בתשובה ליעקב, 23/02/05 13:56
גם ציבורים מטומטמים הם בני אדם 283281
ממש לא. אתה יצרן בתים, מה כדאי לך: להשקיע X כסף ביצור בתים כחולים (ולהתמודד על 100% מהשוק) או חצי X כסף בייצור בתים ירוקים ולהתמודד על 90% מהשוק (באותו מחיר) ולהשקיע את שאר הכסף שלך בפרסומות בוטות ובהעלמת המתחרים (ע"י מחירים נמוכים)? לא רק שהבית הראשון על המדף יהיה ירוק, אלא שבית כחול יעלה הרבה יותר מכפליים מבית ירוק, ויהיה נדיר שבעתיים (משום שאותם 10% הם שבויים של היצרן היחיד שמוכן למכור בית כחול).
אם במודלים הזויים עסקינן 283292
אז הנחה אחרת היא שמי שלא רציונלי לא יקנה *להכעיס* בתים צהובים אלא יבחר באופן אקראי צבע כלשהו ואותו יתעקש לקנות. זה יוצר איזון בין כל האופציות. מכיוון שיש הטיה קטנה של הציבור הרציונלי, זה מספיק כדי לדחוף את כל שיווי המשקל: אתה יצרן ותוהה איזה צבע לייצר. אם תייצר סתם צבע, תקלע לטעמם של מיעוט, אבל אם תייצר כחול, תקבל את כל הרציונלים פלוס נתח מסויים של האקראיים.
אם במודלים הזויים עסקינן 283296
או. קיי. יפה, אבל, גם 90% מהיצרנים אינם רציונלים, ולכן לא יבחרו ליצר בתים כחולים, אלא באופן אקראי, ויהיה מי שיקנה אותם (מ90% ההציבור האקראי).
אם במודלים הזויים עסקינן 283305
אה-הא! תפסתי אותך: יצרן לא רציונלי יקרוס וישאיר רק את הרציונלים.
אם במודלים הזויים עסקינן 283307
למה שיקרוס, הרי הצרכנים אינם רציונלים.
אם במודלים הזויים עסקינן 283314
ואז מה שיקרה הוא שה 10% יצרנים הרציונלים יהיו אלו שירוויחו הכי הרבה ובסופו של דבר ידחקו את רגליהם של הלא-רציונליים מהשוק.

אבל אני לא חושב שזה כל-כך רלוונטי כי הטיעון ההתחלתי למיטב הבנתי היה שבגלל שהצרכנים לא רציונלים הם בעצם יהפכו לעבדים של בעלי ההון, אבל אם אנחנו מניחים שגם בעלי ההון לא רציונלים אז אין שום סיבה שהם יצליחו להפוך מישהו לעבד שלהם (או שהם בכלל יצליחו להפוך לבעלי הון או להחזיק בהונם לאורך זמן תוך כדי פעילות לא רציונלית בשוק שבו יש שחקנים רציונלים רווחיים יותר מהם).
אם במודלים הזויים עסקינן 283323
ל10% מהיצרנים יש שוק שגדול ב10% משאר היצרנים, לא מספיק בשביל לדחוק את רגליהם של שאר היצרנים. למעשה, לא בטוח שהם באמת ירוויחו יותר, בהחלט יכול להיווצר מצב שיצרן לא רציונלי ידחוק את היצרנים הרציונלים.

במשחק לא רציונלי, בהחלט לא ברור שדווקא השחקן הרציונלי יהיה זה שינצח. זה רק עניין של מזל.

הטיעון ההתחלתי מתייחס למציאות, ולא למודל המוזר הזה.
אם במודלים הזויים עסקינן 283327
אני חולק על הניתוח שלך. לשם פשטות נניח שהיו 100 צבעים שונים. רובם נמכרים לכ1% מהאוכלוסיה, ורק צבע אחד ימכור ל 10% מהאוכלוסיה. ייצרן אי רציונלי, שיבחר באחד מצבעי הרוב, יראה פי עשר פחות לקוחות.

מצד שני אני מסכים שזה מודל סתמי.
אם במודלים הזויים עסקינן 283343
לא מסכים.

נזכר בהגדרות. המטרה של הצרכנים היא לקנות בית כחול. המטרה של היצרנים היא למכור ברווח כמה שיותר גדול. 10% מהצרכנים יבחרו את בית לפי הצבע שלו בעדיפות ראשונה, 90% מהצרכנים יבחרו את הבית לפי פרמטר אקראי אחר, למשל, מיקום על המדף, פרסומות בולטות או מחיר. לכן, השוק של בית צהוב הוא לא 1% מהשוק, אלא 90%מספר אקראי בין 0 ל90% מהשוק. ואם הבית הצהוב עונה במקרה לפרמטר האקראי של הצרכן, הרי שהוא ימכר ביותר מהבית הירוק שלא עונה לפרמטר (למרות שההתחלה שלו היא מספר אקראי בין 10% ל100%). עכשיו, יצרן רציונלי יבחר להמר על 10%-100%, ויצרן לא רציונלי יבחר את ההימור של 0%-90%. אף אחד לא מבטיח לאף אחד מהיצרנים שהם יזכו בהימור שלהם.

אולי במשחק *אין סופי*, *ללא זיכרון*, היצרן הרציונלי ינצח בהכרח, אבל זה לא המשחק שלנו.
אם במודלים הזויים עסקינן 283352
אני קצת איבדתי אותך. אתה מדבר על צרכן בודד? שצריך לבחור בין שני צבעים? אני מדבר על מקרה שיש הרבה מאוד צרכנים, שרובם בוחרים אקראית ואחוז קטן (אבל לא מספיק קטן שנצטרך לוותר על הנחת ההמון) בוחר דווקא צבע מסוים.

הטענה שמספיק "10%" כדי להבטיח שוק משוכלל היא אולי מספרית מידי, אבל הנקודה היתה להראות שלא צריך ש*כולם* יהיו רציונליים, אלא שאלו שאינם רציונליים (כמו אצל אנה קארנינה) הם לא רציונליים כל אחד בצורה אחרת.
אם במודלים הזויים עסקינן 283355
יש הרבה מאד צרכנים, כל אחד מהם הוא צרכן בודד בפני עצמו. יש הרבה מאד צרכנים, שרובם בוחרים לא רציונלית, ואחוז קטן בוחר רציונלית בצבע הכחול.

הטענה שלי היא שבשביל להגיע לאופטימום (במקרה זה, שכל הבתים שימכרו יהיו כחולים) צריך שכל הצרכנים והיצרנים יהיו רציונלים, ושככל שפחות מהם רציוונלים, אנחנו נתרחק יותר מהאופטימום.

או, במילים אחרות, למרות שהמטרה של *כל* הצרכנים היא לקנות בתים כחולים, העובדה שרק 10% מהם בוחרים באופן רציונלי בהתאם למטרה (והעובדה שהיצרנים אינם רציונלים), והשאר בוחרים ללא קשר למטרתם, מונעת מ"היד הנעלמה" להבטיח שכולם יממשו את מטרתם (לקנות בתים כחולים).
אם במודלים הזויים עסקינן 283362
האם אתה מסכים שכשהיצרנים רצינליים ו 10% מהצרכנים רציונליים המצב יסתדר, והבעייה היא רק כשהיצרנים אינם רציונליים?
אם במודלים הזויים עסקינן 283365
לא לגמרי, הרי גם יצרן רציונלי יכול להעדיף להמר על השוק של 0-90% במקום להשקיע במחקר ולנסות להמר בשוק הקשה של 10-100%. זה תלוי במצב הנוכחי של השוק.
אם במודלים הזויים עסקינן 283380
יצרן רציונלי, לא יוותר כל כך מהר על 10% מהשוק, הוא לא מפסיד כלום ומרוויח יכולת לחדור ל 10% מהשוק שחסום למי שלא מוכר כחול.
אם במודלים הזויים עסקינן 283413
או, ודאי שהוא מפסיד. בשביל לקבל את ההחלטה הרציונלית הוא צריך לחקור את השוק, לבודד את הצרכים של הלקוחות הרציונלים (דבר לא קל כשהם רק 10%), לפתח את המוצר המתאים ביותר לאותם 10%, להאבק כלכלית בכל היצרנים שכבר פונים לאותם 10%, למצוא ספקים שנותנים את מה שצריך בשביל לספק את אותם 10% וכו', ומצד שני, הוא יכול לגלות ש90% מהשוק פועל בצורה לא רציונלית, לוותר על ה10%, ולחסוך את כל העלויות האלה. אנשי עסקים אמיתיים מוותרים על נתחים גדולים יותר מ10% מהשוק ברמה היומיומית.
אם במודלים הזויים עסקינן 283356
די דומה למשהו שהפרחתי קודם.
אם במודלים הזויים עסקינן 283359
אני מוכן לתת לך את הקרדיט, אבל רק תזכיר לי?
אם במודלים הזויים עסקינן 283364
מנוע החיפוש לא משתף פעולה, אז בוא נניח שלא שלחתי את ההודעה ההיא בכלל, והקרדיט כולו שלך. השתמש בו בחוכמה!
שתי מילים: 283658
פרסום ושיווק.
שתי מילים: 283661
הדיון היה על אנשים לא רציונליים שקונים דברים שהם לא רוצים. פרסום ושיווק משנים את דעתו של הקונה.
שתי מילים: 284111
פרסום ושיווק מכניסים שיקולים שאינם ממין העניין לשיקול הרציונלי לכאורה של בחירת מוצר. לצורך העניין, כשאני מתלבט אם לקנות בייגלה של אסם או של בייגל-בייגל, הפרסומת של בייגל בייגל לא משכנעת אותי לקנות בגלל שהיא שינתה את דעתי על המוצר, אלא משום שהשם של המוצר הזה זכור לי יותר טוב מאשר השם של המוצר המתחרה, והפרסומת המשעשעת שלהם עושה לי יותר נעים בגב מאשר הקול המצמרר של ג' יפית. האם זה צריך להיות קשור איכשהו להרגלי צריכת הבייגלה שלי? ממש לא. אם בכלל, זה צריך להיות קשור להרגלי צריכת הטלוויזיה שלי.
אם במודלים הזויים עסקינן 283331
שחקן לא רציונלי, בקנה מידה שמפריעה ליד הנעלמה, לא יהיה בשוק יותר מיומיים מקסימום שנתיים. הוא יקנה חומרי גלם לא מתאימים, יעסיק עובדים לא מתאימים וימכור במחירי הפסד.
אם במודלים הזויים עסקינן 283351
אם השוק ברובו לא רציונלי, אז זה לא נכון. (והיד הנעלמה בכלל לא עובדת) הוא יקנה חומרי גלם לא מתאימים, ופתאום כולם ירצו לקנות מוצרים מהחומרים האלה (כי גם שאר השחקנים לא רציונלים) הוא יעסיק עובדים לא מתאימים, שפתאום יעסו את הכל נכון (הרי גם הם לא רציונלים), הוא ימכור במחירי הפסד, אבל יקבל תרומות מהקונים שלו. אם השוק לא רציונלי, אין יד נעלמה. יד נעלמה עובדת רק כאשר השוק רציונלי.
גם ציבורים מטומטמים הם בני אדם 283304
הכנסת פה אלמנט נוסף: ייצור בתים ירוקים עולה חצי מייצור בתים כחולים.
אין פלא על כן, שאנשים יוותרו על הבית הכחול שהם כה רוצים כדי לקבל הרגשה שהם חיים בשכונה עם איכות חיים (פרסומות).
כלומר, במודל שלך האנשים הלא רציונליים מעדיפים בתים זולים יותר עם הרגשת יוקרה על פני בתים כחולים. זו לא אי רציונליות.
גם ציבורים מטומטמים הם בני אדם 283309
עזוב, טעות שלי, ראובן הסביר לי למה כוונתך, ועניתי לו בתגובה 283296.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים