בתשובה לדובי קננגיסר, 19/06/01 11:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מישהו אמר לי שלמרות היתרונות המוכחים של שיטת לימוד הקריאה אות-אות, יש לשיטה זו גם חסרונות. בראשם העובדה שהרבה יותר קשה לעניין ילדים בלמידת הקריאה כאשר מלמדים בשיטה זו מאשר בשיטת המילה השלמה (''בלי סודות'' וכאלה). זאת כפי הנראה הסיבה שמשרד החינוך עדיין דוגל בשיטה הזו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לעניין ילדים בלמידת קריאה?! אני מתנצל שאני נדרש שוב לעובדה הטורדנית הזאת, אבל זה הצליח לכל לומדי העברית עד שבא אותו חוכמולוג והחליט "לעניין" את הילדים. ראוי לציין שאין שום צורך לעניין את הילדים בלמידת קריאה. ילדים רואים אנשים קוראים סביבם כל הזמן - לא רק ספרים ועיתונים, אלא גם כתוביות תרגום בטלוויזיה, שלטים, מודעות. אני מאמין שרוב הילדים רוצים גם ככה לקרוא. הם מאבדים עניין רק כשהם מגלים שמדובר בסיפור מורכב למדי. הם לא היו נתקלים בבעיה הזו אם היו משתמשים בשיטה נורמלית ללימוד קריאה. להגיד להורים לאפשר לילד שלהם להיות ב"סביבה רווית טקסטים" זה יפה מאוד, אבל אם זה לא קורה מעצמו, לביה"ס כנראה לא תהיה השפעה מאסיבית בנושא, ומוטב אם המוסד הזה יתרכז בלימוד הילדים, ולא בחינוך ההורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי,ממש אבל ממש לא נכון זה לא הצליח לכולם גם קודם עד לא כל כך הרבה שנים היו אחוזי הנשירה מבתי הספר גבוהים, חלק מהגורמים לנשירה היו הקשיים של הרבה מאד אנשים בקריאה. מעט מאד מהסובלים בדיסלקציה לא יכולים לקרוא בכלל, לגבי רובם מדובר בקריאה איטית, קריאה מלווה בטעויות רבות וכדומה. הלימוד אות אות לגבי חלק מהם הוא קשה עד בלתי אפשרי (ולהיפך לגבי חלק לימוד בשיטת "המילה השלמה" הוא כזה), אלה שני נתיבים שדרכם יכולה לעבור הקריאה. כשאתה קורא מילה מוכרת אתה לא קורא אות אות אלא תופס את המילה בשלמותה (זה במיוחד חשוב בעברית בגלל שאין vowels ולמעשה הרבה פעמים ניתן לפענח את המילה רק לאחר שקראנו את כולה) מילה לא מוכרת אתה קורא אות אות גם כקורא מיומן... איך עדיף ללמד ילדים? על סמך מה אתה אומר שאות אות עדיפה לא ברור לי... ניסיון העבר? אם כן, אז הוא ממש לא היה הצלחה ולא כדאי להסתמך עליו. מחקרים יש התומכים בשתי הדרכים כמו שכבר אמרתי כאן במקום אחר, סביר מאד להניח שבקריאה, כמו גם בתחומים אחרים, לילדים (לאנשים) שונים מתאימות אסטרטגיות למידה שונות. אני דווקא מסכימה איתך שילדים רוצים במקור לקרוא (וזה לא משנה אם מדובר בספר עב כרס או חדשות הספורט) , והסיבה לבדיקת אסטרטגיות אחרות מ "אות אות" היא לא שעמום, אלא קשיים של ילדים ללמוד לקרוא, פשוט נורא, איך לא חשבת על זה??? כשהם מתקשים ולוחצים עליהם, ומתאכזבים מהם , אז הם באמת הרבה פעמים, מפסיקים לרצות , ואז על הבעיה היחסית טכנית של "מציאת האסטרטגיה המתאימה לילד בהתאם לסכמות לפיהן הוא חושב" מתווספת בעיה מוטיבציונית ורגשית והסיפור הופך לקשה יותר. החוכמה היא ללכת עם דרך החשיבה של הילד (ועם מה שמעניין אותו) ולעזור לא למצוא את הקריאה זה כמובן קשה עד בלתי אפשרי בכיתות של 35 ילדים... ועם מורות שחושבות שכולם צריכים ללמוד כמו שהן למדו(מזכיר לך מישהו?) חבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנסיון שלי בתי למדה בשיטת המלה השלמה. לבני היתה מורה שהתעקשה ללמד בשיטת אות אות. שניהם למדו בכיתות קטנות. בשיטת אות אות רוב הילדים קראו לאחר כחדשיים ובשיטה הכולית לקח אפילו שנה לכמה ילדים לקרוא באופן סביר. עד היום בתי מתקשה קצת בזיהוי אותיות ולבני אין שום בעיה להרכיב לאט מילה חדשה עבורו. ללא קשר לשיטת הלימוד, בתי קוראת כל מה שנופל לה ליד והבן רק את מה שנחוץ בבי"ס ועוד ספר פה ושם. להוסיף דרגת קושי, שניהם למדו עברית כשפה שניה .לימוד שפה זרה מתבצע אך ורק בשיטה המלה השלמה, אבל זה נובע ישירות ממבנה השפה. מסקנות 1) חיבת הקריאה לא נובעת במישרים מקושי לימוד השפה 2) וזו מסקנה ששותפים לה כמעט כל הורים שהיו איתי - לימוד אות אות עדיף שבעתיים, דם משום שהילד מקבל חיזוקים מידיים וההתקדמות מורגשת. בשיטה הכולית עובר זמן עד שההבטחה הוירטואלית, שהילדה תבין פתאום את כל הטקסט, מתממשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד מצידך שאתה מפרט לנו על הבעיות השונות של הילדים שלך בלימוד העברית בתור שפה שנייה, שמתוך זה ניתן להסיק ששפה אחרת היתה השפה הראשונה שלהם, השפה שמדברים איפה שאתם גרים, וזה בטח לא בארץ, אלא איפשהו בחו''ל, ולכן אני מציעה כשאתה בא לחלק עצות ורעיונות לגבי הארץ לפחות תודיע לכולם שגם אתה לא גר כאן, כמו אותו ישראלי גרמני שלא מפסיק לבלבל לנו את המוח. עכשו אני מבינה למה אתה גם בעד זכות הצבעה ליורדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הילדים שלו למדו עברית כשפה שניה, המסקנה שאני הייתי מסיק מכך היא שהם הגיעו לארץ מחו''ל, ולא להיפך, ולכן רון גר עכשיו בארץ. אני לא מבין מדוע את חושבת שאת יכולה לבוא סתם כך ולהטיח האשמות ודברי גנאי כנגד מישהו, המבוססות על חוסר היכולת שלך להסיק מסקנות לוגיות. אה, נכון, כי את אנונימית, ולכן את יכולה לעשות מה שבא לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גם שהשאלה היא האם לאזרח מדינה אחרת מותר ורצוי כי יצטרף לדיונים מהסוג שעולה פה. לטעמי כן יתכן כי אחרים אינם רואים עין בעין כמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי כל אחד יכול להביע פה את דעתו, אבל אם הוא יושב בחו''ל הוא צריך לפחות לכתוב את זה, כי זה ברור שקל יותר לשבת שם ולחלק עצות לכל מיני ילידים שנשארו בטעות כאן, ביחוד שהעצות האלה עלולות לגרום לחורבן מדינת ישראל. אני בהחלט מוכנה להבין ולקרוא את הדעות של מישהו אחרי שאני יודעת איפה הוא יושב ומה הוא פחות או יותר עושה. אני לא אוהבת את הדעות של גלעד למשל, אבל אני יודעת שהוא גר כאן ויש לו את אותו גורל כמוני, משהו שאני בשום פנים ואופן לא יכולה להגיד על כל מיני יורדים מתוחכמים שכותבים כאן. אני חושבת שהרבה קוראים מסכימים איתי בנקודה הזאת, ותראה למשל איך כמעט כל הקוראים (חוץ מאדון מאן ומרון) היו נגד העניין שישראלים יורדים יוכלו להצביע מאיפה שהם גרים, זאת אומרת מחו''ל. מעניין שגם ימנים ושמאלנים תומכים בנקודה הזאת, ובמיוחד השמאלנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי כל אחת יכולה להביעה פה את דעתה אבל אם היא לובשת חצאית במידה 48 היא צריכה לפחות לכתוב את זה. והשאר כתוב בספר הבורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
HUH? מה הקשר בין המקום בו הוא יושב לדעתו בדיון הזה? מילא מדובר היה בדיון פוליטי, אבל אפילו זה לא. אגב, לא משנה מה הוא יכתוב כאן, העצות שלו לא יכולות לגרום ל"חורבן מדינת ישראל", מהסיבה הפשוטה שלא סביר שמישהו אכן יממש את ההצעות המועלות בדיונים כאן ללא בדיקה מעמיקה (אם בכלל). אגב, מה ההנחה שאם הוא בחו"ל כרגע (אם הוא אכן שם), הוא שם לצמיתות? מאיפה השינאה הזו לישראלים ששוהים מחוץ לישראל? Xslf (נולדה בארה"ב, גדלה בישראל, עבדה שנה וחצי בארה"ב, חזרה לישראל, ומתכוונת לעבוד בצרפת שנתיים ואז לחזור שוב לישראל. עולה או יורדת? סתם עובדת היי טק :-) )
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני רואה ושומעת בזמן האחרון כל מיני שכנים טובים ומכרים רחוקים חושבים על ירידה רע לי מאוד.אין לי ארץ אחרת ואין לי דרכון אחר, ואני לא מוכנה לוותר על המולדת היחידה שלי. ולכן אני חושבת שלישראלים מחו"ל אין זכות מוסרית להטיף לי ולאחרים פה מוסר ולהגיד מה לדעתם צריך לעשות כאן כדי לפתור את הסיכסוך. יכול להיות שהתגובה הזאת לא היתה שייכת לדיון פה, אבל לא יכלתי להתאפק, כי הרגשתי שהדבר הזה עם העברית בתור שפה שנייה ניפלט לו אייכשהו החוצה. זה כבר קרה פעם אחרת בדיון על הזכות של יורדים להצביע מחו"ל, ששם הוא אמר בתגובה אחרת ש "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", כשדיבר עם היורד מאן. אם את רואה את התגובה המחוממת שלו עכשיו על חצאית במידה 48 תוכלי להבין עד כמה אני אולי בעצם צודקת. החוש השישי שלי אומר לי שהוא מביט עלינו ממקום אחר.אולי אני גם טועה, אבל ממש לא ניראה לי. אבל על מה בעצם אני מדברת? הרי גם את אזרחית אמריקאית שתעזוב אותנו כניראה באיזשהוא שלב לטובת העולם הוירטואלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני נושאת שני דרכונים, ישראלי ואמריקאי. כן, אני חיה מידי פעם בחו''ל. ועם כל זאת, המולדת שלי היא ישראל, ובה אני מתכוונת לגדל את ילדי (כשיהיו לי ילדים בכלל). אה, דרך אגב- העולם בחוץ מאוד לא וירטואלי. כדאי לך אפילו להציץ. יש הרבה מה ללמוד. וישראל לא תפגע מכך. היא אפילו תרוויח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהא. אני מבין. לו היה לך דרכון אחר, לא היית מבלבלת לנו את המוח? אולי כדאי לי לדבר עם שגרירות ארה"ב, לסדר לך אחד? אני לא מבין מה הבעיה שלך בדיוק. כמעט לכל מקימי המדינה היו דרכונים זרים - האם זה הפך אותם לפחות ציונים ממך? כן, יש לי דרכון אמריקני. אני לא מתבייש בכך - נולדתי כאשר אני זכאי לו. אם זה עושה אותי נחות ממך, כמה שקשה להאמין שדבר כזה קיים, אז ניחא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין זה שגם אני הייתי מהמתנגדים לזכות הצבעה לאילו הגרים בחו''ל לבין השתתפות בדיון אני לא רואה שום קשר, אני אשמח אם אפילו עירקי מעירק ישתתף פה בדיון וציג את עמדתו על מנת שנראה דעות שונות ועל פי הן נוכל לבחון את דעתנו שלנו. לבחון רק דעות שמוצאות כן בעיננו לפי שיקול מקומי או לא מקומי, מוזר בעיני בעיקר כמממו שכבר נירשם פה , לא על הדיון ב''אייל '' תיפול מדינת ישראל. למרות שלאחר הדיון בנושא דב אנשלוביץ אנו לפחות יודעים כי ''האח הגדול'' צופה בנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, כל אחד יכול להביע פה את דעתו (בלי שום תנאי, למעשה), אבל יהיה יותר נחמד אם תורידי במעט את רמת התוקפנות שלך. זה לא מוסיף לך כבוד, וזה בטח לא תורם לדיון. The trash-heap has spoken!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אתה חושב שרון עולה חדש, ואני חושבת שהוא יורד ישן שמנסה להסתיר את זה, אבל בכל זאת ניפלט לו שהילדים שלו למדו עברית בתור שפה שנייה. אם הוא היה עולה חדש הוא לא היה שולט כל כך טוב בעברית, וגם לא טורח להדגיש בעוד תגובה אחרת שהילדים שלו למדו את השפה העברית בתור שפה שנייה. אני במקרה מכירה עולים חדשים טוב מאוד, ולא רק מרוסיה, ותרשה לי לקבוע עוד פעם שרון בפירוש לא עולה חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין הרבה מה להוסיף מעבר למה שרון אמר. הביטי סביבך, ותראי איזה אחוז מהילדים מתקשים בקריאה מאז שהחלו ללמד בשיטת השפה כמכלול. אין לי מושג אין בכלל מצפים מבן-אדם להתמודד עם מילים חדשות אם הוא לא מורגל בקריאה אות-אות. יש ילדים שיותר קל להם בשיטת השפה כמכלול? אז שילמדו אותם ספציפית בצורה הזו. השיטה הזו פוגעת במרבית התלמידים, ואין סיבה שהיא תהיה ברירת המחדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע מה אחוז הילדים המתקשים בקריאה מבין אלה שלמדו בשיטה אחת, ומהו מבין אלה שלמדו בשיטה האחרת. בוודאות אני יודע שיש שיש אנשים (וילדים) המתאימים לשיטה האחת (או שהשיטה מתאימה להם), יש כאלה שלאחרת, ו... הפתעה, יש כאלה (כנראה שהרוב הגדול), המסוגלים ללמוד קריאה בכל אחת מהשיטות. (בתגובתו של רון הוא סיפר על בתו אשר למדה עברית בשיטת המילה השלמה, ושפה אחרת באותה שיטה, ומתקשה בעברית, ואילו בנו אשר למד עברית בשיטת אות - אות השתלט על העברית, למרות שאת השפה הראשונה רכש בשיטת המילה השלמה. אגב, אינני יודע למה אתה (דובי) מתכוון באמרך "מאז שהחלו ללמד בשיטת השפה כמכלול". עברו בערך 40 שנים מאז שאני למדתי לקרוא, ואני למדתי מילים שלמות. הדבר הראשון שלמדתי לקרוא היה "שלום כתה א"', *ולא* ש-ל-ו-ם כ-ת-ה א. (ועד היום קשה לי, אם כי לפעמים אני מתאמץ, לכתוב את המלה "כיתה"). יתכן כי אנשים המסוגלים להשתלט על שתי השיטות, ישלימו את ההשתלטות על טכניקת הקריאה מהר יותר בשיטת אות אות (מישהו חושב כי יאחר משהו אם לא ישתלט על הקריאה עד חנוכה?), אבל אין ספק כי הלומדים בשיטת המלה השלמה, יכתבו בפחות שגיאות כתיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי בכיתה א' היה כתוב בגדול "שלום כיתה א"' על הלוח. אבל אני הגעתי לכיתה א' כשבאמתחתי כבר יכולת קרוא וכתוב, כך שאני לא יכול להגיד איך זה השפיע עלי. בבית-ספר, בכל מקרה, לימדו אותנו לקרוא אות אות. סליחה, תיקון - עיצור, תנועה, עיצור, תנועה. ככה צריך ללמוד לקרוא. רק ככה אתה מתרגל למילים השלמות, ורק ככה אתה יכול להתמודד עם מילים חדשות. אין לי מושג קלוש איך ילד שמעולם לא למד באמת לקרוא אות אות אמור להתמודד עם מילה שהוא לא מכיר. אני מניח שהילדים לומדים בעצמם לזהות את האותיות השונות. השאלה היא אם יש סיבה טובה לכך שהילדים יאלצו ללמוד זאת בעצמם - דבר שמן הסתם לא מפחית טעויות, אלא מגביר אותן(*). מכל המחקרים שאני קראתי, ומכל הילדים שאני נתקלתי בהם (ובזמנו נתקלתי בהרבה, מה שעורר בי את העניין לקרוא את המחקרים), תהליך למידת הקריאה (ויותר מכך - הכתיבה) מתמשך בשיטת המכלול על פני שנים רבות, ולעיתים כלל לא מסתיים, לעומת השיטה הישנה ואחוזי הכשלון שלה נמוכים בהרבה. לצערי אין לי מחקרים כאלו זמינים כרגע. (*) עוד מגבירה את כמות הטעויות הטענה שהורים ומורים לא צריכים לתקן שגיאות כתיב של ילדים, כדי לא לפגוע בתהליך הלמידה שלהם, או משהו כזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מהסוף - אני יותר ממסכים עם ההערה שלך לגבי תיקון או אי תיקון של שגיאות כתיב. ולגבי "שלום כתה א" - כשאני הגעתי לבית הספר לא ידעתי לקרוא (אם כי ידעתי לזהות היכן כתוב שמי). המשפט שלום כתה א *לא* היה (רק) כתוב על הלוח כקישוט הכתה לפתיחת שנת הלמודים - הוא היה בסיס הלימוד. לאחר לימוד מספר מינימלי של מילים (להבדיל מהסינית), למדנו לזהות מילים חדשות, והגענו לאין סוף האפשרויות. (כמו שכבר ציינתי, חלפו איזה 40 שנים, ואני לא בדיוק זוכר כל מלה שנלמדה, אבל נניח שהמלה הבאה שנלמדה היתה "חבר", אז מפרוק המלים "שלום" ו"חבר" [בלי קשר לקלינטון או רבין], והרכבה מחדש, ניתן ליצור את המלה "חלום". זה פחות או יותר העקרון) כמי שנשוי למורה אשר לימדה לא מעט ילדים לקרוא ולכתוב,בלא מעט שיטות לימוד, אני יכול לומר כי הקביעה ש"ככה צריך ללמוד לקרוא. רק ככה אתה מתרגל למילים השלמות, ורק ככה אתה יכול להתמודד עם מילים חדשות" היא במקרה הטוב יומרנית. ישנן מספר שיטות, ומספר גדול יותר של תלמידים. לא אחזור על עצמי בנושא ההתאמה האישית של השיטה לתלמיד, אבל רק אציין שוב שרוב התלמידים ילמדו הן בשיטה זאת והן באחרת, ולמיעוט אשר איתרע מזלו ללמוד בכתה בה מלמדים בשיטה אשר אינה מתאימה לו, צריך להתאים את השיטה, אם באמצעות לימוד אינדיבידואלי (הפתרון האופטימלי, ובאופן מפתיע - גם הנפוץ), אם במסגרת "טיפול קבוצתי", ואם ע"י מעבר לכתה בה מלמדים בשיטה המתאימה לתלמיד (ושוב, באופן מפתיע, בלי להכנס להתחשבנות קטנונית - מעבר זה הוא דו-סיטרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתו של דורון די ממצה, ורק כדי להבהיר אני עדיין לא מבינה על מה אתה מסתמך כשאתה אומר ''רוב הילדים... '' כי המחקרים שאני מכירה הם לא חד משמעיים וגם לא ההכרות שלי עם ילדים. אם עם העמדה שלך באמת מבוססת על מידע אמיתי ממספר גדול שלי ילדים, אני מאד הייתי רוצה לשמוע, אם לא, אז ... כאמור הדבר היחיד שאני יודעת שאפשר להגיד על רוב הילדים הוא שהם יכולים ללמוד בשתי השיטות, וגם לגבי טענתו של רון על תחושבת ההצלחה, זה לא מדויק, כי בשיטת האות אות לקוח הרבה זמן עד שלומדים את כל האותיות ואפשר לזהות מילים.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה זמן? עד ט"ו בשבט הילדים הכירו את כל האותיות וקראו כמה מילים בסיסיות. ולהזכיר - ילדים שעבורם עברית הייתה שפה שניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתמך הן על מחקרים שקראתי והן על עדויות של מורות ששוחחתי איתן או קראתי. לגבי ההיכרות שלי עם ילדים - מדובר בהתרשמות אישית ולא במשהו קונקרטי - התרשמות שזכתה לאישוש מהמחקרים שקראתי. שימי לב: מס' האותיות בשפה העברית: 22. מספר סימני הניקוד: (אין לי כוח לספור, בואי נסגור על 10. מאוחר לי מידי). סך הכל סימנים שהעוללים צריכים להכיר? 32. מספר המילים האפשריות תיאורטית בשפה העברית: אינסוף. אוצר מילים סביר של ילד בכיתה א': (אין לי מושג ירוק. נסגור על 1000, כי זה מספר יפה ועגול ובטח הרבה יותר נמוך מהמספר האמיתי, במיוחד אם נחשיב הטיות). כמה מילים צריך ילד להכיר כדי לדעת לקרוא ולכתוב? 1000. מה לוקח יותר זמן? כשנתחיל לכתוב בסינית, נדבר על לזכור מילים כמכלול. ואגב, אני פשוט לא מצליח להתנער מהתמונה המנטלית של איזו ילדה אחת שראיתי לפני כמה זמן בכניסה לחנות, מעבירה אצבע קטנה על השלט "דחוף" על הדלת: "ד-ח-ו-ף. דחוף!", עם חיוך גדול על הפנים. וואו, איזה תענוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר הסימנים שאליהם מתייחסים כאותיות בשפה העברית הוא 27, כולל הסופיות, שגם אותן יש ללמוד, ולא 22. יש גם ללמוד אותיות כתב ואותיות דפוס, כלומר - שני גופנים, ובסך הכל (כולל סימני הניקוד) - כ-65 סימנים שיש להכיר, ועוד לא התחלנו לדבר על סימני פיסוק, כולל רווח בין המלים, שגם את משמעותו יש לשנן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי דפוס וכתב - בגלל זה לא מלמדים אותיות כתב עד שלב מאוחר יותר (כיתה ב'? ג'?) - כשהשפה כבר מובנת לתלמיד, ואותיות הכתב לא ילמדו כמשהו חדש לגמרי, אלא צורה חדשה למשהו מוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודעת שאני באיחור של שנה או משהו כזה, אבל פשוט לא יכולה להתאפק השיטה הגלובלית (הנוראית) היתה ניסוי ני-סוי שנכשל. היא שיטה מאוד לא מוצלחת. המציאו אותה בשביל מעט ילדים שהתקשו בשיטה הישנה והטובה, והיא יצרה הרבה הרבה ילדים מתקשים. השיטה היתה נהדרת עבור אותם ילדים שלא יכלו לקרוא, והצלחו להשתמש בה להחדיר בהם כמה מילים גלובליות. היא היתה סבירה עבור אותם ילדים שילמדו לקרוא בין כה וכה. והיא היתה קטסטרופה מהלכת עבור כמות גדולה יחסית של ילדים שיכלו ללמוד לקרוא לו הדבר נעשה בשיטתיות ישנה וטובה. בשיטה הגלובלית הצלחנו ללמד את הילדה שלנו בת השנה וחצי לקרוא אוצר של כמה עשרות מילים. זו היתה משימה קלילה. אבל בין זה לבין לקרוא אין ולא כלום. בשביל לקרוא חייבים לבצע לבד תהליכים של סינתזה ובשביל זה צריך כלים, שהשיטה הגלובלית עושה מאמץ אדירים להסתיר מהתלמידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר ללקות למידה. שום שיטת לימוד לא יכולה לגרום לפגמים נוירולוגים. היא יכולה מקסימום להדגיש פגמים קיימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנסה להוכיח שאתה לא יכול לקרוא? כי אתה בעקביות שואל אותי שאלות על דברים שבכלל לא דיברתי עליהם. מי לעזאזל דיבר על לקות למידה? הרי מה שאני זה בדיוק שלא מדובר בלקות למידה, אלא בלקות לימוד - השיטה החדשה היא פשוט גרועה, וגם תלמידים בלי שום לקות, אלא סתם תלמידים חלשים (אתה מקבל את זה שבאמת קיימים תלמידים חלשים, נכון?), מתקשים ללמוד כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא דיברת על הספר, אין לנו ויכוח. פשוט כשמישהו כותב תחת כותרת לא רלוונטית, קשה להבין אותו. יכול מאוד להיות שהשיטה גרועה. לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמישהו לא טורח לעקוב אחר השתלשלות הדיון, קשה לו מאוד להבין על מה מדברים. אני טענתי שרבים מהדיסלקטים-לכאורה אינם באמת סובלים משום ליקוי, אלא הם קורבנות של שיטה שמקשה על למידת השפה, וכך קורה שהם מתקשים בקריאה, ולמערכת החינוך נוח יותר לסווג אותם כלקויי למידה, ולא כפאשלות של המערכת. זה גם לעניין הטענה שלך כאילו אני אמרתי שרוב הדיסלקטים הם מתחזים - לא היה ולא נברא. לא זאת אמרתי. באמת נמאס לי מההאשמות שלך. כאילו כל מי שהוא לא דיסלקט אשם במצב שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטה גרועה לא יוצרת שום דבר שדומה לסימפטומים של לקויות למידה. לקות למידה אינה 'אי הצלחה בלימודים'. קריאה דיסלקטית היא קריאה בה הסיכוי לשגיאות מקריות הוא גבוהה מאוד. זה דומה לדיבור מגומגם. שיטה גרועה גורמת לשגיאות קבועות מסוגים קבועים. אפשר לטעות באבחון כל שמי שלמד לקרוא לא נכון הוא יחשב לדיסלקטי. יש לזה סיכוי כמו הסיכוי שזה יטעה בבדיקת ראיה. אפשר לחשוב שתלמיד שקורא לא נכון לא רואה את הדף היטב. לרופא עיניים יש סיכוי לשגות כך, אך הסיכוי שואף לאפס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 629 הרי לך והרי לך (סליחה, קצת רגרסיה לילדות. מותר לי לפעמים). אתה לא תלמד אותי מה אני רואה סביבי. ילדים לא יודעים לקרוא, לא בגלל שהם דיסלקטים, אלא בגלל שמשרד החינוך מפגר. עכשיו תחשוב לכמה ילדים הרסו את החיים כי אמרו להם ששגיאות זה בסדר, וזה לא אשמתם שיש להם בעייה אובייקטיבית של דיסלקציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלא הבנתי כלום. דעתך לוקה בסתירות פנימיות. אתה חושב שיש יותר מידי מאובחנים כלקויי למידה וחושב שאינך מדבר על ליקויי למידה. לא הבנתי כלום. בדיוק כמוך. גם אני לא מבין את דעתך. אגב, סליחה שהטרדתי אותך. חבל שלא הבנתי שאין עם מי לדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי אינה לוקה בשום סתירה, ידידי, ואני אודה לך אם לא תחליט עבורי מה אני מבין ומה אני לא מבין, אלא אם יש לך הוכחות לכאן או לכאן. פעם אחרונה: שיטת הלימוד שהייתה נהוגה בבתי הספר גרמה לאנשים רבים להתקשות בקריאה ובכתיבה. מספר המתקשים בקריאה בכיתות הגבוהות יותר (ד'-ח', למשל) גדל פלאים מאז שהחל השימוש הנרחב בשיטת ה"שפה כמכלול". העניין הוכח שחור על גבי נייר בדו"ח שהוגש, ושאליו הפניתי אותך. רבים מהילדים הללו נחשבו "דיסלקטים", ובמקום לעזור להם ללמוד לכתוב נכון, הסבירו להם שזה בסדר שהם לא יודעים לאיית, ושזה לא אשמתם. עכשיו כבר מאוחר מידי בשבילם. פרט לאלו, יש גם מי שהם דיסלקטים באמת, ואני נוטה להאמין שמספרם נמוך באופן קיצוני מהמספרים שמצויינים כיום. לכן יש לבצע אבחונים קפדניים, כדי שמי שלוקה בדיסלקציה יזכה לטיפול ההוגן המגיע לו והדרוש לו, ומי שאינו לוקה בה, יופנה למסלול אחר, שידאג לטפל בצרכים שלו כתלמיד חלש ללא בעיה חיצונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דו"ח במשרד החינוך: במשך שנים למדו התלמידים לקרוא בשיטה פסולה מהממצאים עולה כי המשרד עודד את שיטת "השפה כמכלול" תוך התעלמות ממחקרים בארץ ובחו"ל שפסלו אותה; השיטה פגעה בייחוד בתלמידים מהשכבות החלשות; משרד החינוך גנז בעבר דו"ח דומה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הבעיה - שאף אחד לא מקשיב לי אף-פעם. (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעת? אני כבר שר החינוך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הויקוח הקשה היה על הקשר לאבחונים לליקויי למידה. יש אנשים שלא מצליחים להאמין שלקויות הלמידה נפוצות והם יחפשו כל תירוץ... הבעיה עם הקטע הזה של הויכוח שונה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לזה שום קשר לבעיה הנוירולוגית הקרוייה לקות למידה. אפילו משרד החינוך לא יכול לחנך כל כך גרוע, עד ליצירת בעיות נוירולוגיות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |