בתשובה למהרהר, 11/03/05 17:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסתגלות חיידקים למוטציות אינה קשורה כלל ליכולת של המערכת החיסונית שלנו להילחם בהם, החיידקים מפתחים עמידות ספציפית מאוד (ברמת החלבון או הפוליסכריד) לחומר מסויים בו אנו משתמשים כדי להרוג אותם. הקרב אותו הם מנהלים עם מערכת החיסון שלנו הוא קרב עתיק למדי כאשר שני הצדדים משתכללים כל הזמן. יתכן ורפואה מודרנית מונעת תמותה של אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת ובכך מחלישה את הממוצע והחוסן הגנטי, אבל השפעה כזו לא תהיה מורגשת במהלך דורות בודדים. אדם שנמנע מלקיחת אנטיביוטיקה (כעניין שבשגרה, במקרים רבים זו הדרך היחידה להציל חיים) לא יהיה בסכנה גדולה יותר ביום בו אנטיביוטיקה תחדל לעבוד משהיה לפני מאות שנים. (אין להסיק מכך כי אני מאמין שהחיידק ינצח, העדיפות הטכנולוגית והמספרית (אני יודע שיש מהם יותר) מאפשרת לנו לייצר אנטיביוטיקות הרבה יותר מהר משחיידקים מסוגלים לפתח עמידות). לגבי קרינה אלקטרומגנטית, אנו חשופים אליה מאז ומעולם, לאחרונה התחלנו לחשוף את עצמנו לתדירויות שונות במינונים שונים (גם גלי רדיו זו קרינה, למה אף אחד לא צועק גוועלד ?), נכון להיום אין הוכחה ואף לא הסבר תאורטי להנחה שקרינת מיקרו (סלולאריים) מסרטנת, מה שלא אומר שאין להפגין זהירות בשימוש בה (ולכל אילו הדואגים מהאנטנות, אנטנה מחמישים מטר פולטת הרבה פחות קרינה מהפלאפון הממוצע, דואגים ? תפסיקו לדבר). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התפתחות הטכנולוגיה הסלולרית היא דוגמא קלאסית למודל של הדטרמיניזם הטכנולוגי. אילו הייתה קבוצת חשיבה הטרוגנית יותר בגוף שהגדיר את הסטנדרט הסלולרי, היה ניתן למשל לחשוב על הקטנת הסיכון הפוטנציאלי מתחנות השידור על ידי הגדרת פריסה רחבה יותר של תחנות שידור עם עוצמת שידור נמוכה יותר לכל תחנה. אין הכוונה לעצירת ההתפתחות הטכנולוגית, אלא להתחשבות בגורמים נוספים מעבר לפתרון הטכנולוגי הפונקציונלי, הן במהלך תהליך הפיתוח (בהגדרת התקן למשל), והן בהפנית תקציבים למחקר (תקציבים גדולים יותר לפני עשר שנים היו יכולים להביא היום למצב שיש בידנו יותר מחקרים לונגיטודינאליים כדי לבצע הערכת סיכונים מדוייקת יותר של הטכנולוגיה). אגב, החשש מאנטנות קבועות נובע לא רק מרמת הקרינה אלא גם מזמן החשיפה. האנטנה שמותקנת למשל על גג תחנת מגן-דוד-אדום ברמת-גן עשויה להשפיע הן על העובדים במקום, והן על הילדים שנמצאים בבית הספר הסמוך (מרחק פחות מחמישים מטר) במשך כמה שעות ביום באופן רציף, בניגוד למכשיר הסלולרי עצמו שבו מדברים פחות (טוב נו, חלק מהאנשים לפחות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד וההערכה לא טענתי שהמוטציות יהיו עמידות יותר בפני המערכת החיסונית שלנו. אבל לא נראה לי שיש איזשהו וויכוח שריבוי צריכת האנטיביוטיקה בעשורים האחרונים ביחד עם עליה ברמת ההגיינה האישית והציבורית החלישה מאוד את המערכת החיסונית של קבוצות רבות באוכלוית העולם. אלה יימצאו בבעיה כאשר האנטיביוטיקה לא תשפיע. בנוסף אני מאוד שמח לאופטימיות שלך אך אני לא שומע כזו אופטימיות מצד אנשי רפואה ופרמקולוגים הם דווקא נשמעים מודאגים יותר. חוצמזה הדוגמאות נועדו להצביע על מצב שבו למרות כל רצוננו אנחנו עדיין לא יודעים הכל ולא תמיד צופים איך תהליך אחד פוגע בעוד עשרה. ובד''כ דברים משתבשים גם מתוך כוונות טובות שאין בכוחן של וועדות מומחים ותהיינה אוביקטיביות ביותר לצפות מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנטיביוטיקות שהפסיקו את השימוש בהן במיוחד כדי לשמור אותן ליום שבו הפנצילין טטרציקלין וסטרפטמיצין יפסיקו לעבוד. לדוגמא כלורן פמיניקול (אני לא בטוח באיות). והטיעון שיש אנשים שרגישים לחומר הזה לא תקף. יש אנשים שרגישים גם לפנצילין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(גם אי-זריקת הילדים הנכים מן החומות של ספרטה מחלישה את הממוצע והחוסן הגנטי.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד לי בבקשה, מאיפה אתה כל הזמן מקריץ את ההשוואות האלה? לא לומדים באקדמיה את סוד האיפוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ידוע כרתחן בעל מזג סוער ואלים, ועם כל המאמץ קשה לאקדמיה לרסן אותי. תודה ששאלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בבקשה, אם אתה יכול, הפעם אל תוציא את הזעם שלך על הילדים. תן לשברים מהפעם הקודמת להתאחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיפוק אפשר לומר כי הרפואה המודרנית מצילה אנשים לפני ובגיל הרביה ומאפשרת להם להעביר הלאה את הגנים שלהם. בעולם ללא רפואה מודרנית אחוז השורדים היום יהיה קטן מאחוז השורדים לפני היות הרפואה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שכמות הילדים היא לרוב ביחס הפוך ל''איכות'' המתרבים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |