אתה שומע את השיגעון? הם מתים כמו זבובים מרעב ומחלות ולך יש בעיה עם האוזון ועם הקפיטליסטים.

אולי פעם תגלה לנו מה !אתה! מציע לעשות לטובתם במקום לכתוב עמודים שלמים על מה אסור לעשות?
עונת המסיק 265571
ושוב שים לב:
הרואנדים (או האינדיאנים באמריקה. או האבוריג'ינים באוסטרליה) חיו טוב למדי בטבע שלהם עד שמישהו בא והרס את אוצרות הטבע שלהם, כרת את העצים, זיהם את המים והרס את האוויר. רק עכשיו, *אחרי* שכל זה קרה, העבודה במפעל (במקרה - של אותו מישהו) הופכת כדאית עבורם.
כזב ה''פרא האציל'' 265596
ושוב שים לב: אין לדבריך כל ביסוס במציאות.
א. כריתת עצים, זיהום מיים וזיהום אוויר הם מאפיינים של מדינות המערב, הרבה יותר ממדינות עולם שלישי
ב. אותם מקומות בהם מתאפשרת השקעה מערבית רחוקים מלהיות מאופיינים בפגיעות מעין אלו של הקולניאליסטים.
ג. לא ידוע לי על שום מקרה בהיסטוריה (מלבד אולי, מדינות נפט דוגמת סעודיה) בו הושגה התקדמות משמעותית ברמת החיים ללא תיעוש.
לא כזב, ולא מה שאתה חושב 266972
א. היו, בתקופה שבה לא הייתה מודעות לכך, וגרמו לכך שעבור הרבה עניים הייתה עדיפות לעבור לערים במאה ה- 19. סו?
ב. באמת? אפיין לי בבקשה מקומות כאלו.
ג. אני לא מדבר על התקדמות ברמת החיים אלא על הישארות במקום. ללא פגיעה קולוניאליסטית, אותו רואנדי/קונגולזי/סיני היה נשאר באותו מצב שבו הוא היה. השאלה היא, אילו הייתה לו אפשרות כזו, האם היה הולך לעבוד 12 שעות במפעל של "נייקי"? אתה טוען שעצם העובדה שבחר בכך מוכיחה שזו אפשרות טובה יותר. אני טוען שלולא היה משתנה מצבו לרעה, אולי לא הייתה זו אפשרות טובה יותר.
הבל הבלים הכל הבל ובעיקר ה''פרא האצילי'' 267078
א. לא הבנתי.
ב. למשל הונג קונג, קוריאה הדרומית, טיוואן וכו.
ג. ברור שאתה לא מדבר על התקדמות ברמת החיים. הרי אתה נגד. גם אם הייתה אמת בטענה שלך, לא ברור לי איך זה בעצם משנה. מצבם של תושבי העולם השלישי מחורבן והפתיחות להשקעות מערביות מאפשרת לשנות את המצב ולהפוך אותו למעט פחות מחורבן.
באמת לא ברור לי מהיכן אתה מגרד את הרעיון שהחיים הפראיים של תושבי רואנדה לפני 500 שנה היו פחות קשים מעבודה של 12 שעות במפעל של נייקי. אפשר לחשוב שהם התנדנדו על ערסלים כל היום ואכלו בננות מהעץ.
הבל הבלים הכל הבל ובעיקר ה''פרא האצילי'' 267616
א. גם אני לא הבנתי אותך.
ב. למיטב זכרוני המפעלים הבעייתיים של נייקי וכד' אינם בהונג קונג או בקוריאה אלא במדינות פחות מתקדמות (ברזיל למשל)
ג. באמת לא ברור לי מהיכן אתה מגרד את הרעיון שעבודה של 12 שעות במפעל של נייקי היא פחות קשה מהחיים הפראיים של תושבי רואנדה לפני 500 שנה.
הבל הבלים הכל הבל ובעיקר ה''פרא האצילי'' 267626
א. הטענה המקורית הייתה שהעצים וכל השאר נכרתו וזוהמו בעיקר במדינות המערב, לא נראה לי שזה פגע במיוחד ברמת החיים של תושבי המערב ומכאן שגם אם הטענה השקרית בדבר הקולניאליסטים שזיהמו וכרתו הייתה נכונה או אופיינית, אין בכך שום דבר שמסביר את נחיתותן של חלק ממדינות העולם השלישי.

ב. בכל מקום בו מושגת התקדמות משמעותית ברמת החיים יש שלב בו קיימות "סדנאות יזע". מקומות עבודה מעין אלו התקיימו בכל מדינות המערב למשל (המושג הומצא בארה"ב של תחילת המאה הקודמת). הונג קונג וקוריאה נמצאות בשלב יותר מתקדם מברזיל או וויאטנם.

ג. באמת באמת. לי נדמה שעבודה של 12 שעות, תחת קורת גג עם נגישות למיים, שירותים וכו. עדיפה במקצת על עבודה של 18 שעות בשדה, או ליקוט תותי בר וצייד חיות קטנות בסוואנות של אפריקה או בערבות אוסטרליה. כמובן שהביסוס של דבריך כל כך ברור שלא תתקשה להוכיח לי את ההיפך. מה היו תנאי החיים ברואנדה לפני 500 שנה, מה בדיוק עשו הקולוניאליסטים כדי להרע את המצב ומה, למען השם, הקשר בין הדברים.

אני עדיין לא מבין מה זה בכלל משנה, בוא נניח שתנאי החיים ברואנדה או בכל מדינת עולם שלישי אינם מצב "טבעי" אלא תוצאה של מעשי הקולוניאליסטים. השאלה היחידה שמעניינת היא כיצד ניתן לשפר את תנאי חייהם. האם אתה טוען שצריך לשתול בחזרה את כל העצים שכביכול כרתו, לנקות את המיים, ולהניח לתושבים לחיות חיי פרא?
אם לא, מה?
הבל הבלים הכל הבל ובעיקר ה''פרא האצילי'' 267673
אני לא ממש מומחה לרואנדה המודרנית וגם לא לזאת של לפני 500 שנה, אבל באופן כללי נראה שחברות ציידים-לקטים לא עובדות קשה מאד כדי לכלכל את עצמן, משהו בסדר גודל עשרים-שלושים שעות שבועיות אם זכרוני לא בגד בי שוב. אלא שצפיפות האוכלוסין באותן חברות נמוכה מאד, ואם רואנדה מתאימה לדגם הזה הרי שלפני 500 שנה מס' תושביה היה קטן בסדר גודל אחד לפחות מאשר הוא היום. בקיצור, ההשוואה לא אומרת כלום, אלא אם כן תמותת תינוקות בשעורים אסטרונומיים נראית כמו משהו חיובי.
הבל הבלים הכל הבל ובעיקר ה''פרא האצילי'' 267698
זה קצת מוזר שתגובה כזאת באה ממך. האם אני יכול להחליט לשפר את תנאי-חייך "לטובתך"? ואם גזלתי ממך משהו וגרמתי לך נזק, האין זאת חובתי לשפות אותך כולל כל הרווחים שהיו לי מהגזלה?
הבל הבלים הכל הבל ובעיקר ה''פרא האצילי'' 267813
ברור שלא. אבל זה לא רלוונטי. אני שואל באופן כללי "מה יכול להעשות לטובת שיפור תנאי החיים ברואנדה". אני כמובן מניח שהשיפור הוא דבר רצוי כמובן מאליו, כולם רוצים לאכול מספיק, להיות בריאים וכו.

באשר לשיפוי על הנזק, נדמה לי שחלה פה התיישנות מסויימת (עוד מעט נתחיל לדון בפיצויים שחייבים הסקנדינבים והמונגולים על הכיבושים והטבח שלהם). אבל גם אם לא, מה לנייקי - חברה אמריקאית ולנזקים שגרמו, לכאורה, הבלגים ברואנדה?
עונת המסיק 265640
התכחשות מהממת!

יש כאן רבים שחזקים בעובדות. אני לא ואתה בטח לא.
מה אתה חושב הייתה תוחלת החיים של הרואנדי הממוצע לפני שכרתו לו עצים וזיהמו לו את המיים? ומה אתה יודע על אחוז תמותת התינוקות שם? והנגישות לרפואה מתקדמת? והאפשרות לחיות גם אחרי שנתיים-שלוש של בצורת?

מה שקרה *אחרי* שעשו לו את כל ה"עוולות" הללו הוא שעכשיו אתה יודע מה מצבו. לכן מצבך הנפשי הורע מאז אבל מצבו (הפיזי) של הרואנדי שופר. אלא ששוב אנו רואים למצב של מי אתה באמת דואג.

שמע: אני לא יודע עם הבריטים "צדקו" בהשתלטות שלהם על חצי העולם וגם לא טוען שאם הם בכלל שיפרו את מצב הילידים זה היה המניע להשתלטותם. כל זה היסטוריה. מה שאני אומר הוא שבמצב הנתון, מי שמקים מפעל ברואנדה עוזר לרואנדים (גם אם הוא מרוויח) ומי שנלחם במקימי המפעלים שם - פוגע ברואנדים.

ובהתאמה, מי שמקים מפעלים בדימונה עוזר לדימונאים ומי שנלחם בבעלי המפעלים שם (כמוך!) פוגע בדימונאים... אבל עוזר לדימוי העצמי שלו.
עונת המסיק 262785
"אגדות אופטימיות הן דבר נפלא וגם אני מאוד אוהב אותן, אבל גוגל ואמצעי התקשורת מביאים אלי גם את סיפוריהם של שני שליש מבאי העולם הזה, שחייהם רחוקים מאוד מלהיות אגדה"

והקשר בין העוולות שאתה מתאר לקפיטליזם מה הוא, אם יותר לי? אני מניח שכרגיל בכת המרקסיסטית, אתה מבלבל בין קולוניאליזם לקפיטליזם. אין שום קשר בין השניים.
עונת המסיק 262821
אני חושב שסוף סוף מצאנו את הפתרון לשאלה "מדוע מדינות עולם שלישי במזרח אסיה מתקדמות ברמת החיים ומדוע אפריקה מדשדשת במקום". הפתרון פשוט, הקולוניאליסטים הקפיטליסטים שישבו באפריקה כרתו את כל העצים בעוד שבמזרח אסיה הם לא.
הקישור שעשינו בין ההצלחה היחסית של מדינות מזרח אסיה לשיטות כלכליות מסויימות היה מוטעה. אמנם נכון שבמדינות מסויימות אכן קורה אותו תהליך שתואר על ידי אורי, השכר עולה, המקומיים מתחילים לצרוך את התוצרת שלו, מוקמים מפעלים בניהול מקומי וכו. אבל התעלמנו מהפקטור המרכזי - העצים!
עכשיו שאחנו מכירים בטעותינו ומבינים שמדובר כאן באגדת סינדרלה אין לנו ברירה עלינו להסיר את הכובע בפני המפגן המרשים של חשיבה הגיונית.
בתור תוכנית אופרטיבית אני מציע פגישה בקרוב ב"סלון מזל" לשם תכנון הצטרפותינו לאלתר למחנה השלום, הקידמה והצדק החברתי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים