בתשובה לכופר (באבולוציה ע''פ המקרה)., 16/11/04 3:01
הכדור אצלך 263069
"העובדה ,שאתה מציין:'...' מחזקת את דעתי ,שהידע לביצוע מוטציה מתאימה קיים מראש. לשאלתך היכן? תשובה: ב D.N.A"
DNA זה מקום גדול ידידי, סתם לומר "DNA" זה סתום בעיניי לחלוטין. איך מקודד המידע? איך ניתן לקרוא אותו? איך הוא נשמר בשלמותו, לשיטתך, חרף המוטציות הפוקדות את אותו ה-DNA ממש? בקיצור, פרט, נמק והסבר.

"טעות היא מקור לטעות נוספת.היצטברות של טעויות תגרום להרס מוחלט. כל טעות היא ביטוי להעדר ידע. רק העדר ידע נובע מהעדר ידע. מוטציות מתקנות כנ"ל אינן מקור לידע חדש . הן שומרות על המצב הקיים. ריבוי של מוטציות כנ"ל אינו מוסיף דבר-ולא תכונה חדשה."
אני מרגיש כאילו אני קורא ב"אומנות המלחמה" של סאן טסו או משהו בסגנון.
יש לך משפטים קצרים, פסקניים, סתומים.
דורות של מלומדים חכמים ממני פסקו שסאן טסו היה גאון ולכן אני מייחס את חוסר הבנתי למרבית דבריו למגבלותיי שלי.
כשהדבר נוגע אלייך, איני מסכין לראות מראש בדבריך הלאקוניים שנאמרים בשכנוע עצמי מוחלט כ"חוכמה פוטנציאלית אותה טרם הבנתי", ועלייך לעשות מאמץ כן יותר להבהיר את כוונתך אם ברצונך שאתייחס אליהם ברצינות ראויה.

והיום בפינת הסיפור - משפחת ג'יראפות יולדת ננס:
נאמר שאצל משפחת ג'יראפות נולד פרט מוטנט עם צוואר קצר.
הוא אינו יכול להגיע אל צמרות עצי הוואגו-וואגו (עץ דמיוני) שם תלויים הפירות המזינים אך הרעילים.
הג'ראף הזה מעמיד שושלת שלמה של ג'ראפים ננסיים שמלכחים שיחים. הם מאבדים עם הזמן גם את עמידותם לרעלן הוואגו-וואגו שכן אין לחץ סלקציה לשמור עליו כשהתפריט אינו כולל פרי זה. לעומת זאת, הם מצמחים לשון ארוכה ומחוספסת יותר שתוכל להתמודד עם כל הקוצים שבשיחים. הם גם משנים את צבעם אט אט, מכיוון שלהבדיל מהג'ראפות הגבוהות, יש סיכוי שהננסיות יצליחו להתחבא מאריות מאחורי שיח רחב‏1, ואולם הדבר מותנה בצבעי הסוואה מינימליים.
המורפולוגיה הולכת ונעשית מותאמת יותר ויותר לקומה הנמוכה, כולל שריר לב חלש יותר, שהרי לא צריך להזרים דם במעלה צוואר ארוך כל כך וכן אברי רביה קטנים יותר.
השוני בממדי אברי הרבייה וגם הקושי הטכני לבצע הזדווגות, עקב הפרשי הגבהים, מפריד סופית את שתי אוכלוסיות הג'ראפים. הם גם מפתחים טעם מיני שונה, כך שגם המשיכה כבר לא מה שהיתה פעם.
כעת, אמור לי, האם נומך הצוואר, אובדן העמידות לרעלן, החלשות שריר הלב, שינוי הצבע, שינוי המורפולוגיה, העדר היכולת להתרבות עם אוכלוסיית המקור, האם כל אלו הם *פגמים*?

"אותו גן שנוכח ,במקומות שונים בD.N.A הוא דוגמה טובה לידע העילאי שקיים במבנה הD.N.A ,שכן ,כמו הפונקציה בתכנית מחשב , הוא מבצע פעולות שונות לפי מיקומו בתכנית.
דבר אינו מאולתר דבר אינו אקראי."
"ידע עילאי" מילה גדולה..‏2
"מבנה ה-DNA" על מה אתה מדבר בדיוק, ל-DNA יותר מ-‏10 דרגות מבנה פיסי ומספר לא ידוע של מבני מידע מוצפן.
"דבר אינו מאולתר דבר אינו אקראי" באמת? תוכיח.

"הצהרות כנ"ל לא מעידות על עובדה מדעית"
אני מבין שאתה יוצא בקמפיין להוצעת האקראי, המקרי והלתי אפשר לפתרון מאוהלו של מדע.
יפה.
אתה מתכבד להתחיל להסביר לי תופעות כאוטיות כמו תבנית הצניחה של נוצה, התאבכות העשן ומזג האוויר.
כשתסיים עם זה, תוכל לנצל את שארית כוחך בניתוץ כלל אי-הודאות של הייזנברג, המצוי בבסיס מכניקת הקוונטים וקובע את חוסר הידע המובנה בתופעות קוונטיות.
משם, בצעד קליל, תפנה להסביר למדעני המחשב, בהם אולי אתה מצוי בהסתמך על מרבית דוגמאותיך, למה הם הבינו לא נכונה את שאלת הבעיות הבלתי-כריעות, ותסביר להם שלומר "אי אפשר" זה לא מדעי, ותפתור מספר בעיות כאלה.
להמשיך?

1 במקור (סיפור "מיץ פטל"), היה זה האריה שהתחבא מאחורי שיח רחב.

2 מזכיר לי את הבדיחה על זאת שארזה את חפציה על מנת לעזוב את דירת החבר שלה. "למה את עוזבת" הוא דרש לדעת. "מספרים עליך דברים, אומרים שאתה פדופיל" ענתה לו. "הופה, "פדופיל" - מילה גדולה לילדה בת 12"
הכדור אצלך 263881
תכנית מחשב יכולה לרשום מידע לקובץ או לשנותו.
אפשר להניח שחלק מהD.N.A מהווה שולחן עבודה,כמו קובץ שניתן לקריאה ולכתיבה. יתכן ,שחלק משולחן העבודה מותר לקריאה בלבד, אחר לקריאה וכתיבה.

אני מציע דגם דינמי לD.N.A , שחלים בו שינויים תוך פעילות התא ,שהם חלק מזהותו.אלה שינויים קטנים ,שכמעט לא מורגשים ונחשבים בטעות למוטציות מקריות.
כמו כן ,אם הD.N.A הוא מערכת של תנאים לוגיים, אז הוא מבצע תנאים לוגיים ,למשל שינוי אות במקום X מחייב שינוי במקוםY.
שימוש בדמיון תוך שיתוף פעולה עם מהנדסי תוכנה ,יאפשר לך להמציא ניסויים מתאימים.

"ועלייך לעשות מאמץ כן יותר להבהיר את כוונתך אם ברצונך שאתייחס אליהם ברצינות ראויה."

אני משתמש בנקודות מוצא להבהרת דברי.
נקודות המוצא הן דרכי חשיבה הגיוניות. אתה יכול להסכים או לא להסכים.
אם אינך מסכים ,הבא דוגמה נגדית.

למשל,נקודת מוצא: מטעות נובעת טעות. דוגמה: מתמטיקאי יכול להתחיל ממשפט מוטעה להמשיך לפתח אותו ,אבל כל הפיתוח יצא מוטעה. כך בהנדסה ,ובכל תחום של חשיבה ועשיה.
כאשר אתה מתעקש לא להבין ולא להסכים,אני מבין שאין טעם בהמשך הדיון.

""דבר אינו מאולתר דבר אינו אקראי" באמת? תוכיח."
נקודת המוצא העיקרית בהקשר של הדיון הנוכחי היא הכרח לא נובע ממקרה.
המקרה קיים במחשבה בלבד במובן של חישוב של סיכויים ואפשרויות.
מקרה כגורם וסיבה מהווה סתירה.
אין הוא יש. ראה:תגובה 261044 שם מוגדר המקרה ע"פ השימוש הרגיל שלו :אין וריקנות משמשים כסיבה.
שימוש במקרה, במובן של סיבה מהווה ,אי ראציונאליות מוצהרת.

על הסיפור בתגובתך:
סיפור יכול להבהיר דברים. אין הוא עובדה ,אין הוא הוכחה ואין הוא תחליף להוכחה.
אתה מתאר יצור בעל ממדים מסוימים שמשתנה ליצור דומה בעל ממדים קטנים יותר.
הסיפור הזה מוכר לכל אחד. כל אחד(בוגר) היה ילד. לא נובע מכך ,שחל בו שינוי אבולוציוני.

מה עם ננסים וגמדים? עובדה ,שאינם מפתחים גזע של ננסים וגמדים. מדוע? כיוון שיש הבדל בין סיפור לבין עובדה במציאות.הסיפור (יפה) אינו עובדה. גמדים הם עובדה.
נניח לרגע שהדבר קורה. כלבים,למשל הם בעלי הבדלים גדולים בגודל ,במשקל ובצורה בינם לבין עצמם. האם יש כאן התפתחות לכיוון מסוים? לא. האם יש כאן בריאה חדשה? לא.
יש כאן שוני.האם השוני מעיד על פגם? לא,כל עוד לא נוצר מום או חולי ,אז אין פגם .
(הסברתי מקודם ,ששנויים קטנים באותה תכונה ,אפשריים ואינם מהווים פגמים בהכרח)

העדר היכולת להתרבות עם אוכלוסיית המקור:האם הוא פגם? לא.
גם חתולים אינם יכולים להתרבות עם נמרים,זה לא עושה אותם פגומים.
אתה מתאר חלוקה של אוכלוסייה לשני מינים שאינם יכולים להתרבות ביניהם. אינני רואה בזה שינוי מהותי. שינוי מהותי הוא חידוש בצורת הגוף.
היכן קרה\קורה ,שאוכלסייה התפצלה כך שמוטנטים יכלו להתרבות רק עם מוטנטים אחרים אך לא עם המקור?
הרקע לשאלה הוא ההנחה :אם קורים שינויים פתאומיים גדולים בממדים ,אז נלווים להם שינויים נוספים ,שמהווים פגמים כמו גם חוסר יכולת הולדה או הולדה של בעלי מום.
סיבה נוספת :אם יש דבר שמונע התרבות עם המקור, אז ביכולתו למנוע התרבות של מוטנט עם מוטנט.

"אתה מתכבד ..."

צניחה של נוצה: צורת הצניחה נובעת מפגיעות של מולקולות חמצן וחנקן בכיוונים ובאנרגיות שונות במשטח של הנוצה.אין כל מקרה. כל מולקולה היא סיבה. חוסר היכולת לחשב את כל הפגיעות אין לה ולא כלום עם מקריות. הסבר דומה להתאבכות עשן ומזג אוויר.

"כלל אי-הודאות של הייזנברג, המצוי בבסיס מכניקת הקוונטים וקובע את חוסר הידע המובנה בתופעות קוונטיות."
הכלל קובע את חוסר הידע.. . המדענים יודעים שאינם יודעים ומודים . הם אינם משקרים.
הם אינם מסיקים מחוסר ידיעה על ידיעה ,בניגוד להם מדעני האבולוציה מסיקים מהמקרה(שמהווה אי ידיעה)את הכרחיות התפתחות המינים(ידיעה).

"שאלת הבעיות הבלתי-כריעות" בתורת המחשבים:
חלק מהן נובע מחוסר ידיעה זמני.
חלק מהגדרות לא נכונות.
חלק מערבוב מושגים בין תחומים.
חלק מאי הבנה ,שהשאלות הנשאלות הן חסרות מובן בהקשר בו הן נשאלות.
חלק מאי הבנה שאי הכריעות הוא הפתרון הנכון ,באותו הקשר כי ההפך מהווה סתירה .
אין כאן אי ידיעה שהופך לידיעה ע"י אי ידיעה(המקרה).
פרק חלק 263890
"
"שאלת הבעיות הבלתי-כריעות" בתורת המחשבים:
חלק מהן נובע מחוסר ידיעה זמני.
חלק מהגדרות לא נכונות.
חלק מערבוב מושגים בין תחומים.
חלק מאי הבנה ,שהשאלות הנשאלות הן חסרות מובן בהקשר בו הן נשאלות.
חלק מאי הבנה שאי הכריעות הוא הפתרון הנכון ,באותו הקשר כי ההפך מהווה סתירה .
"

האם יש חלק נוסף שמוקדש לדברים שהם פשוט נכונים? ואם לא, לאיזה חלק שייכת העובדה שבעיית העצירה של תוכנית מחשב אינה כריעה?
פרק חלק 263909
לחלק האחרון. לא?
או, הנה מישהו שמבין 263924
למה הכוונה בכך שבעיית אי-כריעות "נובעת מאי הבנה שאי הכריעות הוא הפתרון הנכון ,באותו הקשר כי ההפך מהווה סתירה"?
או, הנה מישהו שמבין 264116
אני יודע? אם אתה מוכיח שכריעות מביאה לסתירה, הרי אי-כריעות היא הכרחית ("הפתרון הנכון" בלשונו של המגיב מעלי). בבעיית העצירה, עד כמה שהסניליות שלי מאפשרת לדבר עליה, אתה מפעיל את האלגוריתם הבודק על עצמו ומגיע לסתירה. הלא כך?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים