בתשובה לאביב י., 28/02/05 21:04
ילד נקי ומסורק 284232
אנחנו לא צריכים להתחרות על בורות בכלכלה. אני בטוח שבזה אני מספיק טוב.

כמה ענינים:
1. בעיני אין כסף "אמיתי" או "לא אמיתי". יש רק כסף אחד - כזה שהממשלה הדפיסה (או התירה לבנקים להלוות). כל שאר הטרנזקציות, שאינן מחליפות כסף ממשלתי, הן עסקות בארטר שבהן לא מוחלף כסף וממילא לא יכולה להגרם אינפלציה. אם תמורת הכבשה שלי אני אגבה ממך שני חתולים - אין כסף ואין מה לדבר על אינפלציה. זו לא שיטה נוחה (כי חתולים לא נכנסים לכיס) אבל אני לא חושב שאפשר לדבר על אינפלציה בחתולים. בדומה, ל"פתקים" שהציבור מנפיק יש ערך (או אין) בעיני הציבור ממש כמו שיש/אין ערך
לחתולים. אני לא רואה איך זה עושה אינפלציה.

2. באשר להתערבות הממשלה, אפילו הקיצוניים שבחופשיסטים לא מציעים שהממשלה לא תערב את המשטרה נגד מפרי חוזה או מפירי חוק. לכן מי שקונה אג"ח או מניה צריך להבין טוב לאיזה חוזה הוא נכנס ולאיזה הגנה הוא יכול לצפות. הבעיה היא שיש הרבה טמבלים שנכנסים לחוזים שהם לא מבינים. ואז הם רוצים שהממשלה תציל אותם. נו, יש גם הרבה שקונים ז'טונים בקזינו של יריחו - גם בזה הממשלה צריכה להתערב?

3. אגב, במקרה של מניות, אני לא חושב שאני מחוייב לכך שלמניות שאני מוכר בתאגיד "המשביר לצרכן בע"מ" יהיה ערך ממשי. להפך, שם החוזה אומר במפורש שאני לא חייב לך כלום חוץ מחלק מהרווחים והרכוש של התאגיד. עכשיו, אם אתה חושב שתאגיד שמברבר באייל יכול להפיק רווחים - אתה מוזמן להשקיע.

4. באשר לעולם הדמיוני, עם כל הכבוד, אני לא אתן לך כבשה תמורת רישום בפאלם שאין מאחוריו גיבוי של מישהו שעליו אני סומך. או שתיתן לי משהו מוחשי או שתיתן לי פתק של מישהו שעליו אני סומך. על הפתקים של הממשלה אני סומך (קצת) למרות שראינו ממשלות שלא עמדו בהתחיבויתיהן. אז כשאני לוקח פתק שלהן (=שטר כסף) אני לוקח סיכון מודע תמורת הנוחיות שלא להסתובב עם חתולים בכיס. אגב, אינפלציה היא דווקא אמצעי שבו ממשלות משתמשות כדי לעקוף את התחיבויותיהן.
אבל בכל מקרה, אם בעולם ההוא אין כסף ממשלתי אני חושב שהמילה "אינפלציה" בכלל לא מוגדרת שם.
ילד נקי ומסורק 284242
1. ובגלל שאנו חוסכים את המקום בכיס, אני ארשום על נייר שאני חייב לך ח"י אבני ריחיים ואתה תקנה עם הפתק כבשים בכפר השכן (מכירים אותי שם כבעל אמצעים העומד במילתו, אז יהיה פסדר). עם חלוף הזמן מתחילים להסתובב המון פתקים כאלה (לא רק אלה שלי) והציבור לומר להבדיל בין הפתקים שאפשר לסמוך עליהם לבין הפתקים שלא שווים את הנייר מהם הם עשויים. מדוע לדעתך הצפה בפתקים כאלה לא יכולה לגרום לעליה במכיר הכבשים בכפר ולירידה בערכו של כל פתק?
עכשיו, אותה שאלה, אבל במשק מעורב שמסתובבים בו גם פתקים שהדפיסה הממשלה וגם פתקים שחילקו גורמים (אמינים) אחרים בשוק.

2-3. אני לא מנסה להציע לממשלה להתערב במשהו או לא להתערב במשהו. אני רק מנסה להבין דברים שאני לא.

4. בקיצור: התשובה שלך לניסוי המחשבתי שלי היא: "לא, המושג אינפלציה אפילו לא מוגדר במצב זה". שאר הפרטים, כמו על מי אתה סומך ועל מי לא, לא רלבנטיים למה ששאלתי - עובדה היא שאנשים שהם לא אתה נוטים ונטו לתת אמון ב"יחידות-ערך" שאינן מונפקות ישירות ע"י המדינה. האמון הזה הוא כהדפסת כסף (איזה יתרון מיסטי יש לכמה ניירות שהדפיסה ממשלה, בהנחה שהציבור כן נותן אמון ב"מטבעות" אלטרנטיביים?). האינטואיציה שלי אומרת שאתה טועה (ושאפילו אם נרחיק עד סחר חליפין באמצעות אבני ריחיים ביצור פרטי, נוכל למצוא תופעות כמו אינפלציה‏1), אבל אין לי באמת איך לבסס את זה.

_____________
1 עליית מחירי הכבשים ודעיכה בערכו של החתול.
ילד נקי ומסורק 284290
"עם חלוף הזמן מתחילים להסתובב המון פתקים כאלה (לא רק אלה שלי) והציבור לומר להבדיל בין הפתקים שאפשר לסמוך עליהם לבין הפתקים שלא שווים את הנייר מהם הם עשויים. מדוע לדעתך הצפה בפתקים כאלה לא יכולה לגרום לעליה במכיר הכבשים בכפר ולירידה בערכו של כל פתק?"

המסביר הסביר יפה שהעקרון הבסיסי לקיום כסף הוא אמון – כלומר, בטחון שהשטרות, המטבעות, הפתקאות, וכו', הם בעלי ערך בגלל התחייבותו של המנפיק. במצב שאתה מתאר – בדומה למה שהיה במקומות מסוימים בעבר, בהם גורמים שונים היו טובעים מטבעות – כמובן שתיתכן אינפלציה רגעית, עד שהשוק מתאים את רמת האמון שהוא רוחש למנפיקים השונים למציאות המשתנה. הדוגמה הקלאסית, אגב, היא התגובה לשינויים בריכוזי המתכות במטבעות על רקע מלחמה (כששליט כלשהו ניסה לממן את חובותיו ואת שכר חייליו באמצעות אינפלציה יזומה).

במלים פשוטות, אתה צודק: אינפלציה רגעית תיתכן גם תיתכן והיא למעשה חלק מההתרחשות הטבעית בשוק, שהרי אם בסיס הכסף הוא אמון, ישנם תמיד מנפיקי כסף שהאמון בהם משתנה. מה שלא ייתכן בשוק כזה הוא אינפלציה מבנית וקבועה בנוסח הקיים במדינות מודרניות.
ילד נקי ומסורק 284297
עלינו להתייחס ספציפית לטענה.

לפי הבנתי, התאוריה היא:
בעלי ההון בישראל הנפיקו אמצעי תשלום נותני אמון, דוגמת מניות הבנקים המווסתות, אגרות חוב של חברות קש וכו'.
השאלות:
1) האם אמצעי תשלום אלו אכן היוו כסף?
2) האם היה באמצעי תשלום אלו כמות משמעותית שגרמה לעליית מחירים?
3) האם אכן הם גרמו לאינפלציה טווח קצר?
4) האם הייתה קונספירציה בהטבעתם של אמצעי התשלום במטרה ליצור אינפלציה?
5) האם בעלי ההון בנוסף דחקו את המחירים כלפי מעלה בצורה ישירה?
בסופו של דבר, המדינה היא האשמה, שכן אילו היא לא היתה מטביעה כסף, המחירים היו יורדים חזרה למקומם, בהעדר אמצעי תשלום להצדיק את העליות המוזרות במחירים.
אולם, מכיוון שלממשלה היה צורך בכסף כדי לממן מנגנון עצום, כדי לעקור את ימית וכדי לשלם שוחד למקורבים, היא לא יכלה שלא להדפיס כסף ובכך היא נתנה לאינפלציה להתגלגל הלאה.

איני יודע אם יש משהו בתאוריה זאת, אבל מעניין לבחון אותה.

הערה: איני חושב שהתאוריה סותרת את המוניטריזים של פרידמן. היא בסה"כ מסבירה כיצד ממשלות נדחקות לעשות דבר טפשי כמו להדפיס כסף.
ילד נקי ומסורק 284328
"עלינו להתייחס ספציפית לטענה."

לא ממש.

אם נ"ב אכן מעלים טענה כזו, שומה עליהם להוכיח זאת בצורה ברורה. כאשר נטען כי ישנה קונספירציה, אך רשימת השותפים בה אינה מוצגת בצורה ברורה, בלתי אפשרי אפילו לבדוק את הטענה. מה שמחמיר את העניין הוא שבספרם הם קובעים עקרון פרה-דסטינטיבי-טלאולוגי: אפשר לעמוד על הימנותו או הימנותו של גורם עם הקושרים על פי התוצאה. אם הוא מצליח להישאר איל הון לאורך זמן, סימן הוא שהוא נמנה עם הקושרים. אם לא, אז לא.
ילד נקי ומסורק 284334
1.עכשיו יש כאן שני ענינים. קודם עניין האמון המוגבל - הפתקים שלך אמינים בכפר אחד ושלי אמינים בכפר אחר. לך תבנה מדינה. לי נראה שאנשים רצו מישהו שכולם יכולים לסמוך עליו מבחינה זו שהוא יהיה כאן עוד הרבה זמן.

העניין השני הוא שהפתקים שאתה מדבר עליהם, אחרי שכבר נתנו אמון בבעליהם, מגובים בנכס ממשי - כמו שממשלות עשו פעם עם זהב. להבנתי במקרה כזה לא יכולה להיות אינפלציה כי כמות הזהב (כמעט) מוגבלת. אז פתק שאומר שאני חייב לך שני גרם זהב שווה שני גרם זהב. ופתק שאומר שאני חייב לך שני אבני ריחיים שווה שני אבני ריחיים. איך אפשר להוריד את ערכו של הפתק (=אינפלציה)?
אולי אתה מתכוון לזה שהיחס בין אבני ריחיים לכבישים משתנה. זה רק עניין של היצע וביקוש. זה לא אינפלציה.

2-3. אני איתך. גם אני מנסה להבין מה שאני לא. אני עושה זאת בזה שאני מסביר מה שנדמה לי שאני מבין כך שיבוא מי שמבין יותר ויתקן את הטעון תיקון.

4. נכון.
ילד נקי ומסורק 284294
1. מה עם מטבע זר? תחשוב שלישראל זורמים כמה מאות מיליוני דולרים שמתחילים לשמש את המקומיים לצרכי מסחר - הנה, הממשלה לא הדפיסה גרוש, אבל למשק נוסף המון מזומן.
ילד נקי ומסורק 284336
זה מסבך את המודל עוד יותר ואנחנו עוד לא מבינים מטבע מקומי. אני רק יכול לתהות:
- מה זה זורמים לישראל? - זה יצוא
- מיליונים זורמים גם החוצה - זה יבוא
אם היצוא גדול יותר אז יש לנו יותר דולרים בבנק ויותר כוח לקנות עבודה של אחרים. זה דווקא גורם לדפלציה.

אם אתה מתכוון למצב שבו אנשים מעדיפים לסחור בדולרים, זה מצב שבו אנשים איבדו את האמון בפתקים של הממשלה שלהם ומעדיפים לסמוך על קלינטון או בוש. להבנתי, זה תוצאה של אינפלציה ולא הגורם (הראשוני) לה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים