בתשובה להמסביר לצרכן, 28/01/05 5:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתגובה אחרת ביקשתי ממך להסביר לי קצת על יושר. אני משער שלא ענית כי השאלה נראתה לך מגוחכת (היא נראית ככה באמת) או כי היא הייתה קצרה ואנחנו עכשיו בעונת התגובות הארוכות (שאין לי כוח לקרוא, ובטח שלא לכתוב). זה בסדר. אבל אני אשאל שוב והפעם אני אבאר לך למה אני שואל. תהיתי בקשר למנגנון השיווק והפרסום שהוא חלק מאוד מרכזי בתוך תרבות הצריכה, שהיא בעצמה נראית לי חלק אינטגרלי מקפיטליזם (או שמא?). אם באמת אנשים פשוט עושים מה שטוב להם ואז הכל מסתדר, למה צריך לשכנע אותם? הרי תכלית הפרסומות כבר מזמן אינה יידוע בלבד (האם היא הייתה אי פעם?). יש ענף שלם בפסיכולוגיה שמתעסק עם שיווק, והפסיכולוגיה כידוע עוסקת בחקר (ומניפולציה) של ההחלטות הלא רציונליות שלנו. האם מישהו שמשתמש באמצעים פסיכולוגיים כדי לגרום לאחרים לצרוך את מרכולתו ביתר שאת הוא ישר בעיניך? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה אם דילגתי על השאלה. לא זוכר שראיתי שאלה מגוככת. זכורות לי כמה תשובות מגוככות. (אני מקווה שזאת לא ארוכה מדי) קודם על הקשר בין תרבות הצריכה לקפיטליזם: אם תחזור לעיין ב"שולחן ערוך" של הקפיטליסט, שפירסמתי קודם, לא תמצא דבר שמחייב או קשור לצריכה. לא שאסור לצרוך ולא שמותר או מומלץ לצרוך. מאחר ושם כתובה כל התורה כולה, התשובה הפורמלית היא שאין קשר. אלא מה? השיטה הקפיטליסטית נותנת לחברה (כמו שאמרתי, חינם, כמוצר לוואי) יותר אפשרויות ויותר מוצרים. יש אנשים, שלדעתי הם קצת חמורים, שצורכים יתר ממה שהם רוצים (אני מניח שהם רוצים מה שטוב להם). ויש גרועים מהם, שצורכים יותר ממה שהם מייצרים. אבל כאמור, אין לזה ולא כלום עם הקפיטליזם אלא רק עם חוסר היכולת של אנשים לכלכל את מעשיהם. משל למה הדבר דומה, ליהודי ששותה לשכרה כל יום בגלל שכתוב "יין ישמח לבב אנוש". היעלה על הדעת לומר שהיהדות מעודדת אלכוהוליזם?! ולעניין היושר בפרסומת (ובמכירות בכלל): שוב, מבחינה פורמלית פרסום מטעה הוא לא רק אי-יושר אלא גם לא חוקי. זה שיש אנשים שמוכרים ערלה של יתוש, שאמורה להביא לך גאולה, ודורשים תמורתה כסף או טובת הנאה (נגיד פוליטיות) אחרת, זה רק מראה שיש אנשים לא ישרים. אז מה? יש גם צונאמי. רצוי להלחם בהם. להערכתי אין עסק שמייצר דברים שאף אחד לא צריך ולא רוצה ואחר כך מנסה למכור את זה על ידי פרסומת אגרסבית. הפרסומת נועדה לידע אותך שהמוצר קיים וגם להראות שיש לי מוצר יותר טוב משל המתחרה. ואם היא לא מטעה אלא רק מושכת תשומת לב ומסבירה למה המוצר עונה על *רצונותיך*, אז אין בה אי-יושר. אל תתפס כאן למילים "לא צריך ולא רוצה". מה שבאמת צריך כבר אמרנו - קש. אבל ברור שאנשים רוצים עוד דברים, בינהם דברים מוזרים כמו "דימוי עצמי". לרצון הזה מכוונות, לדעתי, רוב הפירסומות. מבחינה זו הפרסומת היא חלק מהסחורה כי אם אתה קונה "עתון לאנשים חושבים" אתה מקבל (חוץ מנייר לניקוי חלונות) גם דימוי עצמי של "איש חושב" וזה מה שבאמת רצית. יש במקצוע המכירות והפרסומת גם נסיון "לעורר צורך", כלומר לגרום לך לרצות *עכשיו* מה שמניחים שתרצה אחרכך בגלל ,נגיד, שמתחילה אופנה מסויימת שבסוף כולם ירצו. אני לא חושב שזה, אי יושר - כל זמן שזה לא מופעל על ילדים (או חמורים) שאין להם שיקול דעת. הבעיה העקרית, אם כן, היא שהרבה מדי אנשים מסירים מעצמם את האחריות לשיקול דעת ומתלוננים על אלו ש"גרמו להם לרצות". אם אתה שואל אותי אישית מה דעתי על פרסומת, אז תשובתי היא חרא!. זה לא אי-יושר אבל זו תופעת לואי של הקפיטליזם שהייתי שמח לוותר עליה. אבל לוותר על כל הקפיטליזם בגלל התופעה הזו, נראה לי כמו לוותר על הקרנות נגד סרטן בגלל שהן גורמות לבחילה. בגלל זה, ולמי שחושב שמדובר על "טוב מוחלט", על הכריכה ל"שולחן ערוך" של הקפיטליסט, יש לכתוב גם "אף פעם לא הבטחתי לך גן של שושנים". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |