קרב מאסף - סיבוב ראשון 276453
רק אמש הבחנתי במאמר היפהפה הזה - מברוק שכ"ג!

כזכור לזקני האייל, הזדמן לי כבר להגן על אמונתי בקיומו של רצון חופשי על פני עשרות (מאות?) תגובות. הטיעונים החותכים שהוצגו במאמר טחנו לאבק רבים מטיעוניי בזכות הרצון החופשי. למען האמת, כמעט ישבתי לכתוב כאן תגובה קצרה המצהירה ש-שכ"ג צודק ולא יתכן רצון חופשי.

לאחר מחשבה נוספת, החלטתי בכ"ז לנסות כיוון מחשבה משומש מעט ולראות איך כבודו השוטה מפריך גם אותו. ובכן:

א. נניח שבמציאות המוכרת לנו אין מקום לרצון חופשי. כל אירוע במציאות המוכרת לנו הוא תולדה של אחד משני תהליכים:
1. תהליך דטרמיניסטי - האירוע נובע סיבתית מן האירועים שקדמו לו.
2. תהליך אקראי - האירוע מתרחש בהסתברות מסוימת, בלי קשר לאירועים שקדמו לו.

לא התאמצתי להגדיר בצורה מדויקת את שתי האפשרויות הללו. כל הגדרה אחרת, ובפרט ההגדרות המופיעות במאמר, מקובלת עלי.
הנחה א' בסה"כ אומרת - נניח ש-שכ"ג צודק כי אין לי מושג איך להפריך את טיעוניו.

ב. בנוסף נניח שאמנם קיימת מציאות אוביקטיבית אחת בה כולנו חיים. זאת כדי לחסוך ויכוח בסוגיות שאינן הכרחיות לדיון על היתכנות קיומו של רצון חופשי.

ג. לבסוף נניח שכל המידע החושי המגיע אלינו מקורו במציאות האוביקטיבית שאת קיומה הנחנו זה עתה. במילים אחרות, נתעלם מקיומן של אשליות אופטיות, כאבי פנטום, חלומות בהקיץ וכל התחושות האחרות שאין להן אחיזה במציאות. הנחה ג' לא ממש הכרחית, אבל היא עשויה לפשט טיפה את הדיון.

ד. עתה ניזכר בעובדה מעניינת לגבי אופי המידע החושי שאנו אוספים על המציאות. אנחנו *חשים* בערך מה קורה *בהווה*, *זוכרים* בערך מה קרה *בעבר* ו*מעריכים* בערך מה יקרה *בעתיד*. יכולתנו להעריך מה יקרה בעתיד מבוססת בלעדית על ידיעותינו על העבר וההווה. אנו *רואים* איך אירוע II מתרחש תמיד אחרי אירוע I ו*מניחים* שאירוע II הוא תוצאה של אירוע I. עתה כשאנו חשים שמתרחש אירוע I, אנו מצפים להתרחשותו של אירוע II. זו הנחת הסיבתיות (או לפחות דרכי המסורבלת להציג אותה).

ה. אם נוכל לחוש מה יקרה בעתיד, נדע אם המציאות היא באמת סיבתית או לא. כרגע אנחנו לא מסוגלים לחוש זאת, לכן לא ניתן להוכיח או להפריך את הנחת הסיבתיות. זו הנחה שימושית למדי התואמת היטב את המידע הנקלט ע"י חושינו. לכן משתלם מבחינה אבולוציונית ליצור חי בעל יכולת חשיבה להניח שהמציאות היא סיבתית. יכול להיות שהנחת הסיבתיות מוטבעת בתודעתנו כתכונה מולדת, ממש כמו הרגישות לאשליות האופטיות השונות שנזכרו בדיון מעלי. זה עדיין לא אומר שהמציאות היא סיבתית.

ו. אם מוותרים על הנחת הסיבתיות, אני יכול לחזור לטיעון המשומש שכבר העלתי באייל. נחליף את הנחת הסיבתיות בהנחה הבאה: לכל תוצאה יש סיבה אחת, אך לכל סיבה עשויה להיות יותר מתוצאה אחת.

ז. תחת הנחה ו', צופה אנושי עדיין *רואה* איך אירוע II מתרחש תמיד אחרי אירוע I. המציאות נראית בדיוק אותו דבר, אבל עכשיו היא באה עם "הכנה לרצון חופשי". מערכות פיסיקליות פשוטות (כיסא למשל) לא משתמשות ביכולת זו וממשיכות להפגין התנהגות סיבתית, אותה יכול הצופה האנושי לתאר באמצעות חוקי טבע. מערכות פיסיקליות מורכבות יותר (מוח אנושי חי למשל) משתמשות פה ושם ביכולת הזו - ולכן מסוגלות להפגין מידה מסוימת של רצון חופשי.

ח. אין לי מושג מה רמת התודעה המזערית הנחוצה כדי שיצור חי יוכל להפגין רצון חופשי. אני מניח שיצור חי חייב תחילה להפגין *רצון*, כדי שממשיך-דרכו המפותח יותר במעלה הסולם האבולוציוני יוכל להפגין רצון חופשי.

לטובת הקוראים שנרדמו בדרך לכאן, נעיר שבכלל לא טרחתי לנסות לעמוד על התהליך הפיזיקלי המסוים שמאפשר התגלות של רצון חופשי בתודעתם של יצורים חיים מפותחים דיו. ע"פ הנחה א', לא קיים תהליך פיזיקלי כזה. חוקי הפיזיקה נוסחו תחת הנחת הסיבתיות ‏1, על-סמך תצפיות אנושיות על מציאות *שנראית* סיבתית. לכן אין בכוחם של חוקי הפיזיקה לחזות התנהגות בלתי-סיבתית, גם אם (ראה סעיף ה') אין ביכולתנו לשלול את היתכנותה.

ט. אפשר לתמצת את כל תגובתי הארוכה לשני טיעונים:
1. שכ"ג כנראה צודק - אם המציאות סיבתית, רצון חופשי הוא בלתי אפשרי.
2. המציאות יכולה להיראות לנו סיבתית גם אם היא לא סיבתית. במציאות לא סיבתית, המתנהגת כמתואר בהנחה ו', רצון חופשי הוא אפשרי.

______
1 אני מתעלם במכוון מבעיות הסיבתיות במכניקת הקוונטים (פרדוקס EPR וכו'), כדי לפשט טיפה את הדיון.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276493
נדמה לי שאתה עונה לטיעון הפיזיקליסטי נגד רצון חופשי, אבל לא לטיעון הלוגי של השוטה. לא שזה פשע, כמובן, ואף לא חסר עניין - אני רק רוצה להבהיר.

עכשיו אני אציע פרשנות להצעה שלך, ותאמר לי אם קלעתי לדעתך. התיאוריה הפיזיקלית הדומיננטית היום כבר מכירה בכך שלמצב פיזיקלי נתון יש הרבה תוצאות אפשריות (קוונטים וזה). מי שמציע בשלב הזה לתלות על כך את הרצון החופשי נתקל מייד בתגובה "יופי, אז יש לנו רצון חופשי כמו לנייטרון". אבל אפשר להציע משהו קצת יותר רציני: ה"החופש" הפיזיקלי הזה (במובן הטכני של דרגות חופש, של אי-הכרחיות) כשלעצמו אינו מהווה רצון חופשי; לנייטרון אין רצון, והוא באמת מתנהג בצורה אקראית. אבל הנפש הלא-פיזיקלית יודעת *לנצל* את החופש הפיזיקלי, והיא גורמת לאחת התוצאות דווקא לקרות, ולא לאחרות. אז אנחנו צריכים להניח עדיין נפש לא-פיזיקלית, ותהליך לא-פיזיקלי של בחירה, אבל עכשיו יש לנו דרך ליישב אותם עם הפיזיקה המוכרת.

האם זה מה שאתה מציע?

להצעה כזו, אני רוצה להציע את ההתנגדות הבאה: התיאוריה הפיזיקלית הדומיננטית אמנם מכירה בהרבה תוצאות אפשריות למצב נתון, אבל היא קובעת חוקיות סטטיסטית‏1. ועכשיו נשאלת השאלה - האם הרצון החופשי, כשהוא משתמש לצרכיו באי-ודאות הקוונטית וקובע לאן היא תקרוס, מציית לחוקיות הסטטיסטית הזו, או לא.

אם אתה חושב שכן, אז זה קצת מוזר - הרצון החופשי שלנו צריך לנהל איכשהו פנקסנות של בחירותיו עד כה, ולאזן אותן כדי לא לשבור את הסטטיסטיקה יותר מדי. אבחנה מעניינת אחת בקשר לכך היא שאז יש לנו רצון חופשי נקודתי, אבל לאורך זמן הרצון שלנו פחות חופשי... אבל מה שיותר בעייתי כאן, בעיני, זה שלפחות האינטואיציה שלנו על הרצון החופשי לא מכירה תהליך פנקסנות כזה. ואם מלכתחילה שיערנו את הרצון החופשי כדי להסביר את האינטואיציה, עכשיו אנחנו צריכים להוסיף לו מערכת מסובכת מאוד, וכולה עדיין במישור הלא-פיזיקלי, וזה כבר מתחיל לא למצוא חן בעיני האינטואיציה - לפחות שלי.

אבל אתה יכול לחשוב גם שלא - שהבחירות הקוונטיות של הרצון החופשי לא מחויבות להסתברות מהתיאוריה הפיזיקלית. ואכן, הרי אין לנו תוצאות אמפיריות של תהליכים קוונטיים במוח (ממילא אנחנו לא יודעים איך הוא עובד, ומה צריך למדוד). אבל אז יוצא שהרצון החופשי בכל זאת שובר את חוקי הפיזיקה - אמנם לא נקודתית, אבל כן לאורך זמן. והרי קודם התגאנו בכך שיישבנו ביניהם.

כיוון שלישי שאתה יכול לנסות הוא לכפור בהנחה שב-‏1: לדרוש חופש פיזיקלי שאינו זה הקוונטי, והוא חופשי גם מאילוצים סטטיסטיים. הבעיה עם כיוון כזה היא זו: ההנחה הסיבתית החזקה, הדטרמיניסטית (כפי שתיארת אותה) הונחה אי-שם בתקופת הרנסאנס, והיא שימשה אותנו יפה כדי לייסד עליה את המדע כולו. בתורת הקוונטים המדע נסוג ממנה (למרות כיסי התנגדות...) בחריקת שיניים, לטובת סיבתיות חלשה יותר, התסברותית. המדע עשה זאת לנוכח תוצאות ניסויים מסוימים, שפשוט לא השאירו ברירה (בינתיים). עכשיו אתה רוצה לסגת גם מההנחה הזו - אבל לצורך מה? רק כדי להסביר אינטואיציה מסוימת ולא מאוד ברורה, שאפשר אולי גם להסביר אותה במסגרת סיבתית? זו לא נראית סיבה מספיק חזקה.

וחוץ מזה, יש גם הטיעון הלוגי של השוטה...

1 אתה לא התחייבת, כמובן, שהחופש הפיזיקלי הוא דווקא זה הקוונטי, אבל לצורך הנוחיות הבה נניח שהוא זה.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276502
תודה רבה על ההבהרות, עקבת היטב אחר קו המחשבה שהצגתי.

בשורה התחתונה, בחרתי ללכת בכיוון השלישי שהצגת. ועכשיו להסברים.

ראשית, אני באמת נמנע מהתייחסות ישירה לטיעון הלוגי של השוטה. אני עדיין לא שולט לחלוטין ברזי הדיון שהתנהל כאן מעלי, אז אני מקווה שכשאתה כותב 'הטיעון הלוגי של השוטה' אתה מתכוון לתשובתו האבולוציונית לשאלה - מדוע נדמה לנו שיש רצון חופשי.
זה טיעון מעניין המתאים היטב למי שאינו מאמין בקיומו של רצון חופשי. לי, כאדם המאמין בקיומו של רצון חופשי, הטיעון הלוגי לא רלבנטי וממילא לא מפריע. לכן אני מעדיף לשים אותו בצד ולא להתעמת איתו, בבחינת "אין לנו ילדים למלחמות מיותרות".

רשכ"ג מציג טיעונים חזקים לאי-היתכנות קיומו של רצון חופשי. טיעוניו כ"כ חזקים שאני מעדיף לחפש דרך עוקפת רשכ"ג מאשר להתעמת עמם ישירות. רק אם הגישה העקיפה תיכשל, אנסה לשוב ולהתעמת עם טיעוניו.

לעניות דעתי, ההתנגדות שהצגת לכיוון הראשון שתיארת משתמעת כבר מגוף המאמר. כפי שהיטיב לדרוש רשכ"ג, דרושה ראיה נסיונית מוצקה למדי כדי לבסס את הרצון החופשי על מאורעות קוונטיים הסתברותיים. יש להרבה אנשים מוטיבציה למצוא ראיה נסיונית כזו, או לפחות מודל פסיכו-פיזי אלגנטי שיחזה את קיומה. כיום מודל כזה לא ממש קיים, למיטב ידיעתי, לכן אני נמנע מן הכיוון הראשון.

הכיוון השני מחייב כמדומני לטעון שחלקיקים יסודיים בגוף החי (in vivo) אינם מצייתים לסטטיסטיקה שמדדנו במעבדה והסברנו באמצעות תורת הקוונטים. אני לא אוהב את הכיוון הזה, לא כפיסיקאי ולא כמאמין בקיומו של רצון חופשי.
כפיסיקאי קשה לי להאמין שאנזימים מולקולריים, מתוחכמים ומופלאים ככל שיהיו, יכולים לשנות את חתך הפעולה להתרחשות מאורעות קוונטיים שונים ברמת הקווארק.
אולי בבוא היום נוכל למדוד תהליכים קוונטיים המתרחשים במוח החי. נניח לרגע שבוצעו מדידות כאלה ונמצא שחלקיקים יסודיים במוח חי מתנהגים אחרת מחלקיקים יסודיים במוח מת. זו באמת תהיה תגלית מרעישה. אם היא תאומת, נאלץ לשכתב את המודל הסטנדרטי. אם בהמשך יתברר שבזכות כך באמת קיים רצון חופשי, רשכ"ג ייאלץ לוותר על אמונתו באי-קיומו של רצון חופשי. אבל זה פחות מפריע לי. מפריע לי שאני אאלץ לוותר על *האמונה* בקיומו של רצון חופשי ולהחליף אותה ב*ידיעה* שהוא קיים. זו לא סיבה להימנע מלשאוף למדוד מה קורה במוח ברמה הקוונטית, אך זו סיבה טובה לא להתבסס על תגלית מהפכנית היפותטית כזו.

הכיוון השלישי שתיארת הוא אמנם זה שבחרתי לנסות. הנחת הסיבתיות שימושית מאד לתיאור היקום הדומם שסביבנו, אך היא לא ניתנת להוכחה. היא אולי סותרת את הנחת קיומו של הרצון החופשי, אבל בסוגייה מטאפיסית זו היא לא רלבנטית וממילא לא מפריעה.

קו ההגנה שאני מנסה לייצב טוען לקיומן של שתי מערכות אמונות עקביות, הסותרות זו את זו, שכל אחת בנויה משני טיעונים:

מערכת 1:
א. קיימת מציאות סיבתית חד-חד-ערכית (לכל תוצאה יש סיבה ; לכל סיבה יש תוצאה). יש גם מאורעות אקראיים, אבל אין רצון חופשי.
ב. נדמה לנו שיש רצון חופשי מסיבה אבולוציונית.

מערכת 2:
א. קיימת מציאות סיבתית רב-ערכית (לכל תוצאה יש סיבה ; לכל סיבה יכולות להיות כמה תוצאות). יש גם מאורעות אקראיים. יש רצון חופשי.
ב. נדמה לנו שיש מציאות סיבתית חד-חד-ערכית מסיבה אבולוציונית.

החשש שלי הוא שרבנו שכ"ג יצליח למוטט את מערכת 2 עוד לפני שאמצא לה מוטיבציה מתאימה. לכן, כמו שרפול היה אולי אומר: "קודם נחזק את שובר הגלים. אם הוא יחזיק, נקשט אותו".
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276524
לא, "הטיעון הלוגי" הוא זה מהחלק הראשון של המאמר, זה שאומר: "תסבירו לי, בצורה לא-מעגלית, מה זה בכלל לבחור באופן חופשי".

על-פי פתיל אחר, שבו הצקתי לו על העניין הזה, נראה לי שהביקורת העיקרית שלו על מערכת 2 שלך הוא שאתה מניח רצון חופשי כמשהו אקסיומטי, "אטומי" אולי - האם אתה יכול להציע דרכים להסביר אותו, לחקור איך הוא עובד? אם לא, אז הוא הסבר טריוויאלי מדי, ולכן לא מספק, למציאות שאנו חווים. אבל יכול להיות שמה שאמרת, שאתה מעדיף להאמין שהרצון החופשי קיים מאשר לדעת את זה, כבר ינטרל את הטענה הזו מבחינתך (ויקומם את השוטה ברמה הרבה יותר בסיסית, כמובן).

אני רוצה להציע עוד התקפה, יותר קטנונית: הרצון החופשי שלך הוא לא-פיזיקלי, אבל הוא קיים יותר אצל בני-אדם מאשר אצל חיות, ונדמה לי שאתה מקבל שבני-אדם התפתחו באופן אבולוציוני. אז איפה היה הרצון החופשי לפני שהיה אדם? האם הוא שוטט כמו רוח רפאים על-פני העולם הפיזיקלי, וחיכה שזה יואיל בטובו סוף סוף לפתח לו פלטפורמה? או שמא הוא נוצר יחד עם האדם - ואז מערכת לא-פיזיקלית נוצרה מתוך מערכת פיזיקלית? שתי האפשרויות אפשריות מבחינה לוגית, אני משער, אבל שתיהן נשמעות לי מאוד מוזרות.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276528
הויכוח בסוגיית קיומו של רצון חופשי נמשך כבר אלפי שנים, לאורכן התקבעה כעניין שבאמונה הטהורה. בתקופה המודרנית הופרדה הסוגיה משאלות תאולוגיות אחרות כמו קיומם של אלוהים, השגחה כללית והשגחה פרטית. גם לאחר הפרדה מיוחלת זו, לא הושגה הכרעה בסוגיית קיומו של רצון חופשי. שופנהאואר הרי קבע עוד במאה ה-‏19 שהרצון אינו חופשי ובכ"ז אנחנו יושבים כאן ומתווכחים.
לכן ממש לא מפריע לי להמשיך להאמין שיש רצון חופשי, בידיעה שאמונה זו אינה ניתנת להוכחה או הפרכה. לכן גם לא מתחשק לי לבסס את אמונתי בקיומו על כל מיני ראיות נסיוניות שאולי יום אחד ימדדו.

הפסקה האחרונה בתגובה 276511 היא ניסיון להקדים תרופה להתקפתך. במציאות סיבתית רב-ערכית, רצון חופשי הוא *אפשרי*, גם אם הוא לא *קיים*. אלקטרונים לא משתמשים באפשרות הזו. אנזימים לא משתמשים באפשרות הזו. אמבות לא משתמשות באפשרות הזו. מוחות אנושיים כן משתמשים באפשרות הזו. איפשהוא בדרך בין אמבות לבני-אדם (אין לי מושג איפה) ממומשת האפשרות הזו. הדיאלוג הרטורי הבא מנסה להתעמת עם המוזרות שבאפשרות הזו:

שאלה: האם, בהתאם לחוקי הפיסיקה, יכול דלי נפט להפוך למקלדת שבין ידיך?
_
תשובה: כן! ניתן ליצור פלסטיק מתזקיקי נפט. ניתן ליצור מקלדת מפלסטיק ‏1.
_
שאלה: האם ניתן לצפות שאי-שם ברחבי היקום יש מקלדת שנוצרה פעם מעצמה מדלי נפט?
_
תשובה: לא! ההסתברות לכך קיימת, אך היא כה קטנה שאין לצפות שאי-שם ביקום הקטן והצעיר שלנו היא אכן התממשה. זאת, כמובן, אלא אם שואלים את דוגלאס אדאמס המנוח.
_
שאלה: האם בתהליך אבולוציוני, על-פני מיליוני דורות של ברירה טבעית, יכולים להתפתח יצורים שהופכים דליי נפט למקלדות?
_
תשובה: כן! אין לי מושג אילו לחצים אבולוציוניים יכולים לגרום לכך ‏2, אך אין מניעה פיסיקלית להיתכנות קיומו של תהליך אבולוציוני כזה.
_
שאלה: נניח ש"תמנון המקלדת" (Octopoda Tastiera) ניחן ביכולת הפנומנלית להפוך דליי נפט למקלדות. אז איפה היתה היכולת הזו לפני שהיה תמנון המקלדת? האם היא שוטטה כמו רוח רפאים על-פני העולם הפיזיקלי, וחיכתה שזה יואיל בטובו סוף סוף לפתח לה פלטפורמה? או שמא היא נוצרה יחד עם תמנון המקלדת?
_
תשובה: לפני שהתפתח תמנון המקלדת, היכולת להפוך דליי נפט למקלדות היתה *אפשרית* אך לא *קיימת*.
[סוף]

ההבדל הקטן בין הפיכת נפט למקלדות לבין רצון חופשי, היא שרצון חופשי כנראה ‏3 לא מסתדר עם חוקי הפיסיקה שפיתחנו. שאר המוזרויות אמורות להתבהר מן הדיאלוג. האם הדיאלוג עזר להבהיר את העניין?

__
1 את האלקטרוניקה ניצור מהפח שבדלי, או משהו.
2 אולי אוכלוסיית טורפים המנסים לפתות טרף עם נטיות גרפומאניות.
3 לפי הטיעונים שהעלה שכ"ג, זאת אומרת.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276579
אני אנסה להדגיש יותר מה מוזר לי בהצעה. זה לא רק שהיה פוטנציאל, ואז הוא התממש עם האדם. הפוטנציאל שאתה מדבר עליו הוא רק חוקי פיזיקה מסוימים (ריבוי תוצאות אפשריות). ההתממשות היא מערכת לא-פיזיקלית מסוימת (שמנצלת את הריבוי). אז ההתממשות הזו היא מאורע מאוד דרמטי: לפני כן היה רק עולם פיזיקלי, אחרי כן יש פתאום (או לא פתאום, זה כנראה צמח בהדרגה) עולם פיזיקלי ו"לצידו" משהו לא-פיזיקלי. המעבר הזה הוא מה שנראה לי מוזר.

אז נכון שהתפתחות החיים מתוך העולם הנטול-חיים גם היא משהו דרמטי, וסביר גם שבמידה שאנו יודעים להבין אותה, זה רק בזכות זה שנולדנו לתוכה. אבל זה לא עוזר לי להבין את המהפך הדרמטי שאתה מציע...
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276588
הדרמטיות שבמאורע היא בעיני המתבונן בלבד. אנחנו כ"כ מורגלים לחוקי הפיסיקה שהמצאנו שאיננו יכולים *לדמיין* איך מתנהג היקום אם המציאות היא אמנם לא סיבתית באופן חד-חד-ערכי.

אם הבנתי אותך נכון, מוזר לך שבעולם פיסיקלי יכולה לצוץ חוקיות לא-פיסיקלית. גם לי זה לא נשמע טוב, לכן הרחקתי לכת וטענתי שהעולם אף פעם לא היה פיסיקלי (או סיבתי באופן חח"ע, ליתר דיוק). הוא לא היה סיבתי חח"ע לפני שהתפתחו בני אדם, והוא יישאר לא סיבתי חח"ע גם אחרי שיסתיימו החיים עלי אדמות. רק *לנו* היה נוח (ומשתלם אבולוציונית) לחשוב עליו כעולם סיבתי חח"ע. ההנחה הזו עבדה יפה עד שניסינו למצוא מקום לרצון חופשי בעולם הסיבתי חח"ע הזה. גילינו שאנחנו לא מצליחים למצוא לרצון חופשי מקום בעולם הסיבתי חח"ע. לכן השוטה ויתר על הרצון החופשי, ואילו אני ויתרתי על החח"ע שבסיבתיות העולם.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 277763
נראה לי שאנחנו לא מסונכרנים על מונחים. כשאני אומר "פיזיקלי", אני כולל בזה את האפשרות של סיבתיות רב-ערכית. כמו שאמרתי (נדמה לי), אני לא חושב שהחד-ערכיות מהותית לפיזיקה, וראה תורת הקוונטים. לכן, אין לי בעיה עם סיבתיות רב-ערכית שהיתה קיימת תמיד. אבל עדיין אין רצון חופשי, לפני האדם. ואז התפתחה מערכת הרצון החופשי, שהיא - כך חשבתי שאתה משער - לא פיזיקלית בכלל, מעין "רוח רפאים". עכשיו אני חושב שאולי לא הבנתי אותך, וגם הרצון החופשי לשיטתך הוא פיזיקלי: הוא מערכת פיזיקלית שמנצלת את הרב-ערכיות שבפיזיקה. אז How do you plea, פיזיקלי או לא?
קרב מאסף - סיבוב ראשון 278003
המונח "פיזיקלי" ונגזרותיו באמת לא מוגדרים היטב לאורך הדיאלוג בינינו. במקום לשבור את השיניים על הגדרתו, הייתי רוצה פשוט להימנע משימוש בו, לפחות בשלב זה.

מעתה כשאני אומר "חוקי הטבע" אני מתכוון לחוקים שניסחו בני-אדם לצורך הסברת תצפיותיהם. כשאני אומר "מציאות" אני מתכוון למציאות כפי שהיא, גם אם אין אנשים בעולם. אי-שם בתחילת הדיון הנחנו שמציאות אחת כזו קיימת.

חוקי הטבע שלנו מנוסחים באופן סיבתי חח"ע. עד שפותחה תורת הקוונטים, לכל סיבה היתה תוצאה אחת בלבד. תורת הקוונטים הכניסה מידה מסוימת של אקראיות לחוקי הטבע, אך עדיין לא מדובר בסיבתיות רב-ערכית.

כשאני מטיל קוביה, אני יודע שיש סיכוי של 0.5 שיצא לי מספר זוגי. אני גם יודע שאין לי דרך לדעת במדויק ובוודאות מה תהיה התוצאה. אני גם יודע שהקוביה מתנהגת בהתאמה מדויקת לאיזה 2-3 משוואות תנועה שאני יודע לרשום במדויק.
אם הייתי יודע בדיוק מוחלט את תנאי ההתחלה של הטלת הקוביה, הייתי יכול לחשב בדיוק מה תוצאת הטלת הקוביה. לצורך כך הייתי נעזר בחוקי-טבע סיבתיים חח"ע. לחילופין, בלי לדעת דבר על תנאי ההתחלה של הטלת הקוביה, הייתי יכול לתת כל מיני תחזיות סטטיסטיות על תוצאות ההטלה. התחזית הסטטיסטית נותנת הסתברויות לכל מיני תוצאות אפשרויות, אך היא עדיין מניחה שהקוביה מתנהגת בהתאם לחוקי-טבע סיבתיים חח"ע.

נניח לרגע שהמציאות היא סיבתית רב-ערכית, אך אין בה יצורים בעלי חופש רצון. לצורך הדיון, בוא נניח שמגיפת שפעת עצבנית ניטרלה את יכולתם של כל היצורים החיים עלי-אדמות לרצות משהו באופן חופשי. במצב משוער זה, חוקי הטבע הסיבתיים חח"ע שלנו נותנים תחזית מצוינת לגבי מצבם העתידי של כל החלקיקים ביקום. כלומר, למרות שהמציאות היא סיבתית רב-ערכית, די בחוקי-טבע סיבתיים חח"ע כדי לתאר אותה היטב.
צופה בעל ידע מוגבל על המצב הנוכחי של היקום, יכול להסתפק בתחזית סטטיסטית על מצבו העתידי של היקום. עם זאת, גם הצופה הזה נעזר בחוקי-טבע המניחים שלכל סיבה יש תוצאה אחת בלבד. מכיוון שלחלקיק בודד ביקום אין תודעה ‏1, אין לו יכולת להתנהג בצורה שאינה סיבתית חח"ע, גם אם המציאות בה הוא קיים היא סיבתית רב-ערכית.
בפרט, אם אחת מתכונותיו של החלקיק נקבעת באופן אקראי לחלוטין, נוכל לומר אולי שזו "תוצאה שאין לה סיבה" אך לא נידרש לומר שזו "אחת מתוצאותיה האפשרויות של סיבה אחת". במילים אחרות, מסקנות תורת הקוונטים אילצו אותנו לנסח חוקי-טבע שבהם יש תוצאות שאין להן סיבה, אך עדיין לא אילצו אותנו לנסח חוקי-טבע המניחים סיבתיות רב-ערכית.

נראה לי ששנויה בינינו מחלוקת על הטענה האחרונה שהצגתי. למען האמת, הטענה הזו כבר נראית לי מפוקפקת קמעה, כך שיתכן שבהמשך הדיון אחזור בי ממנה. אבל דיה לצרה בשעתה.

1 מדגדג לי לצטט כאן שיר יפהפה של פרננדו פסואה העוסק בסוגיה זו ממש. אני פשוט לא רוצה לפגוע בזכויות היוצרים של המשורר ומתרגמיו.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 278032
צר לי, אני צריך ישר להציק על מה שאתה חושש ממנו: מה ההבדל מבחינתך בין סיבתיות רב-ערכית למה שקורה בתורת הקוונטים? איך שאני הבנתי, יש סיבתיות רב-ערכית אם ורק אם ממצב נתון של מערכת פיזיקלית, היא יכולה להתפתח בכמה כיוונים - וזה מה שיש גם בתורת הקוונטים. עכשיו אני מתחיל לחשוש שאתה מתייחס כאן להבחנה בין סיבתיות לבין סדירות-גרידא, מהפתיל עם עומר... האמנם?

דבר שני שאני לא מבין, ואולי היה מוטב להתחיל ממנו את הדיון, הוא - מה אתה בעצם מנסה להסביר, מה הבעיה שאתה רוצה לפתור? הדילמה שאתה מציג היא: חשבנו שהעולם הוא סיבתי חח"ע, נדמה לנו שיש לנו רצון חופשי שהוא לא סיבתי חח"ע, מה עושים? ולי נדמה שזו בעצם לא הדילמה הנכונה. כי נניח שאני מתווכח אם מישהו שטוען שיש לו רצון חופשי. ואז הוא אומר לי - לא יכול להיות שזה הכל פיזיקה, כי אני מרגיש שיכולתי לבחור אחרת. ואז אני אומר לו - זה לא סותר, הנה גם בפיזיקה של ימינו מתברר שדברים יכולים לקרות אחרת. מה הוא יגיד? אתה משער שהוא יגיד: אבל בפיזיקה של ימינו זה אקראי, ואני מרגיש שהבחירה שלי לא היתה אקראית. לכן אתה מנסה לפתור זאת באמצעות פיזיקה לא חח"ע ולא אקראית. אבל לדעתי זה לא מה שהוא יגיד, או לפחות לא מה שהוא צריך להגיד. אם דווקא את זה הוא יגיד, אני פשוט אסביר לו שאנחנו לא באמת יודעים שהארועים הקוונטיים הם באמת אקראיים, אולי ביסודו של דבר הם דטרמיניסטיים, אם יש אפשרות שלישית אולי הם האפשרות השלישית. אני לא חושב שהוא יהיה מרוצה עדיין.

הנה מה שבעל הרצון החופשי צריך להגיד, לדעתי (והאקזמפלר שלנו - ניצה - אכן אומרת, בערך): "מה שאני מרגיש ושמפריע לי לקבל את האפשרות שהבחירה שלי היא תופעה פיזיקלית, זה ש*באמת* שקלתי את הכיף שבשוקולד מול הדיאטה, או את הנוחות שבהמשך הישיבה באוטובוס מול הטוב המוסרי שבלקום בפני הקשיש. אני לא מקבל שהכל בעצם היה רק זרמים חשמליים ויונים שהתפרקו לכאן או לכאן." הבעיה עם הפיזיקה, אם אני צודק, היא לא החח"ע, אלא זה שהיא עושה רדוקציה של כל דבר לדברים קטנים וטפשיים. אם הצלחת לשכנע מישהו שכל האמונות והרצונות והרגשות והפחדים שלנו הם רק זרמים ויונים - נדמה לי שלא תהיה לו התנגדות לחשוב שגם ההחלטות שלו הן מסוג זה (ואולי אתה דווקא דוגמא נגדית?). ואם כך, אז ממילא מסתבר שהוא לא מכיר כל כך טוב את מהותן האמיתית, אז מצידו שתהיינה כבר דטרמיניסטיות חח"ע. האם למישהו כזה (מתחילת הפסקה - כזה שלא השתכנע) הסיבתיות הרב-ערכית שלך עוזרת?
קרב מאסף - סיבוב ראשון 278060
"*באמת* שקלתי את הכיף שבשוקולד מול הדיאטה" – אנחנו מערבים סוגי שיח שונים. אני מדבר על חויה; אתה על ההתגלות הפיסיקלית שלה.
אם נצמצם את השיח כשיטתך: רצון חפשי לאדם (כלשהו) אם"ם רצון חפשי לכל חלקיק אלמנטרי (John Conway; ובדומה טענות שכ"ג ורצון חפשי לתכנת שח, ולאבן נופלת, http://weblog.fortnow.com/2005/01/does-chess-program...)
לא לזה מתכוונת מטבע הלשון רצון חפשי
קרב מאסף - סיבוב ראשון 278086
לא הבנתי מה אתה חושב שהוא שיטתי, ולמה.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 278090
סליחה, לאו דוקא שיטתך
אלא השיטה שעושה רדוקציה של כל דבר לדברים קטנים וטפשיים ושבאמצו אותה מסתבר למשתכנע שהוא לא מכיר כל כך טוב את מהותן האמיתית של האמונות והרצונות והרגשות והפחדים שלנו, אז מצידו שתהיינה גם ההחלטות שלו דטרמיניסטיות חח"ע.
גם(?) לדעתי סיבתיות רב-ערכית אינה מהוה סיבה להשתכנע או לא בנ"ל
קרב מאסף - סיבוב ראשון 278063
אתייחס לדבריך מהסוף להתחלה. קודם הבדלנו בין עצם *קיומו* של רצון חופשי, לבין *היתכנות* קיומו של רצון חופשי. זאת במטרה להבהיר שהדיון עוסק בשאלת ההיתכנות ולא בשאלת הקיום. עתה כדאי להבדיל בין קיומו של רצון חופשי, לבין קיומה של *תחושת קיומו* של רצון חופשי. תחושת חופש הבחירה קיימת בי וכנראה גם בתודעה של כולנו. ניצה היטיבה לתאר את התחושה הזו, שכ"ג היטיב להסביר מדוע תחושה כזו לא נופתה באופן אבולוציוני. אז התחושה כנראה קיימת, אך אינה מעידה כהוא זה על כך שהיכולת לבחור באופן חופשי אמנם קיימת. מבחינה זו, לתחושת קיומו של רצון חופשי אפשר באותה מידה לקרוא אשליית קיומו של רצון חופשי. האשלייה הזו היא כנראה המוטיבציה לדיון הזה, אך לא בה אני עוסק.

הבעיה שאני מנסה לפתור היא ישוב הסתירה בין טענתו של שכ"ג כי רצון חופשי הוא בלתי אפשרי, לבין אמונתי בקיומו של רצון חופשי. כדי להאמין בקיומו של רצון חופשי, עלי להוכיח שהוא יתכן. מכאן השם הבומבסטי 'קרב מאסף' בכותרת.

לגבי הנקודה הראשונה בתגובתך, קיוויתי שעד שאגיע אליה במורד התגובה הזו כבר תהיה לי תשובה מניחה את הדעת. אין לי תשובה כזו, לכן אנסה למכור לך את הלוקש הבא, המורכב משלושה חלקים:
1. מה שקורה בתורת הקוונטים יכול לחיות כמאורע אקראי בתוך מציאות סיבתית חח"ע.
2. מה שקורה בתורת הקוונטים יכול לחיות כמאורע דטרמיניסטי, המוסבר ע"י משתנים חבויים, בתוך מציאות סיבתית חח"ע. זאת בהנחה שקיים מודל של משתנים חבויים המסוגל להחזיק מים, אני פשוט לא מצוי בכך מספיק.
3. כל מה שחי טוב במציאות סיבתית חח"ע, חי טוב גם במציאות סיבתית רב-ערכית. בפרט אם תלחץ אותי אל הקיר, אסכים להשאיל את היכולות הטמונות במציאות סיבתית רב-ערכית - קרי, היכולת להתפתח בכמה כיוונים ממצב נתון של מערכת פיזיקלית - גם לטובת תורת הקוונטים.

בכל אופן נדמה לי שתורת הקוונטים עדיין אינה מחייבת קפיצה מסיבתיות חח"ע לסיבתיות רב"ע. אם תתקן אותי בנקודה הזו לא אקפוץ מהגג.
באשר לפתיל המעניין של עומר, אני עוקב אחריו בהנאה ומאמין שהפנמתי את ההבדל בין סיבתיות לבין סדירות-גרידא. איני מתייחס (באופן מודע לפחות) לטיעונים שהועלו שם.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 278120
אני לא מבין את אפשרות 1 שלך (כשאנחנו לא תחת מודל דטרמיניסטי לקוונטים, ובמסגרת יקום אחד). החח"ע דורשת שרק תוצאה אחת תהיה אפשרית, לא? גם אני חושב שתורת הקוונטים לא מחייבת נטישת החח"ע - אבל זה רק אם יש דטרמיניזם של משתנים חבויים (או ריבוי עולמות לזניו השונים).

אבל אם אתה משאיל את הסיבתיות הרב-ערכית לטובת הקוונטים, אז יופי - אני מעניק לך בשמחה סיבתיות רב-ערכית. עכשיו, מה אתה עושה איתה?

ונחזור לעניין שמסתבר שהוא יותר מעניין. אתה רוצה להראות שרצון חופשי ייתכן בתוך הפיזיקה, נכון? הייתי רוצה להציע לך כיוון אחר להראות זאת. אבל קודם כל - מהי בדיוק הטענה שהוא לא ייתכן, שכנגדה אתה פועל? זו הרי לא הטענה שהשוטה פירט במאמר, אלא טענה כלשהי מן הפיזיקליזם. אם זו הטענה "בפיזיקה הכל חח"ע, ולפי רצון חופשי יכולתי לבחור אחרת, לכן אין רצון חופשי" - כאמור, אני לא חושב שזו טענה תקפה, כי בפיזיקה לא הכל חח"ע. אז אולי הטענה היותר חזקה: "בפיזיקה הכל חח"ע או אקראי, ולפי רצון חופשי יכולתי לבחור אחרת ובחירתי לא היתה אקראית".

תוך כדי כתיבת ההצעה שלי, גיליתי שהיא בעצם זו שלך, רק יותר מפורטת. יכול להיות שהתכוונת מלכתחילה לדבר כזה; לי היה בראש שאתה מתכוון למשהו אחר לגמרי.

הנה מה אני מציע: הטענה "בפיזיקה הכל חח"ע או אקראי" לא כתובה בתורה, ולא נובעת מהידע הפיזיקלי הנוכחי שלנו. היא נכונה לכל מה שאנחנו מכירים בפיזיקה, אבל הפיזיקה לא חקרה עדיין את הרצון. סיבה אחת חזקה לחשוב שהיא נכונה לכל הפיזיקה (גם הלא-ידועה), זה שהיא נכונה לכל פיזיקת המיקרו שאנחנו מכירים, ויש לנו רושם סביר שהמודלים שלנו למיקרו (החלקיקים היסודיים והכוחות ביניהם) מכסים כמעט את כל מה שיש בסדר הגודל שלהם; העבודה שנעשית בפיזיקה היסודית באה אולי להסביר איך עובדת הרמה הזו, כלומר באה לתאר את הרמה העוד יותר קטנה (ולסתום כמה חורים). כלומר, בעוד שבמאקרו הפיזיקה לא מכירה עדיין הכל, ברמה נמוכה מספיק היא כן מכירה הכל. מכאן, כל מה שיכול להיות במאקרו (מוכר או לא מוכר לפיזיקה) ניתן לרדוקציה למה שאנחנו מכירים במיקרו - זוהי אולי דרך לנסח את האמונה הפיזיקליסטית. לכן, אם כל מה שיש במיקרו הוא חח"ע או אקראי, אז זה כל מה שיש בכלל. זה המקום להעיר, אגב, שאינטואיטיבית אני תופס את הרצון החופשי, אם יש כזה, כתופעת מאקרו (אני יכול לנסות להגן על זה אם צריך).

אבל אם כך, אז אפשר גם לטעון: "בפיזיקה של החלקיקים היסודיים שום דבר לא כחול, לכן לא ייתכן שיש דברים כחולים". הטענה הזו נופלת כי כחול הוא תכונת-מאקרו, תכונה של אוספים גדולים מספיק של חלקיקים לא-כחולים. במעבר בין הרמות יכולים לצוץ דברים חדשים.

המכניקה הסטטיסטית מראה לנו איך אפשר (ואף הכרח) לקבל במקרו התנהגות דטרמיניסטית דה-פקטו מתוך התנהגות אקראית במיקרו. תורת הכאוס מראה לנו איך אפשר לקבל התנהגות אקראית דה-פקטו במאקרו מתוך התנהגות דטרמיניסטית במיקרו (ואנו רואים את זה במזג האוויר). התכונות של דטרמיניזם ואקראיות לא נשמרות במעבר בין סדרי גודל, או שהן נשמרות רק כאיזו אנקדוטה חסרת משמעות מעשית. לכן, צריך להיזהר עם הטענה כאילו אם במיקרו יש רק דטרמיניזם ואקראיות, אז גם במקרו יש רק דטרמיניזם ואקראיות; אולי במעבר צומחת אפשרות שלישית?
קרב מאסף - סיבוב ראשון 278126
"להראות שרצון חופשי ייתכן בתוך הפיזיקה"

שאלה (לא כ"כ תמימה) - האם יש פיזיקה טהורה, חסרת גופניות?
קרב מאסף - סיבוב ראשון 278205
מצטער, לא מבין את השאלה.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 278240
התכוונתי לשאול אם יש פיזיקה טהורה כמו נניח תבונה טהורה, משהו שמנותק מהמימד הגופני. כך שמשפט כמו "להראות שרצון חופשי ייתכן בתוך הפיזיקה" מניח קדימות של הפיזיקה על הגוף בעוד שהשאלה שלי היא אם זה לא הפוך. זה התקשר אצלי לעקרון האנטרופי בתגובה 250409
קרב מאסף - סיבוב ראשון 278526
אבל הרי הפתיל הזה הוא במסגרת השאלה האם הרצון החופשי הוא חלק מהגוף - ולכן אינך יכול להניח שהוא כזה.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 278540
בילבלתני, אבל אולי אין טעם לפתח את הנקודה הזו עתה.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 278149
אני לא בטוח שהצלחת לעקוב אחרי מה שכתבתי, אבל אתה ללא ספק מבטא את מה שהתכוונתי לכתוב טוב יותר ממני. מ"הנה מה אני מציע" והלאה, הצגת בשפה ברורה ונעימה פחות או יותר את מה שניסיתי לומר בשבוע האחרון. אין לי מה להוסיף על כך כרגע.

אני עדיין מעדיף לא להשתמש במונח "פיזיקלי", כי לי עצמי לא ברור אם הוא קרוב יותר למונח "חוקי הטבע" או למונח "מציאות". לכן אני פוסח על הפסקה השלישית בתגובתך ומסתפק בהתייחסות לפסקה הראשונה.
אני לא בטוח, אבל נראה לי שמאורע אקראי אפשר לתאר כמאורע שאין לו סיבה. אם כן, את המשפט:
'לכל תוצאה יש סיבה אחת ; לכל סיבה יש תוצאה אחת'
נוכל להחליף במשפט:
'לכל תוצאה יש סיבה אחת לכל היותר ; לכל סיבה יש תוצאה אחת'
המשפט החדש מרחיב את החוקיות הסיבתית חח"ע כך שתכיר בקיומם של מאורעות אקראיים. יותר מכך, הוא עושה זאת ע"י שינוי ההיגד הניתן לאימות ע"י תצפיות. לעומת זאת, המשפט:
'לכל תוצאה יש סיבה אחת ; לכל סיבה יש תוצאה אחת לפחות'
כבר משנה את ההיגד הבלתי ניתן לאימות ע"י תצפיות. לכן אמרתי שאתן לך אותו רק אם תלחץ אותי לקיר. למען האמת, אם תלחץ אותי אני אעדיף לשחרר לך קודם כל את המשפט:
'לכל תוצאה יש סיבה אחת לכל היותר ; לכל סיבה יש תוצאה אחת לכל הפחות'
שהוא משפט סימטרי יותר הנמנע מלקבוע מה מקור האקראיות - בקיומן של תוצאות ללא סיבות, או בקיומן של סיבות עם ריבוי תוצאות.
אבל שאלת היתכנותו של רצון חופשי מעניינת אותי יותר מההתדיינות הזו על מקור האקראיות.
And I will sing a yalla bye 278227
טוב, אני מקווה שהגענו לאנשהו. כרגע המחשבה שלי סובלת קצת מעייפות החומר... אני פורש לבינתיים.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276501
יכול להיות שזה רק אני, אבל צירוף המילים "מציאות לא סיבתית" מעולם לא היה מובן לי. גם אם נקבל את הנחה ו' שלך. ולכל סיבה יהיו כמה תוצאות אפשריות, עדיין תשאל השאלה האם מוח אינסופי שמחזיק בכל הנתונים שקיימים ביקום היה יכול לחזות את התוצאה של סיבה מסוימת . גם אם התנהגות חלקיק מסוים נראית *לנו* אקראית, אדם בעל ידע אינסופי של כל המשתנים המשפיעים על תנועת החלקיק וידע פיזיקלי מושלם היה יכול לחזות במדויק את תנועתו של החלקיק. הרי מה עוד *יכול* להשפיע על התנועה של אותו חלקיק?

האם עד כאן אתה מסכים איתי?
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276506
צירוף המילים "מציאות לא סיבתית" באמת סתום מדי, לכן בתגובה שזה עתה שלחתי החלפתי אותו בצירוף המוזר "מציאות סיבתית רב-ערכית (לכל תוצאה יש סיבה ; לכל סיבה יכולות להיות כמה תוצאות)".
אם תודעה אינסופית יכולה לחזות במדויק את תנועתו של כל חלקיק, היא יכולה גם להפוך את כיוונו של הזמן (למה לא?). אני לא מבין איך רצון חופשי יכול להתבטא ביקום הפיך בזמן.

בכל אופן, תודעה אינסופית כפי שתיארת מתאימה למציאות סיבתית חד-חד-ערכית (או בקיצור - מציאות סיבתית), אבל לא למציאות סיבתית רב-ערכית. לכן עד כאן, בקיצור, אני לא מסכים איתך (-:
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276508
בשביל לנסות להבהיר עצמי אני אשאל בצורה הכי פשטנית שתי שאלות.

1. מהם הגורמים שמשפיעים על תנועתו של חלקיק?

2. מהם הגורמים שמשפיעים על ההתנהגות של אדם X. האם לדעתך ההתנהגות שלך מושפעת מגורמים שהם לא סביבתיים ולא ביולוגיים? (רוצה לאמר גורמים שאי אפשר להסביר אותם באופן סיבתי).

הטענה שלי (וכפי שהבנתי גם של שכ"ג) היא לא רק שלדעתי התשובה לכל אחת מהשאלות תהיה סיבתית, אלא שאני לא רואה איך תשובה שהיא לא סיבתית *אפשרית*. גם במציאות סיבתית רב ערכית כפי שתיארת שבה לכל סיבה יכולות להיות כמה תוצאות צריך להבחין בין המציאות כפי שאנחנו תופסים אותה עם הידע המוגבל שלנו למציאות כפי שהיא.
גם אם אתה מתאר מציאות שבה לכל סיבה יכולות להיות כמה תוצאות אפשריות, כל אחת מהתוצאות חייבת (לדעתי) לנבוע באופן סיבתי מהסיבה. אם לא כן, ממה התוצאה נובעת?{1}

אני גם לא רואה איך רצון חופשי יכול להתבטא ביקום הפיך בזמן. אבל משום שאני לא מאמין ברצון חופשי,זה לא מהווה
בעיה בשבילי :)
----------------------

1. ניסוח איום ונורא, אני יודע. אני מקווה שאף על פי כן הבנת למה אני מתכוון...
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276511
אני חושב שאני מבין למה אתה מתכוון. אני מקווה שלא תמצא את תשובתי הבאה מתחכמת מדי.

לי ולך יש אינטואיציה סיבתית. צורת המחשבה שלנו היא סיבתית. הדמיון שלנו סיבתי. השפה שלנו סיבתית. חוקי הטבע שלנו הם סיבתיים. עוד באירופה היינו סיבתיים.
לכן אין לי כלים לדמיין אילו גורמים משפיעים על התנהגותו של פלוני, שאי אפשר להסביר אותם באופן סיבתי. קל וחומר שלא אוכל להסביר לך משהו שאיני יודע להסביר לי עצמי.

יותר מזה. הבה נשער בדמיוננו יקום *חסר חיים* במציאות סיבתית רב-ערכית. כלומר, מציאות שבה קיימת "הכנה לרצון חופשי", אבל אין מי שיזמין "טכנאי כבלים" שיתקין לו רצון חופשי בתודעה. יקום כזה יכול להתנהל בהתאמה קפדנית לחוקי הטבע הסיבתיים חד-חד-ערכית שאנחנו מכירים, למרות שהמציאות בה הוא קיים היא סיבתית רב-ערכית. אם עקבת אחרי עד כאן, פנק עצמך בכוס שוקו ונמשיך.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276534
נגמר לי השוקו בבית אז הלכתי לקנות (שוקו קרלו- כי אני אמיתי!)

עכשיו אתה יכול להמשיך.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276537
הממם, שוקו יטבתה יותר עדיף.

בינתיים המשכתי לפתח מול ירדן את קו המחשבה שנפתח איתך. אין לי מה להוסיף בשלב זה, אז אתה מוזמן להתקיל אותי.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276671
נכון שמציאות דטרמיניסטית שוללת אפשרות של רצון חופשי‏1, אבל לא נכון שמציאות "סיבתית רב-ערכית" מאפשרת אותו. לפחות, אני לא מקבל את הטענה הזאת עד שתסביר לי איך התוצאה שתתממש נבחרת באופן "חופשי" מתוך כל התוצאות האפשריות.

אני חוזר שוב ושוב לאותו עניין: עד שתסביר לי איך בוחרים (משהו, לא חשוב מה) באופן חופשי, אני נצמד לטענתי שזה מושג חסר תוכן, מלבד ככלי לתיאור ההרגשה שלנו.
_____________
1- עד כדי התסריט הבא: בעל הרצון החופשי משתמש בחופש המטאפיזי שלו‏2 כדי להחזיר את היקום לנקודת הביג-בנג או טיפה לפניה, ובורא עולם חדש שיתנהג בהתאם לבחירה שלו מקודם. אני חושב שאפשר להזניח את הקוריוז הזה מטעמי שפיות.
2- בהנחה שפתרנו את הקושיה העיקרית שלי, וראינו שאפשר לדבר על היצור הזה בכלל.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276726
אין לי שמץ של מושג *איך* התוצאה שתתממש נבחרת באופן חופשי מתוך כל התוצאות האפשריות. אף אחד לא יודע איך זה קורה. לפי התפיסה שהצגתי, אף אחד גם לא יידע לעולם איך זה קורה. להלן הוכחה בדרך השלילה לטענה זו:

נניח שמציאות סיבתית חד-חד-ערכית שוללת אפשרות של רצון חופשי. נניח שהמציאות היא סיבתית רב-ערכית. עתה נניח בשלילה ש:

א. בוקר בהיר אחד, ראובן מתעורר ומבין לפתע איך בוחרים באופן חופשי.
ב. ראובן רץ חיש קל לספר לשמעון, חברו הטוב ושותפו לעסקים, איך בוחרים באופן חופשי.
ג. ראובן ושמעון פותחים סטארט-אפ המוכר מכונות שיודעות לבחור באופן חופשי.
ד. לוי, שותפם לעסקים לשעבר של ראובן ושמעון, משיג את תכניות הייצור של המכונות ופותח סטארט-אפ מתחרה.
ה. כדי לחסוך בעלויות, לוי מעביר את פס הייצור שלו לעולם מקביל ובו מציאות סיבתית חד-חד-ערכית (להלן: "סין").
ו. הסטארט אפ של ראובן ושמעון פושט את הרגל. הסטארט אפ של לוי נמכר לדוד גוגל. לוי מפקיד את הכסף בבנק, חי מהריבית ומתמסר לכתיבת מדריכי מחירים לרכב משומש. סתירה. מש"ל.
ז. במקום הסעיף הקודם צריך להיות - קיבלנו שבסין מיוצרות מכונות דטרמיניסטיות עם רצון חופשי, בסתירה להנחת המוצא שלנו. סתירה. מש"ל.

מעבר להומור הקלוש, מסתתר איסור מאחורי כל אחד מהסעיפים ב"הוכחה" הזו:

א. תודעה החושבת באופן סיבתי חח"ע אינה מסוגלת להבין איך בוחרים באופן חופשי.
ב. שפה המנוסחת באופן סיבתי חח"ע אינה מסוגלת לבטא איך בוחרים באופן חופשי.
ג. מכונה הפועלת בהתאם לחוקיות סיבתית חח"ע אינה מסוגלת לממש בחירה באופן חופשי.
ד. תכניות ייצור (או אולי משוואות תנועה, אם תרצה) המתאימות לחוקי הטבע הסיבתי חח"ע, אינן מסוגלות לתאר מכונה המסוגלת לבחור באופן חופשי.
ה. יבוא מוצרים מיקום מקביל תמיד יקר יותר מיצור מקומי.
ו. [השחל בדיחה *מוצלחת* כאן].
ז. בחירה חופשית אינה יכולה להתקיים במציאות סיבתית חד-חד-ערכית (לא חוכמה, זו היתה הנחת המוצא שלנו).

בקיצור, אני טוען שאתה דורש דבר-מה שלא ניתן לתת. העובדה שלא ניתן לתת לך את מבוקשך אינה מחייבת כי רצון חופשי הוא בלתי אפשרי. אתה מסיק מכאן שהמושג "רצון חופשי" הוא ריק מתוכן. במובן מסוים אתה צודק. אבל באותו מובן בדיוק המושג "מערכת דטרמיניסטית" מתרוקן מתוכן. זאת מכיוון שאינך מסוגל לדמיין במחשבתך או לתאר במילים מערכת לא-אקראית שאינה דטרמיניסטית.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276821
עד כמה שהצלחתי להבין אותך, אתה צודק חלקית. לדעתי, הבעיה באמת נעוצה בכך שאינני יודע לדמיין או לתאר מערכת שאינה דטרמיניסטית ואינה אקראית. אם הייתי יודע לתאר מערכת כזאת, הנשמה התיאורטית שלנו היתה יכולה לעשות בה שימוש כדי לבחור באופן חופשי מתוך רשימה, והשאלה שהצגתי בחלק הראשון היתה נפתרת. המושג "דטרמיניזם" (במובן רחב, כולל אקראיות פיזיקלית כמו שהובהר) עדיין אינו מתרוקן מתוכן, כי הוא בעצם מדבר על "דטרמיניזם פיזיקלי" - כלומר הוא טוען שאין שדים ורוחות שפטורים מחוקי הפיזיקה ואשר יכולים להיות בעלי השפעה על העולם הפיזיקלי. אני טוען שגם אם קיימים כאלה הם לא פותרים את בעיית הרצון החופשי, אבל אינני טוען כלום (במסגרת הדיון העכשווי) בקשר לאפשרות קיומם בכלל. מצידי, השד של מקסוול חי וקיים, וגם המלאכים שמזווגים זיווגים בשמיים לא מפריעים לי במיוחד (שוב: רק במסגרת הדיון הזה) ונשמות יכולות להפרד מהגוף ולהתגלגל לאן שמתחשק להן. רק שלבחור חופשי הן לא יכולות, המסכנות, גם כשהן ברקיע השביעי.

מאחר ואינני יודע לתאר מערכת "חופשית" בשום צורה, אני טוען שההנחה שצריך להניח היא הנחת אי-קיום. נדמה לי שזה מה שכל בר-דעת היה עושה בתנאים שלנו‏1. אם ההנחה הזאת תגרור סתירה או מסקנות אבסורדיות, ניאלץ, אולי, לשוב ולנסות לדבר על מה שלא ניתן לתאר בשום אופן (ויטגנשטיין לא יאהב את זה, אבל הוא ייאלץ להסתדר), אבל החלק השני של המאמר שלי ניסה להגן על התיזה שסתירה כזאת אינה הכרחית, לפחות לגבי תקיפה אפשרית אחת, מהכיוון: "אם אין רצון חופשי, למה אנחנו מרגישים שיש?".
_______________
1- לפחות עד שתראה לי דוגמא למשהו אחר שאנחנו לא מסוגלית להגיד עליו כלום ובכל זאת מניחים קיום. רמז: אפילו על אלוהים הרבה אנשים אומרים כל מיני דברים.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276845
1 מה שמצוי מחוץ ליקום, המוגבל בבחינה פיזיקלית. (המפץ הגדול וזה...).
עצם המוגבלות של היקום מאפשרת/מחייבת להניח שיש משהו מחוץ לו שאין לנו, ולא יכול להיות לנו, שום מושג לגביו תוך שימוש בכלים פיזיקליים.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 276858
אני לא חושב שעל מה ש"נמצא מחוץ ליקום" אנחנו באמת מתכוונים להגיד שהוא "נמצא" כלומר שהוא "יש" - זאת מין סתירה פנימית קטנה כזאת. לפני המפץ הגדול לא היה "משהו" (גם לא נכון להגיד שהיה "כלום") - מה שאומרים הוא שלא היה "לפני", כלומר שבהתאם לפיזיקה העכשווית אין משמעות לשאלה הזאת.

בלשון הדיבור משתמשים לפעמים בניסוח הזה, פשוט כי זה נוח, כמו שאומרים לפעמים שמערכת "שואפת" להיות במצב אנרגטי נמוך, או שהגנים "רוצים" לשרוד, או כל מיני מטבעות לשון כאלה שמעבירים את המסר הרצוי בלי לדקדק, ובלבד שכאשר יש צורך אנחנו מסוגלים להסביר את העניין האמיתי בלי המעטפת המטאפורית שבה עטפנו אותו.

אבל האמת היא שאת צודקת, ואת ההערה שלי צריך לסייג: גם אם מישהו מניח קיום של משהו מחוץ ליקום (יקומים מקבילים, נניח), ואם הוא מודה שאינו יכול להגיד כלום על אותו דבר, לפחות הוא גם מסכים שהיצור הזה אינו משפיע בשום צורה ואופן על העולם שלנו, בהגדרה. חשוב לא פחות: הוא גם צריך לתת סיבה טובה למה להניח קיום של אותו יצור, אחרת אנחנו חוזרים לאותו פתרון קסם שעונה על כל השאלות, ולכן בעצם לא עונה על כלום.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 277019
לטעמי "יקום" הוא מונח בעל אסוציאציה פיזיקלית מדעית, ובדיון הזה היה קל יותר לדבר על "עולם", העולם שלנו, לא במובן הגיאוגרפי/גיאולוגי/פיזי אלא במובן של סך כל הידיעות והאמונות שלנו ביחס אליו. ואם כך, אכן אין טעם לדבר על מה שמחוץ לו, כיוון שזה חסר משמעות (וכדי למנוע אי הבנה - חסר משמעות ולא חסר חשיבות).
זה קצת דומה לכל הפילפול בגרוש על העץ הנופל ביער. פעם חשבתי שהעץ ההוא, שנמצא מחוץ "לעולם" לא מקים קול, עד שמישהי חכמה שהכרתי תיקנה ואמרה לי שלא יתכן עץ כזה.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 277135
אני מקבל את ההערה שלך. אם כך אולי הייתי יכול לנסח את נושא המאמר כך: למה "הרצון החופשי" קיים בעולם למרות שהוא לא קיים ביקום.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 277074
אין שום צורך להניח שהמשהו, שחוץ מלהניח שהוא קיים בדרך כלשהי אין לנו עליו שום מושג, אינו יכול להתערב. למה אתה חושב כך? איך אפשר להגביל משהו שאין לך עליו שום טיפת מושג?
אני מניחה את קיומו של המשהו הזה כי התרחש דבר משונה מבחינת המושגים הפיזיקליסטיים שלנו. רצף הסיבה-תוצאה נקטע לנו באופן פתאומי. ונוצר גבול, שהדבר היחיד שאני יודעת עליו הוא, שהוא מגביל את המושגים שלי. אני מניחה מכאן שעולם המושגים שלי אינו *הכל*. לכן, כיון שעולם המושגים שלי הוא קבוצה חלקית מה*הכל* יש משהו מחוץ לו שאין לי, ולא יכול להיות לי עליו מושג פיזיקלי.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 277163
"רצף הסיבה-תוצאה נקטע"? באמת? זאת טענה מאד חזקה, ואם הסיבה היחידה שלך לטעון אותה היא "ככה אני מרגישה" הרי שחזרנו לנקודת ההתחלה.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 277201
זה לא אני, זה המפץ הגדול. חכמים ממני אומרים שהסיבה לבלגן שהתחיל מאז, לא יכולה להיות ידועה. זה איכשהו קוטע את הרצף
קרב מאסף - סיבוב ראשון 277207
רק כדי להבהיר לעצמי: מקיום "המפץ גדול" נובע שתיתכן בחירה חופשית?
קרב מאסף - סיבוב ראשון 277223
זה קצת ארוך, אבל בגדול: מהמפץ הגדול, גם הפיזיקליסטים המושבעים ביותר היו צריכים לדעת שהעולם הפיזיקלי מוגבל, ואינו נותן תיאור מושלם של המציאות. אם כך, יש מקום במציאות לדברים שאינם ניתנים לתיאור על ידי הגדרה פיזיקלית. כמו למשל מן מהות שהיא "עילת עצמה", שזו החוליה החסרה בין הפיזיקה והבחירה החופשית. זה אינו *מוכיח* את קיומה של יישות כזאת, ואת הרלבנטיות שלה לחיינו, אבל כבר אי אפשר לומר שהעולם הפיזיקלי מספק, או אפילו מתיימר לספק הסבר מושלם למציאות.
קוסמולוגיה קוגנטיבית 277233
אבל להרחיק עדות כמה מיליארדים של שנים רק כדי להרגיע את המצפון? פרט לאותו אירוע מתועד בדלות, אין לנו שום אינדיקציה אחרת פרט לאשליות אופטיות? אני היית מעדיף כיוון הפוך- לאחר שנוכיח לשביעות רצוננו את קיום הישות הזאת *עכשיו*, נלך לקוסמולוגים ונביא להם הוכחה ש*בהכרח* היקום הפיזי מוגבל. אם אפשר גם להגיד משהו על האנרגיה האפילה, בכלל נצא גדולים.
קוסמולוגיה קוגנטיבית 277265
מה עניין המצפון והרחקת העדות לכאן? השאלה היא האם אנחנו יכולים לומר שיש משהו מעבר לפיזיקה במציאות. אם אין, אז אנחנו זקוקים לכל ענייני האשליות של הרצון החופשי ואנחנו מסתבכים עם התודעה, המוסר הרגשות וכו' והופכים את כולם לפיקציה.
הדרישה של הפיזיקליסטים להוכיח ב*אמצעים פיזיקליים* שיש משהו לא פיזיקלי בעולם, היא קצת מוגזמת, אבל אפילו היא נענית על ידי ההודאה של הפיזיקאים בכך שהמימדים הפיזיקליים של העולם קורסים בנקודת המפץ הגדול. אמנם, מעבר לכך אין מה לומר על זה, כל עוד אתה נשאר מוגבל במאפיינים הפיזקליים של המציאות, אבל זה לא משנה לעקרון.
קוסמולוגיה קוגנטיבית 277279
אני לא יודע מי זה ''אנחנו'', אבל לפחות אני לא הפכתי את התודעה, הרגשות והמוסר לפיקציה. דיברתי רק על תחושת הרצון החופשי.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 277278
לכל היותר אפשר להסיק מהמפץ שהיקום מוגבל בזמן, כלומר שהיתה נקודה בה הכל התחיל. מכאן לגזור איזה עקרון שמדבר על איך מתנהג היקום לאחר היווצרו, נראה לי כמו האחזות בקש מאד דקיק. כל כך דקיק, שאלמלא הכבוד שאני רוחש ליושרה שלך הייתי מפקפק בכך שאפילו את מאמינה בזה.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 277355
הסיבה החופשית הראשונית לכל הסוכנים שלך, לא צריכה להיות יותר מקש דקיק. זה מספיק כדי לשנות באופן מהותי מאוד את העולם האנושי.

מזה שהעולם התחיל, אנו יודעים שהעולם אינו הכל. אין סיבה להניח שדווקא עכשיו העולם הוא הכל.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 277027
הידד, על פניו נראה שאנחנו מתקרבים לעמק השווה, או לפחות מבינים זה את זה.
עתה אני רוצה לשים בצד זמנית את סוגיית קיומו של הרצון החופשי ולהתמקד בהנחתך כי קיימת מציאות סיבתית חד-חד-ערכית. במבט ראשון זה מריח כמו הנחת אי-קיום ‏1, שהרי אתה מניח שאין יותר מתוצאה אחת לכל סיבה. אני חושב שנקודת המבט הזו שגויה. לדעתי, הנחת אי-הקיום המתאימה תהיה משהו כמו "לכל תוצאה יש סיבה ; לכל סיבה יש לפחות תוצאה אחת". כך נבנית הנחה המסבירה את התצפיות שלנו על העולם (לכל תוצאה יש סיבה) בלי לקפוץ למסקנות שאינן ניתנות לבדיקה (לכל סיבה יש תוצאה אחת בלבד).

חוששני שלא התנסחתי בצורה בהירה במיוחד, לכן אעצור כבר כאן ואשאל:
א. האמנם אתה מתייחס לאמונתך במציאות סיבתית חח"ע כסוג של הנחת אי-קיום?
ב. האם הצלחת לעקוב אחר הנחת אי-הקיום שאני מציע באותה סוגיה?
ג. האם אתה קונה את הנחת אי-הקיום הזו?

_____________
1 בתור תתרן עלי להביט במשהו כדי לנחש איך הוא מריח. נא לקבל בהבנה.
קרב מאסף - סיבוב ראשון 277133
א. אתה שואל מתי הפסקתי להכות את אשתי, ואני, בכלל אין לי אחות. כפי שירדן העיר לך, לפחות עפ"י הקופנהגנים המציאות שלנו אינה סיבתית חח"ע, ומה שנשאר מהסיבתיות הוא רק החלק שאומר שלכל ארוע יש סיבה. קטונתי מלהביע את דעתי על האינטרפרטציה הנכונה לתורת הקוואנטים, אבל כל מה שנדרש להתקפה הפיזיקליסטית על הרצון החופשי הוא הסיבתיות ה"חלשה" הזאת, ברוח הציטוט ההוא של ניטשה.

ב. אני חושב שהצלחתי לעקוב, אבל אני גם חושב שמה שאתה קורא לו "הנחת אי-קיום" הוא לא ממש הנחה, אלא הוא (היה?) מסקנה מתצפיות על העולם, תצפיות שהובילו לתפיסה "ניוטונית" שבהן המשוואות נותנות לכל סיבה רק תוצאה אחת. א-פריורית, הנחת אי-הקיום האולטימטיבית היא עוד יותר חזקה, היא צריכה להניח אי קיום של סיבתיות בכלל. לעניין ההיפותיזה שלי, כאמור, זה לא משנה.

ג. דומני שסעיף ב' פותר אותי מהצורך להכריע. גם בעולם "שלך" אין ה"חופש" מובן לי כלל, ואני אטען שמדובר באקראיות עש שעניין ה"חופש" יקבל איזשהו תוכן (אולי אתה מבין את הטענה של ערן טרומר ומ. השור, כך שעבורך "חופש" ו"אקראיות" הם שני מועמדים אפשריים להסביר את הבחירה שנעשית. לצערי האסימון (עוד?) לא נפל אצלי).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים