בתשובה לרועי, 05/07/01 16:01
מי שותה מה? 27345
דורון יערי • בתשובה לרועי יום ה', 5/7/2001, 16:45
אני חושב שהקולה היא נקודת ההסכמה שלנו.
1. המדינה צריכה לדאוג שכל אחד יוכל לשתות מים ולא ימות בצמא.
2. השיטה הכלכלית צריכה להיות כזו שמי שמתאמץ באמת יוכל בסופו של דבר לשתות קולה.

את 1 אנחנו חייבים לקבל כי אחרת המבנה החברתי יתמוטט. אין שום משטרה או צבא שיכולים לעצור ציבור שאין לו מה להפסיד, ואם אנשים יהיו על סף מוות בצמא הם יצליחו להשיג תיה גם אם זה יהיה הדם של אלו ששותים שמפניה.

בעיקרון, מי שרוצה קולה, שילך לעבוד בשבילה אבל המדינה חייב תשמלור על חוקי משחק שבהם מי שעובד, באמת יוכל לשתות קולה בסופו של דבר. אם המאמץ לא יתן לו אפשרות לשתות יותר ממים הוא בשלב מסויים יתיאש, יפסיק להתאמץ וההפסד הוא של כולם.
מי שותה מה? 27360
רועי • בתשובה לדורון יערי יום ה', 5/7/2001, 17:47
ואו עוד רגע הסכמה!

אני חושב שזו הידיעה החדשותית אם הכי הרבה תגובות עליה. (לא בדקתי).
לענינינו.

1. הרגת את הסוס..:)

2. אני בהחלט חושב שכשם שעל האזרח לדאוג למדינה שלו על המדינה להחזיר דאגה לאזרח ולעזור לו כאשר הוא צריך עזרה.
על מנת להגיע למצב שבו אתה צריך עזרה, אתה צריך קודם לנסות להסתדר לבד ורק אז אם לא הצלחת לבקש עזרה מהמדינה.

עכשיו במצב שבו אתה נאלץ לבקש עזרה מהמדינה (ואין סיבה שתתחנן לעזרה כי חלק מתפקידי המדינה זה לעזור לזה שלא יכול לעזור לעצמו.)
המדינה צריכה לתת לך פיתרון זמני לעמידה על הרגלים על מנת ששוב תוכל להסתדר ללא עזרה מרובה שלה, ובכך תאפשר לה לעזור לאחרים.

השאלה שבאמת נשאלת איפה הגבולות של המדינה בעזרה(מה המדינה נותנת באמת וכמה)
ומצד שני מתי נוצרת לך הזכות לבקש את עזרת המדינה?

לטעמי הגבול הוא אינו קו אדום אולם המדינה אמורה לתת לך מינימום על מנת שתצליח מכסימום.
אני טיפה אפרט.
מה שתקבל מהמדינה מתחלק בצורה הזו, אם אתה זקוק ל10 שקלים כדי לעמוד על הרגלים שנית אולם עם מאמץ יותר גדול תוכל להסתדר עם 6 שקלים, המדינה צריכה לתת לך 7 שקלים, על מנת שלו תמות ממאמץ מצד אחד, (כאשר הסיבה כי המדינה היא שלך כמו שאתה שלה ויש לך זכות קיום במדינה שתרמת לה) אולם אין סיבה שהמדינה תיתן לך את כל ה10 כאשר אתה תוכל ללמוד לאחר מכן כי המדינה יכולה לתת אחרי ה10 שלא הסתדרת איתם (בגלל עצלנות וכדומה) עוד 10 שקלים.

מתי יש לך זכות?
הזכות מגיע משני טעמים, כל עוד לא היתה לך אפשרות לדאוג למדינה (בגלל גיל ואו נכות כל שהיא) הזכות היא זכות קיימת ועל המדינה לדאוג לך באופן מלא. מהרגע שבו אתה כבר נותן למדינה או יכול לתת למדינה המדינה תחזיר לך רק אם תמשיך לנסות או תרצה לתרום שוב למדינה.
אדם שלא רוצה מסיבותיו לתרום למדינה אין שום סיבה שהמדינה תתרום לו.

ובנוגע לפיסקה הסוגרת שלך.
קולה היא לא דבר מחייב שכל מי שעובד יוכל לשתות. תמיד יש דברים עולים יותר ויש דברים שפחות המדינה לא צריכה ואו יכולה להתחייב כי כל מי שיעבוד 10 שנים יקנה מרצדס. אבל המדינה לא מונעת מאיש לשאוף למרצדס.

רועי
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות