בתשובה ליובל רבינוביץ, 13/07/01 22:43
ההתחזות מרכזית רק בדמיונו של 28396
המורה. משרד החינוך דאג שרק פסיכולוגים חינוכיים יהיו רשאים לאבחן מכיוון שהמעטים בינהם שעושים זאת ידועים בהנפקת תת אבחונים. הם לא יודעים למצוא בעיות כאלה כי הם לוקחים קורס בחירה בודד בנושא אם בכלל. זאת בניגוד לנוירולוגים המעטים המתעסקים בזה, בניגוד לפסיכולוגים קוגניטיביים, בניגוד לפסיכולוגים שיקומיים אחדים ובניגוד למאבחנים דידקטיים.
שלא יובן לא נכון, בכל מקצוע יש גם עובדים גרועים. אני מדבר על הממוצע.
בג"ץ דחה את המדיניות הזו בשל העברה על חופש העיסוק (מטעמים שאינם קשורים לליקויי למידה). משרד החינוך בראשות יוסי שריד התעלם מצו בג"ץ במשך שלושה חודשים. בשלב הזה התערבה לטובתנו ח"כ פרופ' יהודית נאות שדרשה נימוק לבזיון בית המשפט. יוסי שריד שינה את חוזר מנכ"ל לכזה שנותן הוראות שמבזות פחות את ההחלטה. הוא השתמש בחסינותו כחבר כנסת ונתן הוראה לא חוקית לפיהה כל ועדה פדגוגית רשאית לפסול או לקבל כל אבחון.
כן. במדינת ישראל, המורה להתעמלות והמורה ללשון יכולים לבטל החלטה של רופא נוירולוג, של פסיכולוג, של מאבחן דידקטי ולמעשה גם של שופט עליון.
המאובחנים כלקויי למידה יכולים, באמצע מבחן, לקבל הודעה שבגלל שהם התחצפו לשרת, האבחון שלהם לא נחשב יותר לקביל.

אם הייתי תלמיד בבית הספר התיכון, לא הייתי מבדיל בין 'תקופתנו הנאורה' לבין שנות השבעים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים