בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 21/03/05 9:15
תורת היחסות הפסיכולוגית 287532
צודק. אין שום סיבה להניח שחלק מבעלי ההון לא מחפשים כוח (שררה ממש) וחלק גדול משתמש בהון שלו כדי להשיג עמדה פוליטית (רוס פרוט דוגמה טובה) וחלק עוד יותר גדול משתמש בהון כדי להשפיע על פוליטיקאים ככה שיצטבר להם עוד הון. לדעתי (חסרת התמיכה האמפירית) רובם לא ממש מתענינים בכוח פוליטי. נדמה לי שגייטס, אריסון ודנקנר לא מעונינים להיות ראשי ממשלות ואין להם דעה, אותה הם מבקשים לכפות, על איך פועלים, תוכנינתים או עובדי בנק צריכים לחיות. הם עסוקים יותר במה *הם עצמם* צריכים לעשות כדי להשפיע על העולם לטובה (לדעתם) ולקבל איזה בובה במוזאון השעווה.

נכון גם שהעוני הוא יחסי כמו העושר. אבל אני שם לב שהצד הסוציאליסטי בדייון הוא זה שעסוק בהשוואה וביחסיות. והוא זה שמעלה (גם אם בין השורות) את הסברה שאם נבטל *בכוח* את היחסיות - גם של העוני וגם של העושר - נפתור את כל הבעיות החברתיות והכלכליות. נו, ואז מה? לא תהיה עוד תחרות על כוח? לא יהיו פוליטיקאים יותר/פחות קרובים לצלחת? לא יהיו דוקטורים פחות/יותר קרובים לפרופסורה? לא יהיו משוררים יותר/פחות נערצים? לא יהיו עוד בלונדיניות יותר/פחות יפות מפנינה רוזמבלום?

לדעתי, אחרי ש"נפתור" את היחסיות הכלכלית נשאר בדיוק באותו מצב של רדיפת שררה וכוח ויחסיות (רק בתנאים כלכליים גרועים יותר לכולם). אז נצטרך לפתח איזה ביו-טכנולוגיה שתבטיח שכולם יוולדו עם אותו שכל, אותו יופי, אותו כישרון, ואותה שאפתנות. אם כבר הנדסה חברתית אז למה לא הנדסה גנטית?
טוב, זה סרט אימה אבל איפה בדיוק הגבול בהתערבות?

---
ולגבי התחרותיות, סתם בשביל לדקדק.
אני חושב שרוב אלו שמתחרים, מתחרים בעיקר עם עצמם ומשתמשים במדדים היחסיים רק כציוני דרך. למשל, קשה להאמין שלשרי אריסון איכפת אם היא מעל גייטס או מתחת. נדמה לי שהיא די מסכנה עם התיק של חמישה מיליארד שנחת עליה. סביר, לפחות באותה מידה, שכל מה שהיא רוצה זה לסיים את החיים עם קצת יותר ממה שהיא התחילה, לא כי היא צריכה יותר אלא בשביל "שאבא יהיה גאה בה".
תורת היחסות הפסיכולוגית 287543
כמה ספורטאים ש"מתחרים נגד עצמם" אתה מכיר?
תורת היחסות הפסיכולוגית 287550
נדמה לי שקספארוב הפסיק לשחק נגד עצמו בעקבות הגילוי שהשחור נוהג לרמות.
ספוילר: הודעה בטעם רע 287551
וגם הריח לא משהו.

אני מכיר כמה שמעולם לא הפסיקו לשחק עם עצמם, בעקבות הגילוי שהחור נוהג לרמות.
ספוילר: הודעה בניחוח גלילי 287556
השחור נוהג עם הכידון. על ה''רמות'' הוא מרכיב.
ספוילר: הודעה בניחוח גלילי 287558
אהף ואני רציתי לשאול מה השחור עושה ברמות אחרי שהוא מגיע לשם.
ספוילר: הודעה בטעם רע 287562
החור נוהג לרמות? אז אתה בטח מזדהה עם תגובה 287517.
ספוילר: הודעה בטעם רע 287566
אלא מה? העכבר גנב?
ספוילר: הודעה בטעם רע 287823
אפרופו "חור" ו"שחור" - האם הצליחו לייצר חור שחור במעבדה? http://www.hayadan.org.il/blackhole220305.html
תורת היחסות הפסיכולוגית 287561
גם אני שמעתי שהוא הפסיק לשחק עם עצמו... אבל לא שחמט.
שחמט הוא הפסיק לשחק עם אחרים.
תורת היחסות הפסיכולוגית 287727
בתקופה מסוימת נהגתי לשחק נגד עצמי גו, אבל סדרה רצופה של הפסדים גרמה לי להפסיק: גיליתי שאין דברים בגו.
תורת היחסות הפסיכולוגית 288119
WE ALL PLAY THE GAME, AND WHEN WE DARE
WE CHEAT OURSELVES AT SOLITAIRE
INVENTING LOVERS ON THE PHONE
REPENTING OTHER LIVES UNKNOWN

http://www.janisian.com/lyric-at_seventeen.html
תורת היחסות הפסיכולוגית 287559
זה לא ממש התחום שלי אבל שמעתי שספורטאים ששברו את השיא העולמי מנסים לשבור את השיא של עצמם וגם נדמה לי שספורטאים שיודעים שהם לא יכולים לשבור את השיא העולמי מנסים לשבור, לפחות, את השיא של עצמם.
(אני מבקש שיחרור מהוכחה גוגלית, אם אפשר)
תורת היחסות הפסיכולוגית 287563
אפשר, אפשר.

הספורטאי הידוע ביותר שהתמחה בשבירת השיא של עצמו (שהיה גם שיא העולם) היה קופץ המוט האגדי סרגיי בובקה, שהיה מקבל מכונית מרצדס או 50000$ (לא זוכר בדיוק) על כל שבירת שיא כזאת. אם היו מודדים את הגובה במילימטרים הוא היה מיליארדר רציני.

אני יכול להביא נימוקים למה גם שבירת שיא עצמי היא תחרות עם מתחרים ויטואליים, אבל החלק המעניין יותר לטעמי הוא שגם כאשר הספורטאי מנסה לשבור את השיא של עצמו הוא עושה את זה ע"י תחרות עם מישהו אחר. אפילו בספורט "יחידני" (מושג מעורפל שהמצאתי כרגע בצקווה שיובן מההקשר) כמו קפיצות, הספורטאי נזקק ליריבים כדי להפיק מעצמו את המקסימום. אולי אפשר ללמוד מזה משהו.
תורת היחסות הפסיכולוגית 287572
אני ממש לא מבין את הספורטאים הללו.
עד שהם מצליחים לארגן לעצמם איזה שיא, הם הולכים ושוברים אותו.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים