בתשובה למיץ פטל, 09/07/01 8:25
?Alex, ayeka 28040
שלום לך מיץ,

מספר תשובות, ברשותך

- MITHALECH = מתהלך, היות וה-H אינו קשור ל-T. כיצד אמורים לדעת זאת? פשוט מאוד, ע"י ידיעת השפה. כל שפה וחוקיה.

- SCH מקובל עליי יותר, אך ניתן להחליפו בהחלט ב- SH. עקרונית נלקחו כל העיצורים מהשפה הגרמנית, אשר לה - פחות או יותר - עיצורים דומים ביותר לשפה העברית.

- הע' הינה אות מיותרת, היות ומרבית הישראלים מבטאים אות זאת כא' מסיבות שונות ומשונות. עובדה.

- יכול להיות שאתה צודק, אך ניתן לוותר על מקפים אלו ולהשתמש בסימן ', אשר אם איני טועה מכונה בעברית 'גרש'.

- באשר למילה 'מבטיח': מובן שהב' הבלתי דגושה עתידה להיעלם אף היא, ממש ככ' בלתי דגושה. זו הסיבה שרשמתי לכאורה 'מווטיח'.

אם תרצו - אין זו אגדה

בברכה

א. מאן
עיקר שכחת... 28043
לא אוכל להתייחס לנימוקיך לפני שתענה על השאלה העקרונית - שאלת המוטיבציה. אציין רק בקשר לתשובתך הראשונה, כי היא שוללת את האפשרות המופלאה הקיימת בעברית (ובכתיבים לטיניים מסויימים שלה) ללמוד על המבנה של מילה לא-מוכרת (ולזכות בסיכוי סביר לדעת להטותה) מן הכתוב, והיא מוסיפה חטא על פשע בכך שהיא אינה מאפשרת אפילו לדעת כיצד הוגים את המילה הלא-מוכרת (זו הבעיה העיקרית, לדידי, של הכתיב העברי חסר-הניקוד).
עם ככל הגויים 28052
המוטיבציה מבחינתי למעשה הינה להפוך את העברית לשפה בינלאומית מדוברת, אשר כל גוי הגון יוכל ללמוד אל נקלה, ללא צורך בשיפשופי אינדוקטרינציה מתחסדים באולפנים ציוניים מחנכים.

יש בהחלט לשער כי כתוצאה מליטון השפה העברית לא יוכלו הדורות הבאים בקלות כה רבה 'להתחבר אל המקורות' - ואולי כתוצאה מכך תוכלנה היהדות/ציונות לנסות ולהגדיר עצמן מחדש.

זוהי אולי הדרך היחידה למסגר רעיונות דתיים מסויימים בדפי ההיסטוריה הראויים, ובכך לפתוח בנסיון הפיכתה החלקית של מדינת ישראל למדינת אזרחיה, אשר ידברו ויכתבו בעברית מלוטנת.

עצם קריאת התנ"ך בעברית מלוטנת הינו רעיון מדהים העשוי לגרום לשורת שינויים מרשימה ברמת תת המודע הקולקטיבי של עם עתיק יומין וקשה עורף זה.

אוסיף ואומר כי אני בהחלט מודע לבעיות ולקשיים הטמונים בדבר, מה גם שנהיר לי הדבר די צרכו כי מרביתם המכריע של מבקרי אתר זה שולל וישלול אף בעתיד תוכניתי זו לחלוטין - אך אסיים בדברי וברוח החוזה:
Im tirzu - ein so Agada

בברכה

א. מאן
עם ככל הגויים 28069
ההתייחסות לליטון כאל פתח שיאפשר לגוי לימוד עברית נראה לי כהחלטה פנימית שלך ולא כדבר העומד כעובדה.

לי אישית נראה שלימוד עברית בצורתה המלוטנת יערים קשיים רבים ועקרוניים על הלומד. הרבה תופעות שבעברית ניתן לראות את הסיבה להן תראנה כחסרות שחר בצורה המסורסת. העברית המלוטנת תהיה אוסף של מילים שהקשר בניהן יהיה מקרי ולא ניכר.

הדבר דומה ללימוד, נאמר, פיסיקה, כאשר מקבלים את רק הנוסחא האחרונה, את הפיתוח הסופי בלבד, של כל תופעה.

בנוסף, דווקא לימוד האותיות והכתיב הוא מרתק - במיוחד בשפה עתיקה כמו העברית, אשר, איך אתנסח בלא מילים מתאימות? דרך החשיבה שלה היא שונה מזו של השפות הגרמאניות או הלטיניות.

רבים מאוד מדוברי העברית הסתגלו על נקלה לשפות זרות בכתיב המקורי שלהן, הבה לא נזלזל בגויים - הם יכולים עם קצת מאמץ ללמוד עברית כמו שצריך.
עם ככל הגויים 28070
הייתי אומר שחזונך קרוב יותר לזה של זמנהוף מאשר של הרצל.
ובאשר להתפעמותך מקריאת התנ''ך בעברית מלוטנת, הדבר דומה לההוא גברא המתפעל מצפיה בסרט מדובב, ומעדיף אותו על פני חידודי הלשון והדקויות של שפת המקור.
טראנסקריפציה 28297
שיטתך היא אכן תעתיק פונטי סביר של העברית, ומבחינה זו היא אולי עושה את הטקסטים העבריים נגישים למי שיודע מעט עברית אך אינו יודע לקרוא את הכתב העברי חסר-הניקוד. עם זאת, מי שרוצה ללמוד את השפה, לא יוכל להיעזר בתעתיק שאתה מציע (אולם ככלל - ישנם כתיבים "מלוטנים" שכן מתאימים למטרה זו).

ואסיים ב-orchot bchirot: האם הן עורכות בכירות? אורחות בכירות? או שמא עורכות בחירות?
טראנסקריפציה 28299
דווקא לא זו הבעיה - הרי גם בעברית ישנן מילים שנכתבות באופן זהה ועל הקורא הנבון לפרש אותן בהתאם לקונטקסט.

אבל אם נתייחס לדוגמא שהעלית, בהצעתו של אלכסנדר מאן יש התאמה חד משמעית בין המשמעויות השונות והכתיב השונה:

עורכות בחירות: orcot bchirot
עורכות בכירות: orcot bcirot
אורחות בכירות: orchot bcirot

ובאופן כללי, נראה לי שחשוב שיהיו כללים מדוייקים לכתיבה לטינית של מילים עבריות, אבל רק למטרות איזוטריות שקשה לי לחשוב עליהן, בטח לא ללימוד השפה מאפס, וגם לא לקריאה נינוחה של דוברי השפה.

אגב, ישנם כללים מאוד ברורים בכיוון ההפוך - למילים לטיניות יש כתיב מדויק בעברית (אם כי לא חד חד ערכי)
טראנסקריפציה 28305
בעברית יש מעט מאד מקרים של מילים *שונות* ממש הנכתבות (בכתיב המנוקד) באופן זהה (למעשה, כרגע לא עולה בדעתי אף דוגמא, אבל אני לא ממש מתאמץ). בניגוד למה שכתבת, אלכסנדר מאן מציע את אותו *תעתיק* עבור כ' רפה ועבור ח', ומציע גם להעלים ע'.

אכן, קיימים כללי תעתיק בין לשונות שונות, והצעתו של אלכסנדר מאן היא תעתיק עברי-לטיני מתקבל על הדעת (אם כי התעתיק המקובל מבחין, למשל, בין כ' דגושה לבין ק' - הראשונה היא k והאחרונה q, ועוד).
טראנסקריפציה 28306
אכן טעיתי.
לפעמים כלום עדיף מקצת 29621
אני חושב שאני מבין מדוע לדעתך יש לעבור לכתיב לטיני בעברית - אם כי אני מפקפק בסבירות התוצאות שלהן אתה מקווה, תוצאות שכרוכות בטוטאליות המעבר, והרי חובה (והגיוני) לשער שהטוטאליות הזו אינה מובטחת.

אם אצא מנקודת ההנחה שלך (ועדיין הייתי רוצה להבין יותר את המניעים - אני לא בטוח שהבנתי אותם) וגם אסכים לכך שכתיב לטיני אכן ישרת את מטרותיך, ובנוסף אדמיין מצב שבו שאיפותיך ותחזיותיך קרמו עור וגידים, אהיה חייב לשאול את עצמי, ואותך (כדי להבין את דעותיך):

מדוע עלינו לנשוא בנטל הזה, הרי מה שנותר מהעברית ללא ספק חסר חלק גדול מהמשמעות והיכולת של צורתה המחודשת-מקורית (זו של ימינו, בקיצור)? זו שפה שאי אפשר ללמוד, והקשר שלה עם העברית הכתובה עברית ילך ויקלוש. אולי עדיף שנותיר מאחורינו את העברית הנכה והקטועה שקיבלנו בעקבות הטרנספורמציה המוצעית, שפה שאין בה דבר, וננסה להסתגל לאנגלית?

האם תסכים איתי, שמעבר מוחלט לאנגלית אינו מסתבר פחות ממעבר מוחלט לעברית מלוטנת?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים