מאמר מעניין 264894
לדעתי, הדגש אכן צריך להיות על האבחנה בין ''טעות רפואית'' לבין רשלנות. טעויות קורות, ולמיטב הבנתי לשם כך קיימים מנגנונים הבאים להבטיח כי החלטה רפואית תתקבל לאחר התייעצות של הרופא עם עמיתיו. להבדיל מרשלנות, כפי שניתן לראות במספר מקרים בפורסמו לאחרונה בתקשורת בהקשר של בדיקות אולטראסאונד לנשים הרות, שלא גילו מומים גופניים (בשלב סריקת המערכות) (יש להתייחס לפירסומים אלו בערבון מוגבל משום שלא ניתן לדעת האם אכן האמור בהם אמת הוא).

מקום בו לדעתי מצויי הרופא בבעיה גדולה יותר הוא הצבא. הרופא מחוייב למערכת הצבאית, אך הוא עדיין חייב לייצג את האדם שבא להיבדק על ידו.

במקרים רבים נוטים הרופאים לייצג את עמדת המערכת ולהעדיפה על עמדת החולה. כך, רופא במילואים אשר תחום התמחותו היא למשל אורולוגיה, לוקח על עצמו את האחריות לקבל קביעות רפואיות בניגוד לחוות דעת מומחים אזרחיים. מצב כזה לעולם לא היה מתקיים במערכת האזרחית בה עובד אותו רופא.

לדעתי, אין כל בעיה בהפנייה של חולה לבדיקות נוספות. ייתכן ויש לחייב עם זאת את החולה בעלות הבדיקה - מלאה או חלקית - וזאת על פי הסתברות הבעיה אותה באה הבדיקה לאתר.

עשיתי קצת מיש-מש בתגובותי, וסליחתכם על כך.
מאמר מעניין 265044
מהנסיון שלי רופאים בצבא, ובעיקר המילואמיניקים שבהם, מעדיפים לרוב להקטין ראש ולשלוח את המתלונן למגוון בדיקות מיותרות, אשפוזים חסרי שחר וכן הלאה. לשיטה זו יש את התוצאה המבורכת הכפולה הן של כיסוי תחת מצד הרופא, והן של צמצום התועלת שבתלונות רפואיות כוזבות מצד נצנצנים למיניהם.
מאמר מעניין 265083
מעניין, הניסיון שלי הפוך לגמרי. כך לדוגמא אני יכול לספר לך על חייל שלי (במילואים) שסובל מפריצת דיסק בגב, והגיע עם צילומים, עם חוות דעת של שני פרופסורים בכירים ועוד טובין, ולמרות זאת החליט רופא היחידה במילואים לקחת על עצמו את האחריות לחייב את החייל לבצע פעילות רפואית בניגוד מוחלט להמלצות המומחים. והוא אינו מומחה בתחום זה.

לעניות דעתי, אם יקרה משהו לחייל יש כאן רשלנות.

הלוואי וזה היה הסיפור היחיד.

לדעתי, מה שקורה בצבא משקף בקיצוניות את מה שקורה לעיתים במערכות אזרחיות, בהן מתחבא הרופא מאחורי המערכת, שבדרך כלל תעדיף לכבס את הכביסה המלוכלכת בתוך הבית.

החיסרון - אנחנו כלקוחות של אותו רופא לא יכולים לדעת על ההיסטוריה שלו.
מאמר מעניין 265091
המקרה שאתה מתאר הוא המקובל פחות, נפוצים יותר המקרים העונים לתאור של דובי.
בכל מקרה, אני מניח שמה שעומד מאחורי אותה החלטה (תמוהה על פניה לפי תאורך) של אותו רופא, נובע יותר מהיותו בעל שררה (אם תרצה - מהיותו קצין) מאשר מהיותו רופא, או אולי מעודף הזדהות עם המערכת.
מאמר מעניין 265155
וזהו בדיוק ניגוד האינטרסים עליו אני מדבר.

אבל הטיפול הרפואי בצבא הינו מקרה קיצוני, שלדעתי עדיין לא הגיע לכדי מבחן משפטי אמיתי. כבר היום ניתן לראות בפורומים שונים, בעיקר של אנשי מילואים, ביקורת חריפה על דרך הטיפול הרפואי. אתה מוזמן לקרוא שם מגוון סיפורים מסמרי שיער על ארועים שהינם לכאורה בגדר רשלנות רפואית.

צריך לזכור שישראל מדינה קטנה אחרי הכל, ומרבית הרופאים בה משרתים בצה''ל שרות מילואים, או שעשו כן. כפי שההתנהגות הצבאית השתרשה למערכות אזרחיות אחרות, כך גם בתחום הרפואה.

מעל הכל מרחפת העובדה שמערכת הרפואה בישראל אינה פרטית, ולפיכך אין בפועל כל סנקציה על התנהלות לא תקינה. אין כל אינטרס מערכתי לייעל את השרות ולראות בחולה לקוח - למעט מבמספר תחומים בהם ניתן להרוויח מהחולה (כגון נשים יולדות).

מערכת פרטית חייבת להיות שקופה יותר מטבעה, לדעתי.
מאמר מעניין 265159
ראה התייחסות לעניין הרשלנות בקישור המצ"ב - אנא התעלם מהלשון המתלהמת. הניתוח המשפטי נכון בעיקרו והוא רלוונטי בעצם לכל העוסקים בתחום הרפואה.

מאמר מעניין 265188
זה בסדר, *לי* אתה לא צריך לספר על רשלנות רפואית בצה"ל. (סטודנט מסתמך על ידע אישי). נשאלת השאלה האם עצם פינויו של חייל שנפצע בפעילות מבצעית ברצועת עזה לביה"ח ברזילי, ולא לסורוקה, היא בפני עצמה רשלנות רפואית? אם לא, אז במקרה זה רופא צבאי (מילואימניק) אחד יצא בסדר. הרופאים האזרחים קצת פחות. לא נורא, הפצוע עדיין לא מת, לרופא הצבאי (גניקולוג בהתמחותו) ניתנה אפשרות למקצה שיפורים. בסיוע החובש הגדודי הוא מגיע לפרוגנוזה הנכונה. הפעם הרופא האזרחי עושה את מלאכתו נאמנה. רופא צבאי אחר (איש קבע, רופא ברשיונו, פקיד במקצועו, רס"ר בנשמתו) הוא זה שמנסה לקבוע דיאגנוזה באמצעות הטלפון. הפצוע (מילואימניק, אמרנו?) נוקט יוזמה פרטית, ומבצע איגוף עמוק לרופא הצבאי, ופונה למקביל(ה) לו בפיקוד צפון (קרוב לבית). קר"פ פעילה (כך קוראים לתפקיד) פצ"ן, שילוב מנצח של נכונות וסמכות מבצעת בקרת ומיזעור נזקים. מחלקה אורטופדית א' ברמב"ם, אוסף פיזיוטרפיסטים והזמן משלימים את המבצע.
מאמר מעניין 265242
הבעיה העיקרים אינה תלונות של נצנצים אלא תלונות של מתחזים (''להוציא גימל''). זה גורם ברוב המקרים לרופאים הצבאיים לחשוד אוטומטית ב''מטופלים'' שלהם.
למה תמיד חוזרים לנושא הסוציאיליזים? 265245
כשלא משלמים לחיילים זה מה שאתה מקבל.
למה תמיד חוזרים לנושא הסוציאיליזים? 265375
הרופא עדיין יהיה רופא של הצבא ולא יהיה לו אינטרס לטפל בבעיות ה"חולה" שלו.

למישהו יש נתונים על תפקוד הרפואה הצבאית בצבאות יותר "מקצועיים"? לא נראה לי שהרופא הופך להיות יותר סימפטי.

בקיצור: השוקיסטים מתבקשים להתאפק.
למה תמיד חוזרים לנושא הסוציאיליזים? 265517
הדיון לא היה על הרופאים אלא על המתחזים. הרופאים בצבא דווקא כן מקבלים משכורת.
למה תמיד חוזרים לנושא הסוציאיליזים? 268040
הבעיה עם הרופאים הצבאיים היא לא משכורת או חוסר זמן. הבעיה היא שמדובר בעתודאים. וילד בן 18 גם אם הוא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים, לא צריך להתחייב למסלול כ"כ ארוך (6 שנות לימודים + שנה סטאז' + תקופת שירות ארוכה). כשהבחור מגיע לגיל 25 וכל החברים שלו מתחילים לפנות לתחומים שמעניינים אותם באמת ומתחילים בקריירה שלהם, הוא צריך להפסיק את המסלול הטבעי של חייו ולשבת בבסיס כמה שנים ולחלק אקמולים. זה פלוס העובדה שרוב האנשים שמגיעים לרופא בצבא לא עושים את זה משיקולים טהורים הופכים אותו ליצור מריר ומתוסכל ולכן לרופא לא טוב.
מאמר מעניין 265392
רק במערכת הצבאית ירשה לעצמו רופא לראות במי שבא אליו מתחזה. הרי כל המאמר נוגע בנקודה שאותו אדם במערכת האזרחית היה מפנה את אותו חולה (מתחזה) לכל הבדיקות. זאת משום שהוא אינו יכול להסתתר בצורה כה בוטה מאחורי המערכת.

רופא אמור להיות מספיק מיומן כדי לאבחן כי האדם שלפניו איננו חולה, או שבעייתו אינה כה רצינית עד שהיא עשויה להפריע לו. אבל הוא חייב לעשות כן מתוך נאמנות לחייל שלפניו, ולו בלבד, מבלי שום התחשבות במערכת.

הבאתי את הנעשה במערכת הצבאית כמקרה קיצון למצבים בהם שיקולי המערכת קודמים לשיקולי החולה.

במאמר מוסגר, הטכנולוגיה הרפואית כיום מתמקדת בעיקר בהבאת פתרונות שנחשבו עד היום כ- high-end לשוק ה- low-end. היינו, פיתוח אפליקציות המוניות למיכשור רפואי שעד כה היה יקר במיוחד או שהשימוש בו עלה הרבה. לדוגמא, הגלולה של גיוון אימג' באה להחליף פרוצדורה פולשנית שעלות ביצועה הייתה גבוהה. באמצעות פיתוח כזה ניתן להפנות חולים רבים יותר לבדיקות שעד כה נמנעו לשלוח חולים במצבם.
מאמר מעניין 265393
רק במערכת הצבאית? כנראה שהתמזל מזלך, ולא נזקקת לטיפולם של רופאי השב"ס.
מאמר מעניין 265408
גם להם יש הרבה מה ללמוד מהרופא של המוסד לביטוח לאומי.
מאמר מעניין 265412
כן, חשבתי גם עליו, אבל הרופא של המוסד לביטוח לאומי, כמו זה של אגף השיקום במשהב''ט, יכול רק להוציא לך את הנשמה, הוא לא יכול להרוג אותך.
מאמר מעניין 265413
למזלי אכן לא נתקלתי בהם.

אבל האם ניתן ללמוד משהו מהתנהלות הרופאים בכל המערכות האלו?

בכותרת המאמר נאמר שהבדיקות מיותרות ונעשות לשם כסת"ח. אבל נראה שלאור התנהלות כלל המערכות (אני מודע להכללה הבוטה), הדרישה לבדיקות מצד החולה היא יותר בגדר הגנה עצמית מפני המערכת, ותביעות הנזיקין הן הכלי להעמדת המערכות במקומן.
מאמר מעניין 265921
לא החולים דורשים את הבדיקות. הם בסך הכל תובעים בדיעבד, בחוכמה שלאחר מעשה, על כך שלא נשלחו לבדיקות שלא נראה היה שיש צורך בהן. דוגמת כאב הראש והגידול במוח שהועלתה בדיון, למשל, היא דוגמא טובה.
מאמר מעניין 265518
איך הוא בדיוק אמור להבדיל? בחמש דקות שיש לו לבדוק את החייל?

מתחזים שמגיעים מתודרכים היטב יצליחו ברוב המקרים לזייף סימפטום "רציני" מספיק.
מאמר מעניין 265527
שישלח אותו לסידרת הבדיקות המקיפה ביותר הנדרשת בהתאם לפרוגנוזה. היה ויוכח כי מדובר במתחזה - לצבא יש מספיק כלים משמעתיים ומשפטיים לגרום לו להתחרט על נסיון ההתחזות.
מעניינת במיוחד יכולה להיות תוצאת הדיון בתביעה (אזרחית) של הצבא כנגד מתחזה, שישא בעלויות הברור שהעיד על היותו מתחזה.
מאמר מעניין 265537
אם אני מתלונן על כאבי גב או קשיי נשימה איך תוכיח שאני משקר?
הדרך היחידה היא לשכור בלש פרטי (חוקר מצח?) שיצלם אותי משחק כדורסל או מעביר מקרר שעתיים אחרי שיצאתי מהרופא הצבאי והתלוננתי על כאב גב משתק. אבל בדיקה רפואית שלא מצאה שום דבר בעייתי, זה לא מספיק.
מאמר מעניין 265575
הבעיה אינה בקיום הכאב, אלא בהפרעות שהוא עשוי לגרום למילוי התפקיד.

גיסי לדוגמא, החליק ונפל על גבו עם תחילת שרותו הסדיר ביחידת שדה. רופא היחידה הורה לו לשכב לנוח. מה לעשות ותנאי המנוחה היו כאלה שרק הרעו את מצבו - מיטת שדה בתנאי שטח.

רק לאחר התעקשותו והתעקשות המשפחה הוא הופנה לבדיקות מקיפות יותר. בבדיקות אלו התברר כי נגרם לו נזק שיש להוריד לו פרופיל בגינו.

לגישתך, הוא נתפס מלכתחילה כשקרן ולא עומדות לו זכויות זהות לשלך לקבלת טיפול רפואי נאות בהתאם לתלונתו. הרי הוא אינו יכול בשטח להחליט כי הוא רוצה להתייעץ עם רופא מומחה לבעיות גב (אני מניח שאנחנו יכולים להסכים שרופאים גדודיים בסדיר אינם עדיין מומחים בתחום כלשהוא).

ברור כי תמיד יהיו מתחזים ומתחלים - אבל עם כאלו מתמודדת מערכת הבריאות בכל מקום.

טענתי העיקרית היא שמגוון אפשריות הבדיקה הולך וגדל, ועלותן הולכת ופוחתת. טכנולוגיות שבהם שימשו בבתי חוילם בלבד זמינות היום במעבדות פרטיות - ראה לדוגמא את השימוש במכשירי האולטראסאונד ואת איכות התמונה המתקבלת בהם.

לכן יש מקום לבצע בדיקות נוספות לחולה מתלונן. אלוי על החולה לשאת בחלק העיקרי של מימון הבדיקה - אבל זו סוגיה נפרדת.
מאמר מעניין 265918
אולי הסלנג הצבאי שלי לא משופשף מספיק. אני חשבתי שהמושג ''נצנצנים'' כולל את מיני אלו המחפשים גימ''לים להנאתם.
266091
מילא לחשוד אוטומטית ולא לתת ימי חופשה, אבל בפעם האחרונה שאני הגעתי לרופא צבאי‏1 הוא הסתכל עלי במבט מבין, רשם לי 13(!) כדורים ליום למשך שבוע‏2, ושלח אותי בחזרה לצבא.
נניח שאני עובדת עלייך - זאת סיבה להפוך אותי לפילה נרקומנית?! 13 כדורים ביום, הייתי בהלם מוחלט.

שבועיים אחר כך דיברתי עם מישהו ממקרפ"ר, ותהיתי לגבי הסוגייה. הקצין טען בתוקף שמי שסיפר לי את זה עבד עלי. אז אחרי שהתעקשתי שמדובר בסיפור מגוף ראשון,התנדבתי לפקסס לו את המרשם.
אבל התעצלתי.
ממילא לא היו עושים עם זה כלום.‏3

1אחרי שבוע וחצי של שוטטות ברחבי הארץ עם חום כי "יש עומס ואין לי זמן להיות חולה עכשיו".
2 שלוש פעמים ביום נגד שיעול, שלוש פעמים נגד כאב גרון, שלוש פעמים נגד צינון וארבע פעמים אקמול. אמ'שלי, המזועזעת, אסרה עלי בכל תוקף לקחת את השילוב החצי קטלני בטענה שבמשקל שלי זה קטסטרופה מוחלטת, ובכלל - הכדורים האלו סותרים אחד את הפעולה של השני.
3 וכבר הייתי בריאה. עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד שנשאר, התקשרתי למפקדת שלי ואמרתי לה שאני לוקחת יומיים חופש על חשבון הרגילה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים