בתשובה לדובי קננגיסר, 13/02/05 17:48
בנוגע ל- 2 281277
איך בדיוק זה עוזר לנו? אנחנו לא עוסקים כאן במושג תיאורטי, ואין בינינו הסכמה על משמעות המושג.

בנוגע להגדרה האופרציונלית, אתה מוזמן להתווכח עם מי שהמציא אותה. הוא כותב (במשפט מפורסם מאוד בתולדות הפוזיטיביזם הלוגי): "מושג הוא סינונימי לקבוצת הפעולות המתאימה".
תוכל למצוא את ההגדרה בעמ' 5 של Bridgman, The logic of modern physics (New York: The Macmillan Company, 1927).
לא קראתי את המקור (כמובן). אני מכיר את ההגדרה מהמפל, שמקדיש לה מספר עמודים. אבל חיפשתי עכשיו איזכורים ברשת, ותוכל למצוא מספיק כאלה שיאששו את דבריי.
בנוגע ל- 2 281419
קראתי לאחרונה ספרון שמחולק ע"י רבניות לנשים שעומדות להתחתן, ומספר בשבחי שמירת חיי אישות לפי היהדות. הספרון, כמנהגם של הדתיים, מצטט כל הזמן כל מיני דוקטורים ופרופסורים "מפורסמים" שמעולם לא שמעתי עליהם. נטייה מעניינת שלו היא לציין את השנה אך ורק כאשר הטקסט עליו מסתמך הספרון הוא ישן מאוד - שנות ה-‏20, למשל, הן מאוד חזקות אצל הכותבים שלו. אמנם בתפיסה הדתית ישן יותר זה טוב יותר‏1, אבל בתפיסה המדעית לא.
זה שמישהו כתב משהו ב-‏1927 לא מחייב אותי, או את המדע כפי שהוא כיום. הרבה מושגים קיימים מזה מאות שנים, אבל המשמעות שלהם כיום אינה דומה כלל למשמעות שלהם אז.

1 ואפילו זה לא נכון תמיד
בנוגע ל- 2 281431
מאחר והספרון שקיבלת הוא הדפסה מחודשת של קונטרס שיצא בכתריאליבקה בסוף שנות העשרים, אין להתפלא על מראי המקום המיושנים קמעא. אני מקווה שהתרשמת כראוי מההוכחות המדעיות לחשיבותם הבריאותית של דיני נידה.
בנוגע ל- 2 281514
זה מה שמצאת לתקוף, שנת פרסום המאמר? מילא.

סטינו הצידה. השאלה היא מה עוזרת לי ההגדרה שלך אם אנחנו לא מסכימים על משמעות המושג. אני חושב שאלימות יכולה להיות מתועלת בצורות שונות, להתנהגות שלא חופפת את ההתנהגויות שאתה בודק. איך נוכל לבצע כך השוואות בין אנשים, כשההגדרות שלנו כה שונות? שלא לדבר על השוואות בין תרבויות.
בנוגע ל- 2 282081
כשתביא לי מחקר שמוכיח מעל לכל ספק ששפעת נגרמת ע"י חשיפה לעצי סקויה אדומה, אני אפנה את תשומת ליבך לכך שהמחקר נכתב ב-‏1876, ומאז היו כמה התפתחויות במדע, והיו כמה גילויים חדשים. אותו הדבר פה (רק שפה השינוי הוא בהגדרות המקובלות, ולא בגילויים שנתגלו).

זה כבר תלוי במה אנחנו מנסים לעשות עם המדד שלי. אם תראה לי שהמדד שלי חסר תועלת כשאנחנו מנסים לנבא X בעזרת נטייה לאלימות, ולעומת זאת המדד שלך נותן תוצאות טובות יותר, אז אני אקבל את המדד שלך כרלוונטי יותר לצורך העניין.
בתחום מדע המדינה יש לפחות 5 הגדרות שונות למושג ה"יחסיות" של הבחירות (יש הרבה יותר, אבל יש 5 שידעתי בזמן זה או אחר להסביר). האם כולן פרט לאחת חסרות תועלת? לא. כל אחת מודדת את הנושא מכיוון אחר. יתכן שיש אחת שנותנת תוצאות טובות או שוות לכל אורך הלוח, ולכן הכי כדאי להשתמש בה, אבל גם יתכן שהשימוש בכל מדד צריך להתבסס על הפן של הנושא שאתה מבקש לחקור.
בנוגע ל- 2 282144
אבל זה לא עוזר לנו. אני יכול לנבא שלבנים יצליחו במבחני אינטליגנציה יותר משחורים. אז מה? הטענה כאן היא לגבי תכונות כלליות, כגון "לבנים הם אינטליגנטים משחורים". אם אתה לא *מזהה* הצלחה במבחן אינטליגנציה עם התכונה אינטליגנציה (הגדרה אופרטיבית כמו שתיארתי), לא מדדת את התכונה. ממילא, אתה לא יודע אם יש פער אמיתי בין הגזעים בתכונה הזאת או שזה הבדל בין-תרבותי (בכלל בלי להיכנס לשאלת מקור הפער).
בנוגע ל- 2 282226
לא לא לא, לא לנבא את תוצאות המדד, אלא לנצל את המדד כדי לנבא דברים אחרים. אם אני יכול להראות לך שמדד הנטייה לאלימות שלי ינבא היטב את כושרו של אדם לשחק פוטבול אמריקאי, אז לפחות לצרכי ניבוי יכולת משחק פוטבול, המדד שלי עובד יופי. אבל נניח שאנחנו רוצים לנבא את סיכוייו של אדם להגיע לכלא, ואתה תראה לי שהמדד שלי לא מנבא שום דבר וחצי, ואילו המדד שלך - שבוחן, בין השאר, גם כמה פרחים הפרט קטף באכזריות במהלך ששת השבועות האחרונים - הוא מצליח לנבא ברמת דיוק של 75%, אזי אני אוריד בפניך את הכובע וארוץ לפרסם לפניך את תוצאות המחקר כדי לזכות בתהילה.

זה הקטע במדדים - הם לא עומדים בפני עצמם. הם נועדו כדי להשוות אותם לדברים אחרים.
בנוגע ל- 2 282236
אבל לא מדובר כאן על לנצל את המדד כדי לנבא דברים אחרים (ברור שאפשר להשתמש בו לצרכים כאלה). מדובר על לנצל את המדד כדי להסיק על תכונה מהותנית. אל תשכח את הקונטקסט של המאמר.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים