בתשובה לד''ר בר ביצוע, 13/03/05 11:59
קו-דה-פה 286439
יתכן שלא הייתי ברור. להבנתי (כמו שלך כמדומני) נ&ב טוענים שתי טענות:
A. מטרת בעלי ההון (=התאגידים) להגדיל את חלקם היחסי בשוק.
B. מטרת בעלי ההון (=תאגידים) היא לא לעסוק בייצור מוצרים.

אני מקבל את A אבל טוען ש-B סותרת את A ולכן אי אפשר לקבל גם אותה.

A מובנת מאליה. כל תאגיד רוצה 100% מהשוק (כלומר להיות מונופול). כי במקרה כזה הוא ירוויח יותר מהמוצרים וגם המניה שלו תרקיע שחקים.
אבל B ממש מגוחכת. כי מי רוצה להיות מונופול בשוק שהוא לא מייצר בו מוצרים? לדוגמה, אם "טבע" תהפוך למונופול תרופות עולמי ותפסיק לייצר תרופות, מי יקנה את מניותיה?
וממה היא תרוויח?

משהו חסר פה - אולי זו קונספירציה.
קו-דה-פה 286454
באשר לA. אם משמעות ההגדרה של שאיפות בעלי ההון כיחסיות היא רק ציון דברים טריוויאלים כמו הרצון לגרום למתחרים להעלם כדי לקחת להם את הלקוחות אז אף אחד לא היה נכנס לוויכוח. יש משהו יותר "עמוק" בעניין היחסיות שקשור איכשהו להגבלת הייצור*1*. אני לא בטוח שהפרשנות שלך היא הנכונה.

באשר לB. אם הבנתי נכון, הטענה היא לא שזאת המטרה של בעלי ההון אלא שזו המציאות. לפי ביכלר ניצן לדרמן וובלן קיים *נתק* בין היצור התעשייתי (או כל אספקט "פרודוקטיבי" אחר) ובין ההון. רווחיהם של בעלי ההון אינם תלויים בהיקף היצור התעשייתי או בפרודקטיביות אלא הם מעין משחק במספרים המתנהל על גבי מסופי מחשב.

אבל אתה צודק, יש כאן סתירה. אם המטרה היא לא הגדלת הרווחים אלא הגדלת השליטה היחסית, איך באה לידי ביטוי השליטה הזאת? אם אנחנו דוחים על הסף את הגדלת הצריכה (שהרי קניית עוד קוטג'ים לא באה בחשבון) ואם אין קשר בין היצור התעשייתי וההון. איך בדיוק בא לידי ביטוי השפעתם הרעה של בעלי ההון?

*1*אבל אני דביל וממש לא הצלחתי להבין את הקטע הזה בספרם המשעשע
קו-דה-פה 286481
נכון,
לגבי A כבר אמרתי שכולם מקבלים אותה
(אני מקבל אותה על פניה, בלי קשר לנימוקים של נ&ב. לי עצמי יש נימוקים מספיקים שגורמים לי לקבל את A. ייתכן שאם הייתי קורא את ספרם לא הייתי מקבל את נימוקיהם ל-A. אבל A עצמה שרירה וקיימת)

באשר ל-B. לדעתי זה לא ממש משנה אם המטרה שלהם היא לא לייצר או שהם כבר לא מייצרים. באופן כללי "אי ייצור" סותר את A.

סתם אנחנו משחקים בלוגיקה.באמריקאית קוראים לזה Beat a dead horse
קו-דה-פה 286456
אני לא מבין מה הבעיה. A היא המטרה הראשונית של בעלי ההון (יאמרו ב&נ). כפי שאתה מיטיב להסביר, לפעמים - אולי אפילו לרוב -
כדי להשיג את המטרה הזו יש לעסוק בייצור מוצרים. במידה שכך, זו הופכת להיות מטרת-משנה.

האם זה סותר את B שלך? תלוי איך מבינים את B. אם מבינים אותו כ-

B'. לבעלי ההון יש מטרה: לא לעסוק בייצור מוצרים.

אז זה כמובן סותר, ומופרך. אבל אפשר להבין את B כ-

B". לבעלי ההון יש מטרה (ראשונית), והמטרה הזו אינה לעסוק בייצור מוצרים (אבל ייתכן שעיסוק בייצור מוצרים ישרת אותה).

אז אני לא רואה בעיה.
קו-דה-פה 286461
לפי רביעיית ובל"ן (ובלן, ביכלר, לדרמן, ניצן) אין שום קשר בין ייצור מוצרים לשיקולים קורפורטיביים-עסקיים. אלו שני עולמות נפרדים לחלוטין, ללא שום קשר ביניהם, ועם אינטרסים מנוגדים בדרך כלל.
בפרק שלישי של Theory of Business Enterprise ובלן כותב:
"עם התפתחותה של מערכת תעשייתית מקיפה, התמקדותו של איש העסקים עברה מפיקוח ובקרה בסגנון הישן של תהליך תעשייתי נתון, שאליו הייתה מחייתו קשורה בעבר, לחלוקה מחדש של השקעות מיוזמות רווחיות פחות לרווחיות יותר, ולשליטה אסטרטגית בשילובים של עסקים באמצעות השקעות פקחיות וקואליציות עם אנשי עסקים אחרים."
קו-דה-פה 286468
רגע, אבל מה בדיוק עושות אותן יוזמות ע"פ וובלן? האין הן עוסקות בייצור?
קו-דה-פה 286469
הטענה שאתה שם בפי ובל"ן נראית לי מופרכת (למשל, מהנימוק של המסביר: היא לא מתיישבת עם המראות בסופרמרקט), ואשמח אם מישהו מהם יאשר או יכחיש (ובינתיים, אני מעיז לשער שהם לא יסכימו איתה). הציטוט שלך מובלן לא אומר זאת. הוא אומר, ברוח התגובה הקודמת שלי, ששתי המטרות לא בהכרח חופפות, לא תמיד חופפות, יכולות לפעמים להיות מנוגדות; אבל אין בו סתירה להשערה שכן יש *קשר* ביניהם, ואולי אפילו *לרוב* הם חופפות.

הציטוט מבליט אולי עניין אחר: ההפרדה בין מנהל המפעל למנהל התאגיד. כשהרבה מפעלים משתייכים לתאגיד אחד זה דווקא סביר שמנהל התאגיד לא יעסוק *ישירות* ביעילות הייצור - פשוט כי בשביל זה יש לו מנהלי מפעלים; ואז הוא יכול להתפנות לאסטרטגיות וקונספירציות. זה לא סותר את האפשרות שלפעמים - אולי לרוב - הוא ישפוט ויתגמל את מנהלי המפעלים הכפופים לו, ויחליט אילו מפעלים להרחיב ואילו לסגור, משיקולי ביצועים כפי שאלו נובעים מיעילות הייצור. כי כפי שהסביר המסביר, סביר כי *לרוב* הגדלת הנתח היחסי עוברת דרך הגדלת הנתח האבסולוטי.
קו-דה-פה 286644
ירדן, נדמה לי שאתה מנסה למצוא משמעויות עמוקות בעניין שהוא ביסודו תיאוריה מיסטית מבולבלת להדאיב.

ובלן טוען כי בשלב הראשוני, הטרום-מכונתי, הייזם, בעל המפעל, הוא המשגיח והמבקר של ההליך התעשייתי (כלומר, הוא חלק ממנו). כאן, בגלל ה"אפקט הממתן של יחסים אישיים" בין היצרן לצרכן יושר היה הכלל הרווח.

כאשר מתחיל העידן המכונתי, המערכת המתועשת הופכת לקולקטיב קהילתי הפועל מאליו, ללא צורך בפיקוח, ומייצר מוצרים שהולכים והופכים סטנדרטיים יותר. לבעל המפעל כאן אין תפקיד ולכן הוא הופך למגלגל כספים העוסק יותר ויותר בניהול חשבונות ופחות ופחות בייצור ובצרכנים (בעיני ובלן ניהול חשבונות וייצור הם שני דברים נפרדים!).

היחסים בין בעל המפעל לצרכנים הופכים במידה רבה בלתי אישיים ומאפשרים ליצרן "לנצל את צורכיהם של בני אדם במצפון שקט יותר ובלי תחושה של גרימת עוול, משום שהם עבורו רק צבר לא מובחן של צרכנים... במיוחד... משום שגוף צרכני זה שייך בעיקרו למעמד אחר, נחות יותר."

מבחינת איש העסקים, המטרה היא הגדלת רווחיו ולכן יש הליכים מתמידים של קונסולידציה ובפועל, כל התעשיות הן מונופול, אם גלוי ואם סמוי. מבחינת איש העסקים "הנקודה המהותית... היא הניתנות למכירה של התוצרת, המרתה לערכי כסף, לא השירות שהיא מעניקה לצורכי האנושות." מאחר ואנשים יעדיפו לקנות מה שהם צריכים, נדרש מונופול קונספירטיבי של קבוצה קטנה של מוגולים שיחולל זעזועים במערכת הקולקטיבית של הייצור, יפנה אותה לצרכיו, יעלה מחירים כרצונו, וכדומה.*1* הכלי למטרה זו הוא הפרסום "שמטרתו... היא לכונן מונופולים המבוססים על שכנוע הציבור. והמפרסם מצליח במאמציו לכונן שכנוע ציבורי כזה במידה מסויימת במידה בה הוא תופש נכונה את האופן שבו שכנוע ציבורי בכל נקודה נתונה נבנה".

אם מנסים לנסות לארגן את הבבל"ת המיסטי הזה לכלל רעיון קוהרנטי, הטיעון הוא כזה: עם המהפכה התעשייתית התגבשה מתוך בעלי המפעלים ובעלי ההון חבורת קושרים, שהשתלטה על העולם כולו באין רואים ובאמצעות מונופולים סמויים ופרסום מתוחכם, שולטת ברצונותיהם של בני אדם, הכל במטרה להגדיל את רווחיה.

בחלק הרביעי, מתאר ובלן את עקרונות הפעולה של אנשי העסקים הקושרים:
"המנהלנים הנבחרים... אינם אנשים השולטים באומנות השלטון, ולכן הופכים בקלות לכלי משחק בידיהם של אנשי העסקים, אם ישירות ואם באמצעות יועצים ומומחים הפועלים מטעמם. מבחינתם של השליטים, מדובר במידע ובייעוץ לא מוטה, ואין להם יכולת לשפוט כהלכה את ההשלכות הנובעות מייעוץ זה... המתקבל אצלם כדבר המוכתב מתוקף תיאוריה מדעית... ולא כל שכן העם הבוחר בשליטים אלו... הממשיך לשעשע את עצמו בבידור של פנאי... האינטלקטואלים ימשיכו להתגאות בידיעות שאין להן בסיס הגיוני ובאמצעות היועצים המומחים שמשגרים אנשי העסקים יוכוונו לכיוון הרצוי לאנשי העסקים...
"תפקיד העיתונות והפרסום... הוא להמשיך להצביע על דרישות המוצגות ככאלו שאי אפשר בלעדיהן, ולתת בימה לבקשות ואי-שביעות רצון מאי-מילוי דרישות מומצאות אלו... באמצעות הפרסום והעיתונות מצליחים אנשי העסקים להשפיע על הצריכה, אך נותרים בעצמם מאחרי הקלעים. הם מחזיקים בהון ומרחיבים אותו, כשהם יוצרים זעזועים, מלחמות וייסורים כדי להגדילו."

דומה שאין צורך להוסיף ולו מילה אחת.

==========

*1*זו גם הסיבה לכך שבעיני ובל"ן חשוב שהליכים כמו אינפלציה לא יהיו ניתנים להסבר באמצעות הנתון המתבקש של גידול בכמות הכסף. אם מדובר בתוצר "טבעי" של הדפסת כסף או שינויים בביקוש והיצע, הרי שלא אנשי העסקים הם שמשנים את המחיר כרצונם. למעשה, עצם קיומו של צרכן כאלמנט בעל משמעות ומשפיע הוא מבחינתם אנאתמה, משום שלפי התיאוריה החברה מנוהלת באופן בלעדי על ידי בעלי ההון הקושרים.
קו-דה-פה 286691
אין כל צורך בקונספירציה מספיק אינטרס משותף חוצה גבולות.
אבל יש צורך בנימוקים שהם יותר מ''בעניין שהוא ביסודו תיאוריה מיסטית מבולבלת להדאיב'' בכדי להציג תאוריה אלטרנטיבית לובלן, שלא הבין במקינטוש אבל הבין בבני אדם ומניעהם כלכליים ואחרים.
קו-דה-פה 286728
''אבל יש צורך בנימוקים שהם יותר מ''בעניין שהוא ביסודו תיאוריה מיסטית מבולבלת להדאיב'' בכדי להציג תאוריה אלטרנטיבית לובלן, שלא הבין במקינטוש אבל הבין בבני אדם ומניעהם כלכליים ואחרים.''

א. תיארתי את התיאוריה ודומני שדי בתיאור ובציטוטים להצביע על היסודות המיסטיים שבה.
ב. אין לי כל צורך להציע תיאוריה חלופית, כיוון שהדיון הוא במידת תקפות הטיעונים והתיאוריה הובל''נית.
קו-דה-פה 286696
תודה על ההשקעה, השתעשעתי. אני בכל זאת נותן לבל''ן קצת יותר קרדיט, ובהורדת ה-ו' עומד, לפחות טנטטיבית, מאחורי תגובתי הקודמת.
קו-דה-פה 286698
ואגב, אני לא מתווכח עם הטענה שיש נקודה מיסטית בטיעון שלהם, כפי שאני מבין אותו (שוב: לא קראתי), ואני לא מחפש משמעויות עמוקות שם; ובכל זאת חושב שאם תוקפים אותם, מוטב לא לתקוף איש קש.
קו-דה-פה 286730
מי כאן איש הקש? נ"ב?

המשעשע ביותר בכל העניין הוא שהנקודה הקונספירטיבית עברה ללא הערות והשתלבה בתוך התיאוריה הובל"נית כאילו הייתה שם מאז ומעולם‏1

1 למי שלא זיהה: הציטוט מ"החלק הרביעי" בתגובה 286644 הוא למעשה ציטוט ישיר מהפרוטוקול השני ב"הפרוטוקולים של זקני ציון".
קו-דה-פה 286754
1 זה תרגיל מעורר מחשבה.

אבל יש לא פחות מיסטיקה בניסיון להשליך את כל הבעיות על המדינה, כאילו שכל התערבות של המדינה היא "זיהום" של המערכת הכלכלית (בטח פרויד היה משועשע). אז מה המסקנה? לדעתי, הדבר המעניין שאפשר ללמוד כאן הוא שיש כמה מיתוסים גדולים (נרטיבים, אם תרצה) שמנחים את החשיבה שלנו ומשמשים צידוק לעמדות שלנו. הם משמשים בהקשרים שונים כדרכים שלנו לחשוב על המציאות. אין לכך קשר לאמיתות העמדות שלנו (אם יש בכלל דבר כזה).
קו-דה-פה 286815
"אבל יש לא פחות מיסטיקה בניסיון להשליך את כל הבעיות על המדינה, כאילו שכל התערבות של המדינה היא "זיהום" של המערכת הכלכלית (בטח פרויד היה משועשע)"

ייתכן ופרויד היה משועשע, אם כי לא בטוח לגמרי ממה. השפה הפסבדו-מדעית של "זיהום" ו"חיטוי" אינה של הליברלים, כיוון שליברלים אינם רואים בבני אדם סוג של בקטריות שאפשר לערוך בהן ניסויים, לחטא ולהשביח (ר' הודעה בהמשך).

לעניין עצמו – הבעיה בעיני הליברל אינה המדינה אלא מה שנתפש כעובדות יסוד לגבי אופיים של בני אדם. מאחר ובני האדם הם אנוכיים ושואפים לקדם את טובת עצמם, אם קיים מבנה שבו לחלקם מוענק כוח לא מבוקר ביחס לאחרים, התוצאות תצמצמנה את ההנאה והתועלת עבור אחרים.

הטיעון הליברלי הבסיסי אינו בא לטעון כי יש לשנות את אופיים של בני האדם (כי זה בלתי אפשרי) או "לרסן אותם" (משום שהריסון מופעל לתועלתם של המרסנים) אלא להעניק להם חירות, משום שבתנאים של חירות אנשים יכולים לממש את אנוכיותם במידה המרבית, עם הסיכון המועט ביותר לפגיעה מצידם של אנשים אחרים.

עיקר הדיון כאן אינו סביב מיתוסים או נרטיבים – זו בעיני אמירה המבוססת בעיקר על התרשמות-יתר מהעובדה שנושאים שונים חוזרים ונשנים – אלא סביב שתי שאלות:
א. האם בני אדם זכאים לחירות? מאחר ובני אדם יפעלו באופן אנוכי, כפי שמניחים כל הצדדים, פחות או יותר, השאלה היא האם יש לרסן אותם מתוקף צו מוסרי/דתי/אלוהי או שריסון זה הוא פעולה בלתי מוסרית כשלעצמו.
ב. האם הריסון עובד? לטענת הסוציאליסטים, בשיטות מדעיות ניתן להנדס את האנושות כך שהיא תוותר מרצונה על האנוכיות. הליברלים טוענים שהדבר אינו אפשרי וכל הנסיונות לעשות זאת נכשלו באופן נחרץ.
קו-דה-פה 286822
בוגאי שהדימוי של "זיהום" אינו של הליברלים. הוא דימוי שלי לטענה שכל מה שלא בסדר בכלכלה ובחברה הוא תוצר של התערבות המדינה, גם כשלא ניתן להראות קשר ישיר. גם רוב השמאל הכלכלי לא מחזיק בתיאוריות קונספירציה, אבל אפשר לדבר על מיתוס כזה שניצב בבסיס של הרבה גישות של שמאל כלכלי. הוא בא לידי ביטוי בטענה שההוויה קובעת את התודעה ומכאן שיחסי הכוחות והפעולות של יחידים הם תוצר של היחסים הכלכליים. לא משנה. אם אתה לא מתחבר אז לא.

אני לא מצליח להבין עם מי אתה מתווכח כאן. הגישות שניסו להנדס את האנושות שייכות למאה שעברה ‏1, והן בהחלט לא היו רק נחלתו של השמאל. בכלל, הקשר בין טוטליטריות לבין השמאל הכלכלי הוא לא חזק יותר מהקשר בין הטוטליטריות למדינת הלאום. מדינת הרווחה המודרנית (לסוגיה) לא עוסקת בשינוי בני-אדם ולא משתמשת בתיאוריות של המאה שעברה להצדקתה או באמצעים טוטליטריים. מה הטעם לחזור שוב ושוב לאותן טענות? כלפי מי הן מופנות?

1 אני מתכוון לגישות שניסו להנדס את האנושות דרך שימוש בכוחה של המדינה. גישות שניסו לשנות את אופיים של בני-אדם קיימות תמיד. החל מהדת וכלה בשליטה על יחסי הכוחות בחברה דרך שליטה על השיח (פוליטיקלי-קורקט). זה לא ממש קשור.
קו-דה-פה 286862
"אני לא מצליח להבין עם מי אתה מתווכח כאן. הגישות שניסו להנדס את האנושות שייכות למאה שעברה... מדינת הרווחה המודרנית (לסוגיה) לא עוסקת בשינוי בני-אדם ולא משתמשת בתיאוריות של המאה שעברה להצדקתה או באמצעים טוטליטריים. מה הטעם לחזור שוב ושוב לאותן טענות? כלפי מי הן מופנות?"

אני לא יודע אם עקבת אחר חלק מהדיונים שהתפתחו כאן, משום שהנגיעה בנושא זה היא תוצר ישיר של כמה תגובות שהיללו עד אין קץ אותן גישות טוטליטריסטיות ברוחן של "הנדסת אנוש" (כל כמהי-שוודיה לסוגיהם). הזוג מירדאל, המהנדסים הראשיים של הניסוי השוודי, לא היו סתם "רעיונות של המאה שעברה" אלא הוגים שרעיונותיהם ואופן ביצועם הם האידאל של בן-עמוסים למיניהם עד היום. נכון, זה הומני יותר. אצל וולס מוצעים מיני צעדים אפלים ורדיפה משטרתית כדי לגרום לעניים לא לגדל ילדים, ואילו בשוודיה מופעלים צעדים עקיפים יותר, כמו תשלום של 75 אלף קרונות לשנה לילד בגן ילדים שאינו ממשלתי. המטרה והתוצר דומים.

מעבר לכך, מה לדעתך מסתתר מאחרי רעיונות הקונספירציה של נ"ב? הם מקפידים מאוד לברבר ארוכות על מה שהם *נגד* ומקפידים לא לומר מילה וחצי מילה על מה שהם *בעד* אבל נסה לרגע לדמות איך בדיוק תמנע במדינה המופלאה שלהם השתלטותם של "בעלי ההון"?
קו-דה-פה 286876
אבל התגובה שלך הייתה אליי, לא לאחרים כאן. אתה לא אמור לזכור מה עמדתי בכל עניין (גם אני לא תמיד זוכר), אבל אתה בטח יודע שאני לא חסיד של טוטליטריות.

בנוגע לנ"ב:
1. עד כמה שאני מבין את נ"ב (וזה בעיקר דרך ההסברים של גיל), הם מצביעים על חסרונות בניתוח המקובל של הכלכלה/פוליטיקה ומציעים חלופה משלהם לניתוח תהליכים חברתיים. זה מעניין בפני עצמו ולא מחייב אותם להציע אוטופיה משלהם. השאלה "אם הם צודקים, מה הלאה" היא שאלה מרתקת, אבל נכונות כלי-הניתוח שהם מציעים לא תלויה בתשובה לשאלה הזאת. אפשר לנסות להפריך את הניתוח שלהם, או שאפשר לדון על דמות המדינה הרצויה תחת כלי-העבודה שהם מציעים. הדיון לא הולך לשום מקום אם מערבבים בין הדברים. אם אתה לא מקבל את הניתוח שלהם, מה זה משנה מה דמות המדינה הרצויה לדעתם? אם אתה כן מקבל, למה לחזור לניתוחים של שוק-חופשי?

2. אני לא יודע מה דעתם של נ"ב, אבל נראה לי שהניתוח שלהם לא מחייב להניח קונספירציה, אלא זהות אינטרסים בין קבוצות. סוג של הסברי היד הנעלמה.
קו-דה-פה 286974
''זה מעניין בפני עצמו ולא מחייב אותם להציע אוטופיה משלהם.''

אכן כי כן, אבל מאחר והתיאוריה שלהם הוצגה כבר ככלי ריק מספר פעמים וממספר כיוונים, אפשר לומר שאין הרבה טעם לדון בניתוח שלהם ''למה זה התקלקל'' ולדון מעט במה שהם מציעים כ''מתוקן''.

הניתוח שלהם, מכל מקום, הוא תיאורית קנוניה קלאסית, משום שהנחת היסוד היא שהמצב הקיים מבוסס על הטעייה והונאה.
קו-דה-פה 286897
"הזוג מירדאל, המהנדסים הראשיים של הניסוי השוודי, לא היו סתם "רעיונות של המאה שעברה" אלא הוגים שרעיונותיהם ואופן ביצועם הם האידאל של בן-עמוסים למיניהם"

לא ברור לי איך הגעת למסקנה הזאת מדברי, ומה הקשר בין זה למדיניות סוציאליסטית.

אני גולש בכל האתרים * (ודומיהם)ובאייל אני נהנה לקרוא את התגובות שלך ושל חבריך השוק חופשיסטים, הן מוסיפות ענין. הגישה הסוציאליסטית שלי נובעת מתוך דאגה וחיבה לאדם (לא רק לרכושו). פלוטוקרטיה היא שיטה בעלת היסטוריה ארוכה, אינני רוצה לחיות במדינה פלוטוקרטית, אבל אני שמח שהרעיון קיים ובא לביטוי (אם כי לעיתים צורת הביטוי וולגרית מידי לטעמי).
התאוריה המקובלת היום באקולוגיה אומרת כי שונות היא חיונית ומפתח להישרדות.

*
קו-דה-פה 286976
''לא ברור לי איך הגעת למסקנה הזאת מדברי, ומה הקשר בין זה למדיניות סוציאליסטית.''

ראשית, דומה היה שאתה מאמץ את שוודיה כיישום מיטבי של רעיונותיך (ומכאן, את הגישה של המירדלים). מעבר לכך, הבעת גם עמדה נחרצת שמשק מתוכנן יכול לעבוד ואכן עובד, המקורבת ברוחה לעמדה הפביאנית, הוולזיאנית והמירדליאנית כאן.

מה שאני חושב שפיספסת הוא שהטיעון של תומכי החירות (ליברלים) הוא שלא הטענה שלך שאתה חובב אדם חשובה, אלא היומרה הכוזבת שלך לכך שהתכנון האוטוקרטי יכול להניב משהו מלבד עריצות.
קו-דה-פה 286985
שוודיה היא מדינה טוטליטריסטית ברוחה? (ז"א: הכמהים לשוודיה הם בהכרח כמהים לטוטליטריזם, על פי שיטתך?)
קו-דה-פה 286994
"שוודיה היא מדינה טוטליטריסטית ברוחה?"

בוודאי. התייחס, לדוגמה, ליומרה השוודית לדעת מה הנכון והטוב עבור כל אדם בילדותו, נערותו ובחרותו, עבודתו ותחום הפנאי ואחריהם בפנסייתו. מה נשאר? זמן כתיבת מכתבים למערכת? 23 דקות במקובץ (מתוך 700 אלף שעות חיים) בקלפי? הממשל השוודי יודע מה טוב בשבילך כשאתה ילד, נער, תלמיד באוניברסיטה, עובד, הורה, מבלה, וכל פעילות אחרת. עם המיסוי הרצחני על כל פעילות לא-ממשלתית, אתה צריך להשקיע מאמץ כספי ניכר כדי שלא להיות תלוי לחלוטין בממשלה (ובכך אתה משלם פעמיים: דרך המסים אתה מממן את הממשלה, ודרך תשלום פרטי אותו דבר עבור עצמך).

הטוטליטריות של שוודיה מתבטאת ביומרה לדעת מה טוב בשביל כל אחד מתושביה והנכונות של ממשלת שוודיה לכפות את היומרה הזו בכוח הזרוע. מה זה אם לא רוח טוטליטרית? או, בכיוון ההפוך: במה מתבטאת החירות במדינה כמו שוודיה?
קו-דה-פה 287009
זה מעניין. אני מניח שאתה מאוד לא תסכים עמם‏1, אבל מסתובבים פה כמה תומכי שוק חופשי שמתמוגגים מהחופש שיש כביכול במדינות כמו סינגפור (הכמהים לסינגפור, אם תרשה לי לפראפרז את המונחים שלך). מדינה שבהשוואה לשוודיה (ש*רוחה* טוטליטריסטית לשיטתך) היא מדינה שהטוטליטריזם קיים בה למעשה.
____________
1 משום שעם הגדרות מחמירות כמו שלך לקבוצת המדינות הטוטליטריות ברוחן, אתה לא תהיה מוכן להציג אספקטים חיוביים מ*שום* מדינה שנודף ממנה איזה שמץ של רמז לפגיעה בחופש של האזרחים, שקיים לשיטתך.
קו-דה-פה 287027
אובג'קשן יר הונר!
אנ'לא בטוח בכלל שה*שם* של השיטה משנה (ראה למשל את השם של סין הקומוניסטית לשעבר - "רפובליקת האנשים של סין" - בדיחה עצובה...). בסינגפור אמנם הממשלה לא עומדת לבחירות, אך מידת הבחירה האישית של כל אזרח גדולה לאין שיעור מזו של מדינות שממשלותיהן נבחרות רק כדי שיוסיפו רגולציות וימנעו כל חופש בחירה אמיתי בחיי היומיום של אזרחיהם.
קו-דה-פה 287031
מה שמזכיר לי סיפור ששמעתי פעם מאיזה בריטי שיכור (נו מה) בדרום-אמריקה:

בסינגפור מין אוראלי בין אזרחים הוא אסור על פי חוק, ועד לא מזמן גם לעיסת מסטיק היתה אסורה, נדמה לי על מנת שלא ילכלכו את המדרכות (אני חושב שמאז מסטיק כבר הותר, לפחות לצרכים רפואיים). הבדיחה שרצה היתה "In singapore, you can't spit and you can't swallow...".
אוף טופיק לשניה 287038
האם יש צרכים רפואיים שהמסטיק משרת? איזה?
אוף טופיק לשניה 287049
ניקורט הוא מסטיק שמכיל ניקוטין ועוזר לגמילה מעישון או כתחליף לעישון.
ועוד בפינת הרגולציה הסינגפורית 287039
במסורת הסינגפורית מקובל שעול הדאגה לפרנסת האוכלוסיה הקשישה נופל על הילדים. משום שמדובר במסורת ארוכת שנים (השפעות מהמסורת הסינית), הסינגפורים נוהגים כך בכל מקרה, אבל בכל זאת קיימת חקיקה בנושא. אמנם בד"כ אין צורך לאכוף את החוק, אבל ברמת העיקרון חובתו החוקית של הסינגפורי העובד היא לכלכל את הוריו.

זה לא משנה אם רואים בכך דבר חיובי או שלילי - ליברליזם מערבי זה *לא* מה שקורה במדינה הזאת.
ועוד בפינת הרגולציה הסינגפורית 287100
למה אם הבנים דואגים להוריהם זה לא ליברליזים?
השאלה היא האם הבנים הם אלו שדואגים להוריהם או שהמדינה היא זאת שמחליטה.

אישית, אני מעדיף שהבנים שלי ידאגו לי ולא המדינה החנונה והרחומה. האם יש פה מישהו שחושב אחרת?
ועוד בפינת הרגולציה הסינגפורית 287136
עצם קיום חוק שכזה (ומתן סמכות לבתי המשפט לכפות אותו) הוא ריגלוץ לא ליברלי. בדיוק כמו שאתה, אורי ובר ביצוע תגדירו חוק האוסר על קטיפת כלניות כריגלוץ לא ליברלי, אפילו אם האוכלוסיה לא נוהגת בד"כ לקטוף כלניות, כך עליך להתיחס גם למקרה הזה (אתה צריך לשמור על מידה מינימלית של עקביות בעמדותיך, לא?).‏1

זה שאתה רוצה שהבנים שלך ידאגו לך, זה לא רלבנטי בכלל לסוגיה הליברלית (אם תצליח לשכנע/לחנך אותם שזה מה שהם צריכים לעשות וולנטרית - תירבחו ותסעדו).

אבל אם רצונך האישי מוצא את ביטויו כחוק מדינה (ז"א: ריגלוץ) הכופה על ילדיך לדאוג לרווחה שלך, זה לא ליברליזם ולא נעלים (במובן אליו אתה ורדלר מתכוונים אליו כשאתם משתמשים במילה). הרוח של חוק שכזה, זה בדיוק מה שאורי רדלר מכנה "רוח טוטליטרית" - מדינה שיודעת מה טוב לאזרחיה, יותר מהאזרחים עצמם (במקרה זה, המדינה חושבת שילדים צריכים להיות ילדים מזרחיים טובים, כפי שנהוג במסורת המקומית).

__________
1 דוגמה נוספת: חוקי החיתון בישראל. הם לא הופכים להיות חוקים ליברליים, רק בגלל שרוב האוכלוסיה תבחר להתחתן אצל רב אורתודוכסי (נניח) גם ללא קיום החוק.
ועוד בפינת הרגולציה הסינגפורית 287146
אתה צודק. סליחה. פשוט לא קראתי נכון את התגובה שלך.
קו-דה-פה 287032
>!"בסינגפור אמנם הממשלה **לא עומדת לבחירות, אך** מידת הבחירה האישית של כל אזרח גדולה לאין שיעור מזו של מדינות..." (ההדגשה שלי).

"אך"? - סליחה? זה נשמע די מבהיל. האם אתה מתחיל לגלות עכשיו, סו"ס, טפח מן המושגים האמיתיים של קבוצת השוקחופשיסטים ה"ליברלים" כאן (שכחתי את ראשי התיבות), לגבי השאלה מהי חירות? - וגם לגבי השאלה אילו סוגים של חירות כנראה ממש אינם מעניינים אתכם? אולי באמת תגלו כבר? ועם הגילוי, אולי ייחשף כאן slippery slope אפילו יותר מבהיל ממה שמתקבל במבט ראשון.
OVERRULED 287037
קו-דה-פה 287928
בהקשר זה, הכתבה עשויה לעניין אותך:

קו-דה-פה 287957
תודה על הכתבה. כצפוי, חופש הביטוי אינו כמקובל במדינות מערביות, אך אין מדובר כאן בדיקטטורה חשוכה, אלא דווקא בליברליזציה איטית בנושא זה.
קו-דה-פה 287033
אינני יודע אם ''כמהים'' הוא המינוח הנכון ביחס לסינגפור, אבל לבטח אינני רואה בסינגפור אידאל או משהו לשאוף אליו, גם בגלל הרוח האוטוקרטית שיש בה (השליט החנון שיודע מה טוב לנתינים).

כפי שבוודאי הספקת להבחין (לא צריך זכוכית מגדלת בשביל זה) לתפישתי, חופש אינו ניתן לחלוקה לחלק ''כלכלי'' שבו ניתן לרמוס את זכויות הפרט לחלק ''אישי'' או ''בחירתי'' שעליו יש לשמור (סגנון ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'').
''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' 287036
בוודאי שהספקתי להבחין ויש לי לא מעט הערכה כלפי עמדת המיעוט שלך (שבניגוד לעמדות אחרות שהופיעו פה באתר, השימוש בן, בז'ארגון הליברלי, הוא שימוש כנה ולא מן "כאילו שכזה"). העניין הוא שאתה לא מיצג נאמנה את הזרם האידיאולוגי אליו מופנים חיצי‏1 (את זה אתה יכול להשאיר לווטסון וחברים).

אני חושב שצריך להוסיף לרשימה שלך (זאת עם הצעצועיזם וכו') את ההבחנה החשובה בין חופשיסטים (ליברלים אמיתיים) לבין *שוק* חופשיסטים (קריא: ימין כלכלי שליברליזם עבורו זה רטוריקה שימושית ולא אידאולוגיה של ממש).

האחרונים יכולים לעגל פינות, כשזה נוח, ולהמשיך להתמוגג ממדינות טוטליטריות כמו סינגפור (תוך כדי כניסה לויברציות של צביעות "קומוניזם. פשיזם. טוטליטריזם." כל פעם שמישהו מעז לרמוז על מידה כלשהי של מדיניות סוציאליסטית במדינה שהיא כן דמוקרטית). הרי היי! המיסים שם נמוכים‏2! מה זה חשוב שהמדינה היא המפלגה והמפלגה היא המדינה? למי אכפת שחלקים נכבדים של התעשיה מולאמים כל עוד הם פועלים ביעילות קפיטליסטית, ביי דה בוק? למי אכפת באיזה צינוק אתה עלול לסיים את חייך אם תכתוב בעיתון שאתה מעוניין בשינוי מדיניות? מה לנו לזוטות מאין אלה אחרי ששחררנו את שוקי לחופשי?

הראשונים לא יכולים לעשות זאת מבלי לגרום לצחקוקים בקהל.
________
1 טוב, נו, לא צריך להגזים. יותר עקיצות יתוש מאשר חצים.

2 בעיקר אם אתה איזה תאגיד או משקיע זר. אם אתה רוצה לקנות רכב פרטי, ה"ליברליזם" של ה"דמוקרטיה" המרנינה של הסינגפורים, פתאום יציק לך "קצת" יותר.
''היה אדום קטן בביתך, ודמגוג גדול באייל'' 287045
מישהו פה התיימר להיות ליברל נוסח אורי?

מובן שדמוקרטיה עם שוק חופשי עדיפה מאוד על דיקטטורה בעלת שוק חופשי, אולם ההשוואה שביקשת היתה בין דמוקרטיה סוציאליסטית עם מינון ריכוזיות גבוה לדיקטטורה בעלת שוק חופשי. אנא השווה את המיסים על השבדי, ואת חופש הבחירה האמיתית שיש לצרפתי בקלפי לעומת הסינגפורי (או ההונג קונגי) הממוצע בחירות היומיומיות.
יש לך תפישות מעוותות על סינגפור, וכנראה שלא עברו בדיקה עמוקה מדי. אבל מה זה חשוב, כשהדמגוגיה חוגגת.
השוק החופשי במדינת אי קטנה ודלת משאבים טבעיים זו *מכתיב* הלכה למעשה גם את המינון הנמוך יחסית של הריכוזיות השלטונית:
1. מיסים על רכבים רצית? סינגפור - עד 150% בשל מגבלה קטלנית של מקום במדינה הקטנטונת (כנראה בשל כך בחרת דוגמה ייחודית זו, שהינה חריגה במיסוי הסינגפורי, בו המס הרגיל לקניה הוא 5%), לעומת ישראל, הדמוקרטיה הגדולה פי יותר מ 30 - עד 150% מס על רכבים... צרפת - גדולה פי 800 - מס רכב של 20%, בשבדיה - 25%, וזאת *בנוסף* למס ההכנסה הכבד על כל אזרח - 55% בצרפת, 60% בשבדיה, ו 50% בישראל (מבלי להוסיף כל מיני רכיבי ביטוח לאומי ומס בריאות) - לעומת המס הנמוך יחסית בסינגפור - עד 35%, כש 15% מהם הינם בעצם חיסכון כפוי *פרטי* ולא מס, כך שבסינגפור בכל זאת נשאר נתח גדול הרבה יותר מהכסף ביד האזרח, ש*חופשי* לבחור מה לעשות בו (ולא המדינה).

2. הלאמת חלקים מהתעשיה אתה מבקש להשוות? הנתח הממשלתי מהתל"ג הסינגפורי הוא 17%. כמה מפעלים ושירותים שנכנסים לנתח זה מתגמדים בהשוואה למפלצות הזללניות של כמה מהדמוקרטיות, בהן כל אזרח "חופשי" לפרנס צבאות אדמיניסטרטורים יעילים וניתנים לבחירה (ע"י עוזי כהן ודומיו), הממונים משיקולים ענייניים, בממדים שמגיעים ל 60% מהתל"ג בשבדיה ו 55% בישראל ובצרפת.

3. חופש ביטוי? בסינגפור אין הגבלות חד משמעיות בחוק, אך האכיפה והפירוש הרחב לחוק נוקשים. עד כמה זה שונה בדמוקרטיות הגדולות? האם שם באמת מותר להגיד בלי רתיעה מעונש דברים המנוגדים למדיניות השלטון? להלן כמה דוגמאות:

שבדיה - http://www.pul.nu/sid2eng.html
צרפת -
בסופו של דבר, אם אתה רוצה לבחון מה יותר ליברלי -שבדיה/צרפת/ישראל או סינגפור, אין לי מושג לומר לך, כי מי באמת יכול לשקלל מבחינה אובייקטיבית את כל הפרמטרים. מבחינתי - המדד לכמה מדינה היא טובה או רעה לאזרחיה בהיותה משרתת את המטרות המוסכמות של ביטחון אישי, שיוויון הזדמנויות וחירות, הינם מס' אינדיקטורים חברתיים וכלכליים, וסינגפור, אחת מהמדינות היותר קטנות, יותר צפופות, יותר מוקפות באויבים ויותר הטרוגניות באוכלוסייתן, עומדת באינדיקטורים אלו בכבוד הרבה יותר ממס' דמוקרטיות "דגולות".
''היה הומניסט אדום בביתך, והומניסט אדום בצאתך'' 287055
הלוואי עלינו, אתר האייל לא גדול מספיק בשביל כל הקישורים מהמקומות החביבים עליך.
''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' 287046
מובן מאליו שאני מייצג רק את עצמי ואת דעותי, לא את אלו של אחרים, אבל אני לא משוכנע שההבדלים ביני לבין אחרים הם כה גדולים כאן, כיוון שלדעתי אני, ווטסון או המסביר לצרכן לא רואים בסינגפור איזה אידאל מופלא אלא רע במיעוטו בהשוואה למדינות מקבילות כמו בורמה או אינדונזיה, ממש כמו שנעדיף בדרך כלל את אירלנד או בריטניה על פני שוודיה. אף אחת מהדוגמאות אינה האידאל האישי שלנו, אבל בבחירה בין לבין...

באופן כללי, נפלא ממני כיצד יכולים אנשים לאחוז בעמדה ליברלית בנושאי כלכלה ולהרפות ידם ממנה בתחומים אחרים כמו דת או שטחים או לאום או זכות הצבעה לגמדים למטה ממטר שמונים (כי כן, גם לליברליזם שלי יש גבול!)
''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' 287048
ואני חושב שאתה טועה, בעניין ספציפי זה (המרחק שלך מעמדות הימין הכלכלי הסטנדרטי‏1 גדול מכפי שאתה חושב, לדעתי האישית והבלתי מחייבת).

הכמהים לסינגפור לא שמים את סינגפור בליגה של בורמה או אינדונזיה. זה שהם סולדים מאינדונזיה זה טריוויאלי מידי, אבל לא בטוח שהם לא היו בוחרים את סינגפור על פני מדינות דמוקרטיות כמו ישראל, אירלנד, בריטניה או שוודיה (וזאת רק משום שהם חושבים שחופש, מסוג מאוד מסוים, חשוב/עקרוני יותר). ראה תגובה 287045.

אם הסברים ותירוצים כאלה היו מופיעים בתגובה של אלה אותם אתה מכנה צעצועיסטים, היית אומר "גוועלד אפולוגטיקה!". כל מה שאני מבקש זה גוועלד קטן ממך, גם כשהצד השני עוסק, באופן מובהק, בצעצועיזם.

__________
1 ליברל צעצועיזים?
Toys R Us 287050
כלומר אתה בוחר לא להתמודד עם הטיעונים שלי, אלא פשוט לתייג אותי.
נו טוף, צעצועיסט כבר אמרו פה?
Toys R Us 287087
חבל על הזמן ווטסון. אביב מפעיל את הכלל הוותיק של רון ל. הברד: "אל תגן - תקוף". האם הטוטליטאריות הסינגאפורית הופכת את המשטר השוודי לפחות טוטליטארי? לא. אבל עכשיו אנחנו דנים בה ולא בשוודיה וזה בדיוק מה שאביב רצה להשיג.
Toys R Us 287088
אל תהיה מגעיל. אתה עכשיו הגנת על העמדה שלך או תקפת את אביב?
Toys R Us 287091
כלומר, אני אומר "אביב הסיט את הוויכוח" ואתה משיב לי בהסטת הוויכוח על זה שאני מסיט את הוויכוח?
מתי יופיע פה, סוף סוף, איזה צעצועיסט שמוכן להגן על העמדות שלו ולא עסוק בהסטת כל טיעון להתקפה?
Toys R Us 287093
לא, אתה אומר: "אביב מתנהג כמו סיינטולוג".
Toys R Us 287102
כלומר, אם הייתי מוריד את האזכור לרון ל. הברד אז הייתה התייחסות לתוכן דברי ממש ולא לקישוטים מסביב?
Toys R Us 287115
עיקר התוכן של הודעתך היא ההתיחסות לאלרון, אבל כן (מבחינתי על כל פנים).
Toys R Us 287150
הטעות שלך נובעת מן ההנחה, שכל מי שמעז לבקר איזו תגובה של מישהו שמזהה את עצמו כליברל, בטוח עושה זאת מתוך הנחת יסוד סוציאליסטית או מתוך רצון לעשות יחסי ציבור לאידיאולוגיה שלו. הלך החשיבה הזה יותר מתאים לויכוחי פופוליטיקה‏1, מאשר לדיון איילי שמנסה לבחון רעיונות. כבר מזמן הבנתי שזה מעציב אותך, שיש מי שאין לו רצון מיוחד ללבוש את אחת משתי החולצות המותרות, שמחלקים בכניסה לאתר, לפני שהוא מעז לשאול שאלה. TOUGH

___________
1 - הכנס "מה אתה מציע?!" בקולו של פרס, כאן.
Toys R Us 287154
את החולצה שלך כבר לבשת, חבוב, גם אם אתה מנסה לשוות לעצמך דימוי ניטרלי. גם טקטיקות הדיון שלך כרגע (המשך ההתחמקות והפעם תוך כדי התקפת ''פופוליטיקה'') לא משובחות במיוחד.
ומעניין שדווקא אחד שלכאורה נגד ''בחירת חולצות'' עוסק בעיקר בהלבשת חולצות לאחרים.
Toys R Us 287160
''את החולצה שלך כבר לבשת''

טוב. אם זה עושה לך טוב, אז אני סוציאליסט. משתגיד. אמנע מלהתיחס לנושא הדיון הזה בעתיד.
6 מליארד עבור Toys R Us 287164
Toys R Us 287169
אביב: "שוודיה היא מדינה טוטליטריסטית ברוחה?"
אורי: "בוודאי. התייחס, לדוגמה, ליומרה השוודית לדעת..."
אביב: "...מסתובבים פה כמה תומכי שוק חופשי שמתמוגגים מהחופש שיש כביכול במדינות כמו סינגפור..."

איך קראת לזה? "דיון איילי שמנסה לבחון רעיונות"? כן. זהו. בדיוק...
''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' 287065
לטובת הפרוטוקול, הנני מצהיר:
1. אני לא רוצה לחיות במדינה שבה הממשלה והמחוקק אינם נבחרים עלידי האזרחים אחת ל3-5 שנים. ואין זה משנה כמה חופש כלכלי מעניק השליט שלא נבחר. זכות הבחירה,בעיני, קודמת לזכות לסחר חופשי.

2. זה לא אומר שדיקטטור לא יכול להעניק לעם יותר חופש כלכלי ואחר מאשר ממשלה ניבחרת. הוא יכול ולפעמים הוא עושה זאת. גם ממשלה ניבחרת יכולה להיות עריצה - לכן קיים הביטוי "עריצות הרוב".

3. גם בדמוקרטיה וגם בדיקטטורה, הקפדה יתרה על החוק (Zero tolerance) איננה מנוגדת לחירות. אם החוק "טוב" אז הקפדה עליו היא "טובה" ואם החוק "לא טוב", אי הקפדה עליו איננה משפרת אותו - צריך לשנות את החוק. למשל, אני נגד מיסים אבל סבור שמאחר ויש חוק כזה צריך לאכוף אותו בדקדקנות - אחרת רק הפריארים משלמים.

על סינגפור אני זוכר שבחור אמריקאי נעצר שם על גרפיטי ונדון ל-‏40 מלקות שוט בכפות רגליו. כל אמריקה געשה. עונש מלקות נראה לנו פרימיטיבי - עניין של תרבות, כנראה - אבל עצם ההקפדה על אכיפת קלה כחמורה איננו פסול בעיני.
אגב, אומרים שג'וליאני הצליח לנקות את הפשע מניו-יורק רק כשהפעיל מדיניות של Zero Tolerance והתחיל לעצור ילדים שביצעו ונדליזם בפחי הרחוב. כשהוא עשה זאת, הוא הגן על חירות מרבית האזרחים.
''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' 287084
ג'וליאני היה בעיקר איש יחסי ציבור מופלא וספינולוג מומחה.
ראה ירידת הפשע בכל הערים הגדולות בארה''ב באותן השנים.
כנראה שהשיפור נובע ממדיניותו הפחות שוק חופשיסטית של קלינטון (ועדיין שעורי הפשיעה בארה''ב הם הגבוהים ביותר במדינות המפותחות).
''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' 287097
על גוליאני שכחת להוסיף שהוא קשור לאילי ההון והתקשורת. בערים האחרות העתיקו (אשכרה באו לניו-יורק ללמוד) את ה Zero Tolerance. אבל יש אומרים שהקרדיט מגיע למפקד המשטרה שלו (שכחתי את שמו).
וקלינטון? שוקחופשיסטים? איך זה שייך לכאן?
''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' 287112
ירידת הפשיעה היתה תוצאה של שיפור כלכלי, שבא כתוצאה ממדיניות פחות שוק חופשיסטית של קלינטון.

העובדה שבאו ללמוד מג'וליאני מוכיחה את מה שנתניהו אומר כל הזמן "לא חשוב מה את/ה עושה חשוב איך את/ה מצליח/ה להציג את זה".
''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' 287116
"ירידת הפשיעה היתה תוצאה של שיפור כלכלי, שבא כתוצאה ממדיניות פחות שוק חופשיסטית של קלינטון."

אתה מוכן לבסס את זה על ידי נתון או מחקר כלשהו?
''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' 287139
אינפורמציה חלקית:
קלינטון היה נשיא בין 1992 ל- 2000
''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' 287148
מה זה קשור לכלכלה? העובדה שהנשיא ידע לנגן בסקסופון ו/או היה צעיר הוא זה שהוריד את הפשיעה. עובדה שהרמה הנמוכה נשמרת גם אצל בוש הבן ועלתה בימי הזקן האב ובימי קודמו הקשיש.
קלינטון והשוק החופשי 287149
קלינטון גם היה תומך שוק חופשי ידוע, שעשה רבות להסרת רגלוץ ולעידוד הצמיחה בתקופתו. מדד מצוין להבחין בכך הוא ההוצאות הממשלתיות ביחס לתמ"ג (שמראות כמה הממשלה מתכווצת או גדלה) - שים לב לגרפים הירוקים והכתומים בין 92 ל 00:
כשהממשלה מתכווצת, הצמיחה עולה, ושיעורי האבטלה צונחים. עם צניחת שיעורי האבטלה והתחזקות האוכלוסיה החלשה, מובן שיש ירידה חזקה בפשיעה. תודה על הקישור שמוכיח שוב, שככל שהמעורבות הממשלתית יורדת, כך טוב יותר לכולם.
קלינטון והשוק החופשי 287176
I'm thinking about changing this so that my calculations run off of the total receipts and total expenditures figure, which includes government investment

א. בקישור שנתת הכותב אומר שלא הכניס את ההשקעות (למשל השקעות תשתית)

ב. התל"ג גדל לכן לא היה צורך באחוז עולה.

ג. ההפרשים באחוזים הם + - 10% זה לא שינוי מספיק משמעותי.
קלינטון והשוק החופשי 287190
א. זה נכון, אבל השקעות בתשתית בתקופת קלינטון לא היו שונות מתקופות שקדמו לו באופן משמעותי.
ב. הקישור שאתה עושה בין גידול בתמ"ג והשקעות הממשלה מופרך. ממשלות נוטות לעיתים קרובות מדי לנצל גידול בתמ"ג כדי להגדיל את מוטת השליטה שלהן. לעיתים (כמו בממשל בוש) הן אף חורגות הרבה מעבר לצמיחת התמ"ג ונכנסות לחוב לאומי ענק. בתקופת קלינטון לא רק שחלקה של הממשלה לא גדל - הוא קטן ממש, ובנוסף נעלם לו החוב הלאומי.
ג. הפרש של 10% הוא לא שינוי משמעותי?? באמת קנה המידה של הגרפים הצליח לבלבל אותך: שנשיא יצליח במשך 8 שנים להוריד את המעורבות הממשלתית במינון כזה מעיד על פעילות חזקה בתחום (תאר לעצמך ניסיון להוריד את נתח ממשלת ישראל בתמ"ג ב 10%...).
קלינטון והשוק החופשי 287193
10% מתוך ההוצאה הממשלתית לא מתוך התוצר.
ההשקעה בכבישים ויצור חשמל השתנתה מהותית.
אני אהיה מאושר אם הוצאות הממשלה (שלנו) יגדלו ב-‏100% ויחולקו בצורה קרובה לשיוויונית ע"פ החלטות הכנסת תוך ביטול מידי של חוק ההסדרים.
קלינטון והשוק החופשי 287216
טוב, הכרחת אותי לחפש קצת יותר ממס' שניות - ועתה נעבור לאתר הרשמי של ממשל ארה"ב בנושא ההוצאות הפדרליות:
הצצה לטבלה 15.5 תראה לנו כל מה שצריך:
הצצה על העמודה השניה משמאל תראה את ההוצאות הכוללות (כולל תשתית) - וזו יורדת ב 4% *מהתמ"ג* בעת כהונתו של קלינטון (להבדיל מרצף עליות כאחוז מהתמ"ג מ 1956, חלקן בתקופות של צמיחה גדולה בארה"ב).
נתון מעניין נוסף נמצא החמישית משמאל: אחוז ההוצאה הממשלתית המוקצה לביטוח לאומי וביטוח בריאות אף הוא ירד (!) במעט בתקופת כהונתו של קלינטון מ 6.7 ל 6.4 אחוז מהתמ"ג.

אולי גם כדאי להתבונן במס' המשרות הממשלתיות כאחוז מכלל המשרות במשק - טבלה 17.5:
למרות שקצב גידול האוכלוסיה בארה"ב לא הואץ, קטן אחוז המועסקים ע"י הממשלה בתקופת קלינטון מכ 12% מהאוכלוסיה לכ 9.5% ממנה (וזאת בניגוד לעשור שקדם לו בו נשמרה יציבות של 12% למרות הגידול באוכלוסיה) - וזה רק בקרב האזרחים המועסקים ע"י הממשלה. בנוסף, קלינטון קיצץ קיצוץ עמוק בצבא (המופיע גם בטבלה זו).

אז ללא קשר להעדפותיך, שדי קל לנחשן, ניתן לומר בוודאות שקלינטון פעל רבות למען קידום השוק החופשי והקטנת מימדי הממשלה והשפעתה בארה"ב (ובעולם), ואימוץ מדיניות זו הביא לצמיחה בתקופתו, ובעקובתיה לירידה המבורכת בפשיעה ובאבטלה.
קלינטון והשוק החופשי 287222
בא נעזוב את הקטע על ירידה בפשיעה. אני בספק אם יש קשר מהותי בין השניים. אתה מוזמן להוכיח את הקשר או לאמר ''לשיטתך''. אבל הצהרה כזאת ללא הוכחה היא בעייתית ומתאימה לחסידי מדינת הרווחה.
קלינטון והשוק החופשי 287233
לא ביצעתי מחקר מעמיק על הקשר בין שני הגורמים, אולם מהנתונים הזמינים בהחלט רואים קורלציה בין הירידה באבטלה והירידה בפשיעה בתקופתו של קלינטון, ונראה לי סביר להניח שחלק לא מבוטל מהפשיעה קשורה במצבם הכלכלי של האנשים, כשמדובר במקרים גבוליים.
קלינטון והשוק החופשי 287267
פשע אינו קשור למצב כלכלי, גם לא במקרים גבוליים. בטח שלא מקרי רצח, אונס ותקיפה שמופיעים בגרף.

הנתונים לגבי שלטון קלינטון הם כה מוגבלים שהם חסרי חשיבות. הבה תבדוק את נתוני מאה השנים האחרונות ותנסה למצוא איזשהו קורלציה בין צמיחה לפשע או בין כל שני פרמטרים בנושא.
קלינטון והשוק החופשי 287271
הסבר מקובל על רמת הפשיעה הגבוהה בארה"ב לעומת מדינות רווחה במערב אירופה הוא בגלל מה שקוראים ה"חלום האמריקאי" {1}. לפי החלום האמריקאי כל אחד יכול להצליח אם רק יהיה נחוש מספיק, יאמין בעצמו וכו.. אבל למרות אותו חלום רק מעטים יכולים להצליח ולכן נוצר תסכול אצל אלה שלא מצליחים. זו הסיבה גם שרוב העבריינים באים ממעמד כלכלי-חברתי נמוך. האמצעים המוסדיים לא מאפשרים ע"פ רוב הצלחה בהשגת המטרות שלהם ולכן הם לעיתים פונים לאמצעים אחרים, שאינם חוקיים. לפי אלברט כהן הלחץ של החברה למצוינות והעובדה שרק מעטים יכולים בפועל להגיע לאותה מצוינות גורמת לאותם עניים לפתח חברות משלהם עם מערכות חוקים משלהם שבהם הם יוכלו להשיג כבוד.

-----------------
1. רוברט מרטון הוא מייצגה העיקרי של אותה גישה.
קלינטון והשוק החופשי 287290
אם זה ההסבר, איך מסביר מר מרטון את הפלקטואציות בגרפי הפשיעה? יש שנים בהם בחלום האמריקני נגוז?
קלינטון והשוק החופשי 287300
למרות השיפור עדיין אחוז הפשיעה בארה''ב גבוה בהרבה מבמדינות סקנדינביה למשל.
קלינטון והשוק החופשי 287301
אולי כי יש יותר מה לגנוב (ויותר ממי לגנוב)? :) ואולי כי בסקנדינביה פשוט יותר קר לצאת בלילה.

לנפנף בסקנדינביה זה אנקדוטלי מדי, וגם אין ממש משתנים אחרים שבטח משפיעים (מערכת ענישה ואכיפה וכולי), אבל אנחנו נסחפים לדיון על פשיעה וסיבותיה, שאיני בטוח שאני מעוניין בו.
קלינטון והשוק החופשי 287302
טוב, לא חייבים להכנס לדיון על פשיעה וסיבותיה אבל נראה לי הגיוני שבחברה שבה יש אידיאל שכל אחד יכול להיות בייל גייטס/ מייקל ג'ורדן/ מדונה/ נשיא ארה"ב אם רק יהיה נחוש ויאמין בעצמו רמת התסכול אצל אלה שלא מצליחים (מן הסתפ הרוב) תהיה גבוהה יותר.
קלינטון והשוק החופשי 287303
אני חולק עליך לגבי רמת התסכול (ללא קשר לפשיעה - איני חושב שתסכול מביא לפשיעה). האם רמת התסכול בשבדיה נמוכה יותר? איפה אחוז ההתאבדויות יותר גבוה? איפה ניתן לממש יותר את השאיפות האינדיבידואליות (כמובן מתוך הנחה שהשאיפה האינדיבידואלית היא לא להיות מוקף בשבדיות)?
קלינטון והשוק החופשי 287310
העניין הוא שאתה מתעלם מכך ששאיפות אינדיבדואליות הן לא משהו מוחלט אלא הן ביחס לשכן שלך. להיות קופאי בסופרמרקט בחברה שלא מכניסה לך לראש שאתה יכול להיות מייקל ג'ורדן זה הרבה פחות מתסכל מלהיות קופאי בסופרמרקט אחרי שניסית כל החיים להיות מייקל ג'ורדן ולא הצלחת (כי כמה ג'ורדנים יש). אני לא טוען שאין יתרונות לשיטה האמריקאית, כפי שרמזת בשאלה שלך בארה"ב ניתן לממש את השאיפות האינדבדואליות יותר מבכל מקום אחר בעולם אבל החיים של אלה ש*לא מצליחים* לממש את השאיפות שלהם הם מתסכלים הרבה יותר.
אאל"ט במדדי שביעות רצון הסקנדינבים מראים יותר שביעות רצון ממצבם מהאמריקאים למרות רמת החיים הגבוהה של האמריקאים.
(ההנחה שהשאיפה האינדיבדואליות היא לא להיות מוקף בשבדיות לא מקובלת עלי :)
קלינטון והשוק החופשי 287314
אתה מדבר כאילו אין טלוויזיה ואינטרנט בעולם. החלום האמריקני היום משותף ללא מעט אנשים בכל העולם. כבר אי אפשר לסגור מדינה ולהגיד לאנשים "איזהו עשיר - השמח בחלקו". הם רואים שביל גייטס יותר שמח בחלקו מהאדם הממוצע, ושואפים למעלה. היו שמועות שהטלויזיה גם הגיעה לשבדיה.

לגבי שאלוני שביעות הרצון של אומות: לא הייתי בונה עליהם תאוריות (עזוב רגע את שיטות המחקר, בו נראה איך תוצאות השאלונים מסבירות את העם שבע הרצון הזה שנוטה להתאבד קצת יותר מהרבה אחרים).
קלינטון והשוק החופשי 287317
בודאי שגם אומות ועמים אחרות מודעים לזה שה''חלום האמריקאי'' קיים אבל הערכים שהם גדלים עליהם הם אחרים. זה שהטלויזיה הגיעה לשבדיה לא מצביע על זה שהם לא רואים את הסגידה האמריקאית לכסף כמגוחכת. בן אדם שמשקיע את כל את הזמן והמרץ שלו כדי להפוך למיליונר יכול להיות מושא להערצה בתרבות אחת ומושא לגיחוך בתרבות אחרת.
לא ברור לי למה דוגמאות שלי כמו שיעור פשע גבוה או דיווח על שביעות רצון גבוהה יותר הן בסיס פחות טוב לתיאוריות מאחוז התאבדות גבוה שגם הוא חשוף למשתנים מתערבים כמו מזג אויר, דכאון שמופנה פנימה ולא החוצה וכצ''ב...
קלינטון והשוק החופשי 287305
בארה''ב הפשיעה היא הכי גבוהה בעולם פי שתים ויותר ממדינות מפותחות.
לדעתי זה נובע מחוסר מחויבות חברתית וחוסר אחריות ממשלתית על בריאות חינוך רווחה.
מקובל לומר כי גובה המיסים האמריקאי המצוי, הוא זה שנכנס בלילה אליך הביתה עם גרב ניילון על הראש ואקדח ביד.

באופן כללי הפשיעה בארה''ב היא חלק ממחיר הקפיטליזם.
קלינטון והשוק החופשי 287311
איך הפשיעה נובעת מחוסר אחריות ממשלתית בנושא חינוך ורווחה?
קלינטון והשוק החופשי 287312
אתה רציני?
שאין לאדם אוכל בשביל המשפחה שלו והוא איננו בעל מקצוע נדרש(ולכן מובטל) שלמד במערכת חינוך הוא גונב.
זאת סתם דוגמא שיטחית צא וראה כמה פשיעה יש באיסלנד, כמה השכלה יש שם, כמה עולה להחזיק שם אסיר לעומת בארה"ב.

ברוב סקנדינביה האסירים רק ישנים בכלא ובמשך היום עובדים בעבודה הרגילה שלהם. אני כמובן לא מדבר על רוצחים פסיכופטיים שלוקחים M-16 ומרססים מסעדה שלמה למוות. (זאת בכל מקרה תופעה שנפוצה בעיקר בארצות אנגלוסקסיות).

ועדיין כל מה שאמרתי כאן הוא ממש על קצה המזלג אם תלך ללימודים גבוהים אל תיקח כלכלה כמקצוע, מקס' כקורס בחירה התחום אומנם מדהים, אבל חוגי הכלכלה יותר שיטחיים מהתשובה שנתתי לך, עדיף ללמוד סוציולוגיה.
קלינטון והשוק החופשי 287313
בארה"ב יש אחוז אבטלה שנע בין 4.5-5.5% והוא נמוך בהרבה מרוב המדינות הסוצילסטיות באירופה.
קלינטון והשוק החופשי 287315
כמו בישראל ה''קפיטליסטית'' של היום גם בארה''ב מספר האנשים העובדים אבל עניים גדול בהרבה מאשר באירופה שלא לדבר על סקנדינביה.

מעבר לכל זה, רק הוגן להוסיף שלא הכל כלכלה, האלימות האמריקאית נובעת מעוד סיבות שלא שייכות לדיון הנוכחי.
קלינטון והשוק החופשי 287318
עוני הוא כמובן יחסי אנשים שחיים ברמת חיים של ''עני'' בארה''ב עדיין חיים ברמה גבוהה יחסית ללא עניים בארצות אחרות. הנקודה היא שזה לא ממש מעניין אותם.. הם משווים את עצמם לשכנים שלהם ולא לאזרחים ממדינות אחרות.

אתה צודק לגבי הנקודה השניה.
קלינטון והשוק החופשי 287644
עוני הוא יחסי רק מבחוץ, בהשוואה למקומות אחרים. כאשר הפערים צוברים תנופה, המחירים הולכים איתם ורמת החיים של השכבות הנמוכות יורדת כתוצאה. (ברור שדולר בארה''ב ''שווה'' פחות מאשר דולר במקסיקו(יעני אפשר לקנות בו פחות).
לכן עוני יחסי הוא מוחלט בעבור מי שבתוכו.
קלינטון והשוק החופשי 287680
זאת הסיבה שמקסיקו עושה כל מאמץ כדי למנוע הגירה בלתי חוקית של עניים מארה''ב למקסיקו.
קלינטון והשוק החופשי 287322
''הסבר מקובל על רמת הפשיעה הגבוהה בארה''ב לעומת מדינות רווחה במערב אירופה הוא בגלל מה שקוראים ה''חלום האמריקאי''

תיאור נכון יותר יהיה לומר שזהו הסבר סוציולוגי ספקולטיבי שהיה מקובל עד לפני כשלושים שנה בתחום הקרימינולוגיה. היום, נוטים לפקפק בו גם משום שחלק ניכר מהפערים ב''פשיעה'' הם לא יותר מפערים ברמת ה''פליליזציה'' ותקני הכליאה (כלומר, העבירות הנחשבות פליליות והעבירות המוענשות בכליאה), וגם משום שקצת קשה לקבל הסבר חובק-כל פשטני כזה לתופעה רבת פנים ומורכבת כמו פשיעה. לדוגמה, רוב הפשיעה אינה מבוצעת כדרך ל''תיקון'' של מעמד חברתי באמצעים אחרים. למעשה, זה הסבר מנקודת מבט בורגנית שהקשר שלו למציאות הפשיעה הוא הדל ביותר.
קלינטון והשוק החופשי 287338
אם כך איך תסביר את הפערים העצומים בעבירות פליליות דומות בין ארה"ב למדינות סקנדינביה ? לפי מה אתה קובע ש"רוב הפשיעה אינה מבוצעת כדרך לתיקון של מעמד חברתי באמצעים אחרים"? {1}, האם לא נראה לך סביר שבמדינה שכל אחד יכול להיות מייקל ג'ורדן אם ממש ינסה יצטבר תסכול אצל הפחות מוצלחים?
עם דבר אחד אני מסכים איתך- קשה לקבל הסבר חובק כל כגורם יחיד לרמת פשיעה, אבל זה לא אומר שלסיבות שמובאות באותה גישה אין *השפעה* על שיעור הפשע.

--------------------
1. שים לב, שהגישה הזו לא גורסת שהפשע הוא דרך "תיקון" של מעמש חברתי אלא גורסת שמשום שהדרכים הקונבנציונליות להצלחה של חלק מהפושעים סגורות בפניהם והלחץ למצוינות קיים, הם בונים חברות עם מערכת ערכים ונורמות משלהם שבהם הם זוכים להערכה.
קלינטון והשוק החופשי 287381
"אם כך איך תסביר את הפערים העצומים בעבירות פליליות דומות בין ארה"ב למדינות סקנדינביה ?"

קודם כל, זו טענה לא מבוססת. אם להסתמך על נתונים השוואתיים מבריטניה (http://www.homeoffice.gov.uk/rds/pdfs2/hosb502.pdf) היקף הפשעים המתועדים על ידי המשטרה בשוודיה, פינלנד, נורווגיה ודנמרק גבוה בשיעור ניכר מהיקף הפשעים המתועדים על ידי המשטרה בארצות הברית, וכן גם במקרים של פשעי אלימות, וגניבת מכוניות, אך לא במקרים של פריצות לבתים וסחר בסמים.

את הפערים כאן אפשר להבין באמצעות התייחסות לנתונים של מדיניות כללית (למשל, מדיניות ארצות הברית ביחס לסמים), תרבות (יחס למכוניות), נתונים דמוגרפיים וגיאוגרפיים (לדוגמה, השפעת משחטות רכב במדינה שכנה קרובה), וכו'.

או, לשון אחר, קודם שלטענת הבסיס בדבר פער גדול בפשיעה יהיה בסיס – משם נמשיך.
קלינטון והשוק החופשי 287252
מי שחושב שאני מסתיר את העדפותי אז הנה הן:
א נ י ס ו צ י א ל י ס ט
לעניין הנתונים ואפשרויות ההסקים מתוכם.
א. הממשל המקומי בארה"ב גובה מיסים והרבה, בעיקר מיסי רכוש, יש להסתכל גם על ההוצאה שלו (הכפילה את עצמה בעשר שנים)
ב. קיצוץ מישרות ממשלתיות בארה"ב כמו גם כאן זה עבודה בעיניים, במקום בו אני חי, סגרו את מחלקת הגינון ושכרו קבלן גינון שעולה קצת (10%) יותר, רק בכדי להראות כאילו (דגש על אי) הקטינו את מספר המישרות.
ג. כפי שאמרתי קודם יש פעמים בהן צריך למדוד את ההוצאה במונחים ריאליים. תקופת קלינטון התאפיינה בצמיחה גדולה ולכן מדידה ע"פ אחוזי תל"ג מעוותת את התוצאה.

לסיכום: כלכלה היא שאלה של העדפה אידאולוגית כלומר פוליטית וזה משתקף גם בקריאת נתונים. דיון חופשי של לא כלכלנים, הוא נכון וטוב אבל לפעמים אפשר להיעזר בחלקם, לצורך הבנת הנתונים.
קלינטון והשוק החופשי 287291
א. אם תשים לב לקו האדום בקישור הראשון שהבאתי תראה שאפילו הממשל המקומי לא העלה את ההוצאה כאחוז מהתמ"ג, ואפילו הקטין אותה במקצת. אבל אפילו אם התנהגות הגרף היתה שונה מזו של הפדרלי, אין מה להסיק ממנו על המדיניות הפדרלית, מאחר והממשל המקומי אינו בשליטת הפדרלי, ומנהל מדיניות נפרדת.
ב. אם לא הייתי מראה ירידה בהוצאות הממשלתיות *במקביל* לקיצוץ בכ"א, אז התסריט שלך היה יכול להיות נכון. אבל רואים את הקיצוץ בשני המקומות, וכנראה שלא כל המפוטרים היו גננים...
ג. הרבה תקופות התאפיינו בצמיחה גדולה, וצמיחה גדולה לא פחות (ואולי יותר) של ההוצאות הממשלתיות ביחס לתמ"ג - ראה למשל את ממשלתו של בוש, שבוחרת להיכנס לחובות ענק בשל התנפחות ההוצאות הממשלתיות באופן מוחלט ו*כאחוז מהתמ"ג* בכל תחום, במקביל לצמיחה הגדולה ב 2003 ו 2004.

משורת הסיכום שלך נראה ששם משפחתך הוא ביכלר או ניצן, כי אתה שוב מנסה להוריד את משקלו של דיון בין "לא כלכלנים". תן לי להרגיע אותך: זו לא הפעם הראשונה שזרקו לי משפטים כאלה (אבל תמיד אפשר לקוות שזו האחרונה).
והערת אגב, מבלי לחשוף יותר מדי: מי סיפר לך שאין לי רקע פורמלי בכלכלה?
קלינטון והשוק החופשי 287643
א. כולה ניסיתי בלי הצלחה להפנות אותך אל המספרים המוחלטים לא לאחוזים מתוך התקציב/תוצר.
ב. פיטורי אנשים זה נפלא ראה כמה הצלחה גרפה שרי דרלינג.
עדיין נשאלת השאלה האם כלל ההוצאה על רווחה + תשתיות גדלה הנתונים שאני מכיר אומרים שכן.
ג. ברמת המקרו השאלה העיקרית במדיניות תקציבית היא האם המדינה צריכה ויכולה להביא לשיגשוג או לפחות תנודות נמוכות ונדירות בגאות/שפל של הכלכלה, דעתי בעניין ברורה כמו גם דעתך.

דווקא לפי מה שאתה כותב נראה שאתה לא רק כלכלן אלא גם עובד במשרד האוצר הישראלי, תסלח לי אם דעותיך א. לא מפתיעות אותי ב. לא שיכות לסוג הדעות שאני מעריך.

באחד הויכוחים בין גלדסטון לדה-יזראלי אמר הראשון: סופך קלון או מחלה מבישה, ענה לו השני: זה תלוי אם אאמץ את דעותך או פילגשך (אפשר גם לומר מקום עבודתך).
והנימשל? על אחריות הקורא.
קלינטון והשוק החופשי 287788
א. מספרים מוחלטים אינם מספרים את הסיפור. הם גדלים כפונקציה של אינפלציה והזדקנות אוכלוסיה הדרגתית הדורשת נתח גדול יותר. אולם למרות גידול זה, זו הפעם הראשונה שהחוב הלאומי נעלם (לא סתם נשאר יציב) לאחר עשורים שבהם רק תפח, ובמקביל ירדה ההוצאה הפדרלית כאחוז מהתמ"ג (בעוד שביקשתי ממך להשוות לתקופות בהן הצמיחה היתה דומה, ובכל זאת היתה גם עליה של התקציב הפדרלי כאחוז מהתמ"ג). במקביל, היה קיצוץ חריף במשרות בכל התחום הממשלתי - התייעלות בנוסח ליברלי ביותר - וזהו קלינטון.
ב. נתעלם רגע מהנימה הדמגוגית-סרקסטית שלך בסעיף זה, ונתייחס להבדלים בין שני המקרים של הפיטורים: כששרי אריסון פיטרה עובדים בבנק היא עשתה זאת לעזור לעצמה (הבנק התייעל, הרוויח יותר ומחיר המניה עלה לקראת המכירה), וכן לעזור לבנק. כשקלינטון פיטר עובדי ממשלה הוא סייע לכל אזרחי ארה"ב (למעט אולי מצוקה זמנית של העובדים שפוטרו בתנאים נדיבים), כי בכסף שנחסך הוא כיסה את החוב הלאומי וסייע לפד להוריד את הריבית, ובכך לקדם עוד יותר את המשק לצמיחה, לגאות ברווחים, ולשלם פחות על חובות.
ג. אני לא בטוח שדעתך ברורה לי, אבל מניסיוני מדינה בהחלט יכולה לתרום לשגשוג ע"י מזעור ההתערבות וצמצום המנגנון הממשלתי, דבר שמביא בהכרח למשמעת פיסקלית דוגמת ממשל קלינטון.

לגבי הספקולציות על מקום עבודתי ומשלים למיניהם: תנסה להיות דמגוג רק בכל תגובה שניה, ולא בכל אחת, בסדר?
לגבי הסיפא: 287807
עזוב, ביבי. נחשפת.
שרי D מה את עושה? ולמה. 287962
אני מוכרח לציין שהפתעת אותי בעניין של שרי.
שרי פיטרה את החברה מבנק הפועלים מפני
1. ששרי ונוחי החמודים "קנו" את הבנק בכסף ממונף {(יעני: הלוואה שלקחו מבנק לאומי שגודלה היה כזה ששער הריבית הראלית בישראל עלה בכמעט שני אחוז) נא להוסיף עלות זאת למחיר ששילם האזרח עבור "הפרטת" הבנק}.

2. בכדי לשלם עבור ההלוואה החליטו הקונים להגדיל את הרווח ע"ח ההשקעה + שיטות מתקדמות בחליבה - כל תאגיד מחליט לקראת הגשת סיכומי שנת כספים כמה הרוויח וכמה לזקוף לחובת השקעות עתידיות/"תכנון מס".

3. השיטה עובדת לא רע כפי שאנחנו רואים ע"פ מאזני הבנק המתפרסמים מפעם לפעם.

4. אבל אפילו בעולם הוירטואלי של חשבונאות יום אחד נפגשים במציאות. כשזה קרה בבנק הפועלים עמדו שרי ונוחי מול סיטואציה בלתי מוכרת - אשקרה לתחוב יד לכיס ולהוציא כסף שכבר התחמם שם, ולשלם.

5. בדהרה באו לעזרם אשפי המספרים ותמורת דמי לא יחרץ אמרו כך: אם תפטרו אנשים זה יעלה לכם יותר במיידי, משום שיש פיצויים ופיתויים. אבל כל התשלומים האלו לא מוכרחים להופיע במאזן של השנה, נרשום אותם כתשלום עתידי ואת ה"חיסכון" בשכר כ"רווח" עכשוי, כך תצא השנה ברווח אתם ברווח ואנחנו ברווח - יעני כולם נהנים רק העובדים והלקוחות מפסידים והם כמו שאמר הנביא (מאיר) "מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה אהה..אהה..אה.

תשאל ובצדק ואם פוטרו האנשים סתם האם אינם חסרים בבנק? אז תחסוך לי את הגיגול ותנסה לגלות האם מצבת העובדים בבנק (כולל אאוט-סורסינג) השתנתה מהותית.

אני מתנצל באמת ולא בציניות אם אני נשמע מתנשא אבל כל הדברים האלו הם אלמנטריים ווטסון יקירי.

לגבי קלינטון אני בכל זאת מציע שתבדוק את המספרים המוחלטים, אתה יכול גם לקזז אינפלציה. אין ביננו ויכוח לגבי העובדה שמשטרים דמוקרטיים טובים יותר לחברה ולכלכלה מאשר רפובליקאים.
(ומשטרים סוציאליסטים הכי טובים להכל)
שרי D מה את עושה? ולמה. 288049
למה לשלוח אותי לגגל? אם יש לך תיזה מעמיקה על מה שקרה בבנק הפועלים, תביא קישור הולם, ולא השמצות חסרות גיבוי.

לגבי קלינטון: אולי לא שמת לב, אבל לא רק האינפלציה תורמת לגידול אבסולוטי, אלא גם העליה המתמדת בפנסיונרים (שצפויה להביא לפשיטת רגל של הביטוח הלאומי בעוד כך וכך שנים). למרות כל זאת, ובהשוואה לצמיחות דומות בממשלים עברו, קלינטון היה הראשון שצמצם את ההוצאה הממשלתית מהתמ"ג *בד בבד* עם חיסול החוב הלאומי וצמצומי כ"א המועסק ע"י הממשל.

דרך אגב, לא טענתי בשום מקום שהמפלגה הדמוקרטית עדיפה על הרפובליקנית, התמקדתי רק בקלינטון.
שרי D מה את עושה? ולמה. 288058
לגבי שרי אם אתה צריך הוכחות לדבר כל כך טריוויאלי זה באמת לא הבעיה שלי.

הפרשנות שלך לגבי קלינטון שיטחית מידי, אני מצטער שלא הצלחתי לשכנע אותך להתייחס לפרמטרים נוספים.
שטחיות אלמונית 288061
שכנוע כולל הצגת מספרים ועובדות (מקובל עם גיבוי האינטרנט), ולא לשלוח לגגל.
אבל אם הכל כל כך טריוויאלי כנראה שבאמת הדיון מיותר.
השטחיות מחייבת 288479
תראה יקירי העובדות כפי שתארתי אך עם הרבה פחות מילים נכתבו אפילו בעיתון הארץ שהוא כידוע העיתון הימני ביותר בארץ (לפעמים נדמה לי שחלק מכתביו כותבים גם במקור ראשון).
שפע התרגילים של בעלי הון לנצח בתחרות מול החברים שלהם אין סופי ומתחדש כל הזמן. די אם נאמר שטובי המוחות בעולם מקבלים את מיטב המשכורות בשביל להמציא את זה.
בדוק TIME מגזין (אירופה) שבוע שעבר לגבי תרגלי פיננסים של AIG.
גם אם תלמד חשבונאות ומינהל עסקים לא ילמדו אותך את כל ה- tricks of the trade את אלו לומדים בעבודה או ממציאים.

אני יודע שזה נשמע לא יאמן בעיקר על "דפי" האייל אבל אנשי עסקים חולקים עם פוליטיקאים את אותו סט של גנים.
אם הרושם שלי נכון ורוב הכותבים כאן חושבים שפוליטיקאים משקרים בשביל כוח וכסף, לא ברור למה דינם של אנשי עסקים שונה.
כשאני מחשב סכומים במחשבון שלי אני תמיד בודק את התוצאה בראש, לראות אם היא הגיונית.
כשאני מסתכל על ישראל אני שואל איזה מן מקום אני רוצה שיהיה כאן ובאיזה כלים להשתמש, כלכלה היא כלי.
הזכות לרכוש אינה עומדת בעיני מעל זכויות אחרות שמופיעות במגילת זכויות האדם של האו"ם. דברים אלו נכתבו כבר בדיון הזה.

בניגוד ליעקב ואחרים שכתבו כאן שמעדיף זכיות אזרח עם שכר סיני אני מעדיף זכויות אדם עם שכר סקנדינבי.
לסיכום אני ממליץ על ספרו של דר' אייל נווה - המיתוס הליברלי בחברה האמריקאית תוכל לראות איך בעלי ההון שמים ללעג את כוונת האבות המכוננים של ארה"ב.
השטחיות רק מתרחבת 288480
שוב התעסקות בהעדפות והפניות לספר הזה ולעיתון ההוא.
כולם יכולים לשקר. לא רק פוליטיקאים ובעלי הון. גם כאלה שאוהבים להשמיץ כל פעולה של בעלי הון. לשם כך נולדו ההפניות למקורות מסויימים, שעדיין אינם בשימוש אצלך.
  מתאבן • האייל האלמוני
  מתאבן • האייל האלמוני
  השטחיות מחייבת • יעקב
  התבלבלת? • עובר אורח
  יש לשים לב לנכתב • א. ווטסון
  יש לשים לב לנכתב • עובר אורח
  יש לשים לב לנכתב • א. ווטסון
  עזוב אותנו מהעובדות • עובר אורח
  תודה • א. ווטסון
  תודה • עובר אורח
  ביטול תודה • א. ווטסון
  תודה • יעקב
  סתם מריבה • עובר אורח
  סתם מריבה • יעקב
  סתם מריבה • עובר אורח
  מתחת לגרף יש עוד כמה פסקאות • עובר ושב
  ההיסטוריה האמיתית • עובר אורח
  ההיסטוריה האמיתית • בת שלמה הפלמונית
  המניפסט הקלוויניסטי • רון בן-יעקב
  המניפסט הקלוויניסטי • בת שלמה הפלמונית
  המניפסט הקלוויניסטי • רון בן-יעקב
  ההיסטוריה האמיתית • עובר ושב
  ההיסטוריה האמיתית • עובר ושב
  ההיסטוריה האמיתית • עובר אורח
  ההיסטוריה האמיתית • יעקב
  ההיסטוריה האמיתית • עובר אורח
  ההיסטוריה האמיתית • עובר ושב
  ההיסטוריה האמיתית • עובר אורח
  ההיסטוריה האמיתית • עובר ושב
  קריאת ביניים • בן עמוס
  קריאת ביניים • עובר ושב
  קריאת ביניים • האייל האלמוני
  קריאת ביניים • עובר ושב
  קריאת ביניים • האייל האלמוני
  קריאת ביניים • אורי רדלר
  קריאת ביניים • האייל האלמוני
  קריאת ביניים • אורי רדלר
  קריאת ביניים • עובר ושב
  קריאת ביניים • א. ווטסון (העו''ש המקורי)
  קריאת ביניים • עובר ושב (כל שהוא)
  קריאת ביניים • אורי רדלר
  קריאת ביניים • עובר ושב
  קריאת ביניים • בוגר לרנקה
  קריאת ביניים • האייל האלמוני
  זה כאן • מצאתי מצאתי
  קלינטון והשוק החופשי • האייל האלמוני
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  קלינטון והשוק החופשי • שרלוק האדום
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  קלינטון והשוק החופשי • האייל האדום
  הנפט והשוק הלא חופשי • א. ווטסון
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האדום
  הנפט והשוק הלא חופשי • א. ווטסון
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האדום
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האדום
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • אלמנה ויתום
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האלמוני
  הנפט והשוק הלא חופשי • אלמנה ויתום
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האלמוני
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • אלמנה ויתום
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • אלמנה ויתום
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • ד''ר בר ביצוע
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • ד''ר בר ביצוע
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האלמוני
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • י
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האלמוני
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האלמוני
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  עוזי בנזימן כאלטרואיסט • סמיילי
  עוזי בנזימן כאלטרואיסט • שוטה הכפר הגלובלי
  אגב, • סמיילי
  אגב, • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • ראובן
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • סוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • רון בן-יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  אופס קטן • שוטה הכפר הגלובלי
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • שוטה הכפר הגלובלי
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • ראובן
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • שוטה הכפר הגלובלי
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • ראובן
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • שוטה הכפר הגלובלי
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • האייל האלמוני
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • ב/ברקת
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • האייל האלמוני
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האדום
  הנפט והשוק הלא חופשי • המסביר לצרכן
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • המסביר לצרכן
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  נא לדלג על הודעה זו • האייל האלמוני
  קבענו • גדי אלכסנדרוביץ'
  יופי, נחמה • שוטה הכפר הגלובלי
  יופי, נחמה • האייל האלמוני
  יופי, נחמה • שוטה הכפר הגלובלי
  קפיטליסטים לטיהור העם • האייל האדום
  קפיטליסטים לטיהור העם • המסביר לצרכן
  קפיטליסטים לטיהור העם • האייל האדום
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • המסביר לצרכן
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • המסביר לצרכן
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • המסביר לצרכן
  מזוכיסט • האייל המפרגן הפולני
  מזוכיסט • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • אביב י.
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  יש פה משחק של הגדרות. • טווידלדי
  יש פה משחק של הגדרות. • שוטה הכפר הגלובלי
  כי הוא מאמין שזה מה שצריך. • טווידלדי
  כי הוא מאמין שזה מה שצריך. • שוטה הכפר הגלובלי
  כי הוא מאמין שזה מה שצריך. • גדי אלכסנדרוביץ'
  כי הוא מאמין שזה מה שצריך. • שוטה הכפר הגלובלי
  כי הוא מאמין שזה מה שצריך. • האייל האלמוני
  הצבר הפשע • יעקב
  הצבר הפשע • האייל האלמוני
  עבדי השוק • האייל המצטט
  עבדי השוק • יעקב
  אבדי השוק • האייל האלמוני
  עבדי השוק • האייל הנדהם
  עבדי הציבור • יעקב
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • אורי רדלר
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • האייל האלמוני
  ג. בראבו! • שוטה הכפר הגלובלי
  ג. בראבו! • ראובן
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • הנמלה העמלה
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • יעקב
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • שי
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • אורי רדלר
  ואני כהרגלי מבקש רק געוואלד! קטן • ירדן ניר-בוכבינדר
  :) • אביב י.
  אתה פשוט לא יודע לקרוא געוואלדית • אורי רדלר
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • האייל האלמוני
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  1- חידה עוף טופיקית • שוטה הכפר הגלובלי
  1- חידה עוף טופיקית • אורי רדלר
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • אורי רדלר
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • שוטה הכפר הגלובלי
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • ד''ר בר ביצוע
  1- חידה עוף טופיקית • אייל בדוי
  1- חידה עוף טופיקית • ידידיה
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  ? • האייל האלמוני
  זרם התודעה • האייל האלמוני
  זרם התודעה • האייל האלמוני
  זרם התודעה • האייל האלמוני
  זרם התודעה • האייל האלמוני
  זרם התודעה • האייל האלמוני
  זרם התודעה • האייל האלמוני
  בעיה • עוזי ו.
  בעיה • גדי אלכסנדרוביץ'
  בעיה • אסף עמית
  בעיה • עוזי ו.
  בעיה • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • אורי רדלר
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • אורי רדלר
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • ירדן ניר-בוכבינדר
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • האייל האלמוני
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • האייל האלמוני
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • האייל האדום
  מה, זה הכל? "האמן לי, האמן לי" • המסביר לצרכן
  מה, זה הכל? "האמן לי, האמן לי" • האייל האדום
  מה, זה הכל? "האמן לי, האמן לי" • המסביר לצרכן
  שוקראן יה סידי • האייל האדום
  קו-דה-פה • מני אביב
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • מני אביב
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • מני אביב
  קו-דה-פה • מני אביב
  קו-דה-פה • ירדן ניר-בוכבינדר
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • האייל האלמוני
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • המסביר לצרכן
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • מני אביב
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • יעקב
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • האייל האלמוני
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • יעקב
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • האייל האלמוני
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • יעקב
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • האייל האלמוני
  טעיתי פעמיים • יעקב
  טעית פעמיים 2X • האייל האלמוני
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • המסביר לצרכן
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • מני אביב
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • גדי אלכסנדרוביץ'
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • המסביר לצרכן
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • האייל האלמוני
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • אורי רדלר
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • מני אביב
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • אורי רדלר
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • מני אביב
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • אורי רדלר
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • מני אביב
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • אורי רדלר
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • מני אביב
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • אורי רדלר
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • האייל האלמוני
  בואו נדבר על עשירים לא עשירונים • האייל המצטט
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • ראובן
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  הפרחת השממה • ראובן
  הפרחת השממה • האייל האלמוני
  הפרחת השממה • שוטה הכפר הגלובלי
  הפרחת השממה • ראובן
  הפרחת השממה • שוטה הכפר הגלובלי
  הפרחת השממה • דורון הגלילי
  הפרחת השממה • אנטי פרידמניסטית
  הפרחת השממה • דורון הגלילי
  הפרחת השממה • אנטי פרידמניסטית
  הפרחת השממה • דורון הגלילי
  אפשר להוריד קצת את מינון השוביניזם הזכרי? • האייל האלמוני
  אפשר להוריד קצת את מינון השוביניזם הזכרי? • דורון הגלילי
  הפרחת השממה • האייל האלמוני
  הפרחת השממה • דורון הגלילי
  הפרחת השממה • אנטי פרידמניסטית
  הפרחת השממה • המסביר לצרכן
  הפרחת השממה • ראובן
  הפרחת השממה • המסביר לצרכן
  הפרחת השממה • ראובן
  הפרחת השממה • המסביר לצרכן
  הפרחת השממה • ראובן
  הפרחת השממה • המסביר לצרכן
  הפרחת השממה • ראובן
  הפרחת השממה • גדי אלכסנדרוביץ'
  הפרחת השממה • המסביר לצרכן
  הפרחת השממה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • דורון הגלילי
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • ראובן
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • ראובן
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • ראובן
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • ראובן
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  מכניקה פוסט ניוטונית • ראובן
  מכניקה פוסט ניוטונית • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • האייל האלמוני
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • ירדן ניר-בוכבינדר

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים