בתשובה לדובי קננגיסר, 12/07/01 1:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פעם, אי יכולת קרוא-וכתוב הייתה נפוצה וברורה יותר. ולעיתים, אפשר לחפות על חוסר יכולת קרוא-וכתוב על ידי זיכרון מעולה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מתי פעם? לפני 15 שנה? לפני 15 שנה אנאלפבתיות לא הייתה "ברורה יותר". ולכמה אנשים, בדיוק, יש את הזכרון המעולה הזה שמאפשר להם לחפות על יכולת הקריאה? ואיך זכרון מחפה על אי-יכולת לכתוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק באופן בו קיבלתי 98% בבחינת הבגרות בהסטוריה. זיכרון טוב אינו מונע קריאה. הוא מונע רק קריאה חוזרת. כמו כל מנגנון פיצוי, הוא חלקי. עיוורים שומעים יותר טוב - גם זה פיצוי חלקי. בכל מקרה, לויכוח הזה יש שני צדדים. צד אחד מדבר מניסיון והשני מדעה קדומה, בערות וחוסר ניסיון. אם אינך מבין איך זיכרון טוב חוסך קריאה, כדאי שתתוכח על משהו שאתה כן מבין ותפסיק להחפיש אנשים בשל מומיהם. אנחנו לא הרענו לך מעולם. אתה פשוט חכם על חלשים. נהנה לשים מכשול בפני עיוור ורוצה שהמערכת תמשיך להציק לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכם על חלשים? בינתיים עברת אותי בהיסטוריה בערך ב-30 נקודות. אני לא מבין בכלל על מה אתה מתלונן... לויכוח הזה יש שני צדדים - אחד שכותב דברים וקורא את דברי השני, ואחד שכותב דברים למי מה שהוא חושב שהצד השני אומר, ולא ממש קורא את דבריו. בשום מקום לא אמרתי שום דבר נגדך או נגד דיסלקטים. לא כתבתי שהרעתם לי או שפגעתם בי. אני גם די בטוח שאתם לא בדיוק קולקטיב. אני באמת לא מבין איך זכרון טוב יכול לחסוך לך קריאה ראשונה של משהו. לגמרי מעבר ליכולת ההבנה שלי. אולי תסביר לי, במקום לתקוף? אתה יודע מה, חבל על הזמן שלי. אתה לא מעוניין להשיב לי. אתה רואה בעצמך קורבן, ואף אחד לא ישכנע אותך שאני חלק מהממסד הנורא שרק רוצה לפגוע בך, מסכנון אחד. אני איש רע. אני רוצה שכל הדיסלקטים ילכו לעבוד בזבל. אני נהנה לזרוק זקנות מתחת למשאיות חולפות. אין לי כוח לשטויות האלה. אם אתה רוצה להמשיך לדבר עם עצמך ולהסביר לעצמך כמה שכל העולם מתאכזר עליך - תהנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תחת הכותרת 'תפוצה ואמון' אתה אומר שאתה לא מבין איך זה אפשרי, אתה מביע חוסר אמון. זיכרון מגן נגד קריאה שניה. לא ראשונה. המבחן נערך בעל פה. אם אתה רוצה לשמוע על דברים שקשה לי ללמוד, לא חסר לי מה לספר לך. כל החיים שלי סובבים סביב מציאת פתרונות חלקיים ללמידה למרות ליקויי למידה. אם כל החיים שלי סובבים סביב הבעיה שלי, לא נראה לי שיש לך מה לקנה בזה. יתכן שיש לך סיבות לקנות בי. זו בכל מקרה לא אחת מהן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |