בתשובה ליובל נוב, 22/01/04 5:25
יחסי פיתגורס במוסיקה 286786
התשובה לכך שבני אנוש נהנים מלשמוע הרמוניות ביחסים פיתגוריים די פשוטה לדעתי. אפשר,אבל אין צורך להתייחס לאנליזת פורייה, שהיא שיטה מתימטית לאפיון פונקציות.

אז ככה.
נתחיל קודם עם מקור הצליל.
אם נתבונן במקור של צליל, כגון מיתר מתנודד (או עמוד אויר בחליל וכו') אזי המשותף לכולם שהם מתנודדים (בקרוב) על פי מה שנקרא בפיסיקה תנועה הרמונית (למי שמעוניין הכוח שמחזיר את המיתר הוא פרופורציוני להעתק של המיתר ממצב המנוחה שלו). OK, כאשר המיתר נמתח באופן מסויים הוא יתנודד בתדירות הבסיסית שלו שבה כל המיתר נע מלבד שתי נקודות הקצה של המיתר שמחוזקות. מתברר שהמיתר יכול גם לרעוד באופן שונה: למשל שנקודת האמצע שלו תהיה במנוחה. התדירות כאן תהיה כפולה משל התדירות היסודית ותייצר אוקטבה אחת למעלה. אופן התנודה הזה ייקרא "האופן השני". הדרך שבה ירעד המיתר, כלומר אם ירעד באופן הבסיסי או באופן השני תלוי במה שנקרא "תנאי התחלה". במילים פשוטות - הדרך בה גרמנו לו לרעוד.
כדי לסבך את העניינים הלאה, הרי אותו מיתר יכול לרעוד גם באופנים נוספים. למשל שבמיתר תהיינה שתי נקודות נחות, או שלוש כאלו וכן הלאה. כלומר אותו מיתר בעל אורך מסויים ומשקל מסויים וגם מתיחות מסויימת יכול לרעוד בהרבה אופנים. יותר מזה, הוא יכול בו זמנית לרעוד בקומבינציה של אופנים. העוצמה היחסית של כל אופן תלוייה באופן שהרעדנו את המיתר מלחתחילה (תנאי התחלה).
[ ולמי שמעוניין מתימטית, העוצמות שבהן מופיע כל אופן הוא ריבוע מקדם פורייה של התדירות בפיתוח הגל לטור פורייה - אבל לכל הלא מתימטיים שקוראים את זה - נא לשכוח משפט זה שלא מוסיף כלום להבנת העניין].

עכשו באה נקודה חשובה. שימו לב שהתדירויות שנוצרות על ידי האופנים השןנים של התנודה יוצרים כפולות של היחסים הפיתגוריים. הבנתם? מכאן הקווינטה וכו'

טוב, אז למה קומבינציות של צלילים ביחסים פיתגוריים נעימים לאוזן ? ובכן, האוזן עושה את ההפך מהמיתר וזו הנקודה המרכזית. עור התוף (וגם עצמות השמע) נתונות לאותם חוקים פיסיקאלייפ כמו המיתר. כלומר גם הם רועדים על פי האופן הבסיסי וכל האופנים הגבוהים יותר בדיוק כמו המיתר. כאשר מגיעים צלילים בעלי יחסי תדירות פיתגוריים עור התוף מתנודד "בצורה נקייה" על פי אופן בסיסי אחד (תדירות בסיסית מסויימת) ביחד עם כל אופני התנודה הגבוהים יותר כפי שהוא נוטה פיסיקלית.(ולפי יחסי עוצמות האופנים השונים כפי שנשלחו מהמיתר)

התירגום של תנודה כזו הוא "פשוט יותר" לתרגום לפולסים חשמליים למוח מאשר צליל שאינו מורכב מאופני התנודה של תדירות יסודית. כלומר פחות אינפורמציה צריכה להיות מועברת להבנת הצליל במוח. הדבר קשור לאופן פירוש צלילים ושיטת מינימום האינפורמציה הנחוצה בכדי להעביר האינפורמציה.

מנקודה זו בהסבר יש קשר לפיסיולוגיה אני חייב ליידע את הקורא שההסבר מכאן רק על דעתי (לא מסתמך על מחקרים). יחד עם זאת אני חושב שהוא הגיוני מבחינה פיסיקאלית. מיעוט האינפורמציה הנדרשת לפיענוח הצליל הלכאורה מורכב גורמת לנו לתחושה נוחה מההרמוניות והתפתחה דרוויניסטית.

זהו.
יחסי פיתגורס במוסיקה 286988
לא מבין בזה הרבה, אבל השערה יפה! הנה אולי חיזוקון: היופי החזותי שאנו מוצאים אינסטינקטיבית בסימטריה, גם הוא יכול להיות מוסבר באופן אנלוגי.
יחסי פיתגורס במוסיקה 287041
ואם נפסע עוד צעד באותו כיוון: האבולוציה מטפחת את חובבי הסדר והאירגון.

ויוה לה קונפורמיזם!
יחסי פיתגורס במוסיקה 287002
לתיאוריה שלך יש בעיה להסביר מדוע גל בתדר יחיד וקבוע נשמע רע.
חוץ מזה, לא בטוח שצריך אבולוציה בשביל להסביר את מיעוט האינפורמציה הדרוש לפיתוח הצליל, כמה מהמודלים של נוירונים מתנהגים כך (כמות אינפורמציה קטנה למידע שכיח, ולהיפך).
יחסי פיתגורס במוסיקה 287014
לשאלה הזאת יש תשובה פשוטה (אם כי לא בהכרח נכונה): בטבע אין גלים סינוסיאלים טהורים - תמיד יש הרמוניות. גל סינוסיאלי טהור נשמע "לא טבעי" עד כדי צרימה.
יחסי פיתגורס במוסיקה 287043
עד כמה שאני יודע, האוזן לא רגישה לטונים קבועים אלא לסדרה של מרווחים טונלים חופפים.
יחסי פיתגורס במוסיקה 287054
מנסיון, האוזן רגישה גם לגל סינוסיאלי בתדר קבוע.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים