בתשובה להאייל האלמוני, 14/03/05 9:29
גם אני רוצה שוודיה כאן 286616
אני חושש שהכוונה שלי לא הובנה כראוי, אם כן. כשאני מדבר על "עוני יחסי" ומשתמש בדוגמא של יאכטות, הכוונה למצב בו אדם כלשהו חי ברווחה כלכלית גדולה מאוד, כך שלעולם לא ייאלץ לתהות מאיפה תגיע אליו הארוחה הבאה שלו, אבל רמת מוצרי המותרות שלו אינה גבוהה כמו זו של רוב החברה. כלומר, החלף "יאכטה" בחברת השפע העתידית שלך במה שייחשב מוצר המותרות *שלה*.

אגב, ייתכן שהעובדה שמה שפעם היה שיא השכלול היום ניתן לקנייה בכמה גרושים אומרת משהו על שיפור "אבסולוטי" של החברה, אבל לא ניכנס לזה.
גם אני רוצה שוודיה כאן 286659
כוונתך הובנה מצויין, ובאופן כללי אני די שותף לרעיון. רק ניסיתי להצביע על הבעייתיות שבהצגת הטיעונים (יאכטות וכיו"ב), מאחר והיא מרבה לחזור על עצמה בוריאציות כאלו ואחרות.

גם אם בתחומים רבים החיים כיום נוחים יותר מבעבר, המצוקה שמביאה אנשים לכדי ליקוט שיירי מזון, דומה מאד למה שהיתה פעם.

הזילזול באפקט הפסיכולוגי שיש להשוואה בין אדם לסביבתו נראה לי תמוה. אם מצבך הכלכלי היה פוטר אותך מלתהות מנין תגיע ארוחתך הבאה ואיך תשלם את עלויות המגורים, אבל לא מאפשר לך ללמוד באוניברסיטה (אנשים רבים חיים בלי זה, חלקם אפילו די מרוצים), האם היית מחשיב את מצבך הכלכלי כמספק?
גם אני רוצה שוודיה כאן 286664
אתה צודק בקשר להצגת הטיעונים, ואנסה להתנסח יותר מדוייק בפעם הבאה.

אני מסכים שהמצוקה של היום דומה לזו של פעם, אבל אני בכל זאת חושב, למרות שאין לי ביסוס אמפירי, שהמצב הכללי טוב יותר, גם עבור החלשים.

אני לא מזלזל באפקט הפסיכולוגי; אני בטוח שמאוד קשה לאלו שנאלצים לאכול כל הזמן עוף. העניין הוא שכל עוד יש אנשים שאפילו עוף אין להם, והבחירה היא למי מהם אני מעדיף לסייע, אני אעדיף את השני. כמו כן, אני חושב שניתן לעזור לאלו עם הבעיות הפסיכולוגיות בדרכים שונות (פסיכולוגיות?) מאשר לספק להם את תביעותיהם, בעוד שלמי שאין לו אוכל ולא מסוגל להשיג כזה בכוחות עצמו אין ממש איך לעזור אלא אם מספקים לו אוכל.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים