מצוין! 269519
מאמר מרתק, בנושא שבו יצא לי להרהר לא מעט בתקופה האחרונה (אני גם מעין מוזיקאי בעצמי), ולמרות שאני מסכים עם הרבה מהדברים שהעלית כאן, קשה לי לגמרי להסכים עם המסקנה הסופית שלך.

קודם כל, אין ספק שלהופעה שמבוצעת טוב באקוסטיקה מתאימה יש אפקט חזק בהרבה על המאזין מאשר מוזיקה שנשמעת בתקליט. הסיבות לכך הן בעיקר טכניות - אקוסטיות וביולוגיות, כפי שהסברת יפה במאמר, אבל יש גם סיבה פסיכולוגית לעניין לדעתי: המופע החי, בגלל התנאים בו הוא מתרחש (הקהל פונה כולו אל הבמה, שמודגשת גם ברמה האקוסטית וגם ברמה הויזואלית) יוצר מצב בו תשומת הלב של הקהל מכוונת באופן מקסימלי אל האמן, והוא מצליח לספוג הרבה יותר ממה שהאמן מנסה להעביר. מוזיקה מוקלטת לרוב מושמעת בתנאים הרבה פחות סטריליים מבחינת תשמות הלב של המאזין, והמאזין לרוב לא מצליח לקלוט כמות פרטים כ"כ גדולה בשמיעה ראשונה.

ברם, לדעתי הייתרון הזה של ההופעה החיה הוא דווקא החיסרון הגדול ביותר שלה - הוא גורם לכך שקהל בסופו של דבר לא מצליח לקלוט כמות גדולה מאד של פרטים בהתפתחות המוזיקלית שלרוב נקלטים רק לאחר כמה שמיעות בהקלטה, ולעיתים מפספס לחלוטין את ההגיון הפנימי של המוזיקה ונתפס רק למאפיינים החיצוניים. יצירות רבות מהמוזיקה הקלאסית של המאה ה20, לדוגמא, הובנו טוב ע"י הקהל רק כאשר הוא הצליח להאזין להם פעמים רבות לאחר מכן בהקלטות - אי אפשר היה להבין את העומק של המוזיקה רק משמיעה אחת, והאסתטיקה החיצונית לעיתים מרתיעה את מי שמאזין לה בפעם הראשונה.

במוזיקה הקלה החשיבות של מוזיקה מוקלטת אפילו יותר גדולה לטעמי. נכון, להופעות החיות היתה חשיבות, אבל הצורך להסתמך על הגברה חדשה בכל אולם גרמו לכך שהמוזיקה הקלה, המבוססת על כלים חשמליים, עדיין לא הגיעה לרמת הניואנסים בדינמיקה שקיימת במוזיקה קלאסית (שם מנצח יכול להבליט כלים שונים באופן חופשי יחסית). כמובן שעם התפתחות האפקטים המשוכללים יותר לגיטרה והסינטיסייזרים החדשים הגיעה גם שליטה גדולה יותר של הלהקה על הדינמיקה והצליל שמופק, אך עדיין יש צורך בהתפשרות על ניואנסים, שרק באולפן אפשר להבליט אותם.

חשוב לשים לב גם שהמוזיקה הקלה היא באופן כמעט מוחלט מוזיקה שהגיעה למיצוי באלבומים. נכון, יש הופעות של להקות מסוימות שנודעו יותר מהאחרות, אך רוב הקנון של הז'אנר מגיע דווקא ממוזיקה שהוקלטה באולפן, בתנאים סטריליים לחלוטין עם הקפדה מוחלטת על פרטים. בסופו של דבר, אני חושב שכאן נמצאת דווקא הגדולה של המוזיקה הזאת: המלחינים הקלאסיים הגדולים חלמו כנראה כל חייהם על מצב בו יוכלו לתעד את הרעיונות שלהם באופן מוחשי וקבוע, והתווים היו רק כלי עזר שהעביר הרבה מהוראות הביצוע באופן מופשט ולא מדויק - עד היום יש וויכוחים בין מנצחים על המשמעות המדויקת של מונחים כמו "פורטה" (לנגן חזק) או "אלגרו" (לנגן מהר), ומאד קשה לדעת בדיוק למה המלחין התכוון. יש לי גם הרגשה שאם מלחינים קלאסיים היו יודעים שכל תו שנכתב לכלי כלשהו הולך להישמע באופן הברור ביותר, לא היה להם את הצורך לכתוב לתזמורות גדולות כ"כ, ורוב המוזיקה היתה נכתבת להרכבים קטנים יותר שהיו מעבירים את הרעיונות המוזיקליים באופן חד ומדויק הרבה יותר מאשר תזמורת סימפונית גדולה.

אני רוצה גם להתייחס לסיום לדוגמא שנתת, על לד זפלין. ראיתי כמה הופעות של ההרכב המדובר, ולמרות שאני חושב שבהופעות האלו אפשר לראות כמה שלהרכב היתה דינמיקה מיוחדת ויכולת טכנית מאד גבוהה, אני לא ממש מוצא הצדקה מוזיקלית לסולואים הבלוזיים שג'ימי פייג' מאלתר לאורך 20 דקות, והלהקה נשמעת לי הרבה יותר טובה ומדויקת באלבומי האולפן. אני חושב שדווקא הפומפוזיות המיותרת של ההופעה החיה במקרה הזה באה לשרת בעיקר צורך תדמיתי ואווירתי, ולא ממש צורך מוזיקלי כלשהו. היו דווקא להקות אחרות שביצעו ניסויים מעניינים יותר ביצירת מוזיקה בהופעה, כמו קינג קרימזון של שנות ה70, אבל בסופו של דבר כשמאזינים להקלטות האלו (וגם להקלטות של רוב ההופעות של הרכבים מהמוזיקה הקלה) מקבלים לרוב משהו באיכות בינונית שמתאים יותר לאספנים ומעריצים מאשר למאזינים רגילים שרק רוצים לחוות את המוזיקה באופן אופטימלי. נכון, הרבה פעמים קורים דברים מוזיקלים נהדרים בהופעות שאי אפשר להעביר לתקליט, אבל את העיקר המוזיקלי אפשר בהחלט להעביר, והרכב שלא מצליח לעשות את ההעברה הזאת נכשל בעיני.

לסיום, אני רוצה רק להוסיף שבתחום הג'אז בהחלט קיימת התייחסות הרבה יותר רצינית למושג ההופעות מאשר במוזיקה הקלה, כיוון שבז'אנר הזה חלק גדול מהמוזיקה מבוסס על אילתור. אני באופן אישי תמיד העדפתי לשמוע את הג'אז שלי כתוב, מאורגן ומבוצע באופן מושלם (כמו אצל צ'יק קוריאה, נניח), כך שמעולם לא הסכמתי לחלוטין עם הגישה הזאת, אבל במקרה הזה באמת יש לה הצדקה מסוימת. במקרה של המוזיקה הקלאסית והמוזיקה הקלה, אני בהחלט לא בטוח.

אייל.
מצוין! 269554
באיזו הקלטה צ'יק קוריאה עושה ג'אז "כתוב, מאורגן ומבוצע באופן מושלם"?
מצוין! 269589
the leprechaun, לדוגמא. אלבום שרובו הגדול כתוב כמעט לחלוטין, למעט כמה סולואים קטנים שמסתובבים מדי פעם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים