בתשובה לגיל לדרמן, 27/01/05 21:56
רווח בקפיטליזם 277951
ברשותך אני אתחיל מהציטוט שהבאת.
אם הייתי מנסה לסכם את מה שובלן אומר כהרגלי (כתכנת), אפשר לומר:
1. לפני המהפכה התעשיתית רווח מנכסים היה עניין אקראי ולא היה נהוג לצפות להחזר הון בשערים סדירים וקבועים. (אפשר לנסח זאת גם: לכסף לא היה מחיר)

2. מאז המהפכה התעשיתית נהוג לצפות להחזר הון על השקעה ועל נכסים (ROA) בשערים "נורמליים".

אני מקבל את העובדות. ויכול להוסיף משלי:
1. פעם לא היו מהנדסי תוכנה, עורכי דין ורואי חשבון.
2. היום יש כאלה.

מי שיקרא את הדיווחים האלה בד"כ יגיב "נו? אז מה?"
אז בשביל לעורר את הדיון, אני מפנה את התגובה הזו אליך.

---
בסך הכל נראה לי ששוק ההון התפתח. פעם נכסים היו פחות סחירים ופחות נזילים. אי אפשר היה לחלק מכרה פחם לאלפי חלקים ולסחור בהם. היום אין כמעט נכס בגודל משמעותי שאיננו מחולק לאלפי מניות שהציבור יכול לסחור בהם ולהיות בעליהם (שוב רואים את הצלחת המהפכה של מרקס).

לגבי GE, אני ממליץ על הספר של ג'ק וולש שהיה הי"ר שלהם במשך יותר מעשרים שנה (כמדומני קיים בעברית גם). הספר עוזר להבין מה עושה תאגיד ש"לא עושה כלום". יש להם מפעלים מסורתיים בענפים רבים אבל הענף הריווחי ביותר בשנים האחרונות הוא GECC - חברת האשראי שלהם.
מעניין גם לציין, לאלה שחושבים שכסף וכוח כלכלי עוברים עדיין בירושה, שאבא של ג'ק וולש היה כרטיסן ברכבת ואמו עקרת בית. וולש עצמו התחיל בGE בשנות העשרים לחייו כמהנדס כמיה באחד המפעלים.
אבל הכי מעניין שג'ק וולש הוא לא הבעלים. הוא אומנם פרש כמיליונר אבל בלי שום קשר לבעלות על הון או אמצעי ייצור. הבעלים של GE הם בעיקר הציבור האמריקאי וקרנות הפנסיה של מיליוני פועלים מושקעות ומרוויחות מהפעילות של התאגיד הזה.
רווח בקפיטליזם 278047
לגבי GE: אתה משתמש במרכאות על מנת לסמן כציטוט (מדברי?) שתאגיד GE לא עושה כלום, בעוד שלפחות כוונתי היתה שהוא איננו עוסק בשום תחום מובחן ומוגדר. זו קורפורציה עיסקית, גוף משפטי אשר מאגד בתוכו בעלויות על מפעלי תעשייה רבים אשר עוסקים בתחומים רבים. מבחינה מוסדית, אפשר לומר שיש הבדל גדול בין בעל מלאכה או בעל חנות דגים לבין GE.
בפרט, לגבי ניידות כלכלית, הסיפורים על בן המלך שהפך לעני או להפך הם אחלה דבר שבעולם עבור המוסף לשבת של מעריב (ולמה להפלות? גם למוסף בעל השם היוקרתי, "דה מרקר", של האנשים החושבים), אבל כמובן שלא ניתן ללמוד מהם יותר מדי. בפרט, כיום בארה"ב המוביליות הכלכלית היא נמוכה ביותר וחזרה לרמתה מלפני השפל הגדול (הפניתי בעבר למאמר של פול קרוגמן על הנושא). כמו כן, בוודאי שניתן להתעשר מלהיות שכיר (לא צריך להיות מבין גדול על מנת להכיר בהתפתחות שכבת המנהלים מהאלפיון העליון), וגם על הרכב הבעלות של תאגיד זה או אחר לא היה לי הרבה מה לומר. בכל אופן, זהו לא נושא הדיון.

לעומת זאת, השאלה "אז מה" היא בהחלט במקומה. אם נמשיך לתאר את רעיונותיו של ובלן, בוודאי שהוא לא עצר בהצגת מוסד הרווח או מוסד הבעלות - אלו היו בסך הכל מספר מושגים בסיסיים אצלו. השאלה הראשונה העולה על הדעת היא מהו מקור הרווח הזה? רכוש ברוב המקרים (נאמר, אם איננו יצורים חיים) איננו נוטה לצמוח מאליו - הקומקום החשמלי שבביתך איננו מוליד קומקומים קטנים, והפיאסטה הישנה שלי לא הצמיחה לפתע מזגן ברבות השנים. כפי שטוען ובלן, בזמנים קדומים זו אכן היתה המחשבה המקובלת - אתה עשיר אם יש לך רכוש, אולם העשיר הממוצע כלל לא ראה זאת כמובן מאליו שעל רכושו לצמוח, בוודאי שלא ב"שיעור נורמלי".
כמובן, התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית מספקת הסבר למקורו של הרווח, בצורה הברורה ביותר האפשרית. תהליך ייצור אשר מייצר יותר ממה שנכנס אליו מייצר עודף, וזו לכל הדעות דוגמא לרכוש (מכונה לייצור גפרורים למשל) אשר צומח. מכונה לא מצמיחה מכונה נוספת מאותו סוג, אבל היא יכולה להצמיח סחורות אחרות. סחורות אשר מייצרות סחורות. מאחר ואנחנו לא מדברים על תאורים איכותיים כי אם על שיעורי רווח מדויקים, לא נוח להסביר רווחיות של מכונות לייצור גפרורים, והכלכלנים מעדיפים לדבר על "הון". הון, לפי הדעה הכלכלית המקובלת, זו האבסטרקציה של רכוש בעל יכולת צמיחה אינהרנטית. אף אחד לא ראה הון וגם לדוקטורים לכלכלה קצת קשה להסביר מה זה בדיוק. בניסוח המקובל, הון זה אוסף כלל המכונות והתנאים התורמים לתהליך הייצור (מלבד עבודה).

עד כאן אין חדש. מה הוא ההבדל העיקרי בין ובלן לבין הכלכלה ה"רגילה"? הכלכלה הרגילה רואה את כל הערכים המדידים של הון ושל רווח ושל חלקי בעלות כלא יותר מאבסטרקציה של עצמים ותהליכים פיזיקליים. הצמיחה של ההון מייצגת את היעילות של תהליכי הייצור ויכולתם להפיק יותר מפחות. חלוקת ההכנסה מייצגת את התרומה היחסית של כל גורם לייצור, ומאפשרת להשוות עשר שעות עבודה על מכונה מול כמות הון מדיד של, נאמר, חצי מליון דולר. (בניגוד לדעה הרווחת המופיעה לא פעם ב'אייל', מדע הכלכלה מנסה להצדיק את המצוי, לא רק להסביר מדוע זה "יעיל"). אם עסק לוקח קרדיט של כמות הון מסויימת מהבנק, זו בסך הכל אבסטרקציה לפעולה של השאלת מכונות ואמצעי ייצור ממפעל תעשייתי אחד למשנהו במציאות הפיזית, על מנת לייעל את תהליך הייצור.
אצל ובלן, החיבור ההדוק הזה איננו מתקיים. ובלן עושה הפרדה חדה בין ספרת העיסוק התעשייתי (בטקסטים שקראתי עד כה הוא מתעסק בעיקר בעסקים תעשייתיים, לא בעסקי פיננסים) לבין הספרה של עולם העסקים. בין הייצור לבעלות. מבחינתו ערכים של הון אינם מהווים ייצוג ישיר של מכונות ואמצעי ייצור, כי אם ערכים של זירת משחקים המתנהלת מעל הספירה של תהליכי הייצור התעשייתיים, אם כי איננה נבדלת מהם לגמרי. ועל הבסיס הזה (אשר הסברתי בקיצור רב, אולם אם אמצא זמן אני אנסה לכתוב על זה מאמר מסודר) הוא מנסה להסביר מספר תופעות. למשל, בספרו על התאגיד העסקי הוא מנסה להסביר את כמויות האשראי העצומות המעורבות במיזוג של תאגידים - אף כי למעשה ברור שאין כל בסיס פיזי תעשייתי שפעולה זו משקפת, או תופעות אחרות הקשורות ללקיחת אשראי ע"י קורפורציות (בימינו, כמויות הכספים אשר מגייסים תאגידים גדולות בכמה סדרי גודל ממה שדרוש ל"השקעות ריאליות", אשר למעשה יכולות להיות מכוסות ע"י הרווח התאגידי הפנימי) - אותו הוא רואה ככלי במה שמזכיר תחרות של "בידינג" יותר ממשהו שקשור לייצור תעשייתי.
אם לתאר את הרעיונות שלו במספר מילים - ובלן גורס שבערך מזמן המהפכה התעשייתי ותחילת הייצור התעשייתי הממוכן בקנה מידה גדול, המערכת התעשייתית הפכה להיות משולבת ותלויה בסטנדרטים יותר מאי פעם, וכל תהליך ייצור הוא שלב בשרשרת אשר פעולתה התקינה תלויה בתנאים רבים. את הרווח ניתן להשיג לא רק (או אפילו בעיקר) מייצור יעיל יותר של סחורות, אלא גם באמצעות בעלות אסטרטגית על חלקים מהמערכת ותמרון יחסי הגומלין בתוכה. בעוד שהכלכלן הנאו-קלאסי יסביר שמכשירי השקעה מתוחכמים ושוק הון משוכלל ("חופשי") משפרים את הייצור התעשייתי וכל השאר איננו אלא שיקוף של היעילות המוגברת הזו, ובלן סבור שכל הכלים הללו ("כלים מוסדיים" הוא יכנה אותם, מן הסתם) משכללים את היכולת לתמרן את זירת המשחקים, ללא כל קשר (כמעט) לתהליכי ייצור תעשייתיים.
רווח בקפיטליזם 278076
אני באמת רוצה להבין את העניין הזה. אולי אנחנו מתקרבים להבנת התאוריה הניו-מרקסיסטית שאותה, גם אם אני רוצה, , אני לא יכול לבקר בלי להבין.

כשאני לא מבין משהו אני משתדל להוריד את השפה כדי שאפשר יהיה להתרכז ברעיון ולא במילים הקשות והמבלבלות. לפעמים זה חושף את בורותי אבל יחד איתה זה חושף גם את האמת.

אז אם אני מנסה לחזור על התאוריה של ובלן במילים "נמוכות" הייתי אומר, שמע אחי:

פעם גיל היה מגדל מלפפונים ודוד היה מגדל עגבניות. בשביל לעשות סלט הם היו צריכים לשרוף יום בשבוע וללכת לשוק שבו גיל החליף כמה מלפפונים בכמה עגבניות של דוד וחזר הביתה להכין את הסלט. ככה הם עשו דורות רבים.

יום אחד, עלה רעיון על דעתו של המסביר. הוא החליט לתווך בינהם לקנות מדוד עגבניות, אותן מכר לגיל, ולקנות מלפפונים מגיל אותם מכר לדוד. זה חסך לדוד וגיל יום אחד בשבוע (שבו הם הגדילו את תוצרתם ומנוחתם). תמורת השירות הזה גבה המסביר שני מלפפונים ושתי עגבניות לעצמו.

ראה זאת ובלן ואמר, "הרי המסביר משיג את סלטו לא מגידול יעיל של מלפפונים ועבניות אלא מתמרון יחסי הגומלין בתוכה".

שאל המסביר: "נו? אז מה?"
רווח בקפיטליזם 278249
הדוגמא שלך היא דוגמא סטנדרטית לגמרי לייעול תהליך הייצור (של סלט במקרה דנן). התפוקה נשארה זהה בעבור השקעה פחותה של זמן ואנרגיה.
דוגמא נאותה יותר ופשוטה יחסית להבנה היא למשל זו שהביא כותב ב'אייל' בדיון אחר (או אולי אפילו בדיון זה, אני לא בטוח) - הטריק המוצלח של חברת פייזר אשר הבטיחה לעצמה בלעדיות ע"י שיתוף של אייווקס ברווחים. לא מדובר כאן על ייעול ייצור, כי אם להפך - על הגבלה של ייצור אשר מעלה את המחיר. פייזר לא מגדילה את הרווח ע"י ייעול או הגדלה של קווי הייצור (גודלם של קווי הייצור ברוב התעשייות לא גדל באופן משמעותי מאז תחילת המאה העשרים - רק גודלן של הקורפורציות), אלא ע"י הטלת מגבלות על ייצור. הפיכתו ליעיל פחות.
ובלן מביא מספר דוגמאות לגבי ענפי ה"היי-טק" של זמנו, מסילות הברזל. שיפורים טכניים ומיזוגים ושיתוף פעולה אשר מאות מומחים הכירו בחשיבותם לייעול התעשייה נדחו משום חילוקי דעות עיסקיים של הבעלים. זה הגיוני לגמרי כמובן, מיזוג בין קורפורציות איננו מתרחש לשם יעילות תעשייתית (אם כי אם לעיתים היכולת לבצע מיזוג תעשייתי הוא תנאי מקדים, אם מדובר על קורפורציות העוסקות באותו תחום), אלא על בסיס אינטרסים עיסקיים. אם שתי קורפורציות גדולות אינן מגיעות להסכמים משביעי רצון באשר לחלוקת הבעלות, לפוטנציאל הטכני-תעשייתי אין כל חשיבות.
עוד דוגמא מתאימה היא ביצת הבורסה התל-אביבית, ומנגנון ה"וויסות" (על נושא זה ניתן לקרוא לא מעט אצל המחברים) של שנות השבעים-שמונים. תאורטית (על פי הכלכלה הנאו-קלאסית) הבורסה משמשת כמקום מפגש בין "יזמים" לבין משקיעים. היזמים מעוניינים בגיוס הון לטובת "השקעות ראליות" (למשל, קנייה של מכונות לייצור גפרורים), וההון הזה מגוייס ע"י הלוואות (מבנקים או באמצעות הנפקת אגרות חוב), או באמצעות הנפקת מניות. הנפקת ניירות ערך, זו הסברה, מוזילה את תהליך ההלוואה מהבנקים ומכניסה באופן ישיר את השקעת ה"ציבור" לתהליכי הייצור. הבורסה מבחינה זו הינה מכשיר לייעול הצמיחה במשק. עם זאת, באופן מוזר למדי, מאמצע שנות השבעים בערך ועד לתחילת שנות התשעים לא נמצא קשר הדוק בין ההשקעות הריאליות במשק לבין ההנפקות לציבור בבורסה. למעשה, ברוב המקרים הקשר היה הפוך.
הרעיון לא היה מסובך, והשתתפו בו בעל כורחן מרבית הפירמות בארץ. מאז ועדת בן-שחר (בחסות ממשלת רבין) ב 75 הוחלט כי רווחי הון יהיו פטורים ממיסים - קרי, רווחי מניות ורווחים מהאינפלציה פטורים, בעוד על העבודה מוטלים מיסים (ובהזדמנות אף הוסיפו את המע"מ). הטריק היה ששיערוך המניות היה מהיר מקצב האינפלציה. מכירה של סחורות ריאליות היתה בדר"כ בהפסד, אבל לוקחים הלוואה צמודה למדד מחירים מסויים, וההלוואות הללו כולל ההצמדה היו מוכרות לצרכי מס. בכסף קונים מניות שהרווח הנומינלי עליהן גבוה מקצב האינפלציה, ופטור ממס. ההשקעה הריאלית הפכה להיות -לא כדאית-. מי שהיה מנסה לעשות רווח מייעול הייצור היה נשאר מאחור. הפעילות הזו גובתה ע"י מספר קבוצות אחזקה גדולות במשק הישראלי, באמצעות השליטה בהנפקות, באשראי, ובקליטת היצעים של מניות בזמנים מתאימים (לא מעט בזכות שליטה על חברות ביטוח, קופות גמל, קרנות פנסיה, וכמובן הבנקים). כל הנפיחה הזו לוותה בתשקיפים כלכליים מתוחכמים, בפרסומים אוהדים בעיתונות החופשית, וכמובן בתמיכה של המוסדות הממשלתיים.
אפשר לספר עוד הרבה על נפלאות הבורסה הישראלית, גם בסיטואציות פחות קיצוניות, אבל הפרטים פחות חשובים. זו פשוט עוד דוגמא לכך שרווח עסקי מגיע ממקורות רבים, ולא בהכרח או בעיקר מייעול הייצור. למעשה, לפעמים הוא אף עומד בסתירה לייעול הייצור.
רווח בקפיטליזם 278325
הדוגמה שלי ותשובתך הן דוגמה למה שקורה שעוסקים בדוגמאות נקודתיות בלי להבין מה הן אמורות להדגים או להפריך. אם היתה אומר מה ובלן מציע כשיטה אלטרנטיבית למציאות שהוא מתאר, היה יותר קל לשנינו להביא דוגמאות שמתיחסות לשיטה שלו. הבעיה בדיון הזה היא שאני לא מזהה מטרה אבל מרגיש שיש התקפה, אז אני יורה לכל הכיוונים.
אם הייתה יכול לנסח בכמה מישפטים מה ובלן (או אתה) חושב שצריך להיות, או עדיף שיהיה, היינו מתקדמים יותר מהר.

מהתגובה הקודמת שלך חשבתי שאני מבין שובלן מלין על העובדה שאנשים אינם מרוויחים מתהליך היצור אלא משירותים (או מניפולציות) סביבו. לכן הבאתי דוגמה על אחד שלא מיצר מלפפונים ולא עגבניות אבל בכ"ז מרוויח, ממש יש מאין, סלט. אפשר בהחלט להניח שהסוחר שתארתי ירחיב את עסקיו לעוד כמה יצרנים/חקלאים ובסופו של דבר ירוויח הרבה יותר מכל אחד מהיצרנים מבלי לנקוף אצבע לייצור של פריט כלשהו.

לגבי פייזר, גם כאן אינני בטוח מה הטענה, לכן הציג את הדברים מנקודת ראותי:
מהותו של עסק, זעיר או ענק, היא לתמרן בין משאבים ואילוצים כדי להפיק רווח. חוקי הטבע מספקים גם משאבים (למשל אנרגיה סולרית) וגם אילוצים - למשל, הגשם מרטיב את העובדים ומוריד את תפוקתם. מנהל העסק מזהה את האילוץ ומביא מהנדס שבונה סככה, כדי להתגבר על האילוץ ככל האפשר.
בעסק מודרני חוקי המדינה גם הם משאבים ואילוצים. עבור פייזר החוק המגן על זכויות יוצרים הוא משאב עיקרי (בלעדיו הם היו סוגרים את הבסטה ומפסיקים לפתח תרופות בכלל). מצד שני החוק המתיר חיקוי גנרי אחרי פרק זמן הוא אילוץ שפוגע בתפוקת הרווח שלהם. אז במקום מהנדס הם שוכרים עורך-דין שתפקידו למצוא את הדרך היעילה למקסימום תפוקה (אצלהם מפיתוח) במינימום עלות, אבל במסגרת חוקי המדינה וחוקי הטבע.
יכול להיות שאנחנו (הציבור/המדינה) נחליט שיש לסתום את הפרצה בחוק ואז פייזר תצטרך להחליט אם כדאי לה לפתח תרופות. יכול להיות גם שנחליט שיש לבטל כליל את ההגנה על זכויות היוצרים ואז ברור שלא יהיה כדאי להם לפתח. כל זמן שאלו החוקים, תפקידה (אם תרצה, מהותה) של פייזר לציית להם ולהשתמש בהם. ממש כמו בחוקי הטבע.
אבל בניגוד לחוקי הטבע, את חוקי המדינה אפשר לשנות. אז אם עולה על דעתך, או על דעת ובלן, מערכת חוקים אחרת (באופן עקרוני), אתה מוזמן להציע.

לגבי שוק המניות, אינני בטוח שאני מקבל את ההסבר שלך כאילו הנפקת מניות היא חלופה זולה להלואה. במכירת מניות היזם בעצם מחלק את הבעלות (Equity) על הנכס ואיתה הוא מחלק את הסיכון ואת פוטנציאל הרווח. בהלוואה כל הבעלות נשארת אצלו ואיתה גם הסיכון ופוטנציאל הרווח. אבל בכל מקרה, אנחנו מדברים על שוק המניות.

מה שקורה בשוק המניות (שהוא לדעתי חלומו הרטוב של מרקס בגלל שבאמצעותו כל פועל יכול להיות הבעלים של אמצעי ייצור), הוא שכל-כך קל לרכוש אמצעי ייצור עד של טמבל מתפתה לעשות זאת. משל למה הדבר דומה, לאחד שקונה את מכונה לייצור גפרורים למרות שאיננו יודע להפעיל אותה.ומאחר שיש כאלו שקונים, סתם מכונה, בתיקווה שתטיל להם מעצמה ביצי זהב, ימצאו כאלו שמוכרים את הסחורה המבוקשת.
אלא ששוק המניות, הגם שהוא "חופשי", פועל במסגרת חוקי המדינה או "כללי המשחק". ולנו כציבור יש אפשרות לקבוע או לפחות להציע חוקים אחרים שלדעתנו ייטיבו יותר עם הכלל. לכן אני שואל מה אתה או ובלן מציעים? האם ביטול הבורסה (שלכל הדעות יש לה ניפגעים) עדיף מנקודת המבט של החברה?

אני מניח את המובן מאליו ואין טעם להציע מלחמה באלו שמפירים את החוק. זה ברור. הרשות לנירות ערך בארה"ב (SEC) היא אחת הרשויות המפחידות והפעילות ביותר. רק לאחרונה נשפטה מרתה סטיוארט, אישה הנאמדת במיליארדים, למאסר על רכישת מניות ב50 אלף דולר, על סמך מידע פנימי. הרוב סוברים שהיא פעלה בתום לב אבל הSEC החליטו ללכת עד הסוף למען יראו ויראו.

לסיכום, אם אתה או ובלן טוענים שבשיטה הקיימת יש בעיות, לא נותר לי אלא לחזור ולשאול "נו? אז מה?". אבל אם יש לך או לו שיטה חלופית שתיטיב עם ה*כלל*, אז אנא, הציגוה.
רווח בקפיטליזם 278623
הבנתי כמובן מה חשבת כשהעלית את הדוגמא שלך, אולם המחשבה הזו מצביעה על חוסר הבנה, ובשל כך הדוגמא איננה נכונה. ייעול תהליך הייצור משמעו לא רק ייצור של עגבניות, אלא גם המצאת חומרים נגד מזיקים הפוגעים בעגבניות, וגם אספקת אמצעי שינוע, והנדסה גנטית, וכיוצא בזאת. אלו אבחנות טריוויאליות שאני באמת לא מבין מה הטעם להעלות אותן, ולא ברור לי מי אי פעם העלה על דעתו לשלול אותן.
האינסטינקט הראשון שלי היה להגיב באופן מעט יותר קצר רוח - בעיקר משום שהשיטה של שאלות "סוקרטיות" מקובלת עלי, אולם היא מעייפת מהר מאוד כשהשאלות טריוויאליות (אחד החסרונות של דיון כתוב לעומת שיחה פנים אל פנים). בכל אופן, מאחר ואתה חוזר שוב ושוב על אותן נקודות, אולי באמת לא מדובר בהיתממות, ולכן אנסה להשיב בצורה מסודרת:

אתה חוזר ומעלה דרישה ל"תוכנית כוללת" או טרוניות כנגד "דוגמאות נקודתיות", ואני אתייחס לכך הפעם משום שזה קשור לנושא הדיון - הכלכלה המוסדית. אם יש מה שמאפיין את הכלכלה המוסדית בכלל ואת כתיבתו של ובלן בפרט, זו ההנחה היסודית בדבר טבעם של מוסדות אנושיים. ההנחה היא כי על מנת ללמוד ולהבין מוסד אנושי יש לבחון לא את התאוריות המטאפיזיות עליהן המוסד האנושי מתיימר להתבסס (ולו בדעתם הרווחת של בני אדם), כי אם את המבנה של המוסד עצמו. מוסדות אנושיים אלו מבנים שהתפתחו תוך כדי אבולוציה חברתית מתמדת, ובהתבסס על יחסי כוח חברתיים, לא בהבל פה של תאורטיקן או פילוסוף. מהבחינה הזו, הדיון ב'אייל' וההתעניינות הספציפית שלך ב"שיטה כוללת" או העיסוק ב"סחר חופשי" הינו אנכרוניסטי. פרה-היסטורי ממש. ובלן, שחי לפני יותר ממאה שנה, פותר בסלחנות את העיסוק הזה בפיסקה וחצי, תוך שהוא מסביר שאך טבעי הוא שתאוריות שהתפתחו בזמן שהמסחר היה מה שמכונה באנגלית "petty trade" (רוכלות? דברי סדקית?) ישימו דגש חזק כל כך על היבטים פרימיטיביים של ייצור ושל חילוף סחורות. כיום, הגישה הזו גובלת באבסורד.
מנקודת המבט של הכלכלה המוסדית, הדיבורים על "זכויות טבעיות", "שיווי משקל טבעי" "תחרות משוכללת" או עסקת ברטר בין סוחר תפוזים לסוחר בננות הם כמעט חסרי כל רלוונטיות. הנסיון לנתח לאור המושגים הללו תופעות כלכליות מודרניות כמו קניה חוזרת של מניות ע"י קורפורציה או עסקת מיזוג של 57 מליארד דולר דומה לנסיון של פרשן פוליטי בערוץ השני להסביר את התנהלותה של ש"ס על פי האמנה החברתית או הטקסט של הפוליטיאה, או נסיון להבין את מדיניות החוץ של ארה"ב בהתבסס על דיון פילוסופי על הציווי הקטיגורי. זה לא עובד. פוליטיקה מפלגתית זה מוסד אנושי, ומי שרוצה להבין בו משהו חייב ללכלך את הידיים. אתה חייב להבין מה זו ש"ס ואיך היא צמחה, לדעת מדוע פוליטיקאי זה או אחר מסוכסך עם משנהו, ומי מימן מפלגה נתונה. אתה יכול לדרוש "שיטה כוללת" עד שיכחילו שפתיך, ועדיין מבלי להיכנס לפרטים הידע שלך חסר ערך. לא מבינים התנהלות פוליטית פרקטית מדיונים פילוסופיים.
לקח לי קצת זמן לתפוס עד כמה הנקודה הזו קריטית - בעיקר משום שהרבה יותר נוח לדבר על מטאפיזיקה, לי כמו לכל אחד אחר. אולם מבלי להבין את ה"מקרים הנקודתיים", ההבנה שלך בכלכלה מודרנית היא פיקציה. דיונים על מלאכים שרוקדים על ראש סיכה, ולא יותר. הדוגמא ‏1 שכבר הפניתי אליה בעבר מדגימה את זה יפה מאוד. האדם שהעלה את השאלה איננו טיפש כלל ועיקר, ואני מנחש שאולי אפילו התפישה הפילוסופית והלוגית שלו מהירה וחדה. אבל מבלי לדעת ולהבין את הפרט ה"נקודתי" לגבי שולי רווח, מבלי לעשות פעם אחת בידיים את החישובים המתמטיים הפשוטים ולגלות את העובדה (המפתיעה מבחינת האינטואיציה הרגילה) שאם עלות הייצור בתחום הרלוונטי עולה אז היצרן מרוויח יותר, הפואנטה מפוספסת. לא מטושטשת, לא נודעת באופן מעט בלתי ברור ובלתי בקיא בפרטים, מפוספסת לגמרי. כל הפילוסופיה והזכויות הטבעיות וההשערות הפסיכולוגיות הן חסרות טעם מהבחינה הזו.

ובלן נקט בגישה שאותי אישית היא מרתקת. הוא אומנם היה סוציולוג וכלכלן והכיר את התאוריות הכלכליות של זמנו, אולם הוא נקט בגישה מחקרית שונה לחלוטין. על מנת להבין את מוסד הקורפורציה, על מנת להבין את מוסד ההון, יש לחקור כיצד מבינים אותו מי שעוסקים בו - אנשי העסקים עצמם. לא משנה מה ההגדרה של בוהם-בוורק או של אדם סמית ל"הון", משנה מה רואה איש העסקים הממוצע בתקופה נתונה בתור הון. משנה איך מתייחס איש העסקים לספרים של הפירמה. לא משנה מה אומרת התאורייה הכלכלית על ההבל בין מניות רגילות למניות מועדפות, משנה איך רואים זאת מי שקונים ומוכרים אותן. אם אתה רוצה להבין מי שולט במוסד נתון, בידי מי נמצא הכוח ולטובת מי הוא עובד, ובתור התחלה אפילו על מנת להבין את הסיבתיות הבסיסית שמכתיבה את הפעולות במוסד, עליך לחקור את המוסד כפי שהשחקנים רואים אותו, לא על פי תאוריות מטאפיזיות מלפני מאתיים שנה.
עבור כלכלן של המאה השמונה-עשרה או בדיון הממוצע ב'אייל', הבורסה חסרת משמעות כמעט. הרי הבורסה איננה מייצרת דבר, איננה מעסיקה יותר מדי אנשים, ולכל היותר מהווה ייצוג של החופש לסחור. כמו תפוזים ובננות, אבל עם צגים של מחשב. עבור ובלן, הבורסה (או יותר נכון הפעולות שמתבצעות בה) היא דווקא הלב של השיטה הקפיטליסטית. המבנה הפורמלי המשפטי של הקורפורציה אשר מן הסתם נראה בעיניך כ"מקרה נקודתי" לא מעניין הינו מרכז העניינים בגישה המוסדית. כמובן שבסופו של דבר אנשים ממשיכים לייצר דברים, וכמובן שההיבט הפיזי של הייצור קיים כמו בעבר ואף יותר. גם העובדה שאנשים קונים תפוזים בשוק לא השתנתה. אלא מה, הפעילות הכלכלית הזו, על אף המסה שלה, היא שולית מבחינת השפעתה העסקית. במאה השמונה-עשרה אפשר היה להתייחס לסוחר בננות וסוחר תפוזים שבאים אל השוק כאל המוסד העיקרי של המציאות הכלכלית, והכלים שפותחו על מנת לתת סדר בתופעות הללו היו פרימיטיביים, אבל מובנים ואף יפים בהתחשב בנסיבות. במציאות הכלכלית של היום, אין סוחר תפוזים ואין סוחר בננות. לא כמוסד בעל חשיבות. המוסדות של האשראי, המבנה המשפטי של קורפורציה, שווקים של הון ו Futures של מוצרי נפט כבר פועלים לפי חוקים שלהם, שלא ניתן לנתח אותם לפי "יעילות הייצור".

ולשאר: לגבי פייזר, שוב נראה לי שיש לך חוסר הבנה. בוודאי שפייזר פועלת בהתאם לכללים ולחוקים. זהו עצם העניין. הטענה הספציפית שבשלה הובאה הדוגמא היא כי מה שקורפורציה רואה כ"הון" (ומה שהשווקים משערכים ככזה) איננו דבר מה אשר תורם לייצור ול"עושר האומות", אלא דווקא (לפעמים) דבר מה אשר מגביל את הייצור (ובכך נותן ייתרון לשחקן אחד, אולם לא ל"עושר האומות" בכללו).
ההסבר לגבי הנפקת המניות היה באשר לגיוס כסף, לא התכוונתי לכך שהנפקה היא כמו הלוואה זולה. עם זאת, מי שסוחר בבורסה לא רוכש "אמצעי ייצור", כשם שנפילה של בורסה לא משמידה בן לילה שום אמצעי ייצור. על כך כתבתי בהודעה הקודמת.

1

תגובה 273786
רווח בקפיטליזם ותיקשורת בחיים 278639
אני מבקש לסטות לרגע מהנושא ולהעיר משהו שלדעתי מאוד כדאי לך לקחת לתשומת ליבך, גם באוניברסיטה, אבל בפרט אחר כך, כשתצטרך לעבוד עם אנשים:
כשאנשים מתקשרים, בין אם בעלפה או בכתב, מה שחשוב הוא לא מה שיש לך לומר ובטח לא כמה יפה אתה אומר זאת. מה שקובע אם התקשורת מוצלחת הוא אם הצד השני הבין את המסר שלך. אם באוני' תגיש הוכחה של משפט מתמטי, שהיא גם נכונה וגם יפה, אבל המרצה שלך לא מבין אותה - אתה תקבל 0. אם חברה שלך מקבלת ממך מסרים, גם במילים וגם בפרחים, אבל היא לא מבינה מה אתה רוצה (אחרי הסרט) - אתה לא תקבל את זה. ואם בעבודה, הבוס שלך, הלקוח שלך או עמיתך, לא מבינים מה אתה אומר - אתה תפוטר.
בכל מצב, אם החלטת מסיבה כזו או אחרת לתקשר עם אנשים, האחריות מוטלת עליך, להבין את הקונטקסט (שלהם!) ואת רמת ההבנה (שלהם!) בנושא ואז להשתמש במסרים שהם יכולים לקלוט ולהבין.
באייל המצב הוא נוח יחסית. אין לך מה להפסיד אם לא תתקשר. אני שואל שאלות, די טרוויאליות למען האמת, הקונטקסט שלי הוא פרה-היסטורי וההבנה שלי בכלכלה (אפילו קלאסית) שואפת כאפסילון לאפס. ואתה כבר יודע את כל זה. אין שום בעיה אם תחליט לא להשחית מילים וזמן על אחד עם רקע כזה. במיוחד לא בנושאים שעד כמה ששמעתי, אפילו בוגרי כלכלה לא ממש מבינים. בורותי היחסית (ולפעמים המוחלטת) נחשפה באייל ביותר מנושא אחד. יש כאלו שלעגו, יש שהתעלמו באלגנטיות, יש ששלחו לי לינק ויש שגאלו אותי מיסורי בארבע עד עשר שורות. ולי אין טענות לאיש מהם.
אתה, משום מה, בוחר להשקיע בי דפים שלמים, מנוסחים למופת ולהשאיר אותי בדיוק במקום שבו הייתי לפני שכתבת אותם. ואני לא מבין אם אתה מודע לזה ואם כן, אז למה אתה עושה זאת.
ה'אייל', בעיני, הוא בראש וראשונה כלי שעשוע. אם רק תרמוז שמשעשע אותך לכתוב מה שאיש איננו מבין, אני ארים גבה ואקבל זאת (אני לא אספר לך על הסטיות שלי). אבל אם אתה כאן כדי להחליף דעות, כי לי אין ספק שיש לך כאלו, עליך להבין שהן לא עוברות ולעשות משהו לגבי זה.
אני לא שואל שאלות "סוקרטיות" כדי לעייף אותך או לדחוק אותך לפינה, אלא באמת כדי להבין. כשאני שואל (על סמך הקלט מאורי) האם אתה סבור שאין רצון פרטי או שיש לדכא אותו, אני עושה זאת כדי לדעת או לפחות כדי לקבל התיחסות שתבטל טענה שהועלתה.

ועכשיו לצרות שלי. אני פיתחתי את הרגלי הקריאה שלי בעבודה ולא באוניברסיטה. כשאני לא מבין את הכותרת, אני לא קורא את הסיכום (Executive Summary). אם אני לא מבין את הסיכום, אני לא קורא את המסמך. מי שכותב את המסמך, בין אם זה לקוח או ספק, חייב לדאוג שאני אבין מה הוא רוצה באופן כללי לפני שארד לפרטים. אי אפשר לצפות ממני שאקרא חמש מאות עמודים ואלכלך את הידיים בחישובים מתמטיים לפני שאני מבין במה מדובר. יכול להיות (בעצם כמעט בטוח) שהפסדתי הרבה מסמכים או ספרים טובים בגלל ההרגל הזה. אבל אני יכול להבטיח לך שככה רוב האנשים בעולם עובדים ולומדים.

-----
ולעניין, אם עוד יש סיכוי,
העלת את הדוגמה של פייזר. אמרתי לך מה לדעתי הניע אותם . אינני מכיר את הנפשות הפועלות בה והמנעים האישיים שלהם. אני מניח שהם רוצים להרוויח כמה שאפשר יותר בלי לשבת בכלא. מה שאני לא מבין זה למה העלת את הדוגמה:
- האם זה מדגים את ה"כלכלה המוסדית"? איך?
- האם לדעתך המעשה שהם עשו פסול? למה?
- האם לדעתך פייזר תתקיים גם אם לא יהיו חוקים שמאפשרים לה להרוויח ? למה?
- האם לדעתך החברה ככלל מרוויחה מקייומה של פייזר או שאפשר היה אחרת? איך?

אלו שאלות רלוונטיות בקונטקסט שלי. אני לא מסוגל לחשוב על שאלות אחרות בכלכלה. אם יש לך הסבר בן כמה משפטים או דוגמה לשאלות המוצגות ב"כלכלה המוסדית", שאפשר לייחס למקרה של פייזר, אני אשמח להשכיל. ואם לא...תבורך גם.
רווח בקפיטליזם ותיקשורת בחיים 278664
"אתה, משום מה, בוחר להשקיע בי דפים שלמים, מנוסחים למופת ולהשאיר אותי בדיוק במקום שבו הייתי לפני שכתבת אותם. ואני לא מבין אם אתה מודע לזה ואם כן, אז למה אתה עושה זאת."

אני חושב שכאן הגישה ההיפר-מעשית שלך מפריעה. גיל דווקא מסכם את הרעיונות של ובלן או, לכל הפחות, את המצע ההגיוני שלהם, בצורה בכלל לא רעה.‏1 הדיון נתקע כאן, לדעתי, דווקא משום שאתה מתעקש להישאר "ברמה המעשית" של הערות הסוף שלו.

ובלן, לפי גיל, טוען בערך ככה:
א. התיאוריות של הליברליזם הקלאסי לגבי הון ועסקים וה"חוקים הכלליים" שלהן "נתפרו" על פי מידותיו ולקחיו של מסחר זעיר ותיעוש בתר-קפיטליסטית מהשלב הקפיטליסטי המוקדם יותר.
ב. היום (כלומר, בשלהי המאה ה-‏19 ותחילת העשרים), כאשר ישנה כלכלה מורכבת ומשוכללת הרבה יותר של עסקים גדולים ובורסה מפותחת התיאוריות הללו אינן תקפות עוד.
ג. כדי להבין כיצד ההון פועל יש לבחון את הדברים לא מנקודת המבט של תיאוריות אלא על פי אופן חשיבתם של אנשי עסקים היום.

=======
מכאן הערותי שלי לעניין זה (אתה יכול לדלג על הקטע הזה, אם זה לא מעניין אותך):
הטיעון שהתיאוריות הכלכליות של הליברליזם הקלאסי נתפרו על פי מידות התיעוש והקפיטליזם המוקדם נכון באופן כללי. עם זאת, קצת קשה לקבל את הפטור שמעניק לעצמו ובלן כאן מהתמודדות עם התיאוריות הללו באמצעות הטענה שהוא מציג הגדרות חדשות לחלוטין לנושא. הטענה שלו למעשה היא שחוקים מסוג אחד היו תקפים בנקודה א' ואז, באופן מיסטי ולא מוסבר, השתנו לחוקים מסוג אחר. ובלן לא מציע סוג כזה או אחר של מנגנון פעולה כלכלי, אלא פשוט מתעלם מהשאלה לחלוטין, כאילו לא הייתה.

את הטיעון שכדי להבין איך ההון פועל יש לבוחנו מנקודת המבט של אנשי עסקים היום צריך לפטור, כפי שאומר גיל, בסלחנות. התחושה היא דווקא לובלן אין הרבה נסיון ביחס לנקודת המבט הממשית של אנשי עסקים. ספק רב, בנוסף, אם יש לו הבנה טובה יותר של אופן הפעולה המודרני של אנשי עסקים מזו של ריקרדו (שאשכרה עשה מליונים בבורסה), מנגר (שהיה משך שנים כתב בורסה והכיר את האופן בו פועלים אנשי עסקים לפני ולפנים) או בוהם-באוורק (שר האוצר משך שנים ארוכות באוסטריה). בוהם-באוורק, שגיל מזכירו ומרמז שמדובר ב"תיאוריות מטאפיזיות מלפני מאתיים שנה" היה למעשה בן דורו של ובלן. גם רוב המונחים המוזכרים (כמו "שיווי משקל טבעי" או "תחרות משוכללת") הם תוצרים מאוחרים ולא תיאוריות עתיקות.

בוהם-באוורק ואחרים, למעשה, הגיבו לאותן בעיות של סדרי גודל ומנגנונים אליהן מתייחס ובלן וגם הם הבחינו בחולשות ובבעיות של התורה הליברלית הקלאסית. ההבדל הוא שהם גם המשיכו והתמודדו עם הבעיות הללו והציעו מנגנונים חלופיים, בעוד שובלן מציע מיסטיקה-מרקסיסטית.

=======
1 אני גם לא חושב שסדר העדיפויות של גיל (או אחרים, לעניין זה) צריך להיות כזה שיותאם לצורכי הקריאה שלך, אבל זה כבר דיון אחר.
רווח בקפיטליזם ותיקשורת בחיים 278782
"אני חושב שכאן הגישה ההיפר-מעשית שלך מפריעה."

מפריעה למי?
בעיני (וזה לא מחייב איש מלבד מי שמדבר איתי בזמן שהוא מדבר איתי), ההתעסקות בכלכלה היא עניין מעשי שבו מנסים לברר מה הם התהליכים ואיך אפשר לשפר אותם לרווחת הפרט והחברה. אין בכוונתי, וגם לא ביכולתי, להפריע למי שעוסק בזה מנקודת מבט אחרת.

כך גם לגבי ‏1 - "סדר העדיפויות של גיל" חייב להתאים לצרכי הקריאה שלי אם דבריו מכוונים אלי. אם גיל משתמש בשאלותי כדי לדבר אליך או אל האחרים (ולא אלי), אז אני מציע גישה יותר "מעשית" וישירה - שיחה בינכם (מה שאגב, לא נראה שהצליח בעבר).

מעניין שאתה דווקא מבין עם מי אתה מדבר והצלחת לסכם, מה לדעתך היא דעתו של גיל ושל ובלן, בשלושה מישפטים וברמה שאני כן מבין. והמבחן לכך הוא שאם ישאלו אותי איך, לדעת אורי, ובלן מתמודד עם הבעיות ב"כלכלה הקלאסית", אני אוכל להשיב: הוא לא-ובלן מציע מיסטיקה-מרקסיסטית שבה אין פרט. אבל שישאלו אותי איך, לדעת גיל, ובלן מתמודד עם הבעיות ההן, אני לא אוכל להשיב.

עכשיו, אם עוד יש לך חשק, אתה מוזמן להמשיך ולתרום לקהילה (שאני אחד מבניה) ולהסביר באופן דומה להסבר שלך למעלה, מה הן *לדעתך* "הבעיות של סדרי גודל ומנגנונים" אליהן מתיחס וובלן.
ואם גיל רוצה To make my day , אז גם הוא מוזמן לעשות זאת באותו אופן (שיגרום לי להבין!)
רווח בקפיטליזם ותיקשורת בחיים 278901
"מפריעה למי?"

מפריעה לך. אם כוונתך להבין את הטענות של ובלן או של גיל, אתה צריך להתענג או להתייסר בנסיון להבינם, בלי ריכוך בדמות הסבר מעשי. אבל, אני מקבל את טיעונך בהמשך.

"עכשיו, אם עוד יש לך חשק, אתה מוזמן להמשיך ולתרום לקהילה (שאני אחד מבניה) ולהסביר באופן דומה להסבר שלך למעלה, מה הן *לדעתך* 'הבעיות של סדרי גודל ומנגנונים' אליהן מתיחס וובלן".

אני יכול לנסות.

הכלכלנים הקלאסיים, ובמיוחד סמית וריקרדו, הציבו מסד חשוב להבנת הכלכלה והתופעות החשובות שלה כמו מדוע מחירים עולים ויורדים (כללי ביקוש והיצע), מתי משתלם ומתי משתלם פחות לייצר, מדוע מייצרים בתקופה מסויימת פחות או יותר ממוצר מסויים, ועוד.

אבל התיאוריה שלהם, כל כמה שהייתה מוצלחת, כללה עדיין מספר "חורים" בולטים, כמו הצרכן ומקומו במסגרת הכלכלית, מדוע מתרחשים משברים כלכליים, כיצד נקבע ערכו של מוצר, מהו ההון ומה תפקידו של ההון בכלכלה, האם הכלכלה היא מדע והאם אפשר לתכנן פעולה כלכלית באופן ריכוזי, וכן הלאה. אלו היו הבעיות שהעסיקו את מיטב המוחות בתחום הכלכלה.

לצד זה, התקיים זרם נוסף בהגות - ברובו של לא-כלכלנים - שניסה לבנות תיאוריה שתסביר מדוע יש עוני ומצוקה בעולם ואיך ניתן לפתור את הבעיה. ההוגה המרכזי בזרם הזה היה מרקס. בפישוט קיצוני, מרקס העלה כמה טענות:
א. ההיסטוריה האנושית היא תולדות המאבק בין מעמדות וברגע היסטורי זה (כלומר, באמצע המאה ה-‏19) זהו המאבק בין הבורגנות לפרולטריון.
ב. הבורגנות מנצלת את הפרולטריון, כשהיא כופה עליו לייצר עבורה הרבה בתמורה לשכר דל.
ג. הניצול יילך ויחמיר, משום שהבורגנות חייבת להגדיל את רווחיה והדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי הרעבת הפרולטריון.
ד. בסופו של דבר תתרחש מהפיכה, תוקם דיקטטורה של הפרולטריון עד ש"דור המדבר" המנטלי והמותנה ליחסים מעמדיים יעלם ואז יכונן בעולם הקומוניזם המבורך.

הבעיה העיקרית עם התיאוריה הייתה שסעיף ג' לא התממש בפועל ולמעשה, במקום שהניצול ילך ויחמיר, הוא הלך ונחלש ומעמד הפועלים אימץ שאיפות וערכים בורגניים טיפוסיים.

זו כמובן הייתה בעייה חמורה מבחינת השלכותיה, כיוון שאם אין ג', וודאי שלא נגיע לד' וטיפוסים בורגניים מפוקפקים גם עשויים לפקפק בתקפות ב' ו-א'.

כדי לנסות להסביר מדוע ג' בכל זאת עובד למרות שהוא לא עובד קמו הוגים שונים, בעיקר במסגרת הסוציאליזם, אך גם מחוצה לו. אחד מהם היה ובלן.

הרעיון שלו (ושל ממשיכיו) היה פשוט: הניצול על ידי בעלי ההון ממשיך להתקיים, אלא שעכשיו הוא מוגדר באופן שונה במקצת ו"מוסווה" מעיני המסתכל שאינו ניחן ביכולת אבחנה טובה. המהלך הלוגי שהוא עושה הוא בערך זה (ואני משתמש כאן בכוונה בדימוי מעין ביולוגי):

א. בזמנים בתר-קפיטליסטיים כל יצרן היה אי מבודד וקיים קשר עם פעולת הייצור, הספקים, העובדים, וכדומה. המפעל או הסדנא היו סוג של אמבה שנבראה בריאה ספונטנית ובקיומה היו שותפים כל הגורמים - גופיפי התא.

ב. בתקופתנו, הייצור הוא פעולה בה משתפים פעולה זה עם זה יצרנים רבים ושונים ולכן הוא מהווה מעין מערכת חיה בפני עצמה. במונחים תאיים: ברגע שהאמבות התקרבו זו לזו והחלו משתפות פעולה הן הפכו לארנבת.

ג. בגלל התחכום הגובר של התעשייה, בעלי המפעלים החלו עוסקים יותר ויותר בצד הפיננסי של העסק והפסיקו לעמוד על קו הייצור ולקיים קשר עם היצרנים. הם החלו לקיים קשר הדוק יותר ויותר עם עוסקים בכסף כמותם - בנקאים, משקיעים ובעלי הון והחלו לשחק במשחק נפרד, משחק ההון. כלומר, האמבות מסוג יצרן הפכו לנמר טורף.

הטענה של ובלן כאן היא שיחסים מורכבים יותר הם יחסים שונים. לדוגמה, נאמר שאתה בעל מפעל לייצור נעליים. בהתחלה, הדברים פשוטים: אתה ניגש לספק א' ומבקש ממנו עור, ניגש לספק ב' ומבקש ממנו גומי לסוליות, מספק ג' אתה מביא מסמרים ובמפעל אתה אומר לפועלים כיצד לחבר השלושה יחדיו כדי ליצור נעל. בשלב מסויים, כדי להמשיך להתקיים בעולם תחרותי, הליך הייצור שלך הולך ונעשה מורכב. אין לך שלושה ספקים ופועלים בלבד לטפל בהם. יש פרסום, מגוון רחב של חומרים, הנפקה בבורסה, הלוואות מהלוואות שונות, מיני-בירוקרטיה במפעל, וכו'.

אתה עוסק פחות ופחות בניהול היומיומי של העסק ומקדיש עצמך יותר ויותר לענייני כספים. בנקודה מסויימת, חל נתק: אתה מדבר וחושב במונחים של כסף, בעוד שהייצור ממשיך להתקיים בספירה נפרדת. הרכוש שלך עתה מורכב בעיקר מהשקעות בורסאיות, אגרות חוב, הלוואות שהענקת, השקעות בבנקים, וכדומה. הייצור, מבחינתך, כבר אינו רלוונטי ואינו קשור לליבת עסקיך. למעשה, מפעל הנעליים הופך טפל מבחינתך ולמעשה, תלוי בגחמות ההשקעתיות שלך ושל עמיתיך בעלי ההון.

בנקודה זו, ישנה סתירה בין האינטרסים שלך לאלו של הייצור. הייצור - הארנבת הנזכרת - רוצה רק להמשיך לאכול גזר בשלווה, לייצר ולשמוח בחלקו. מבחינתך, עם זאת, המשך אכילת הגזר טוב רק כל עוד אתה ממשיך לגזוז את צמרה של הארנבת. בזמנים אחרים, תעדיף לשחוט אותה ולעשות לך סטייק.
רווח בקפיטליזם וצמחונות 278909
וואללה צודק הובלן הזה. אבל מה רע בסטייק? הוא היה צימחוני?

אני אומר שהוא צודק כי כל מי שהקים עסק ועבר את השלב של שניים שלושה עובדים, עבר את התהליך שאתה מתאר כאן. התהליך מתואר יפה ומאוד בפשטות בספר "The E myth" של Michael E. Greber (לא אקדמי במיוחד אבל אם מישהו חושב פעם להקים עסק קטן שלא יעיז לדלג על הספר הזה לפני שהוא מתחיל). לטענתו, עסקים קטנים נפתחים עלידי אנשים שאוהבים לעשות משהו. כלומר, אחד שאוהב לאפות יפתח קונדיטוריה ויהנה מהעבודה. כשהעסק גדל, היזם מוצא את עצמו עסוק בניהול (מקצוע שאין לו מוסג בו) במקום באפיה - שבזה הוא באמת טוב. אם הוא מתעקש להשאר אופה, העסק יפול על הפנים כי אין מי שינהל אותו. אם הוא הופך למנהל, אז הלך כל הכיף - כי הבנאדם אוהב לאפות עוגות. אז מה שגרבר הזה מציע זה, שלפחות תהיה מודע מראש למה שמצפה לך ותחליט האם אתה רוצה להיות מנהל או להביא שותף עם יכולת ניהול או אולי עדיף שתשאר שכיר ותאפה עוגות להנאתך. המון יזמים נכנסים לעסק קטן בתלהבות גדולה שדועכת דווקא כשהעסק מתחיל להצליח, כי אז הם כבר לא אוהבים את העבודה בו.

כשהעסק נהיה ענק זה עוד יותר נכון רק סידרי הגודל משתנים. אין לי ספק שכמות המשאבים בGE למשל, שמושקעת בניהול, שיווק, ארגון, חשבונאות וכו', גדולה יותר מכמות המשאבים המושקעים ישירות בייצור. אבל כמו שגיל הסביר קודם, כל הפעילות הזו היא בעצם יעול הייצור.

מבחינה זו, התאור של ובלן (כפי שאני מבין אותו) איננו חסר בסיס. אבל מה היתה מסקנתו? מה הוא חשב שצריך לעשות?
או שזו שאלה מעשית מדי?
רווח בקפיטליזם וצמחונות 278937
אני יכול להציע מסקנה מעשית, אם תסכים לקרוא שוב את הפסקה הראשונה של תגובה 250148 (בשינוי קל של השחקנים הראשיים).
אם העיסוק השגרתי של "בעל הון" איננו ביצור אלא בניהול, אולי כדאי שהדוגמאות שאתה מביא להמחשה לא יעסקו בממציא-תרופות שהחברה מדכאת את הכשרון שלו, אלא בדמויות יותר ראליות.
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279176
קראתי את הקטע ההוא ולא ברור לי למה אתה מכוון. אני מציע (מעשית) שתפרט יותר בהערותיך, כי אחרת, כדי להגיב, האלץ להציב איש קש שאת הערותיו אני מבין.

- העיסוק השגרתי של "בעל הון" הוא בניהול הונו
- העיסוק השגרתי של בעל מפעל הוא בניהול מפעלו.
- העיסוק השיגרתי של בעל פיצוציה הוא בניהול פיצוציה.
- והעיסוק השיגרתי של אדם (בעל חיים) הוא בניהול חייו.

אני לא דיברתי על איזה ממציא תרופות קטן אלא בעיקר על מי שהשקיע 10 שנים וכמה מיליונים בפיתוח תרופה. לצערינו, לא מספיק דר' לכימיה כדי להביא תרופה לשוק. מהיום שלאותו דר' עולה הרעיון, ועד היום שהתרופה מגיעה למדפים, מישהו צריך לממן את הפיתוח, כולל לשלם 10 שנים משכורת לדר'. אם לא יממנו את זה - לא תהיה תרופה. ואם מי שמממן לא ירוויח (הרבה!) אז הוא לא יממן ושוב לא תהיה תרופה. "זה לא אני אומר. זה כימיה".

איזה חלק מכל הנ"ל לא מתישב אם מה שאתה יודע?
רווח בקפיטליזם וצמחונות 278961
אפשר להבין מדבריו שהוא תומך בפתרון של כלכלה ריכוזית-קולקטיביסטית.

כפי שהזכרתי, בשלב ב' של ובלן האמבות הופכות לארנבת. כלומר, המפעלים השונים הופכים במבנה מורכב יותר ל''מערכת'' או קולקטיב. מבחינת ובלן, אין פרטים. המפעל הבודד אינו יוזמה של בעל עסק כלשהו אלא סוג של ''בריאה ספונטנית'' - שיתוף פעולה קולקטיביסטי שנוצר מאליו.

התיאור הזה של המצב הוא קריטי. אם מפעל מוקם על ידי ייזמים או אם בכלל יש יזמים והם הכוח המניע העיקרי, הרי שאין שום הגיון בכך שיזמים החותרים כל אחד להשגת מטרותיו יהפכו למעין קולקטיב בשלב ב'. לכן, הוא חייב למעשה לטעון כי יוזמות עסקיות מוקמות מראש כקולקטיב ושהפעולה העסקית של כל מפעל או ארגון היא קולקטיבית מלכתחילה.

אם לא מקבלים את ההנחה הזו - ולדעתי, אי אפשר לקבלה - הרי שממילא איננו מגיעים לשלב ב' והארנבת החביבה של ובלן לא נוצרת כך או כך.

כשאתה קורא אותו, קשה שלא להזכר בתיאור של לודוויג פון מיזס של לנין וחבריו, שחוו את הארגון העסקי מרמת מנהלי חשבונות ופקידים והניחו, לפיכך, שבעצם ניהול עסק זה רק לכתוב ולהעביר ניירות ממקום א' לב'. מנקודת המבט של הפקיד, כך מתנהל עסק. כל מי שמנהל עסק ברמת ניהולו, עם זאת, יודע כמה מוטעה התיאור הזה.

כך גם אצל ובלן. הוא רואה דבר מורכב כמו עסק גדול או כמו מערכות שעוסקות בייצור, ומניח בטעות שבגלל שאי אפשר להבחין ביד אדם המכוונת את כל הפעולה המורכבת הזו, שמדובר במעין אוטומט או מכונה או מערכת הפועלת מאליה. אם היד נעלמה, אז אין יד. הכסף מגיע מהבנק.
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279188
(בצד, כשתרגיש שאני מוציא ממך שעורים פרטיים חינם - שלח הצעת מחיר. עד אז אני מתכוון להנות מן ההפקר, כאילו מצאתי שקל על הריצפה.)

מה שאתה אומר על ובלן ולנין, מזכיר לי את המאמר שהביא לכאן קודם ראובן, על אלו ש"עוד לא יודעים מה הם לא יודעים", או את הבן שלי ששאל, בתקופה שעבדתי מהבית, איך יש לנו כסף אם כל היום אני יושב ומשחק במחשב.

האמת היא שקשה לי לקבל את ההסבר הזה כעיקר. אני לא מבין איך אדם (מן הסתם משכיל בעל יכולת הבחנה הפשטה מסויימת), יכול היה להתעלם מהעובדה שיש פרטים עם רצונות פרטיים. כאילו מה, ההורים שלו לא התווכחו אף פעם? הילדים שלו לא הלכו מכות, כשאחד רצה שוקולד והשני גלידה?
אף פעם לא אמרו לו "לא" כשהו רצה משהו בניגוד לרצונו של מישהו אחר? כלומר, נראה לי מובן מאליו שכל אחד, גם ובלן בימיו וגם אנשים בימינו, נתקלים ברצון/אינטרס פרטי בחיים הקטנים והמידיים. גם מי שיש לו אח או אחות, ברוב המיקרים, לא חי כתאום סיאמי. אז למה ובלן (ואחרים) ציפו, שהרבה אנשים, נגיד בארגון עסקי, יתנהגו כגוש אמבות - ארנבת - קולקטיבי? משהו חסר לי בהסבר הזה?

לכן נראה לי (אבל אני לא בטוח), שאיש כמו ובלן הבין שמי שמזיז דברים - "היד הנעלמה" - הם אנשים עם יוזמה ורצון פרטי. ומזה הוא נאלץ להכיר בעובדה שלו עצמו אין שליטה על ההתפתחות של הארנבת (אם הוא לא יזם) והדרך הקלה להשתלטות על הארנבת הוא עלידי הפיכתה לפוחלץ.
לך תדע.
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279356
אני חושב שהמרכיב שממנו אתה מתעלם בתהייתך ("איך אדם...") הוא שאצל בני אדם רבים מה שהם רואים במציאות ומה שהם מבינים ממנה הם שני דברים שונים שאינם קשורים זה לזה.

בהקשר הזה, אני נזכר תמיד בקרנף של אלברכט דירר, הצייר הגרמני הנודע מן המאה ה-‏16. הנ"ל לא ראה קרנף מעולם והסתמך באיורו הנודע*1* על רישום פורטוגזי של קרנף הודי. זה מסביר כיצד החליט דירר, רשם דייקן ונאמן לטבע בדרך כלל, להעניק לקרנף שריון מתכת, וקרן שנייה בערפו. שונה מאוד, כמובן, מהקרנף הזה במציאות.*2*
רישומו של דירר היה למעין "תקן" בציור קרנפים במשך שנים רבות, ואפשר לראות באיור מהמאה ה-‏18, בעמוד אליו הפניתי, כיצד איור הקרנף שבוצע בעקבות קרנף ממשי, הוא מעין הכלאה בין מה שהצייר ראה לבין מה שהצייר ראה בציור של דירר.

הלקח מכך הוא שבמקרים רבים - ובמיוחד כאשר מדובר בנושאים טעונים מבחינה רגשית - אנחנו רואים מצבים, אנשים ואירועים דרך מסנן הצובע אותה בגוונים שאליהם נטינו מראש. כלומר, התבוננותנו במציאות היא לעתים קרובות הכלאה בין המציאות למה שרצינו שהמציאות תהיה.

גורם נוסף שיש לו חשיבות הוא מה שמכונה "הטיית אישור" - הנטייה שלנו לברור לנו מבין עובדות רבות רק את אלו המחזקות את דעתנו מקודם. לדוגמה, ישנם אנשים הטוענים כי דבר שעליו חלמו התממש זמן קצר לאחר מכן במציאות, או כי חשו ברע (או טוב) באותו רגע בו התרחש משהו רע (או טוב) מבחינתם. גם אם לא נפקפק באמיתות עדותם, די להזכר בעובדה שאנו חולמים מספר חלומות מדי לילה ואנו חשים ברע (או טוב) בכל יום בשנה. סביר מאוד להניח כי מתוך בערך מאה וחמישים אלף חלומות שאנו חולמים בימי חיינו יהיו כמה שיקבילו להתרחשות במציאות זמן קצר לפני או אחרי.*3*

בוהם-באוורק מנתח יפה בשני מקומות את התיאוריה של מרקס ומציע פתרון לחידה מדוע מרקס בחר בתיאוריה המסויימת בה בחר*4* ומדוע אנשים אוהבים להאמין בה.*5* סבורני ששני הפתרונות יפים לובלן. אצל מרקס, אומר בוהם-באוורק, יש מקרה של מישהו שאימץ לו שיטה מסוימת לניתוח עובדות והסקת מסקנות ומכאן, "המערכת שלו רצה בכיוון אחד, העובדות בכיוון אחר, והן מצטלבות לעתים פה, לפעמים שם, ובכל מקום הבעיה הבסיסית של שיטת הניתוח מולידה בעיה חדשה. ההתנגשות בין המערכת והעובדות חייבת להיות מוסתרת, כך שהעניין עטוף באפלה או בערפול, או שנעשה שימוש באותם טריקים של דיאלקטיקה כמו בנקודת המוצא".

כלומר, גם אם יש לך התבוננויות נכונות במציאות אך הנחות המוצא שלך שגויות, אם תלך באופן הגיוני בעקבות הנחות מוצא אלו אתה נידון להגיע שוב ושוב למצב בו הטיעונים שלך סותרים את המציאות ומסקנותיך מופרכות. כדי להגן על עצמך מפני הכרה זו, אתה נאלץ לנקוט שפה מעורפלת ולטשטש את הדברים. אצל ובלן, כך נדמה לי, הטעות מתחוללת כאשר הוא טוען שמפעל הוא סוג של אמבה הנוצרת בבריאה ספוטנית, ולא בעקבות יוזמת אדם. מנקודת מוצא זו הוא חייב להגיע למסקנות כושלות והולכות בהמשך.

התובנה לגבי המפעל אינה תוצר אקראי של איבחון שגוי מצד ובלן. אם כך אכן היה, ברגע שהוא היה מבין זאת - והרי אינו אידיוט - הוא היה נסוג ממנה וחסל. אלא שכמו שמציין בוהם-באוורק ביחס למאמינים בסוציאליזם - פועלת כאן משאלת לב שההסבר לכל הבעיות בעולם הוא שיש נצלנים רעים (בעלי ההון) הדופקים את כל השאר. כלומר, וכאן זה כבר הסבר שלי, התחושה שיש פער ניכר בין מה ש"מגיע לי" לבין מה שאני מקבל בפועל מחפשת הסבר כלשהו. אני לא מקבל פחות כי אני פחות מוכשר לעניינים כאלו ואחרים, אלא מפני שיש מערכת של ניצול.

אם להחזיר את העניין מובלן למאמר כאן - זו בדיוק התחושה שקיבלתי כשקראתי את הטרקטה של שמשון ויובב. הבסיס התיאורטי לתיאוריה שלהם הוא קלוש ועלוב ביותר וכולל בעיקר דרישה להאמין שובלן צודק. הם בעצמם חשים שמשהו כאן לא כשורה, שאחרת לא היו טורחים לדחוק את הדיון התיאורטי בטענתם לשני עמודים בערך, מנוסחים באופן המעורפל ביותר שאפשר. אני מניח שאתה מכיר את המצב הזה מהחיים: כשמישהו מספר לך סיפור על אירוע הכולל בתוכו שקר, כשיגיע לנקודה השקרית, הוא יסיט את עיניו וינסה לדלג על נקודת השקר במהירות הרבה ביותר או ינסה לטשטש אותו.

כך גם ובלן. הוא חש שמשהו בתיאוריה עומד על כרעי תרנגולת ולכן, כפי שאומר גיל, הוא מעדיף לפטור "בסלחנות" את כל הדיון התיאורטי הדקדקני בתיאוריות כלכליות בהערת אגב. בשקר, כמו בשקר.

====
*1*ר' כאן http://www.ifi.unicamp.br/~ghtc/rhino1-e.htm
*3*עוד על כך: http://skepdic.com/confirmbias.html
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279410
שמע, מה שאתה אומר כאן מאוד מפחיד. וזה מחייב זהירות.

אני קודם רוצה להוציא מהדיון את מרבית ה"סוציאליסטים" באייל שהם (רובם) בעצם ליברלים מערביים עם מידה כזו או אחרת של רגישות חברתית, מצד אחד, ומידה כזו או אחרת של רגישות לחופש מצד שני. כל הסקאלה היא משהו בין שוודיה לארה"ב. אני מעיז לומר, בגדול, שכל אלו קפיטליסטים והויכוחים בתוך הסקאלה הם רק על כמה מיסים או כמה שכר מינימום וכו'. כלומר לא ויכוח איכותי אלא רק כמותי.

יש אולי קבוצה קטנטנה שמזדהה עם כותבי המאמר (נ&ב) ועם ובלן, מרקס או ניאו-מרקס. הם לא על הסקאלה בכלל. הם לא מצדדים בסוציאל דמוקרטיה (נגיד, נוסח שוודיה) ובטח לא בשום דבר מימין לה. כל הסקאלה הזו היא, עבורם, רק גוונים של חרא. זוהי קבוצה קטנה שבמשך ההסטוריה של המאה הקודמת (ועד היום, בכמה מקומות), הצליחה להביא כלכך הרבה נזק וחורבן וסבל אנושי שהדעת לא מסוגלת לתפוס. והכל, לפי דבריך ודיברי בוהם-באוורק, על בסיס כשל פשוט והתכחשות *מודעת* למציאות.

כי מה שאתה ובוהם-באוורק אומרים הוא שמרקס או ובלן לא התבלבלו בחישובים ולא היו תמימים - לא מפותחים - כמו אריסטו והקדמונים שדיברו על סחר שוויוני. למרקס וובלן היו את הכלים התיאורטיים שיש לנו היום, ועמדו לפניהם מבקרים ועובדות סותרות. ובכל זאת הם בחרו להפיץ את תורתם. אז מה שאני שואל זה למה הם עשו את זה (כלומר בשביל מה)? ואיך הם הצליחו להשליט את זה על כלכך הרבה מיליונים שישלמו בחייהם או באורח חיים עלוב במשך דורות?

יותר מזה, מה שממש "מדיר שינה מעיני" זה איך ו*למה* אנשים משכילים (דוקטורים לכלכלה!) ממשיכים להפיץ ולחזק תאוריות קונספירציה מהסוג הגלובלי של מרקס ותוך התעלמות מוחלטת מקיומם והשפעתם של אינטרסים פרטיים. מה הם לא מזהים את הכשלים שעליהם מצביע בוהם-באוורק? ההורים שלהם אף פעם לא רבו? אתה רוצה לומר לי ששני דוקטורים לכלכלה (ועוד כמה סטודנטים) חושבים שתאגיד עסקי, למשל כמו GE, הוא קולקטיב של אמבות שאיינו מונע עלידי יזמים ומנהלים עם אינטרסים ורצון אישי?

אם זה מה שאתה אומר - אני מסרב להאמין.

כשאני מחפש מניע לאנשים שדבקים ומפיצים רעיונות כאלו , אני מסוגל לחשוב על שני זנים של אנשים:
1. משהו כמו עמיר פרץ שמשתמש באידאולוגיה כזו בגלל שקל למכור אותה להמונים ועלידי זה להשיג *כח* פוליטי. אם יש מישהו שמנצל את מיעוטי היכולת בארץ זה אנשים כמו עמיר פרץ (לך תשאל את ג'קי אדרי מדימונה). אני סולד ממעשיו אבל אני מבין את מניעיו - כח!
2. הזן השני הוא גרוע ומפחיד עוד יותר (משהו דומה לשלי יחימוביץ' ואולי למחברים כאן). אלו אנשים שאין להם אינטרסים. הם מפיצים את שקריו של מרקס וובלן ואת רעיון הקונספירציה הגלובלית *ביודעין* וללא שום תמורה או כוונת רווח. הם לא רוצים להתעשר מזה או לרכוש לעצמם כח פוליטי. הם עושים זאת סתם? להנאתם?

אתה מבין את השאלה? אם אדם רוצח כדי לשדוד כסף אז הוא נבל ופושע. שמענו על כאלו. אבל אם אדם רוצח סתם להנאתו, בלי שום מניע נראה לעיין, הוא לא מפחיד הרבה יותר?

מה, יכול להיות דבר כזה?
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279420
מה כל כך מדהים בעובדה שיש רבים המחזיקים בעמדות מיסטיות? האם השכלה או פרופסורה או אפילו זכיה בפרס נובל היא ערובה נגד זה?
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279504
לא יודע. אולי אתה צודק. אני התרגלתי לחשוב שמיסטיקה זה מה שעושים אצל הרב כדורי או אצל הבאבא סאלי. שם יסבירו לך על כוחות מיסתוריים שפועלים נגדך,אלא אם יש לך ערלת יתוש, חתומה עלידי הקדוש, מתחת לכרית - אז אתה מוגן. למי שאוהב לשמוע את אמנון יצחק (אני מת עליו), יש לו קלטת שמסבירה *בהגיון ברזל* איך נשמתך מתגלגלת ואיך נקבעים מקומה וכיוונה אחרי שהיא יוצאת מגופך ולמה *לא יתכן ממש* שאם תעשה מצוות בחייך נשמתך תתגלגל לחתול - רחמנה לצילן. עם החומר של אמנון יצחק אפשר למלא 500 עמודים ועוד ישאר מספיק לאפילוג. הוא גם, בכל הופעה, מראה "אמרתי לכם" ומספר על שכנתו שהתעברה אחרי 10 שנות עקרות, מיד לאחר שהסכימה לחבוש מטפחת לראשה. עובדה!

אבל בגלל האמא הפולניה (באופי) שלי חשבתי שלדוקטורים יש שיטות חקירה והוכחה אחרות. היא לא אמרה לי שלא לכולם.
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279526
עליך לדעת שגישה רציונלית היא מורשת פרוטסטנטית הזרה לרוח היהדות‏1. אין שום הכרח בזאת בדיוק כמו שאין הכרח בחריצות או חסכנות! אלו הם מושגים בזויים שנועדו לשעבד אותך. שב כל היום בצל ופזר את כספך לרוח ויטב לך!

1 טוב, טוב. מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת. ומי שטרח בערב שבת. בום בשבת.
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279437
גם לי יש שאלה. איך זה שאיזה 99% מהאוכלוסייה לא מבינים שהם פשוט צריכים להיות החרגול מהמשל? שאם הם רק יאמינו בעצמם, יעבדו בחריצות וכל זה הם יגיעו להישגים ויהיו מאושרים? הכל בגלל תעמולה סוציאליסטית? מה, יכול להיות דבר כזה?
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279444
החרגול במשל הוא זה שלא עובד. לא?
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279445
כן? כנראה החלפתי ביניהם עד היום. עכשיו אני מבין למה החיים שלי נראים ככה.
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279446
קיבלתי פעם במייל גרסה מעודכנת של המשל: הנמלה עובדת כל הקיץ והחרגול שר ומנגן. עם הגיע החורף באה הממשלה לנמלה, מכסחת אותה במיסים ומעבירה הכל לחרגול.

כמה דמגוגי.
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279448
זה לא דמגוגי, זה משל, ועל כל נמלה וחרגול יש איכר ואווזה http://www.clearyworks.com/Fables/P1/C2/n015_a_farme... ככה הורים ומחנכים מעבירים את עקרונות המוסר שלהם לילדיהם, הרי בטבע חרגולים מסתדרים טוב לא פחות מנמלים, ואין אווזות שמטילות ביצי זהב.
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279450
טוב. זאת הגזמה. לא לוקחים הכל, אבל לוקחים את הרוב...
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279511
יהונתן, אני לא יכול לא להנחית כשאתה מרים לי כזה כדור.

אבל למי שקובע את דעתו על סמך סקרי דעת קהל, לא הייתי קורא אינטלקטואל.

מה שאני מנסה למכור לך כאו באמצעות המשל זה לא שצריך להאמין ולעבוד קשה. מותר אבל לא צריך.
צריך לעשות מה שאתה רוצה ואחר כך להיות מאושרים עם זה. מה, יכול להיות דבר אחר?
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279534
אולי כדאי להכניס למשוואה גם את ההכרה של אורי בתגובה 279356 במי שהוא "פחות מוכשר לעניינים כאלו ואחרים" (האמת היא שרק בשביל הטרנספורמציה מ"פחות מוכשר" ל"פחות מוכשר לעניינים כאלו ואחרים" היה שווה לחכות שלושת-אלפים תגובות).
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279615
דווקא זכור לי שאתה לא "פחות מוכשר לענינים" של משואות. לדעתי ההצעה שלך מוסיפה ערך זהה בשני צידי המשוואה ולא משנה כלום. להפך, מי שיש לו פחות כישורים (או מזל, או ירושה או ...) כדאי לו יותר "לעשות מה שהוא יכול ולהיות מאושר". בין אם הוא יקבל עזרה ובין אם לא, כדאי לו לעשות זאת. כאילו, אם הוא יהיה "לא מאושר", זה יעזור לו?
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279551
לא חושב שהבנתי את התגובה שלך. אתה מתכוון (למשל) שכל יום אלפי אנשים בעולם השלישי לא צריכים למות מרעב - מותר להם, אבל הם לא צריכים?
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279579
ולפני שהצרכן עונה:

יהונתן אורן הביא בכוונה דוגמא קיצונית, אבל אל תפטור את עצמך ב-"לא דיברתי על מורעבים בעולם השלישי" בשל כך. ניתן למצוא דוגמאות פחות קיצוניות ויותר קרובות (עובד לא מיומן שעובד 13 שעות ביום, בשכר זעום, כדי לממן את האוכל לילדיו ואת התרופה היקרה לאביו החולה‏1 - מותר לו, אבל הוא לא צריך).

__________
1 הפחיתו מיסים - הוציאו את התרופה הנ"ל מסל הבריאות.
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279614
זו באמת מעליב. שאני אפטור את עצמי?! שאני אתחמק?!

מה שאמרתי ליהונתן על רעבי העולם השלישי תקף גם לגבי עובדים בשכר זעום בישראל. בעוד אנחנו באייל מתווכחים וההם בכנסת סוחרים בשכבות הנחשלות כקלפי מיקוח להתנתקות, יש כאן רק אחד שעוזר להם, וזה אני בעצתי שיעשו מה שהם יכולים ויהיו מאושרים עם זה. אבל אם הם מעדיפים את האפשרות השניה (לא לעשות או להיות עצובים), אז מי אני שאמנע מהם? אני הרי ליברל.
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279609
נראה שבאמת לא הבנת. אני אנסה שוב.
כשאני אומר "צריך לעשות מה שאתה רוצה ואחר כך להיות מאושר עם זה" אני מפנה את זה אל דנקנר, שרי אריסון, המסביר לצרכן, יהונתן, אביב, ג'קי מדימונה, ויקי כנפו וכל האלפים מהעולם השלישי. אין אצלי אפליה :-). אבל אני מבין שאתה מתעניין דווקא באלו מהעולם השלישי. אז שמע:

דווקא להם אני מציע לשנן את המשפט הזה. כי אם הם יחכו ליהונתן ואביב שיצילו אותם מחרפתם, מצבם יהיה עוד יותר גרוע משהו היום. זה לא שיהונתן ואביב קמצנים חסרי לב ולא רוצים לעזור למיליוני הרעבים. הם פשוט לא יכולים. הם בקושי גומרים את החודש בעצמם. טוב, אולי באמצעים פוליטיים יצליחו יהונתן ואביב לקחת מהמסביר את רכושו הרב. עם זה אפשר להציל רעבים? אולי שנים שלושה.
טוב, אולי אפשר יהיה להחרים גם את כספם של כל עשירי העולם. מביל גייטס ועד יהונתן ואביב ולחלק אותו שווה בשווה בין מיליוני הרעבים. זה באמת יפתור את הבעיה? הרי בתוך שנה הכסף יגמר ומיליוני הרעבים ישארו. מי יפרנס אותם אז? מצב שבו מעטים מפרנסים רבים לא יכול להתקיים - אפילו מרקס ראה את זה.

לכן אני אמר למיליוני הרעבים שאומנם יש במערב כמה אנשים עם לב רחב (אני אפילו מכיר שניים). אבל הם לא יכולים לשנות את מצב הרעב באופן מהותי. זה לא שהם לא רוצים. הם לא מסוגלים. ולכן, ידידי הרעב, עליך לעשות עבור עצמך מה שאתה יכול ולהיות מאושר עם זה. כששולחים לך תרומה, קבל אותה בברכה ובתודה אבל אל תשכח מי אחראי על חייך. זה לא יהונתן, זה לא אביב. זה אתה.

נו עכשיו, ידידי הרעב, אם בנוסף לכל צרותיך אתה מחליט לא לעשות מה שאתה יכול ורק לשכב עצוב ולחכות למוות, אז זו גם זכותך.
יש היום מספיק מזון 279692
כדי שלא יהיו רעבים בעולם ,
אתה צריך להבין שעם כל הכבוד לויכוח יש היום הרבה דרכים בהן אפשר לעזור או לפחות לנסות גם מבלי להרוס את התשתית החברתית של העולם המערבי אבל מה יותר נוח אין ספק, לתת משל של דייג ודגים.
אני שוב מציע לכל מי שחושב ש''הם'' העניים המוכים צריכים להיות אופטימיים לבדוק עם עצמו אם הוא היה מסוגל לעשות להתליח בתנאים שלהם וללא עזרה.
יש היום מספיק מזון 279761
זה באמת משהו שהייתי שמח להבין. האם אתה (או מישהו) מכיר איזה מחקר או ניסיון לחשב/להעריך, בכמה אתה ואני (אזרח ממוצע במערב) צריך להוריד את רמת החיים שלו, כדי להעלות את רמת החיים של מיליוני האנשים בעולם השלישי? ובכמה תעלה רמת החיים שלהם? הרי היום, בישראל, אנחנו קוראים עניים גם לאנשים שיש להם בית וטלוויזיה ואוכל בסיסי. אז נראה לי, שהמרקסיסטים מבקשים ממך וממני להעלות את רמת החיים של האפריקיים לרמת החיים שלנו - ובלי לפגוע ברמת החיים שלנו? זה אפשרי?

לי יש חשש (אבל אני אשמח ללמוד אחרת) שכל הסיסמאות של "עזרה לעולם השלישי", מבלי לתת להם לייצר בעצמם, טובות כל זמן שלא מנסים לישם.
יש היום מספיק מזון 279762
לי הרבה פחות ברור איך בדיוק ישפרו את איכות החיים של יושבי העולם השלישי גם אם יחליטו להוציא להורג את כל העשירים בכיכר העיר ולקחת את כספם. נניח שזה נכון שבמדינת רווחתיה מייצרים המון אוכל, הרבה יותר ממה שצריכים אנשי המדינה. היכן כאן הקו הישיר למצב שבו האוכל המיותר עובר ומגיע אל עניי העולם השלישי? מנגנון החלוקה הנדרש נראה לי מורכב מאוד לוגיסטית, ודורש הרבה יותר משאבים (אם הוא בכלל אפשרי, כמו שהמצב כיום במדינות העולם השלישי) מכפי שנדמה כאשר מדברים בצורה פשטנית על "כיום בעולם מייצרים מספיק אוכל בשביל כולם".
יש היום מספיק מזון 279780
אם יוציאו להורג את כל העשירים ויתנו את כל הכסף לעניים התמורה תהיה שוות ערך ל-‏1,450 שקל לחודש, למשך שנה אחת בלבד (אחרי זה כבר אין עשירים).
יש היום מספיק מזון 279779
"זה באמת משהו שהייתי שמח להבין. האם אתה (או מישהו) מכיר איזה מחקר או ניסיון לחשב/להעריך, בכמה אתה ואני אזרח ממוצע במערב) צריך להוריד את רמת החיים שלו, כדי להעלות את רמת החיים של מיליוני האנשים בעולם השלישי?"

לפי נתוני הבנק העולמי, התוצר השנתי הממוצע לאדם בעולם הוא 5,500 דולר וזה מקביל (בקווים כלליים) לשכר הממוצע לעובד, הרי שהמערב יצטרך לוותר על 85 אחוז מרמת החיים שלו ואנשים יצטרכו לחיות עם הכנסה ממוצעת של 2,000 שקל לחודש.
יש היום מספיק מזון 279810
2000 שקלים בחודש?!? אתה השתגעת? זה מה שאתה מקציב לנו?!
זה הרי פחות מחצי שכר מינימום.
אנחנו נמחה, נשבות, נדרוש תוספת, נפגין. אנחנו רוצים לתת לעולם השלישי עליה של 85% ברמת החיים שלהם *בלי* לפגוע ברמת החיים שלנו.

ואל תגיד שאי אפשר לעשות זאת. אפשר! פשוט צריך להתעלם מהנתונים של הבנק העולמי ולהביא נתונים נכונים.

מלכתחילה נראת לי חשוד בקונספירציה עם בעלי ההון.
יש היום מספיק מזון 279893
''מלכתחילה נראת לי חשוד בקונספירציה עם בעלי ההון.''

האמת, גם אני נראיתי לעצמי חשוד. לכאורה, נראיתי לעצמי שה תמים, שכן אין לי לא בעל ולא הון. אבל אחרי בדיקה ממושכת גיליתי שאילו היה לי הרבה כסף רוב הסיכויים שהייתי בעל הון, מה שאומר שאני פשוט סוכן מושתל של בעלי ההון שפשוט ממתין לאות ההפעלה - ברגע שיצטבר הון מסויים, זו הוראת ההפעלה שלי.
אני לפחות לא מדבר 280163
על כך נתינה מבלי השקעה בתשתית, על נתינה של כסף מבלי לבנות אמצעי יייצור
אבל שתבין כמה מנותק הטיעון החופשיטי (שאותו אני מפריד מהתיאוריה הכלכלית).
אם יהיה חופש כלכלי אז יהיה תהיה צמיחה כלכלית השפע האופטימום יגיע לכל בסופו של דבר,
זה פשוט לא נכון נקודה אין שום תיאוריה שמדברת על כך ואני חושד שהטיעון הזה קשור לפנטזיה על חופש שלעולם לא יהיה קיים.
יותר ויותר ככל שאני קורא את דבריהם של תומכי השוק החופשי (שכנראה אף פעם לא קראו מבוא למיקרו כלכלה , כי הטיעונים שלהם על היד הנעלמה הם קצת איך לומר זאת סותרים את הנחות המודל) אני מבין שהם חושבים שללא מדינה יהיה להם חופש, שלכולם יהיה חופש,
בעיני לפחות זה קישקוש , ברגע שיש לך חברה (סוסייטי יענו)
אין לך חופש, עם עצם העובדה שאנחנו יצורים חברתיים כבר מגביל לנו את החופש נכון במדינה יש כפייה ונראה שעל זה הם מתלוננים, נו אז ובכאשר אתה עובד בחברה יש לך חופש, אולי אין כפייה אבל אין גם חופש, ובמצב של חברה (firm) מספיק גדולה יש גם כפייה, זה שם המישחק, כולנו יצורים תאבי בצע וכוח והמחשבה שבחברה פרטית לא יופיע היצר הזה כי היא תהיה עסוקה בתחרות לא רק שהיא לא נכונה כפי שאפשר לראות בחברות רבות, אלא גם לדעתי מאוד תמימה ומאוד טומנת את הראש בקיר, אם למישהו יצא לשבת פעם בישיבה של הנהלה, אז ידוע לו כמה מדובר במישחק של כוח וכבוד.
אני לפחות לא מדבר 280175
אגב ניתוק הטיעונים של תומכי שוק חופשי מהמציאות הכלכלית, אולי כדאי שתקרא את המאמר המתפרסם היום ב The Marker: לא זאת בלבד שהקיצוצים בממשלה הביאו לצמיחה וליכולת לקצץ במיסים, הם הביאו לצמצום משמעותי בפערים - דבר שלא היה יכול לקרות עם ממשלה גדולה ומיסים גדולים. באופן "מפתיע", גם ההכנסות ממס לא קטנו, כי במיסוי נמוך פחות משתלם להעלים:

אני לפחות לא מדבר 280283
עוד פעם מוטיב היד הנעלמה? כמו ספר טלפון בעמוד של "כהן" אתה.
אני לפחות לא מדבר 280374
לי נראה שאתה קפיטליסט מצוי אבל בגלל לחץ חברתי (Peer Presser) סיגלת לעצמך סיגנון סוציאליסטי. אם אתה "לא מדבר על נתינה בלי השקעה בתשתית", אתה בעצם מציע לתת חכות ולא דגים. אתה "משלנו".

האמת היא שאני באמת לא מבין את הניתוק הזה של הטיעון החופשיסטי מהמציאות. לעומת זאת, עכשיו אני חושב ש*אתה כן* מבין שאין ולא יכול להיות מספיק אוכל בשביל להאכיל את כל הרעבים בעולם, אם הם לא מיצרים לעצמם. בטח אתה מבין לפחות שזה לא אפשרי לאורך זמן, מבלי שנוריד את רמת החיים שלנו לרמת חצי שכר מינימום.

אני גם מסכים איתך ש"כולנו יצורים תאבי בצע וכוח" וגם שבחברה פרטית *כן* יופיע היצר הזה. אני רק שואל את מי אתה מציע למנות על דיכוי היצר הזה וכמה טוב יהיה בחברה שבה אנחנו כולנו "מעוקרי יצרים".
אני לפחות לא מדבר 280400
אני חושב שיש מקום להבדיל בין ימין כלכלי לבין חופשיזם (ליברטאניות). אאל''ט, ''עדיף לתת להם חכות'' לא נשמע לי כמו טיעון שמגיע מהמחנה החופשיסטי.
הימין הכלכלי (זה הישראלי או זה האמריקני, למשל) גם מאוד מתבסס באופן כבד למדי על רגולציה. בימין שלטת אידאולוגיה בה הדרך הנכונה לפעולה היא חלוקת חכות במקום דגים ובחופשיזם גם פעולה של ''לתת חכות'' היא פעולה לא רצויה (ממשלה מנופחת תעשה אפילו את זה באופן לא אופטימלי או מושחת וגם חכות מממנים מכספי גזל שנלקחו בכפיה). הטיעון החופשיסטי אומר שלא צריך לתת לאף אחד שום דבר ולא שצריך לחלק חכות. מי שיצליח כבר יקנה לעצמו חכה זולה בשוק החופשי (או יקבל אותה מאיזה פילנטרופ נדיב שעושה זאת באופן וולנטרי) ושוקי כבר ידאג לסדר את העניינים.
אני לפחות לא מדבר 280410
באופן כללי אני מצטרף להבחנה שאביב עושה.
הליברטריאנים אכן מתנגדים לכל פעולה ממשלתית ''פוזיטיבית''.
אני לפחות לא מדבר 280425
באופן ספציפי אני לא בטוח שליברטאנים יצדדו תמיד באופציה הקיצונית. הוכח פעמים רבות בעבר שמעבר חד מדי מהכל ללא כלום עושה שרות דוב ליעד הליברטני, ומשיג את התוצאה ההפוכה (כמו הפרטת מערכת הרכבות בבריטניה שעולה מדי פעם כדוגמה למעשה ליברלי).
במציאות הפוליטית, בה מתחלפים אישים ודעות חדשות לבקרים, עדיף לבצע מהלכים בצורה מדורגת, כך שיצליחו להגיע להישגים *יותר מהר* ולא למה שיוצג ככישלון *מהר מדי*, ובמקביל יזכו לתמיכת הציבור לאורך זמן (יש הבדל מהותי בין לקטוע בבת אחת את מטה לחמו של האדם ולהגיד לו "תסתדר" לבין הפסקה הדרגתית ומותנית של הקיצבה בליווי לימוד איך להסתדר בעידן שלאחר הפסקת הקיצבה).
אני לפחות לא מדבר 280432
אם הנחנו ששורש כל הרע מצוי בתכונות שליליות שהן אינהרנטיות לפעילות הממשלתית, הדרך היחידה שאני רואה למימוש החופשיזם, היא באמצעות חקיקה המגבילה את סמכותה של הממשלה ולא הפעלת סמכויות הממשלה כדי לקדם מדיניות ממשלתית פוזיטיבית שהיא שרירותית כמו כל מדיניות אחרת (שאולי, מי יודע, האידאלים שלה עדיפים ובעתיד תאפשר את צמצום סמכויות הממשל).

מדוע ממשלה מנופחת ומושחתת תצליח לנהל באופן תקין מדיניות בה אתה תומך (חלוקת חכות ש*בעתיד* תאפשר את צמצום המסגרת בתוכה מותר לממשלה לפעול), אבל תמיד מתברברת, הורסת ומצ'קמקת כאשר היא מנסה לנהל מדיניות שלא מקובלת עליך? הרי בשני המקרים מדובר במימוש מדיניות ע"י פעולות פוזיטיביות של אותו גוף שלטוני (שכל הטענות החופשיסטיות תקפות גם לגביו, למרות שהוא מורכב כרגע מ"האנשים הנכונים" לדעתך). איך פתאום הממשל הופך להיות כלי יעיל למימוש אידאולוגיות, כשהוא מחזיק באידאולוגיה ה"טובה" ולמרות שמסגרת הסמכויות שלו היא אותה המסגרת? לא יכול להיות שמשמעות החופשיזם היא התנגדות לסמכויות הממשל (כשהממשל לא עושה את מה שאני רוצה) ותמיכה בסמכויות הממשל (כשהוא כן עושה את מה שאני רוצה), נכון?
אני לפחות לא מדבר 280441
בפתח התגובה אני שב ומדגיש שאולי אאכזב מישהו, אבל אני לא אוהב לשהות במישור תאורטי מדי בדיונים האלה. גם תמיכתי בכלכלת שוק חופשי לא הגיע מאידאל ליברלי כזה או אחר, אלא ע"י אימוץ גישה פרגמטית.

לדעתי, אי אפשר להגביל את סמכות הממשלה בחקיקה. זה כמו להגביל טייפון בחקיקה. הדרך היחידה לאלץ ממשלה להצטמצם במימדיה והתחומים בהם היא מעורבת היא ע"י הפעלה מתמדת של לחצים פנימיים וחיצוניים, כמו בכל משחק פוליטי. לחץ בולט ידוע הוא של האזרחים (בעיקר מהמעמד הבינוני ומעלה) להעלאה ברמת החיים שלהם (לפחות לזו לה הם נחשפים במדינות המפותחות יותר). לחץ זה מייצר פוליטיקאים שמייצגים עמדות שוקחופשי, ופועלים לצמצום הממשלה, הגברת יעילות, הסרת הגבלות בסחר חוץ, צמצום מיסים וכיו"ב. אולם *תמיד* יהיו בסביבה הפוליטיקאים המייצגים את הצד השני, שיצביעו על הבעיות הידועות שקיימות גם בשיטה היעילה ביותר, ובשמן ירצו להחזיר את הגלגל לאחור, לבטל חוקים המגבילים את כוחה של הממשלה ולייצר חוקים המגבילים את חופש הציבור ורווחתו, בשם מדיניות רווחה כזו או אחרת.

כלומר, במצב כזה של מאבק מתמיד, כל צד צריך לכלכל את צעדיו בזהירות, תוך דגש על השגת תמיכה ציבורית ומנגנונית מירבית לכל שלב, בין אם ברצונו להגביר את מינון הריכוזיות או להקטינו.

אני בטוח שדי ברור לך מהדוגמה שנתתי בתגובה הקודמת שמעבר חד מדי בתנאי נתמכי הקצבאות יקפיץ מייד את כל תומכי הריכוזיות, ויקשה על כל שר אוצר התומך בצמצום להמשיך בקיצוץ הקצבאות, ולהעביר את חוק התקציב בכנסת. בוודאי שאינך מתאר הרכב של כנסת או כל פרלמנט בעולם שיחוקק חוקים שיצרו את צעדיו באופן כלשהו...
אני לפחות לא מדבר 280498
''באופן ספציפי אני לא בטוח שליברטאנים יצדדו תמיד באופציה הקיצונית. הוכח פעמים רבות בעבר שמעבר חד מדי מהכל ללא כלום עושה שרות דוב ליעד הליברטני, ומשיג את התוצאה ההפוכה (כמו הפרטת מערכת הרכבות בבריטניה שעולה מדי פעם כדוגמה למעשה ליברלי).''

אני לא לגמרי משוכנע שזה נכון, גם מטעמים עקרוניים, גם מטעמים טקטיים וגם מטעמים של נסיון העבר.

מבחינה עקרונית, צעדים מודרגים של שחרור הם הפחות מוצלחים, משום שהם גורמים למערכת כלכלית ואחרת לעבור סדרה של זעזועים כאשר מבנהו עדיין מעוות מבחינה כלכלית, דבר שדווקא מקטין את שיעורי ההצלחה. בדרך כלל, צעדים חדים וברורים עובדים טוב יותר.

מבחינה טקטית, לא נבון כל כך לבצע צעדים של שחרור, שבטיבם כרוכים באובדן כוח שליטה עבור מישהו, בהדרגה, משום שההדרגתיות מאפשרת למתנגדים להתארגן כדי למסמס את הצעדים.

מבחינת נסיון העבר, ככל שפעולת השחרור הייתה מהירה ודרמטית יותר, כך היו התוצאות בסופו של דבר טובות יותר. דוגמת הפרטת מערכת הרכבות בבריטניה מאיירת זאת יפה. במקום לשחרר את השוק ולתת לו להתחיל לפעול, ממשלת בריטניה התמזמזה עם הנ''ל לאורך שנים, עם טונות של רגולציה והגבלות שנועדו ''להבטיח את התחרות'' ולמנוע שינויים מהירים מדי, ולנסות לקבוע איזה תחרות תהיה ועל מה היא תהיה, וכו'. התוצאה הייתה ילד תלידומיד על פסים.
אני לפחות לא מדבר 280503
"יש הבדל מהותי בין לקטוע בבת אחת את מטה לחמו של האדם ולהגיד לו "תסתדר" לבין הפסקה הדרגתית * ומותנית של הקיצבה בליווי לימוד איך להסתדר בעידן שלאחר הפסקת הקיצבה"

אתה צודק אבל אלו הם שיקולים של מדיניות פרגמטית בנסיון לתקן את טעויות העבר. בכל הנוגע לטעויות העתיד, ברור שאין מקום לחלוקת חכות. כתחליף למדיניות הנוכחית בדרך לקיצוץ מלא, אולי...
אני לפחות לא מדבר 280448
אני גם חושב שההבדל הזה קיים. ויש קיצוניים שלא מוכנים לתת שום דבר באופן עקרוני - אפילו אם זה משתלם להם עצמם. אני חושב שאפשר להוציא את אלו מהדיון כמיעוט שולי אפילו בקרב המחנה הקפיטליסטי הקטן ממילא. ( במיוחד באייל).

מצד שני, אם נביא את כל הסוציאליסטים להסכמה אליה הגענו עם אבשלום (שאין לתת דגים אלא רק חכות), לא יהיה לנו הרבה על מה להדיין כאן. הרוב המוחלט, משני הצדדים, יסכים.

לדעתי גם הקפיטליסטים הקיצוניים יסכימו מתוך אנוכיות. זה יותר משתלם לתת לרעבים חכות (פעם אחת) מאשר לשלוח להם דגים כל יום. יתר על כן, כמו שראינו במספרים למעלה, זה לא רק יותר משתלם, זו האפשרות היחידה חוץ מהתאבדות קולקטיבית.
אני לפחות לא מדבר 280477
קודם כל - בסדר, זה התאבדות קולקטיבית וזה לא. אני מודע לכך שזו העמדה שלך (לא נפלתי מהכסא), אבל רק רציתי להראות שהקשר בין זה לבין "חופשיזם" פשוט לא קיים (ואם אתה מסכים - מה טוב ומה נעים).

אתה, הימין הכלכלי ורבים אחרים, חושבים שהם הם מכירים את הדרך המועדפת (והיעילה) בה צריכה להפעיל הממשלה את סמכותה (שמערבת כפייה עפ"י הגדרה), כדי לשפר את החברה. לגיטימי. אתה רוצה לגבות מיסים כדי לממן חכות (שלדעתך יפתרו את הבעיה ב"מהלך אחד"), אחר רוצה לממן דגים (אולי כי הוא חושב שהפתרון ב"מהלך אחד" לא יעבוד, אני לא יודע).

הויכוח על התוצאות העתידיות של כל שיטה, לא משנה את העובדה שהכלים השלטוניים בהם אתה משתמש *ברצון וששון* לשם מימוש האידאלים שלך, זהים לחלוטין לכלים בהם משתמש הסוציאליסט, האזרח שמעוניין במדינת הלכה, המתנחל שרוצה לגאול את האדמה והשכיר שמפגין בעד העלאת שכר המינימום.

נראה לי שגם פספסת נקודה עקרונית: עפ"י ההנחות שמסבירות מדוע רכוזיות זה רע, זה לא יכול להשתלם לך יותר אם תחלק חכות "פעם אחת". אתה לא תצליח לחלק ביעילות חכות "פעם אחת". אין שום סיבה שבעולם, שחלוקת החכות שלך לא תסבול מכל הכשלים התפקודיים הרגילים שיחסו פה, פעמים כה רבות, לתפקוד הממשלתי. בסופו של דבר, תמצא את עצמך עם מנגנון שמן, מושחת ולא יעיל של פקידים (שיחלק חכות על בסיס שרירותי ולא ענייני, שיטריד את האזרח עם בירוקרטיה מציקה ויקרה, שיקצה כספים לחכות הלא נכונות בגלל לחצים פוליטיים לא ענייניים, שיזרוק כספים על "מומחים ובעלי מקצוע" שימליצו על קניית חכות מהגיס של יושב הראש, שיקנה חכות כשרות במחיר כפול כדי לרצות את הדתיים בקואליציה, שיבטיח לעשות א' אבל יעשה ב' בסופו של דבר...).

או שזה אפשרי לנהל מדיניות פוזיטיבית ויעילה ע"י רגולציה (התערבות ממשלתית) או שאי אפשר לנהל מדיניות פוזיטיבית יעילה ע"י רגולציה. **אם** אתה חושב שאי אפשר, אל תמכור לנו את התוכניות הגרנדיוזיות של אינדוקטרינציה של אוכלוסיות שלמות, כאילו אתה מציע לנו הצעה סבירה שממשלה שלומיאלית יכולה להוציא אותה אל הפועל ביעילות. במקרה זה מדובר בהצעה שהיא לא עקבית עם הנחות היסוד שלך (ועם המון טיעונים שעלו פה בכמה מאות/אלפי תגובות). **אם** אתה חושב שדווקא כן אפשר, אז זה יפה שיש לך מיקום במפה הכלכלית-פוליטית בישראל (ימין כלכלי) אבל אין מה לעשות - "חופשיזם" זה פשוט לא. זה אפילו לא כמעט חופשיזם או חופשיזם מתון (לא שזה אמור להפריע לך באיזו צורה). במקרה זה, יהיה עליך‏1 לוותר על סוג מאוד מסוים של טיעונים (שנשמעים הרבה יותר אמינים כשהם מגיעים מהאנשים שבאמת עומדים מאחוריהם - כמו אורי או בר-ביצוע).

_________
1 או ווסטסון או אחרים שאוהבים להשתמש ברטוריקה ליברטניות-חופשיסטית-אנטי-ריכוזית כנגד סמכויות שיש לממשלה, שבמקרה מפעילה מדיניות שלא מוצאת חן בעיניהם, אבל לא באמת נאמנים להנחות היסוד הללו, כשזה נח, כשהממשלה במקרה משתמשת בכוח הכפייה שלה כדי לקדם מדיניות חביבה עליהם או סתם כשהם מחזיקים את הגה השילטון.
אני לפחות לא מדבר 280481
אני חושש שאתה הוא זה שמפספס את הנקודה באופן קבוע בדיכוטומיה המאולצת שאתה מציג, וזאת לאחר שהמסביר ואנוכי הצגנו באופן דומה את הסיבות ה*מעשיות* לחלוטין בבחירה שלנו בתהליך החכות.

אנסה בצורה אחרת:
המצב הנתון (מצב א'): מעורבות ממשלתית גבוהה במתן קצבאות.
המטרה (מצב ב'): הקטנת/חיסול המעורבות הממשלתית.
שתי האפשרויות שהצבת לפנינו למעבר מא' לב':
1. "פשוט" לבטל את המעורבות הממשלתית ע"י חקיקה האוסרת על הממשלה לעשות זאת, תוך חיתוך חד ונקי של הקצבאות ממקבליהן, ללא הכוונתם של האחרונים שבמשך דור או יותר נסמכו על שולחן הממשלה.
2. לעבור דרך מהלך *חד פעמי* של הכוונה (נתינת חכה) *במקביל* לביטול המערובות בקצבאות.

מאחר ואין ויכוח שבסוף נגיע לב' - היעד הליברלי, כל מה שעלינו לעשות הוא לבחור מהי הדרך *המעשית* ביותר להגיע לשם, ממצב א' *הרגולטורי* ממילא. המסביר ואנוכי תמימי דעים בנושא זה, ומעדיפים אקט רגולטורי אחרון בדרך לדה-רוגלציה, כי הניסיון מראה שזו הצורה היעילה ביותר להעביר את המהלך שעדיין יסתיים בביטול המעורבות הממשלתית בתחום, ולא יצירת מנגנון מפלצתי אחר, מאחר ומדובר במהלך *חד פעמי*.
אני מקווה שכל הכוכביות יעזרו לך להבין את ההבדלים הדקים.
אני לפחות לא מדבר 280482
עוד הבהרה שנראה לי שרצוי להוסיף: אני אכן לא סבור שנתינת החכה תהיה יעילה יותר מכל פעילות ממשלתית אחרת. יכול להיות (ואפילו סביר להניח) שחלק גדול מתקצוב זה ילך כרגיל למקורבים לצלחת שונים במקום לאוכלוסיית היעד, אבל עדיין חשוב לבצע אקט זה כדי להקטין את ההתנגדות של הצד האחר לתהליך המקביל של חיסול/הקטנת הקצבאות. מבחינתי זה כמו השקעה בקמפיין פרסומי מוצלח למען דה-רגולציה, עם אפקט חיובי נוסף של הכוונת חלק מאוכלוסיית היעד לעצמאות כלכלית.
אני לפחות לא מדבר 280513
זה כבר מתחיל להיות סוג מאוד מוזר של טיעון. תאור מהלך הביניים‏1, לא כמשהו שבאמת ישפיע על חייו של אי אלו, אלא כסוג של אופיום שירדים את המתנגדים בזמן החתירה ל"הסכם הקבע". אם מישהו מתנגד למימוש הדברים אליהם אתה חותר, מדוע אתה חושב שהוא יבלע את ה"קמפיין הפרסומי המוצלח" הזה? הוא יהיה עסוק מידי בקמפיין יותר מוצלח משלו שיצביע על כך שלמרות כל ההבטחות של המהלך שלך, מסתבר ש "חלק גדול מתקצוב זה ילך כרגיל למקורבים לצלחת שונים במקום לאוכלוסיית היעד".

__________
1 כמה זמן לוקח להכשיר קבוצות גדולות מהאוכלוסיה ל"עצמאות כלכלית"? כמה שנים צריך לבצע את ה"אקט", כדי שתהיה לו בכלל משמעות מן הצד האחד ויכולת להתמודד עם ביקורת מן הצד השני?
אני לפחות לא מדבר 280523
זהו מהלך חד פעמי - לא ביניים ולא נעליים. משהסתיים, יצאה הממשלה הרוצה להקטין עצמה ידי חובתה, ואינה צריכה להתמיד בו, כי מה שקרה *במקביל*, כאמור, הוא ביטול הקצבאות.
מובן שהמתנגדים הראשיים יבינו שמטרת מהלך כעין זה הוא "ריכוך תדמיתי" של ביטול הקצבאות ותו לא, וינסו להראות מדוע אין בו די, ועליו להימשך לנצח, או בכלל שיש להחזיר את הקצבאות, ואולי אפילו לתת לאותה אוכלוסיה גם דגים, גם חכות וגם את הדלי.
אני פשוט מתאר משהו שאנו עדים לו בצעדים כגון אלה בד"כ ובוודאי לאחרונה: המאבק הוא בסופו של דבר על דעת הקהל, והכשרת הלבבות (לא מעט גם של אנשים בתוך המנגנון הממשלתי). בחירה של שר אוצר במהלך בו מפסיקים ביום בהיר אחד לתת דגים, ייתקל בהתנגדות מערכתית עצומה, מצד כל אותם האנשים שאמונים על הרווחה, והם ינסו בכל כוחם להכשיל את המהלך. מהלך בו מופסקת חלוקת הדגים (גם בהדרגה בד"כ, ע"י הקשחת תנאים לקבלתם) ובמקביל נשלחים החבר'ה לקורס הסתגלות, מורידה את האנטגוניזם של מנגנוני הרווחה, מאחר והיא מראה על דאגה ממשלתית מהסוג שהם אוהבים (גם אם קצרת זמן).
שורה תחתונה: בעולם בו לא קיימים שיקולים קואליציוניים, הסתדרות, ש"ס, עמיר פרץ, איגודי עובדים, מונופולים ממשלתיים, עמיר פרץ ועוד, מובן שממשלה ליברלית לא היתה נזקקת לצעד יחצ"ני כזה. בעולם שלנו היא בד"כ תאמץ אותו, כדי שהמהלך יעבור. זו הסיבה *היחידה* שבחרתי במהלך זה - פרגמטיזם.
אני לפחות מדבר 280571
תן לי להעמיד בפניך מטרה יציבה וברורה כדי שתוכל לכוון את חיציך בנחת. המשחק הזה של התוויות שאתה מעמיד - "חופשיט", "ימין כלכלי" - ומהן אני צריך לבחור את זו המתאימה לי, לא נוח לי. אני מעדיף להגיד לך בדיוק מי אני ואחרכך להניח לך להדביק על זה תווית. הנה:

1. אני מתעניין בשאלות העקרוניות יותר מאשר בשאלות המעשיות (מהסוג של כמה אחוזי תוספת...). כמו שאמרתי, בערך מאה פעמים, לדעתי יש לקבוע עיקרון - מגדלור - ולבחון צעדים ומצבים לאורו.

2. אני לא מרגיש כל צורך שהעקרון שאני מעדיף יתאים בדיוק לזה של אורי, דבב"ב או ווטסון. אני לומד מהם אבל לא מחוייב לקבל את משנתם באופן מלא או חלקי. במקרה, אני חושב שהעקרון המנחה שלהם דומה (אם לא זהה) לשלי.

3. העקרון הכלכלי שבו אני דוגל הוא שעל המדינה לא להתערב בתהליכים הכלכליים *בכלל*. גם בגלל שזה יותר צודק וגם בגלל שבסופו של דבר זה מיטיב עם יותר אנשים.
לפי דעתי, למדינה מותר להחזיק משאבים (כמו אדמות, תדרים, צבא, מים, נפט) ואפילו להשכיר (להחכיר) את הנכסים הללו למפעילים פרטיים תוך הטלת תנאים שהם בפרוש אינטרס כללי. (למשל דרישה שהעסק שלך ישמור על שקט בלילה - כשרובינו ישנים).

4. כמו שאמרתי כבר מאה פעמים, אני לא חושב שהעקרון הזה הוא הטוב המוחלט או גן העדן. אני רק אומר שהוא הכי פחות גרוע שיש. ממילא, נובע מזה שיש דברים שרצוי לשפר (רק אם אפשר בלי להזיק). אחד מהדברים הללו הוא שהעקרון "שלי" אכן מפחית את הסיכוי של בניהם של השכבות הנמוכות ושהחלטות של אבות (שעליהם אני מטיל את האחריות) משפיעות גם על ההזדמנויות של בנים. אז אני לא מתבייש לשאול ולחפש פתרון יותר טוב.

זהו. עכשיו אתה יכול לירות.
אני לפחות מדבר 280594
למה אתה מתכוון ב"לא להתערב בתהליכים הכלכליים"? אם המדינה מחזיקה נכסים ועובדים, אז יש לה כסף. אם יש לה כסף, היא צריכה ללוות ויכולה להלוות. קביעת הריבית של בנק ישראל - זה תהליך כלכלי? בכיוון אחר, חלוקת קצבאות נכות ואבטחת הכנסה, זה תהליך כלכלי? מס הכנסה - מותר או אסור?
אני לפחות מדבר 280764
לא להתערב בתהליכים כלכליים זה להתנהג כמו ועד בית.

ועד הבית גובה כסף ומשתמש בו והוא בעל (או נציגם של בעלי) נכסים כמו הגינה, המיקלט וחדר המדרגות. הוא לא קונה משכן אחד ומוכר לשני. הוא לא מלוה לשכנים או מעניק להם מלגות לפי צרכיהם.

ועד הבית יכול להפקיד את כספי הבית בתוכנית חיסכון מניבה (באישור אסיפת הדירים) אבל לא יעלה על הדעת שועד הבית יקח את הכסף ויפתח חנות ויחליט לנהל אותה כמקור הכנסה לבנין. ייצור הכנסה איננו תפקידו של הועד. הוא צריך לגבות מיסים לכיסוי עלויות של שירותים משותפים.

הממשלה לא צריכה ללהלות כסף אלא להפקיד אותו בבנק (אם יש לה עודף) והיא לא צריכה ללות כסף, אלא כשהיא בגרעון ממש כמו כל תאגיד או אדם פרטי.
במשטר ליברלי אידאלי, הממשלה לא תעסוק בחלוקת קצבאות וגם לא בקביעת הריבית.
מס הכנסה (או אחר) הוא מותר כשהוא מיועד להוצאות תיפעול: צבא, משטרה, כבישים, גנים ופרויקטים לאומיים לרווחת משלמי המיסים - ממש כמו ועד בית או הנהלת מועדון.
אני לפחות מדבר 280650
כבר יריתי. בחרת להתכופף. לאיזה מהפירושים של "לתת להם חכות" אתה מתכוון, כשאתה אומר "לתת להם חכות"? כמובן, שאם אתה מעוניין לדבר רק ברמת האידאלים/מיגדלורים/סיסמאות, ראה עצמך פטור מלפרוט משפטים בסיגנון "לתת להם חכות" לכדי תאור של משהו ממשי במציאות.

1) תכנית הקמפיין *המוצלח* של ווטסון (ז"א, לא מדיניות של ממש, אלא מדיניות דמה לא אפקטיבית שמטרתה האמיתית היא הרגעת ההתנגדות, לפני ביטול סמכויות הממשל בעניין זה).
2) התכנית הליברלית הטהורה - הפסקת הקיצבאות ו... זהו. כל התכנית לא מכילה שום מרכיב של צעדים פוזיטיביים ע"י הממשלה - אנשים ילמדו את עצמם לדוג מחוסר ברירה.
3) תכנית חד פעמית אמיתית, למשך תקופת המעבר, שמתימרת להיות אפקטיבית ולהשפיע השפעה של ממש על הפרטים בחברה (השקעה בחינוך? הזרמת כספים לקורסים והשתלמויות? רעיון אחר?).
אני לפחות מדבר 280766
מה, באמת חשבת, שוב, שאני אוותר על העונג להשיב לך?

קודם כל, כן - אני מעוניין לדבר רק ברמת האידאלים/מיגדלורים/סיסמאות עד שמגיעם להסכמה ברמה הזו ורק אחרכך לרדת לרמת הפרטים המעשיים. אבל אני מוכן לעשות מה שאתה מבקש ולרדת, הפעם לרמה יותר מעשית.

בשביל לדבר על צעדים מעשיים, צריך להתאים אותם לסביבה שבה המעשים מבוצעים.

- אם אני יכול לסדר את המדינה בדיוק איך שאני רוצה -"ליברלית טהורה" אז אני בוחר באופציה 2.

- אם אני צריך להציג תוכנית מעשית למעבר מהמצב היום למצב הרצוי, אז אני אשקול בחייוב גם את עצתו של ווטסון כדי לקבל את תמיכתו הקואליציונית של עמיר פרץ.

- ואם אני צריך לשקול באופן מעשי האם עדיף לחלק קצבאות לאוכל או להשתלמות והסבה מקצועית, אז אני מעדיף לבטל את קצבאות ה"דגים" ולהחליפם בקצבאות לחכות.

אפשר כמובן לרדת לרמה יותר מעשית ולשאול האם עדיף לחלק חכות באורך שני מטר מבמבוק או באורך שלושה מטר - מפלסטיק. לגבי זה עוד לא גיבשתי את דעתי.

---
עכשיו יש לי בקשה אליך: האם תוכל להציג את משנתך קודם ברמה העקרונית ואחרכך גם בצעדים מעשיים?
לי נראה שמאוד ברור למה אתה מתנגד (בערך כל מה שהוצע כאן) אבל לא ברור בכלל במה אתה תומך. אתה יכול להבהיר?
בתשובה לשאלתך האחרונה 280774
כן.
בתשובה לשאלתך האחרונה 280811
תודה. רואים שבנושאי הדיון החשובים אתה מעמיק ומפרט את דעתך, בעוד שבנושאים המישניים והאישיים אתה ממש חוסך במילים.
בבקשה. 280813
אני לפחות לא מדבר 280496
''עדיף לתת להם חכות'' הוא טיעון ת'אצ'ריסטי ושונה מזה של הימין הכלכלי בארצות הברית שהוא בעיקרו מוניטריזם עם נימות חזקות של קורפורטיזם. המשמעות של הביטוי היא שבמקום לחלק כסף למובטלים יש להפסיק לחלק כסף למובטלים ועל ידי כך לכפות עליהם לעמוד על רגליהם ולמצוא עבודה, ולא התיאוריה שדמיינת כאן.
אני לפחות לא מדבר 280509
יכול להיות שזו המשמעות המקורית, אבל אני חושב שלא דמיינתי את זה שכשאנשים דיברו פה על "לתת להם חכות" כוונתם לא היתה שאך ורק "יש להפסיק לחלק כסף למובטלים". דיברו פה על צעדים ממשלתיים פוזיטיביים (שמזרימים כסף בצורה שונה, אולי רק "פעם אחרונה ודי" כדי לממש מטרות מסוימות) שמקדימים את הפסקת החלוקה כליל או מתנים את החלוקה (קבל קיצבה רק אם תסכים להשתתף בקורס CNC או בהשתלמות להכנת גובלנים מקרמיקה). אם המסביר רצה להגיד שצריך *רק* להפסיק לשלם קיצבאות וזהו, אז אתה צודק, אני טועה ואני מתנצל.
אני לפחות לא מדבר 280618
"יכול להיות שזו המשמעות המקורית, אבל אני חושב שלא דמיינתי את זה שכשאנשים דיברו פה על "לתת להם חכות" כוונתם לא היתה שאך ורק "יש להפסיק לחלק כסף למובטלים". דיברו פה על צעדים ממשלתיים פוזיטיביים (שמזרימים כסף בצורה שונה, אולי רק "פעם אחרונה ודי" כדי לממש מטרות מסוימות)"

אפשר לקרוא את המימרה של קואן טסו "תן לאדם דג ויש לו ארוחה, למד אדם לדוג והוא יאכל כל חייו" בצורות שונות. תכליתית, לפי התפישה הליברלית הכוונה אחת: ביטול התמיכות השונות יחייב אנשים ללמוד לעשות עבור עצמם, משום שההנחה הליברלית (וגם של הימין השמרני) היא שכמעט כל בני האדם מסוגלים ללמוד לדוג, אלא שבמצב בו הם מקבלים דגים, אין להם הנעה כלשהי לעשות זאת.

כמובן שאם המשפט מובן כ"תנאי מקדים לקבלת תמיכה" הרי שטיעוניך נכונים בעיקרם. שיטה כזו לא תעבוד. ווטסון טען כאן כי שלב "הלימוד" הוא במהותו ריכוך טקטי, כאשר היעד הממשי הוא לימוד באמצעות הכרח ללמוד (אין תמיכה, חייבים לעבוד), אך לדעתי זו פרשנות מרחיבה מדי (אם כי אין לי דרך לדעת מה הייתה כוונתה של ת'אצ'ר כאן, למשל). אפשר להבין תוכניות שונות שבמהותן הן "הגבהת המכשול" לקבלת תמיכה גם כדרך להפוך את התמיכה "יעילה יותר" ומכוונת יותר לקהל המקורי, וגם כדרך לצמצם את התמיכות בכלל, כשטיעון היעילות הוא רק נימוק שיש לו יחסי ציבור טובים יותר.
סינית מדברים פה 280620
האם לדעתך את האמירה "*למד* אדם לדוג" אפשר לפרש כ
"*אל* תלמד את האדם לדוג, תן לו ללמוד לבד"?
מוזר.
סינית מדברים פה 280653
זה לא כל כך מוזר. זה פירוש לגיטימי. אבל עכשיו למדנו שיש לו מספר פירושים שונים וכשאנחנו שומעים אותו, כדאי לשאול למה בדיוק הכוונה. האם לאומרה יש איזו תוכנית מעניינת או שהוא פשוט סומך על כך ששוקי יסתדר?
זה מגוחך 280662
אם כותב הפתגם היה רוצה לכתוב ''תן לאדם דג, והאכלת אותו ליום, אל תתן לו דג, והוא ילמד לדוג לבד'' זה מה שהוא היה כותב. אבל מה שהוא כתב זה ''תן לאדם דג, והאכלת אותו ליום, למד אותו לדוג, והאכלת אותו לחייו''. אין שום סיבה הגיונית (מחוץ להגיונם של מספר אנשים, בלי להגיד שמות, שמתעקשים לעוות את המציאות כך שתתאים לאמונתם) להאמין שהוא כתב ''למד'' והתכוון ל''אל תעשה כלום''. בשום צורה אי אפשר להציג את זה כפתגם שוקחופשיסטי, הפועל ''למד'' הוא פועל פעיל מידי.
זה מגוחך 280680
נתפשר על 34.54% מוזר? (לי זה עולה יותר)
זה מגוחך 280685
וכדי להצדיק את הכותרת, הפוגה קומית:

The Original
“Give a man a fish; you have fed him for today. Teach a man to fish; and you have fed him for a lifetime”—Author unknown

The Improvements
“Give a man a fish; you have fed him for today. Teach a man to fish; and you will not have to listen to his incessant whining about how hungry he is.”—Author unknown

“Give a man a fish; you have fed him for today. Teach a man to fish; and you can sell him fishing equipment.”—Author unknown

“Give a man a fish; you have fed him for today. Teach a man to use the Net and he won't bother you for weeks.”—Author unknown

“Teach a man to fish and you feed him for a lifetime. Unless he doesn't like sushi—then you also have to teach him to cook.”—Auren Hoffman, Herald Philosopher

“Give a man a fish; you have fed him for today. Teach a man to fish, and he will sit in the boat and drink beer all day.”—OldFox

“Give a man a fish; you have fed him for today. Teach a man to fish; and you have fed him for a lifetime. Teach a man to sell fish and he eats steak.”—Author unknown

סינית מדברים פה 280769
את המילה "למד" אפשר להבין בשתי צורות עיקריות:
* הדרך אותו בשימוש בחכה ואחר כך הנח אותו לנפשו, שכן הוא מחזיק בכל הידע הדרוש כדי לדוג לעצמו דגים.
* אל תתן לו דגים והוא יצא וילמד לדוג בעצמו.

מן האפשרות הראשונה, שהיא כנראה הפירוש המקורי והנכון יותר, משתמע שהמדריך יודע במה המודרך יצטרך לעבוד, מהו ידע שימושי ומה לא, עניין שיש בו פטרנליזם שהליברליזם ידחה. לכן, הפתרון המועדף פחות על ליברלים. כמובן שהדבר אינו סותר את האפשרות שזו אכן הייתה כוונת הימין השמרני במימרה הזו.

מכל מקום, קשה מאוד לפרש את זה באופן שפירש זאת א.י. בתחילה:
* הדרך אותו בשימוש בחכה תוך כדי מתן דגים ואם משום מה אין לו מוטיבציה, תמשיך לתת לו דגים.
סינית מדברים פה 280773
אם אתה מקבל את הפרשנות השניה, אין סיבה שלא תקבל את הפרשנות של א.י. (או את הפרשנות שאתה נותן לא.י.) או את הפרשנות ש"למד אותו לדוג" מתכוון בעצם ל
* תתן לו דגים והוא ילמד לדוג.
* שלח אותו לנחל והוא ילמד לדוג.
* תשיר לו שירים בפרסית עתיקה והוא ילמד לדוג.
* תן לו פרח והוא ילמד לדוג.
* צייר לו כבשה והוא ילמד לדוג.
* קשור אותו לחכה, שים אותו במדבר, והוא ילמד לדוג.

רוצה לומר, זאת פרשנות לא סבירה לחלוטין. "למד אותו לדוג" פשוטו כמשמעו, למד אותו לדוג. ברור שזה לא פיתרון ליברטאני, זה פתגם סיני, שלא מחוייב למחשבה השוקחופשיסטי, ומי שמאמץ אותו בודאי אינו שוקחופשיסתי. תתפלא לשמוע, לא כל הימין הכלכלי חושב כמוך, למען האמת, תתפלא מאד לשמוע, מעט מאד מהימין הכלכלי חושב בצורה כל כך פשטנית, רדודה ומעוותת.
סינית מדברים פה 280776
"הדרך אותו בשימוש בחכה תוך כדי מתן דגים ואם משום מה אין לו מוטיבציה, תמשיך לתת לו דגים"

מדוע אתה חושב (מדמיין?) שפירשתי זאת כך?

פירשתי זאת כך:
"הדרך אותו בשימוש בחכה ואחר כך הנח אותו לנפשו, שכן הוא מחזיק בכל הידע הדרוש כדי לדוג לעצמו דגים."

אחר כך היו פה פירושים נוספים (אבל הם לא היו שלי).
סינית מדברים פה 280998
"מדוע אתה חושב (מדמיין?) שפירשתי זאת כך?"

סברתי שזה "תסריט הבלהות" שאתה מצייר תחת יישום "ימני" של הפתגם. מסתבר שטעיתי.
סינית מדברים פה 280788
יש עוד אפשרות פרט לשתי הצורות העיקריות שלך: "שאל אותו איפה הוא מעדיף לדוג ואיזה דגים, ואז תן לו חכה מתאימה ותדריך אותו איפה מוצאים דגים כאלו ואיך דגים אותם".
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279585
"אני מעיז לומר, בגדול, שכל אלו קפיטליסטים והויכוחים בתוך הסקאלה הם רק על כמה מיסים או כמה שכר מינימום וכו'. כלומר לא ויכוח איכותי אלא רק כמותי".

האמנם? תמהני.

"כי מה שאתה ובוהם-באוורק אומרים הוא שמרקס או ובלן לא התבלבלו בחישובים ולא היו תמימים - לא מפותחים - כמו אריסטו והקדמונים שדיברו על סחר שוויוני. למרקס וובלן היו את הכלים התיאורטיים שיש לנו היום, ועמדו לפניהם מבקרים ועובדות סותרות."

לא בדיוק, גם עובדתית וגם עקרונית.

באופן עקרוני, אני חושב שאין כאן מקום למחשבה שמרקס או ובלן (או נ"ב) זממו מזימה במודע. הם היו מודעים לסתירות מסוימות בתורתם, אבל בחרו להתעלם מהן מסיבות הרבה יותר פשוטות מאשר מזימה או שקר במודע.

נסה לדמיין את מרקס, כבר בערוב ימיו, כותב את הכרך השלישי של "דאס קאפיטל" - המגנום אופוס של חייו - ונתקל בכל מיני עובדות שלא לגמרי מסתדרות עם ההסבר שלו. הוא יכול, כמובן, לצאת בהודעה לציבור ולאינטרנציונל הסוציאליסטי: "חבר'ה, טעיתי ומסתבר שכולנו יצאנו אידיוטים. הקדשתי את עיקר חיי הבוגרים לתיאוריה שגויה ואני טמבל". מקרים של הצהרות כאלו הם נדירים. רוב בני האדם מבכרים להגן על עצמם מפני ידיעה כזו ומדחיקים אותה למישור דמדומים שבין הכרה לתת-הכרה. הם מודעים לכך ש"משהו חסר" אבל מעדיפים להאמין שהבעיה היא שהם פשוט לא מצאו את הדרך איך ליישב את המחלוקות ויבואו אחרים אחריהם ויעשו זאת.

מנסיוני האישי – משך רוב שנותי הייתי חסיד גדול של הגישה ה"מדעיסטית" וסברתי שאכן אפשר לבצע רדוקציה, באמצעות הגיון וחישוב, של כל הנסיבות לגורמים הפשוטים ביותר שלהם ולחזור חזרה. שאפשר לצפות מראש התרחשויות כלכליות ואחרות, וכן הלאה. בשנתיים האחרונות, בעקבות קריאה ומחשבה, אני הולך ומשתכנע שהרעיון הזה פשוט לא נכון. ישנם תחומים שפשוט אינם ניתנים למדעיזציה ברמה כזו. מה אני עושה עם זה? אני לא יוצא בהכרזה ש"חבר'ה, עד היום החזקתי בהשקפה שגויה" משום שלמרות שזה נכון, זו מהלומת אגו שמאוד לא מתאים לי לקבל. אז אני בוחר נתיבים עוקפים של הגדרת השינוי הזה כ"התפתחות" או "תובנה שצמחה" וחרטות כאלה.

ובמלים פשוטות, אין אנו עוסקים ברשעים זוממי מזימות אלא בתועי דרך בעלי אגו מפותח. אנשים, בקיצור.

"מה שממש "מדיר שינה מעיני" זה איך ו*למה* אנשים משכילים (דוקטורים לכלכלה!) ממשיכים להפיץ ולחזק תאוריות קונספירציה מהסוג הגלובלי של מרקס ותוך התעלמות מוחלטת מקיומם והשפעתם של אינטרסים פרטיים".

אני חושב שאסור להתעלם בהקשר זה מכמה עובדות. ראשית, מרקס (ולבטח ובלן) לא נחשבו מאורות גדולים בשעתם. למעשה, ההתיחסויות הרציניות הראשונות למרקס ולתיאוריה שלו באו בערך עשרים שנה אחרי שנחשפה בציבור וגם אז, רק כבדרך אגב ובשולי הדברים. בעיני רוב העוסקים בכלכלה ולבטח מחוץ לחוג המדינות דוברות הגרמנית, התיאוריות שלו נחשבו זניחות מבחינת הניתוח הכלכלי שלהן. אם תחשוב על זה, רק בשנת 1920 פורסם המאמר המשמעותי הראשון שנגע בבעיה המרכזית של חישוב במדינות סוציאליסטיות - אולי הנקודה הכי חשובה לעניין היישימות של משטר מתוכנן וסוציאליסטי.

גם בהמשך, אני לא חושב שאפשר להצביע על מספר גדול של כלכלנים – כלומר, כאלו שהיה להם שם של ממש ככלכלנים – שדבקו בתיאוריות הללו. היו שם פשוט יותר מדי חורים מכדי שאפשר יהיה לדבוק במרקסיזם בלי לעסוק באפולוגטיקה בלתי פוסקת.

עיקר החסידים של התיאוריה היו מומחים לעניינים אחרים שפשוט *הניחו*, בלי להבין את הדברים על בורים, שאם מישהו כל כך חשוב, עם זקן כל כך נבואי וכל כך הרבה חסידים אומר משהו, אז כנראה זה נכון או לפחות כמעט נכון.

יש ספר מעניין בשם "עולי רגל פוליטיים: אינטלקטואלים מערביים בחיפוש אחרי החברה הטובה" של ג'ון הולנדר*1* שטרם הספיקותי לקרוא, אבל קראתי נתחים וציטוטים ממנו, המתאר כיצד הוגי דעות ואינטלקטואלים מרשימים - כולם ללא יוצא מן הכלל נטולי הבנה כלכלית - עלו לרגל לברית המועצות בשנות השלושים והארבעים ומאוחר יותר לסין ולקובה וחזרו עם התרשמות עמוקה מההצלחה המרשימה של הסוציאליזם.

=====

מה אתם, השוטר הטוב והשוטר הרע? 279588
מבוקש: שוטר מכוער 279656
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279655
1. לגבי תמהתך. תמהני. אם תרצה להרחיב, נראה לי שרוב מוחלט מבני המערב מעריכים חירות מצד אחד ושוויון ואחווה מצד שני. אפילו אני "חיה חברתית" המקבלת על עצמה הגבלה של חירות (אני עוצר באדום) ומעריך שוויון, צדקה ואינטרסים חברתיים משותפים. גם בקצה השמאלי בסקאלה נמצאים אנשים שמעריכים חירות ואפילו קניין ואינטרס אישי. השבדים למשל (יצא לי לעבוד אתם מספר חודשים) נראים לי קפיטליסטים ממש כמונו אבל הם דואגים לאינטרסים *שלהם* באופן יותר משותף. אני לא חושב שהשבדים רגישים יותר מאחרים לתחלואי העולם השלישי ואני יודע מהיכרות אישית, שהם מלאי טינה כלפי זרים ופליטים שמציפים את ארצם ו"מתעלקים" על מערכות הרווחה *שלהם*. בגדול, בעיני אנחנו קפיט-סוצי-מערביסטים.

2. אני מתחיל להבין למה התכוון גיל כשדיבר על להתיחס "בסלחנות" - "תועי דרך בעלי אגו מפותח".
אני פחות סלחן ויותר חשדן. אולי תאורית הקונספירציה משפיעה גם עלי. אני מבין בדיוק את המצב שאתה מתאר לגבי מרקס בערוב ימיו והמנעותו מההרכזה "יצאתי טמבל". זה קורה לאנשים גם כשיש להם הרבה פחות על הכף.
מצד שני, כלכלנים מקצועיים (גם אם לא בעלי שם) בשנים האחרונות, בלי ספק מודעים לכשלים הפשוטים שבוהם-באוורק חושף. אבל גם אם לא, הם בטח מודעים בדיעבד למחיר האימים שהתורה המרקסיסטית גבתה מהאנושות. אני לא למדתי כלכלה אבל קשה לי להאמין שמי שכן למד, עדיין יכול לומר ש"התורה הכלכלית נכונה אבל הביצוע היה כושל". אתה אומר לי שדר' לכלכלה *היום* יכול עדיין ליפול למלכודת שאליה נפל מרקס: כאילו התכונה היחידה המבדילה בין טובין שונים היא מספר שעות העבודה שהושקעו בה? אתה אומר שאדם יכול לקבל תואר בכלכלה ועדיין לחשוב שקילו קוויאר שווה לקילו קש, כי שניהם דורשים אותו מאמץ מהסבל שסוחב אותם לשוק? אתה רוצה לספר לי שמישהו גמר בית-ספר לכלכלה ועדיין חושב שמנכ"ל GE מפיק את אותה התועלת כמו מחלקת התה במפעל, כי שניהם נמצאים 8 שעות ביום בעבודה?

אם זה מה שאתה מספר לי, אני מתחיל לחשוב שאתה חלק מהקונספירציה. אני לא יכול להאמין. אני לא יכול לקבל טענות כאלו מאנשי מקצוע כתום לב. זה לא "מתישב לי".

הביקור של האנטלקטואלים והתלהבותם מהסוציאליזם נראה לי יותר מובן (אינטואיטיבית). הם לא אנשי מקצוע. אני לא מצפה בהכרח מעמוס עוז להתעניין בדקויות האלו. הוא יכול ליפול למלכודת, לא בגלל שהוא טמבל אלא בגלל שלא בזה הוא מתעסק. אז כשמראים לו "שלום ואחווה" הוא יהיה מבסוט. אבל שדר' לכלכלה יתבלבל?
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279670
א. לגבי תמהתכהני: זכותך להאמין שיש אפשרות של "חצי חופש" ושהסוציאליסטים השוודים הם קפיטליסטים כמוך שפשוט מעדיפים מתוך גחמה אישית לצלוע. אני סבור שאתה צודק כשאתה מאמין שהם מאמינים שהם לא באמת סוציאליסטים אלא סתם אוהבים לצלוע כי ככה זה בשוודיה.

ב. מי אמר שדוקטורים לכלכלה התבלבלו? כפי שציינתי, התמיכה בסוציאליזם בקרב כלכלנים בעלי שיעור קומה הייתה מצומצמת אפילו בימים "הטובים" של הקומוניזם והיא מצומצמת אפילו יותר היום. לדעתי, מספרם פשוט אפסי.

בכל זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שיומרות משחקות תפקיד חשוב. לדוגמה, התיאוריה של קיינס התקבלה והפכה ל"דרך המלך" בין ההוגים הכלכליים במשך שנים רבות, למרות שהתימוכין התיאורטיים והממשיים שלה היו דלים למדי ובחשבון סופי, רעועים להפליא. מה בכל זאת גרם לכלכלנים רבים כל כך להתייצב מאחריה?

ישנן תיאוריות שונות על כך. אחת הטענות היפות היא של פרידריך האייק (ולא רק הוא) שטען בפשטות שהתמיכה של הכלכלנים (ואחרים) אינה כל כך בתיאוריה כמו במקום שהיא מעניקה להם בתמונת המצב הכללית.

לפי התפישה הקיינסיאנית, שביסודה מניחה כי הממשלה יכולה לנווט בהצלחה את הכלכלה תוך הגבלת החופש האישי, לכלכלנים ומתכננים תפקיד מרכזי וחיוני במדינה. הם הציר המרכזי. בתפישות אחרות כמו, לדוגמה, כאלו האומרות שהבנק המרכזי הוא גורם מזיק, שלמדינה אסור להתערב בשיעורי הריבית, ושתכנון מרכזי הוא מזיק מטבעו, תפקידם זניח לחלוטין. האם אתה במקום מיכאל ברונו או מילטון פרידמן היית תומך בדיעות כאלו ההופכות אותך למיותר במערך הדברים הכולל?
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279759
א. לא בטוח בקשר ל"חצי חופש" אבל אין לי ספק שבחברה יש פחות מ100% חופש. ואני, באופן חופשי, בוחר לוותר על מעט חופש כדי לחיות בחברה שממנה אני מקבל יתרונות מסוימים תמורת ויתורים מסוימים. לגבי השוודים, טענתי היא שהם קפיטליסטים קלפי חוץ.

ב. אני מקבל את ההסברים באמצעות התעלמות מטעות, יומרה, ושמירה על מעמד (Job protection). אלו דברים שאפשר לראות אפילו בכל ארגון ואפשר להתיחס אליהם בסלחנות. לי, אישית, יש *הרגשה* שאם אנשי כלכלה מקצועיים, מפיצים תורה שהם יודעים שהיא שגויה והם גם מודעים לאסונות שתורה כזו הביאה על המין האנושי, בכל מקום ואופן שניסו אותה, אז על זה קצת יותר קשה לסלוח.

גם במקום פרידמן או ברונו, אולי הייתי מעגל פינה פה ושם כדי לשמור על מעמדי, אבל לא הייתי (אני מקווה) מפיץ תיאורית קונספירציה ושיטה כלכלית שאני *יודע* שהיא תמית אסון על מיליונים.
הא, רגע. עכשיו עלה על דעתי שאולי הם יודעים שתורתם שיקרית אבל הם גם יודעים שהיא כלכך מופרכת שלעולם לא תתקבל ותיושם שוב. אולי אפשר להשתמש בזה להגנתם.
רווח בקפיטליזם וצמחונות 279784
לדעתי יש לך דיעה טובה מדי על הידיעה האנושית. לכולנו מערכות שנועדו לדחוק מסף התודעה תובנות שאינן נעימות לנו לטובת אחרות, נוחות יותר. אנחנו גם נעדרים ידיעה וודאית באשר למה שיקרה ויכולים תמיד להאמין שיתרחש נס או שדברים יתרחשו באופן שונה מהצפוי או, אחרון, למצוא חיזוקים באותם פריטי מידע שיאשרו את מה שחשבנו מראש.

קח לדוגמה את האיל האלמוני מההודעה הבאה. התורה שהוא מחזיק בה היא אסון. אינני יודע כמה מקרי מוות גרם היישום שלה בשוודיה, למשל, אבל דעות כאלו המיטו חורבן ומוות על מליונים במדינות קצת פחות עתירות משאבי טבע ועם מורשת קפיטליסטית קצת פחות ענפה שניתן יהיה לשדוד אותה.

האם ניתן לומר שהוא תומך בשיטה כלכלית שהוא יודע שתמית אסון על מליונים? בשום פנים ואופן. במקרה החמור ביותר אפשר לומר שהוא תומך בשיטה הכלכלית שבה תומך זה שיושב לידו. אם, חלילה, הוא מעט יותר נבון, הוא חש שמשהו כאן לא עובד כהלכה. במקרה כזה, הוא יוצא ומחפש אישור אצל אחרים ש"הכל בסדר" ואנשים חכמים המתמצאים בעניין אמרו שזה כן נכון. מאחר והאנשים באיל חכמים ונבונים הם, לא מפתיע לגלות כי אצל כל הסוציאליסטים מביניהם חוזרים אותם עשרה או עשרים טיעונים, שוב ושוב, עם אותם שיבושים לוגיים וכמעט באותו ניסוח. כולם חשים שמשהו כאן לא עובד ולכן דבקים בדקלומי המנטרה המרגיעה. אוממממ שוווודייה חינוךךך חיננננםםםםם גולוםםםם קפיטליססססטים רששששעעעייייםםםםם

כדי להדגים כמה זה קשה, כך את הויכוח על כן/לא להתנתקות. שני הצדדים בויכוח אומרים כי אם תבוצע הפעולה כפי שהצד השני רוצה בה יבוא אסון כבד על מדינת ישראל. כל צד יכול להתנאות בשורה של סופרים, משוררים, פרופסורים, מומחים, הוגים ואינטלקטואלים הטוענים שאם כן/לא נתנתק יתחולל אסון. ברור לחלוטין שלפחות חצי מהמתווכחים טועה. האם ניתן לומר שאותו חצי טועה ומאמץ תורה שקרית שתמית בני אדם?
רווח בקפיטליזם ושוודיה 279956
"לדעתי יש לך דיעה טובה מדי על הידיעה האנושית."

טוב. כנראה שאתה צודק. כבר אמרו לי שאני רומנטיקן נאיבי עם השפעות פרוטסטנטיות. אולי אפילו יש לי גם דעה טובה מדי על טבע האדם. כי אני חושב ש"אדם לאדם זאב" וזאבים פוגעים באחרים רק כשהם באמת חיבים ואף פעם לא בשביל שררה (ר' עמיר פרץ) או התחסדות לשמה (ר' שלי יחימוביץ).

לגבי שוודיה, מענינת אותי נקודת מבט אחרת. אפילו בהנחה שכלפי פנים הסוציאליזם עובד עבורם, אני מתעניין לדעת מה מיוחד בהם. כי כלפי חוץ הם בטח קפיטליסטים. הם לא מדברים על "פועלי כל העולם" או נדכאי העולם השלישי. כלפי אלו השוודים קרירים ממש כמו האמריקאים. אז אני תוהה איך זה עובד כלפי פנים?

אני לפעמים שם לב שבמעגלים סגורים מספיק, גם אני סוציאליסט. למשל לי ולאישתי יש חשבון משותף והיא מקציבה לי ולה לפי הצרכים (אותם היא קובעת). שנינו ממש מרקסיסטים-אלטרואיסטים (כמעט) כלפי הילדים ומספקים את כסותם, מעונם ומזונם בלי לבקש תמורה. גם, אי נזכר, שבילדותי גרתי מספר שנים בקיבוץ והחברים חיו במה שנראה כהרמוניה שיתופית די מוצלחת איש עם חברו, אבל כלפי חוץ הקיבוץ היה יחידה קפיטליסטית שניסתה להגדיל את רווחיה במסחר חופשי עם שאר המדינה. לא שמעתי שהקיבוץ תורם את תוצרתו לעירות הפיתוח.

אז מה אני תוהה? האם השוודים (סקנדינווים בכלל) הם מין משפחה כזו גדולה או קיבוץ כזה שקל לזהות בו אינטרסים משותפים. הם מאוד גאים לספר שלא הייתה להם מלחמה כבר 300 שנה. אולי הם חברה הומוגנית מאוד. אולי אין להם חילוניים-דתיים, ימנים-שמאלנים, אשכנזים-ספרדים, יהודים-ערבים, צפונים-דרומים ואין להם 50 מפלגות בפרלמנט. הם, כמדומני 6-8 מיליוני איש וייתכן שבגלל הניתוק היחסי התפתחה אצלהם תרבות של "משפחה" במקום של "עניי עירך קודמים".
יש לך (או למישהו) מידע על שוודיה מנקודת המבט הזו - של חברה הומוגנית - ובהשוואה למידת ההומוגניות במדינות המערב?
רווח בקפיטליזם ושוודיה 279968
ייתכן והמאמר הבא יעניין אותך בהקשר זה:
הוא מספר כיצד המדינה בשוודיה הדיחה את המשפחה מתפקידה וניטרלה את כל תפקודיה בתמיכה בילדים, מבוגרים וזקנים, כשהיא הופכת את התושבים כולם ל"משפחה אחת גדולה" התלויה בפקידות הממשלתית. מדינת לקוחות קוראים לזה.
רווח בקפיטליזם ושוודיה 280035
מאוד מעניין. מאוד מזעזע.

בחלק מהנקודות נגענו בעבר. במיוחד מעניין (בחריגותו) המשפט המצוטט מפי von Mises על הקפיטליזם והסוציאליזם:

"There is no compromise possible between these two systems. Contrary to a popular fallacy there is no middle way, no third system possible as a pattern of a permanent social order."
בדיון קודם דיברנו על "המדרון החלקלק" והיו שאמרו שאי אפשר לעצור את ההתדרדרות במדרון הסוציאליזם. ר' פסקה אחרונה בתגובה 261066 וגם תגובה 267307. נראה שהמאמר שהבאת מנמק מדוע חברה שמתחילה את דרכה במדרון הסוציאליסטי, לא תוכל לעצור לפני שתהפוך לחברה של רובוטים שבה, לא רק ה"צרכים" מוקצים עלידי המדינה, אלא גם אושרם של הרובוטים מחולק עלידי ועדות אושר.

בקשר לנזקים לחברה השוודית, לפי המתואר במאמר הסוציאליזם הוציא מהשוודים את טעם החיים. אין למי לדאוג ואין את מי לאהוב (אבל יש אוכל לכולם). עכשיו אני נזכר ששמעתי ששיעור ההתאבדויות בשוודיה הוא הגבוה בעולם. יכול להיות שחיים של רובוט "לא כדאי לו לאדם לחיותם"?
רווח בקפיטליזם ושוודיה 280052
המאמר המקורי של מיזס נמצא כאן: http://www.mises.org/midroad.asp (אל תבהל מתוכן העניינים המרשים. מדובר בהרצאה שהפכה למאמר. כלומר, זה לא כל כך ארוך).

הרעיון היפה של מיזס הוא שלא רק חופש אינו ניתן לחלוקה אלא גם "שליטה אינה ניתנת לחלוקה". הוא מדגים באמצעות המקרה של "בקרת מחירים" כיצד למעשה לא ניתן לקיים "שליטה חלקית" ודינה של שליטה כעקרון ליפול באופן הכרחי לפח של שליטה מוחלטת. שווה לדון, בכל זאת, בשאלה כיצד קרה ששוודיה, למרות המדיניות המזיקה, לא הפכה למדינת עולם שלישי. זה תהליך מעניין ומורכב של הליכה בכיוון אחד ואחר כך חזרה. בזמנו בחנתי את זה (לא זוכר עכשיו איפה, אבל כאן באיל) את ההקבלה בין החזרה ההדרגתית (והאיטית) של שוודיה מהמסלול הסוציאליסטי למסלול קפיטליסטי יותר בהקבלה להתמוטטות הכלכלית שלה ואחוז הוצאות הממשלה ביחס לתוצר.
רווח בקפיטליזם ושוודיה 280159
קראתי. נחמד למצוא נימוקים מסודרים למה שחשבתי שאני מבין באופן אינטואיטיבי. בקיצור, אם אני מנסה לסכם, הוא אומר שבגלל שהתהליכים הכלכליים הם צינור מעגלי של סיבה ומסובב, אי אפשר להטיל פיקוח על נקודה אחת בצינור (למשל מחירים). כשעושים זאת, נוצר צוואר בקבוק שאותו ניתן להרחיב רק עלידי הסרת הפיקוח מהנקודה האמורה, או עלידי הרחבתו לנקודה קודמת. אם מסירים את הפיקוח - מגיעים לכלכלה חופשית. אם מטילים פיקוח על הנקודה הקודמת בצינור - בסוף מגעים לברז וסוגרים אותו לגמרי. כשהברז של החופש נסגר - נשאר יובש סוציאליסטי.

רוב האיילים כאן (למשל יהונתן) נרתעים מסוציאליזם גמור ואומרים "אני לא מרקסיסט אבל צריך להקטין את הפערים". מעניין לקבל מהם התיחסות לעניין הזה. האם אפשר לחסום צינור רק בנקודות מסויימות?

לגבי השרדותה של שוודיה, עד כמה שהבנתי מייזוס איננו טוען (במאמר הזה) שסוציאליזם יביא בהכרח לכלכלת עולם שלישי. אם האנשים בחברה מוכנים (או נאלצים) לקבל את הגזרה, הם יוכלו לקיים חברת רובוטים כזו, בייחוד אם משאבי המדינה יכולים להחזיק את רמת החיים למרות היצרנות הכבושה. כלומר, אני מניח שבכויית או בחריין אפשר להחזיק משטר שבו כל תושב מקבל צ'ק מהמדינה בלי לעבוד. את העבודה עושים עובדים זרים - תאילאנדים ופלסטינים. אבל אפילו נסיכויות הנפט לא יכולות לממן רמת חיים "סבירה" לכל תושבי העולם. אז במקרה הטוב הם יהיו "סוציאליסטים פנימה" אבל לא יוכלו להיות "ניאו-מרקסיסטים החוצה".

אני לא זוכר את ההסבר שלך להשרדותה של שוודיה. אני עדיין תוהה אם יש עמים או שבטים/קהילות שיותר קל לפרטים שבהם לחיות כ"ערבים זה לזה" באופן שרעיתי, אני וילדי חיים (אני לא מרגיש מנוצל כשאני עובד קשה בשביל לשלוח אותם לחוגים). ברור לי שהעם היושב בציון וגם זה שבאמריקה, לא יכול להתנהג ככה (לפני בוא המשיח).

נקודה אחרת שמענינת אותי היא איך ה"אוסטרים" מתמודדים עם הטענות ה"חברתיות" ובמיוחד הפערים החברתיים המועמקים מדור לדור. לי נראה שיש לנו גם אינטרסים חברתיים. אני וילדי נרוויח אם נוכל להגדיל את הפרודוקטיביות של כל הסובבים אותנו (כלומר התל"ג) האם ה"אוסטרים" מנסים לספק לי פיתרון?
רווח בקפיטליזם ושוודיה 280199
התייחסות, לבקשתך: כל ארגון חברתי הוא חסימה של הצינור ויצירת צוואר-בקבוק. גם ממשלה קטנה בסגנון הליברטאנים. ברגע שגרמת לעיוות בצינור, הרסת את הזרימה החופשית. האם אפשר לחסום צינור רק בנקודות מסוימות?

ד"א, הצינור צריך להיחסם בנקודות מסוימות. קוראים להן "סכרים", ואלו הם דברים ששומרים על כולנו מהצפה (חוץ מאלה שתפסו את הגבעות).
רווח בקפיטליזם ושוודיה 280443
תודה.

אם נדבוק במטפאורה, לדעתי הארגון החברתי הוא הצינור. הוא מאפשר זרימה ובלעדיו המים יתפזרו לכל עבר. אפשר לכופף אותו ולכוון אותו אבל אי אפשר ללחוץ אותו בנקודה מסויימת (למשל מחירים) מבלי לגרום ללחץ בנקודה אחרת (למשל עלויות ייצור).

אבל השאלה שלי לא הייתה בשרברבות אלא רק האם אתה (למשל) מקבל הת הטענה של מיזס האומרת: אי אפשר להפעיל, לאורך זמן, התערבות ממשלתית מרוסנת אלא שהתערבות כזו היא *בהכרח* התחלה של שרשרת התערבויות שחייבת להסתיים בסוציאליזם גמור. כי למשל, פקוח על מחירים --> לחץ על עלויות הייצור ---> לחץ על חומרי גלם מיובאים ---> לחץ על שערי מט"ח ---> לחץ על היצואנים ---> לחץ על שוק העבודה ---> לחץ על השכר ---> לחץ על כוח הקניה ---> לחץ על המחירים ---> וחוזר חלילה. לכן התערבות בנקודה מסוימת תביא *בהכרח* לרגולציה בכל תחום.

אז השאלה הייתה האם אתה מקבל (אמפירית, לא נורמטיווית) את תאור המצב הזה, או שאתה סבור שאפשר לשמור רק על מחירים נמוכים ועדיין לקיים מדינה חופשית.
רווח בקפיטליזם ושוודיה 280447
אני חושש שאני לא מבין את השאלה. איזו סיבה אמפירית יש לי לקבל את הטיעון הזה? האם כל המדינות שיש בהם התערבות ממשלתית (שזה למעשה כל המדינות שקיימות ושהתקיימו אי-פעם בעבר) הגיעו לסוציאליזם גמור?
חוץ מהאמונות המיסטיות של פון-מיזס - האם המציאות מציעה תימוכין כלשהם לתאור הזה?
רווח בקפיטליזם ושוודיה 280500
"אני חושש שאני לא מבין את השאלה. איזו סיבה אמפירית יש לי לקבל את הטיעון הזה? האם כל המדינות שיש בהם התערבות ממשלתית (שזה למעשה כל המדינות שקיימות ושהתקיימו אי-פעם בעבר) הגיעו לסוציאליזם גמור?
חוץ מהאמונות המיסטיות של פון-מיזס - האם המציאות מציעה תימוכין כלשהם לתאור הזה?"

כן. המציאות מציעה תימוכין לתיאור הזה ב*כל* מדינה בה מתקיים משק מעורב. תיארתי זאת במפורט במקום אחר ולכן בקיצור: במערב ניתן לראות דפוס ברור של תנועה לכיוון הגברה מתמידה של ההתערבות החל משנות הארבעים המאוחרות עד בערך אמצע שנות השבעים, ואז באופן הדרגתי, אך בכיוון ברור, תנועה איטית לכיוון השני.
בכל המקרים אפשר לראות אותו תהליך: הרחבה מתמידה של מדינת הרווחה וההתערבותיזם, הגעה למשבר כלכלי שמעורר תובנה שהשיטה פשוט לא עובדת ואז נסיגה איטית ומיוסרת מהפנטזיה בחזרה אל השוק ואל שחרור הדרגתי שלו.
רווח בקפיטליזם ושוודיה 280504
אני חושש שעדיין הטיעון לא קביל בעיניי. או שיש דטרמניזם מטריאליסטי, שבו התערבות ממשלתית מובילה *בהכרח* לסוציאליזם, או שמשתנים נוספים יכולים להתערב בתהליך ולווסת אותו. התיאור שלך (להבדיל מהתיאור של פון-מיזס) לא תואם את התיאור הדטרמיניסטי, אלא מייחס לתבונה האנושית (הקולקטיבית?) יכולת לעצור את התהליך ולהחליט לשנות כיוון. עם תיאור כזה אין לי שום בעיה - גם אני חושב שכך הדברים קורים. ההתרשמות האישית שלי היא שיש מחזוריות בהיסטוריה.
רווח בקפיטליזם ושוודיה 280627
"אני חושש שעדיין הטיעון לא קביל בעיניי. או שיש דטרמניזם מטריאליסטי, שבו התערבות ממשלתית מובילה *בהכרח* לסוציאליזם, או שמשתנים נוספים יכולים להתערב בתהליך ולווסת אותו."

אתה מנסה ליישם חשיבה דטרמיניסטית לסוגיה ולטיעון שאינם כאלו. פון מיזס טוען כי התערבות תוליך באופן בלתי נמנע ליותר התערבות, אך הוא אינו טוען כי לא ניתן לשנות מצב זה באמצעות שינוי המדיניות. כלומר, החלטה וביצוע של הקטנת ההתערבות. למעשה, זו בדיוק האזהרה ולצידה ההמלצה של פון מיזס.

להתרשמות שלך שיש מחזוריות בהיסטוריה אין ביסוס. למעשה, זה מיחזור של התפישה הדיאלקטית המרקסיסטית (ואת זה אני אומר מנקודת המבט של מי שקיבל את התפישה הזו בנקודה זו ונסוג בעקבות היעדר תמיכה ממשית לכך בעובדות). ישנו דמיון בין אירועים היסטוריים שונים, משום שהמכנה המשותף לכולם - בני אדם - דומה. אבל אין "מחזוריות".
רווח בקפיטליזם ושוודיה 280637
או.קיי. אז מה הבעיה? כשתהיה יותר מדי התערבות, נשנה מדיניות. אין סיבה שהתערבות תגרור אותנו לעריצות סוציאליסטית.

(הדיאלקטיקה המרקסיסטית היא לוליינית - מחזוריות תוך התקדמות. אני לא רואה התקדמות, רק מחזוריות...
בכל מקרה, זאת לא עמדה שאני עומד מאחוריה. רק התרשמות).
רווח בקפיטליזם ושוודיה 280770
"או.קיי. אז מה הבעיה? כשתהיה יותר מדי התערבות, נשנה מדיניות. אין סיבה שהתערבות תגרור אותנו לעריצות סוציאליסטית."

אבל למה להתחיל במעורבות מלכתחילה, כשאינך יכול להצביע על תוצאות משופרות וכשאתה נדון לבוא לידי פשיטת רגל וסבל של עשרות שנים? חוץ מזה, אם אתה מקבל שהתערבות מובילה לקלקול, הרי שקיבלת את העמדה הקפיטליסטית כאן ומעט משונה להחזיק בשתי עמדות מנוגדות בו זמנית ביחס לאותו דבר. לא מדובר כאן בדיון על מכונית שמכניסים לטיפול תקופתי כדי לשפר את פעולתה אלא בתפישה העקרונית של עקרון הפעולה. אם אתה מאמץ גישה של התערבות, אתה סבור שהיא גם נכונה יותר בפעולתה (כלומר, הנדסה חברתית עובדת) וגם תניב תוצאות משופרות יותר, אם משהו התקלקל, באמצעות הוספת התערבות. הסרת התערבות ("נשנה מדיניות" כמוה כהודאה בכך שהשיטה *לא* עובדת והנחות היסוד שלה פגומות.

הנימוק שלך שיש כאן "מחזוריות" הוא תירוץ סתם, שכן אם היא הייתה נכונה, אפילו בקירוב, היינו אמורים לחזור לנקודת הפתיחה, לא לנקודה שונה. מאחר ואיננו שבים במחזורים כלשהם מתקופת האבן אל תקופת המחשב ובחזרה, הנחתך שגויה.
רווח בקפיטליזם ושוודיה 280791
אבל אנחנו לא מנהלים כאן דיון על שוק-חופשי-כן-או-לא (אולי הניסוח שלי היה מטעה. סליחה). הדיון הוא על נכונות הטענה שכל התערבות ממשלתית מביאה בהכרח להגברת ההתערבות הממשלתית עד לסוציאליזם מוחלט. עכשיו, אם אנחנו יכולים (כדבריך) *להחליט* לשנות מדיניות כשהיא נראית מזיקה, הטענה הזאת לא נכונה. אפשר לטעון שהתערבות ממשלתית היא אפקטיבית או מזיקה, אבל בבירור היא לא מביאה תמיד לתהליך של הגברת ההתערבות. פון-מיזס טעה.

בנוגע למחזוריות, אתה מייחס לי פשטנות שאינה במקומה. ברור שהמחזוריות אינה חוק היסטורי אלא חוק מטא-היסטורי. דהיינו, הטענה היא שיש חוקים ודפוסים מסוימים ששולטים במהלכה של ההיסטוריה, ולא שההיסטוריה עצמה היא החוק הזה. כשאני אומר "מחזוריות בלי התקדמות" פירושו של דבר שמבחינת האספקטים המחזוריים בהיסטוריה (נגיד, חופש כלכלי מול רגולציה) ההיסטוריה אינה מתקדמת למצב של שיווי-משקל תמידי, אלא נדונה להמשיך להיות מחזורית. כמו שחוק שימור החומר לא אומר שאין שינויים בחומר, אלא שאספקט אחד שלו - הכמות - ישאר תמיד זהה.
רווח בקפיטליזם ושוודיה 280999
" הדיון הוא על נכונות הטענה שכל התערבות ממשלתית מביאה בהכרח להגברת ההתערבות הממשלתית עד לסוציאליזם מוחלט. עכשיו, אם אנחנו יכולים (כדבריך) להחליט* לשנות מדיניות כשהיא נראית מזיקה, הטענה הזאת לא נכונה. אפשר לטעון שהתערבות ממשלתית היא אפקטיבית או מזיקה, * אבל בבירור היא לא מביאה תמיד לתהליך של הגברת ההתערבות. פון-מיזס טעה."

השגיאה שלך כאן, לתפישתי, היא שאתה מתייחס להתרחשות הכלכלית (והתרחשויות סמוכות רבות) תוך התעלמות מהעובדה המרכזית שעליה מבסס מיזס את טענותיו: שמדובר במערכת דינמית השרויה תמיד במצב רציף של הפרות שיווי משקל. אילו היה מדובר במערכת לא דינאמית, כזו שבה אחרי פעולה המערכת מתערערת ואז חוזרת למצב של שיווי משקל, הנחתך הייתה נכונה. בפועל, המצב אינו כזה, משום שהפעולה שלך – כלומר, ה'שיבוש' של הפעולה הטבעית – גורמת לתגובות הדורשות שיבוש נוסף, הדורשות שיבוש נוסף, הדורשות שיבוש נוסף, כשכל שיבוש הופך רחב יותר ויותר.

מיזס מדגים זאת יפה בדוגמת החלב שלו: הממשלה מאמינה כי מחיר מוצר מסויים, לדוגמה, חלב, גבוה מדי. היא רוצה לאפשר לעניים לתת לילדיהם יותר חלב. על כן, היא קובעת תקרת מחירים וקובעת את מחיר החלב בשיעור נמוך יותר מזה שהיה מתקיים בשוק חופשי. התוצאה היא שהיצרנים המייצרים בעלות הגבוהה ביותר, סובלים עתה מהפסדים ויוצאים משוק החלב ועוברים לייצור חמאה, גבינה או בשר. מכאן, שהיצע החלב פוחת ולא גדל. כלומר, הצעד הוביל לתוצאה המנוגדת למטרות המקוריות של הממשלה ולמצב הרצוי לה עוד פחות מהמצב המקורי.

כעת, הממשלה ניצבת בפני מספר חלופות. היא יכולה לבטל את צעדה (כלומר, צעד אנטי-התערבותי בחזרה למצב המקורי) ולהמנע ממאמצים נוספים לשלוט במחיר החלב. אבל אם היא ממשיכה לנסות לשמר מחיר נמוך של חלב היא חייבת לנסות לסלק את הסיבות שהביאו לירידה בהיצע החלב. כאן, היא חייבת להביא להורדת העלויות באמצעות קביעת תקרה ובכך למנוע בריחת יצרנים. אבל כאן, הסיפור חוזר על עצמו, משום שהיצע גורמי הייצור הדרושים לייצור חלב יורד והממשלה חוזרת שוב לנקודת ההתחלה. היא יכולה להודות בתבוסה ולוותר כאן (אותה הליכה חזרה עליה דיברתי) או להמשיך הלאה במעלה שרשרת הייצור, תוך התרחבות החלת הכללים המגבילים.

===========

"בנוגע למחזוריות, אתה מייחס לי פשטנות שאינה במקומה. ברור שהמחזוריות אינה חוק היסטורי אלא חוק מטא-היסטורי. דהיינו, הטענה היא שיש חוקים ודפוסים מסוימים ששולטים במהלכה של ההיסטוריה, ולא שההיסטוריה עצמה היא החוק הזה. כשאני אומר 'מחזוריות בלי התקדמות" פירושו של דבר שמבחינת האספקטים המחזוריים בהיסטוריה (נגיד, חופש כלכלי מול רגולציה) ההיסטוריה ' אינה מתקדמת למצב של שיווי-משקל תמידי, אלא נדונה להמשיך להיות מחזורית."

נו, ומאחר ועצם הרעיון של חופש כלכלי הוא חדש יחסית ואפילו לא התקיים כתפישה לפני המאה השמונה עשרה לערך, הרי שהדוגמה הזו שלך מפריכה את עצם הטיעון בדבר מחזוריות.
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • מ. השור
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • אורי רדלר
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • אורי רדלר
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • אורי רדלר
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • א. ווטסון
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • א. ווטסון
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • אביב י.
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • א. ווטסון
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • אביב י.
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • יהונתן אורן
  הבדיחות הגזעניות המלוכלכות שלהם • המסביר לצרכן
  הבדיחות הגזעניות המלוכלכות שלהם • יהונתן אורן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • אורי רדלר
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • א. ווטסון
  פיצול אישיות • האייל האלמוני
  אבות אכלו בוסר • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • ד''ר בר ביצוע
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • ד''ר בר ביצוע
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • שוטה הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • האייל האלמוני
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • גדי אלכסנדרוביץ'
  השקעה משתלמת • אותו האלמוני
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • האייל האלמוני
  השקעה משתלמת • ראובן
  השקעה משתלמת • האייל האלמוני
  השקעה משתלמת • שוטה הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • אורי גוראל-גורביץ'
  מונה מונה , תקל ופרסין • ראובן
  מונה מונה , תקל ופרסין • Xslf
  מונה מונה , תקל ופרסין • שוטה הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • האייל האלמוני
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  Spoken like a true socialist • האייל האלמוני
  השקעה משתלמת • האייל האלמוני
  השקעה משתלמת • האייל האלמוני
  השקעה משתלמת • האייל האלמוני
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • האייל האלמוני
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • שוטה הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • שוטה הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • שוטה הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • שוטה הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • שוטה הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • שוטה הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • פילוסוף הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • ראובן
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • שוטה הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • שוטה הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • שוטה הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • אביב י.
  נטישה לא משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  privatize, don't let a thing evade your eyes • ראובן
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • מ. השור
  השקעה משתלמת • אביב י.
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • אביב י.
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • עוזי ו.
  השקעה משתלמת • אביב י.
  השקעה משתלמת • אורי רדלר
  השקעה משתלמת • אביב י.
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • האייל האלמוני
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • האייל האלמוני
  השקעה משתלמת • גדי אלכסנדרוביץ'
  השקעה משתלמת • אביב י.
  השקעה משתלמת • גדי אלכסנדרוביץ'
  השקעה משתלמת • אביב י.
  השקעה משתלמת • המסביר לצרכן
  השקעה משתלמת • שוטה הכפר הגלובלי
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  השקעה משתלמת • האייל האלמוני
  השקעה משתלמת • ד''ר בר ביצוע
  למה? • האייל האלמוני
  למה? • ד''ר בר ביצוע
  למה? • האייל האלמוני
  למה? • ד''ר בר ביצוע
  למה? • האייל האלמוני
  למה? • ד''ר בר ביצוע
  למה? • האייל האלמוני
  למה? • ד''ר בר ביצוע
  למה? • האייל האלמוני
  למה? • ד''ר בר ביצוע
  למה? • אורי רדלר
  למה? • האייל האלמוני
  למה? • אורי רדלר
  עולם ישן עדי יסוד נחריבה • שוטה הכפר הגלובלי
  עולם ישן עדי יסוד נחריבה • ד''ר בר ביצוע
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • אורי רדלר
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • אורי רדלר
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • האייל האלמוני
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • אורי רדלר
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • יהונתן אורן
  נקודת פתיחה • שוטה הכפר הגלובלי
  נקודת פתיחה • יהונתן אורן
  נקודת פתיחה • ד''ר בר ביצוע
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • האייל האלמוני
  נקודת פתיחה • שוטה הכפר הגלובלי
  טרול! • ראובן
  טרול! • שוטה הכפר הגלובלי
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • שוטה הכפר הגלובלי
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • שוטה הכפר הגלובלי
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  נקודת פתיחה • אורי רדלר
  נקודת פתיחה • המסביר לצרכן
  דרגות של הסכמה • האייל האלמוני
  דרגות של הסכמה • אורי רדלר
  דרגות של הסכמה - 8 • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • אורי רדלר
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • אורי רדלר
  רווח בקפיטליזם ושוודיה • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם וצמחונות • האייל האלמוני
  רווח בקפיטליזם וצמחונות • אורי רדלר
  רווח בקפיטליזם וצמחונות • האייל האלמוני
  רווח בקפיטליזם וצמחונות • אורי רדלר
  רווח בקפיטליזם • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם • גיל לדרמן
  רווח בקפיטליזם • ד''ר בר ביצוע
  רווח בקפיטליזם • גיל לדרמן
  רווח בקפיטליזם • ד''ר בר ביצוע
  רווח בקפיטליזם • גיל לדרמן
  רווח בקפיטליזם • ד''ר בר ביצוע
  רווח בקפיטליזם • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם • גיל לדרמן
  רווח בקפיטליזם • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם • גיל לדרמן
  רווח בקפיטליזם • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם • גיל לדרמן
  רווח בקפיטליזם • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם • גיל לדרמן
  רווח בקפיטליזם • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם • אורי רדלר
  רווח בקפיטליזם • גיל לדרמן
  רווח בקפיטליזם • המסביר לצרכן
  רווח בקפיטליזם • גיל לדרמן
  חוות הטרמיטים של ובלן • אורי רדלר
  חוות הטרמיטים של ובלן • המסביר לצרכן
  חוות הטרמיטים של ובלן • אורי רדלר
  אולי הנקודה הכי חשובה • אבשלום
  אולי הנקודה הכי חשובה • המסביר לצרכן
  אולי הנקודה הכי חשובה • עוזי ו.
  אולי הנקודה הכי חשובה • המסביר לצרכן
  לא ממש • אבשלום
  לא ממש • המסביר לצרכן
  אנסה להבהיר מה • אבשלום
  אנסה להבהיר מה • המסביר לצרכן
  אולי הנקודה הכי חשובה • ד''ר בר ביצוע
  אולי הנקודה הכי חשובה • אורי רדלר
  חוות הטרמיטים של ובלן • גיל לדרמן
  רווח בקפיטליזם • ירדן ניר-בוכבינדר

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים