בתשובה למני אביב, 17/03/05 18:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמנם קשה להסביר אבל הפעם הצלחת יותר. נדמה שאת הבעיה שאתה מצביע עליה אפשר לסכם בביטוי הבנאלי "כסף נדבק לכסף". כשהייתי ילד שמעתי את המבוגרים אומרים ביאוש "כסף נדבק לכסף" ולא הבנתי למה בדיוק הכוונה, חוץ מדבר אחד שהיה ברור: בגלל שלנו אין כסף לא ידבק אלינו כסף. עכשיו יש לי הסבר לתופעה הזו, תגיד מה דעתך: אם לך יש 1000 ש"ח בחיסכון שמניב 10% (לנוחיות) בשנה ולי יש אפס (0) ש"ח בחיסכון, הפער ביננו, בתחילת השנה, הוא 1000 ש"ח. אבל בסוף השנה, אחרי שקיבלתי את הריבית, הפער ביננו גדל ועומד על 1100 ש"ח. רק בגלל שהיה לך כסף ולי לא היה, עכשיו יש לך יותר. בשנה הבאה הפער יגדל עוד יותר ויעמוד על 1210 ש"ח. זה תהליך של הצבר הון. שים לב, כדי להמשיך להתעשר, בעוד אני דורך במקום, לא נזקקת לשום אורגניזם, לשום קנוניה, לשום מעשה עוול או ביזה. אפילו לא הייתה צריך לעבוד. כל שהיה עליך לעשות הוא להפקיד את כספך בתוכנית חיסכון. אם במקום 1000 ש"ח יש לך 1,000,000 הפער ביננו יגדל במהירות רבה עוד יותר. אם את אותו מיליון תשקיע בתאגידים רוחיים (נגיד GE או מיקרוסופט או טבע) עם סיכון קטן, תאוצת הפער ביננו תגדל עוד יותר. אני מסתכל על עוגת ההון התופחת שלך ומוריק מקנאה. אני מתחיל אפילו לשנוא אותך ומאחל לך כל רע. אבל כשאני נרגע אני מבין שחטאך היחיד הוא שלך היו 1000 (או מיליון) ש"ח ולי לא. והחטא הזה שלך הוא הגורם להצבר ההון שפועל לטובתך. אם זהו אותו "הצבר הון" מה לדעתך עלינו לעשות? - לאסור על אנשים לחסוך? - להחרים את כל תוכניות החיסכון ולחלקם שווה בשווה בין האזרחים? - יא חביבי, האם יש דרך אחרת לעצור את התהליך? ==== בגלל שאתה מדבר במתינות ומנסה לפנות אל ההגיון אני מרשה לעצמי להעיר לך (במחילה מראש): אי אפשר להמנע מהרגשה של ערפל למקרא תגובתך, למרות שאני מאמין שאתה לא מבחין בו. אתה פותח את תגובתך בהסבר די חד על " שאלו שקרואים בעלי ההון הם חלק אורגני מהחברה, ואי אפשר לשרטט את הקו המפריד ביניהם לבין שאר החברה." ואתה מסיים ב"יש כאן תהליך של עוול וביזה. זאת צריך לאמר. ועול נעשה בידי בני אדם, כלפי בני אדם. ויש מי שאחראי..." אבל לא אתה וכנראה גם לא נ&ב, מסוגלים להצביע על מעשה העוולה או על האחראים לו. איך אני יכול להשתכנע שאתה לא רואה צל הרים (=פערים) כהרים? וגם אם אשתכנע, מה לדעתך עלינו לעשות כדי להזיז את ההרים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה שלך היא לא רעה. ככל שסכום הכסף העומד לרשותך גדול יותר, כך תוכל להשקיע אותו באפיקים של הון- בטוחים (אג"חים וכו') ובעלי סיכון (מניות וכו'), ועל הרווח תשלם מס זעום למדי. אולם זהו רק קצה הקרחון. יש אחזקות של נדל"ן והכנסות מהן; שוק הנדל"ן הוא עצום בהון, והוא נשלט למעשה ע"י מספר מצומצם של גורמים עסקיים, כשהממשלה (שלא בונה יותר בניה ציבורית) משמשת להם סנדק. אבל הכלל הוא שככל שסכום ההון העומד לרשותך גדול יותר, כך הסיכוי שלך להכפיל אותו הוא גדול יותר. כלומר: קל יותר להפוך מיליון לשני מיליון, מאשר אלף לאלפיים. כלומר: נטיית ההון היא לצמוח בטור הנדסי. אבל גם מבחינתי, מבנה השוק הזה- אותה שרשרת מזון של התשואה- עדיין מצוי בערפל איכשהו, ואני בשלב די מוקדם של לימוד. בנוגע למה שצריך לעשות: אני לא מדבר בכלל על מה שה'מדינה' אמורה לעשות, לפחות נכון לעכשיו. אני קודם כל מבקש לנסות לעורר דרך הסתכלות אחרת על ההוויה הכלכלית (שכרוכה כמובן בהוויה הכללית); אמורה להתעורר מודעות מעמדית, המבחינה בין אינטרסים של קבוצות שונות, ומנהלת דיאלוג פוליטי-כלכלי עם שאר החברה. מעמדות מאורגנים ינהלו מאבק על חלוקת העוגה. אתה תופס? זה בדיוק מה שקבוצת ההון השלטת מבינה. היא מנהלת את מאבקה לאחיזה במשאבים החברתיים, והיא מגייסת לשם כך את ה'מדינה', את גופי התקשורת שבבעלותה, את האקדמיה- שמהווה את הגרעין האידיאולוגי של מאבקה. היא מבינה את המציאות המעמדית! וכך, בעוד שאר החברה שרויה במעין תנומה מסוממת, בתוך הערפיליות החמימה של ה'כולנו באותה סירה', הם ממשיכים, בקצב רצחני, בחוסר בושה (לדעתי, אי אפשר להימנע מביטויים קשים) להשתלט על חלקות הון, משאבים, מוקדי כוח וכו'. בקיצור, שכירי ישראל ונדכאיו, התעוררו! (בוא פשוט נתחיל להבין מה אנחנו רוצים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה בעלי ההון צריכים להתבייש. הרי לשיטתך הם בסך הכל פועלים כפי שהאינטרס שלהם מורה להם, וזה בדיוק מה שכל אדם, לשיטתך, צריך לעשות. אם עני מרוד היה פועל כדי להשתלט על חלקות הון, משאבים, מוקדי כוח וכו' ברור שלא היית אומר שעליו להתבייש (אלא רק שסיכוייו להצליח בזה קלושים) - אז האם אתה אומר שעל בעלי ההון להתבייש בהונם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה "בשלב די מוקדם של לימוד" אבל קראת את הספר. והאמת היא שאת עקר הרעיון של "הצבר הון" כולנו מבינים כבר מכיתה ו' - כשלמנדנו ריבית-דריבית. הדוגמה שהבאתי על "דן חסכן" היא אומנם ארכאית ובסיסית אבל לא נבדלת, באופו עקרוני, מעסקי נדל"ן. ודאי גם אתה מכיר מישהו (לרוב שכיר) שבגיל 40-50 הצליח לאסוף מספיק כסף וקנה דירה קטנה נוספת כהשקעה (או "שיהיה לילדים"). אם האיש הפשוט הזה שילם 100,000 דולר על הדירה הוא כנראה יקבל כ6000 דולר שכר דירה כל שנה. אם את שכר הדירה הזה הוא יפקיד בתוכנית חיסכון, נמצא לנו עוד אחד שמפעיל את תהליך "הצבר ההון" לטובתו. חלק מהקטנים-הפשוטים האלה נעשים גדולים יותר - אולי תוך 10 שנים ואולי תוך דור או שניים. אבל ההבדל היחיד בינם ובין הגדולים - הוא בגודל ובזמן שעבר מאז שהם התחילו לצרוך פחות ממה שהם מרוויחים. כאן אני מגיע לנקודה שמציקה לי ביותר. הנה עומדת לפנינו ישות מוצקה וממשית, שכיר בשם "דן חסכן" המפעיל את העוולה הנוראה של הצבר ההון. זה לא מעורפל, זה ברור כשמש. תוך שעה אפשר לקבל מהבנקים רשימה של אלפי אנשים שמקבלים ריבית, כאלו "דנים חסכנים" שעושים את אותו עוול ממש כל יום. ואתה ונ&ב ושאר האדומים מפנים את הראש ומתעלמים. אתם לא מציעים להפסיק את העוול הממשי הזה אתם לא פועלים לביטול מוסד הריבית או לקידום חוק שיאסור גביית שכר דירה. במקום זה אתם ממשיכים להתרכז באיזה עננה שחורה, אתר ערפילי או אורגניזם לא מובן שגם אחרי כיתה ו' וגם אחרי 500 עמודים של אקונומטריה ורכילות וגם אחרי 5000 תגובות באייל... אנחנו כולנו רק "בשלב די מוקדם של לימוד". מתי כבר נבין? באמת צריך "דוקטורט לכל פועל" כדי להבין מי דופק אותנו? אני נאלץ להסיק (פשוט, מחוסר חלופות) שהמחנה שאתה מייצג מעוניין ב*קונפליקט* יותר מאשר בפיתרונו. איפשהו, עמוק בפנים, אתה לא רוצה להבין את שורשי הקונפליקט. כי אם תבין תוכל להתמודד איתו. נראה שהמטרה היא ללבות את הקונפליקט, לא לטובת הפועלים והעניים, אלא כדי שיהיה עניין לענות בו, ואולי כדי שמשכילים או "כריזמטים" יגיעו לעמדות שררה בהנהגת הפועלים שנמצאים *תמיד* ב"שלב די מוקדם של לימוד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי ש''דופק'' אותנו הוא אנחנו כי אנחנו מצביעים עבור האנשים הלא נכונים - והפוליטיקאים שמשרתים את בעלי הזרוע - ובעלי ההון שמנצלים כל אחד לחוד אבל באותו כיוון את המצב - ואנשים שמאמינים כי הסיכוי שלהם להגשים את ''החלום האמריקאי'' יכול להתגשם במציאות שוק חופשיסטית (יש להם יותר סיכוי לזכות בפייס) - ואנשים שכל הקיום שלהם מסתובב סביב 'אני הצרכן'. אתה יכול להוסיף עוד קטגוריות אבל אל תשכח באיזה מאלו שהזכרתי אתה נמצא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |