בתשובה לדב אנשלוביץ, 24/03/05 19:44
פושעי דו''ח ששון לדין 288252
אני אתן לך דוגמא, אבל לפני כן - אסייג:
זה לא ש"אין בסמכותם", אלא שאם ישנו את החוק, ישראל לא תהיה דמוקרטיה יותר. מטרתו העיקרית של בית המשפט העליון במדינות דמוקרטיות הוא לנסות לשמור שהמשטר יישאר דמוקרטי.

ועכשיו כמה דוגמאות:
שינוי "חוק יסוד- הכנסת" כך שהבחירות תערנה כל 30 שנה ולא כל 4 שנים.
חקיקת חוק שיקבע שרק ג'ינג'ים מורשים לבחור ולהיבחר.
חקיקת חוק הקובע שמפלדת השלטון תקבל מימון בחירות שהוא פי עשרים מכל מפלגה אחרת.
חקיקת חוק השולל פרסום כל ביקורת שהיא על השלטון בכלי התקשורת.

כל חוק כזה, גם אם יחקק ברוב של 120 חברי כנסת, ייפסל (ובצדק) על-ידי בית המשפט העליון, מכיוון שהוא מנוגד לעקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה. כמובן, מבחינה פרקטית, 120 הח"כים יכולים פשוט לחוקק חוק שיקבע שאין לבית המשפט העליון כל סמכות שהיא, ואז לחוקק מה שירצו - אבל אז המשטר בישראל יחדל להיות דמוקרטי.
פושעי דו''ח ששון לדין 288266
לדעתי 120 חברי כנסת אם הם מגובים באובן ברור ע"י הציבור יכולים ללא שום בעיה גם לבטל את בית המשפט העליון ואז לא יהיה מי שיפסול את חוקיהם.
זה הרבה יותר דמוקרטי מאשר שבית המשפט העליון יחליט החלטות בלתי הגיוניות.
מאידך גיסא הדוגמאות שלך הן עוד חיזוק לטענה שהבעתי במאמרי האחרון. כי אם באמת הציבור רוצה שהג'ינג'ים ישלטו בו, או שתתקיימנה בחירות כל ארבעים שנה, איני רואה בכך כל בעיה. כך הוא רוצה, וכך מתאים לו. כמו שארבע שנים זו תקופת זמן כך גם ארבעים שנה זאת תקופת זמן. אבל אם הכנסת עושה דברים כאלה על דעת עצמה כשכלל לא בטוח שיש לה גיבוי ציבורי, ואין היא שואלת את דעת הציבור, אז מתעוררת הבעיה שעליה אני מצביע במאמרי.
פושעי דו''ח ששון לדין 288384
מאחר ואף פעם אין מאה אחוז של הסכמה, גם כאשר ''הציבור'' רוצה שג'ינג'ים ישלטו בו, ישנו מיעוט כשלהו של בלתי-ג'ינג'ים-בעליל שיהיו לא מרוצים מההחלטה. ממיעוט זה שללת את זכותו היסודית להיות בר-בחירה. מה שאתה מבין מהמילה ''דמוקרטיה'' הוא רק אספקט אחד שלה (''שלטון הרוב'') תוך שאתה עיור לגבי אספקטים אחרים, חשובים לא פחות (''זכויות המיעוט''). האמת היא שזה לא ממש מפתיע אותי.
פושעי דו''ח ששון לדין 288436
''זכויות המיעוט'' לא ירדו מהשמים. הן קיימות בגלל שכך רוצה הרוב. אם הרוב לא ירצה שיהיו קיימות לא ייתכן שיהיה איזה דבר עליון, אלוהים או ברק או משהו דומה שיוכל לכפות זאת עליו.
אולי זה לא הדבר האידיאלי אבל זה הכי אידאלי שיכול להיות, ואני לא יכול להבין את המושג דמוקרטיה באופן אחר.

אשר לשני המשפטים האחרונים בתגובתך, יחד עם עוד רמזים קודמים, אני מבין שהצטרפת לקבוצת מנתחי האישיות שלי, ואם תתמיד בכך, לא אטרח להבא לענות לדבריך.
פושעי דו''ח ששון לדין 288460
למה "לא ייתכן שיהיה איזה דבר עליון, אלוהים או ברק או משהו דומה שיוכל לכפות זאת עליו"? הרבה דיקטטורים הוכיחו שאפשר גם אפשר לכפות דברים על הרוב.

אולי אתה מתכוון להגיד שלא רצוי בעיניך שתהיה סמכות מעל לאותו "רוב", אבל זה לא מה שאמרת.

אם לא תטרח להבא לענות לדברי אצטרך ללמוד לחיות עם זה.
פושעי דו''ח ששון לדין 288463
במושג ''לא ייתכן'' משתמשים כדי לומר כל מיני דברים וביניהם גם ''לא ראוי''. במקרה שלי, כשאמרתי ''ברק'' בודאי התכוונתי ל''לא ייתכן'' במשמעות זו.
פושעי דו''ח ששון לדין 288465
אם אנחנו מדברים על "לא ראוי", הרי לא ראוי שהרוב יוכל להחליט שעלי לחבוש כיפה, או שאסור לי להביע את דעותי על רצון חופשי, או שאני לא יכול להבחר לכנסת כי אינני ג'ינג'י.

"לא ראוי" בעיני מי? בעיני כל דמוקרט מאז המהפכה הצרפתית בערך. עריצות הרוב וזכויות המיעוט הם לא מושגים שאני המצאתי.
פושעי דו''ח ששון לדין 288499
כפי שאמרתי, שלטון הרוב הוא הדבר הכי קרוב לאידאלי שניתן ליצור. אם תניח שאנשים נוטים להחליט החלטות בלתי הגיוניות בעליל, תוכל לבנות דוגמאות הרבה יותר מוזרות כשהמנגנון הוא אחר.
אם החלטת לבנות מדינה אם קבוצה שבה הרוב יאלץ אותך לחבוש כיפה, יש לך בעיה בסיסית, וכדאי שתחפש לך קבוצה אחרת לבנות עמה מדינה.
תאר לך שלבית המשפט העליון ייבחרו רק אנשים חרדים, והם יחליטו שעליך לחבוש כיפה כי כך הם יפרשו את החוק, וכידוע אין שום סמכות מעליהם שיכולה לומר להם שהפרוש שלהם שגוי. זה מצב הרבה יותר גרוע: יש כאן דיקטטורה של המיעוט, כלומר רודנות.
"לא ראוי" זה בעיני. אני מביע כאן את הדעות הפרטיות שלי, ואיני חייב לקבל כל דבר שאמרו והמציאו אנשים במרוצת ההיסטוריה, רק בגלל שהם אמרו.
פושעי סיפורי המקרא לדין 288514
"ואיני חייב לקבל כל דבר שאמרו והמציאו אנשים במרוצת ההיסטוריה, רק בגלל שהם אמרו."

מכאן שאתה לא חייב לקבל את הזכות היהודית על *כל* ארץ ישראל המקראית. אי לכך, האם ההתנגדות שלך הקמת מדינה פלסטינאית איננו אלא נימוק בטחוני גרידא, ואז מצבנו טוב משום שנימוקים כאלה הם בגדר דיון רציונלי בר פתרון (שהרי לא יתכן שהנימוק שלך נגוע בסממנים אחרים... הס מלהזכיר)
פושעי סיפורי המקרא לדין 288529
לא רק שאיני חייב לקבל כל דבר, אלא שאי אפשר לקבל את כל הדעות כי רבות מהן מנוגדות וסותרות. אבל מותר לי לבחור מה לקבל ומה לא לקבל.
זו עוד הבהרה למה שאמרתי קודם.

אם אני כן או לא מקבל הקמת מדינה ערבית נוספת בתוך השטח הזעיר ובו צפיפות האוכלוסין מן הגבוהות בעולם, זו שאלה אחרת ודיון אחר.
על שלושה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו 288536
אם כך, ודאי תסכים לדיון (אחר) על השאלה האם יש מקום להתיישבות יהודית בשטח הזעיר-זעיר של רצועת עזה הערבית, אחד המקומות הצפופים בעולם.
על שלושה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו 288609
אני מסכים עקרונית להשתתף בכל דיון שמעניין אותי, אבל כל דבר בזמנו ובמקומו. אתה מוזמן לכתוב מאמר באייל בנושא שהעלית, ואז אולי אהיה בין המגיבים.
פושעי סיפורי המקרא לדין 289168
זה נראה לי שאתה מבלבל בין דב לניצה.
פושעי סיפורי המקרא לדין 289186
שניהם ניצים.
פושעי דו''ח ששון לדין 288542
"תאר לך שלבית המשפט העליון ייבחרו רק אנשים חרדים, והם יחליטו שעליך לחבוש כיפה כי כך הם יפרשו את החוק, וכידוע אין שום סמכות מעליהם שיכולה לומר להם שהפרוש שלהם שגוי. זה מצב הרבה יותר גרוע: יש כאן דיקטטורה של המיעוט, כלומר רודנות".

אתה עושה לעצמך את החיים קלים, הבחירה היא לא בין דיקטטורה של הרשות השופטת לדיקטטורה של הרשות המחוקקת אלא היא בין דמוקרטיה במתכונת של כל המדינות המערביות (משמע איזון והפרדה בין רשויות) לצורת ממשל שאתה מציע שבה עקרון הרוב הוא העקרון היחיד שקובע.
פושעי דו''ח ששון לדין 288608
בפרוש איני מציע דיקטטורה של הרשות המחוקקת. מאמרי האחרון ''כנסת בלתי לגיטימית'' דן בדיוק בסכנה הזאת. אבל אם אתה אומר שאני מציע דיקטטורה של הרוב, זה דווקא נחמד. אני חושב שדיקטטורה של הרוב היא בעצם דמוקרטיה, והמילה דיקטטורה השתרבבה לכאן בטעות.
אשר למקובל בארצות המערב, עקרונות ההפרדה וכו', כפי שאמרתי מספר פעמים, לדעתי העקרונות האלה לא באו בזכות עצמם, אלא הם כלים למימוש הדמוקרטיה שעיקרה שלטון העם. ואני גם לא מתנגד להם. בפרוש איני אומר שצריך לבטל את בית המשפט ואת הכנסת ואת הממשלה. אני רק אומר שבשום רגע לא צריך לסגור את השכל. אם רואים, למשל, לפתע שמבלי שהבנו איך זה קרה, בית המשפט העליון מורכב רק מאנשים עם כיפה זקן ופאות והדבר הזה לא מאפיין את רוב האוכלוסיה, צריך להפעיל את מה שיש לנו מעל הכתפיים (זה לא רק בשביל יופי), ולהבין שיש כאן איזו תקלה, ולפעול לתיקונה.
פושעי דו''ח ששון לדין 289479
אני חושב שהדיון והפסיקה שהתפרסמו לאחרונה בקשר לגיור ה"קפיצה" מדגימים היטב את מה שהתכוונתי לומר במשפט האחרון בתגובה.
לדעתי רק תמימים יטענו שלו היה באמת בית המשפט מורכב משופטים שכולם חרדים (ויש משפטנים חרדים. למשל אותו סנגור ג'ינג'י מפורסם ששמו פרח מזכרוני), הוא לא היה פוסק פסיקה הפוכה, למרות שהיה מסתמך על אותו חוק בדיוק. כלומר, אין לי ספק שבית משפט בהרכב כזה היה פוסק שגיור "קפיצה" אינו תקף לצורך חוק השבות.
ל"אירגון מצביעי מרץ" אין סימנים חיצוניים מאפיינים כזקן ופאות כפי שיש לחרדים, ולכן אי אפשר להבחין רק מהסתכלות באישים שמרכיבים את בית המשפט העליון שלנו, שהם שייכים לאירגון הזה. אבל עדיין אין זה אומר שתקלה כמו זאת שעליה דברתי בתגובתי הקודמת לא קיימת, אם כי בכוון ההפוך.
לו היה בית המשפט העליון מורכב באופן שמייצג באופן שווה את כל מגזרי האוכלוסיה היה אולי הגיוני להפנות אליו את השאלה בעניין גיור הקפיצה וחוק השבות, אבל לשאול את נציגי "אירגון מצביעי מרץ" שאלה כזאת ? לשם מה ? התשובה הרי ברורה.
אמרתי "אולי", כי אני לא הייתי מפנה את השאלה הזאת לבית המשפט בכל מקרה, גם לו היה מורכב בצורה מאוזת.
מדובר בשאלה מאד עדינה, שדווקא פסק דינו של הציבור הוא רלוונטי בה. לדעתי היה מקום לשיבה למחוקקים (כפי שאמרתי מספר פעמים, חוקים לא ירדו מהשמים, וגם חוק השבות לא ירד משם), כדי שיוסיפו סעיף לחוק השבות שיענה על השאלה הספציפית הזאת. כי אותי מעניין מה הציבור מתכוון ורוצה ולא מה רוצה "ועד מצביעי מרץ".
פושעי דו''ח ששון לדין 289497
כמו שכתבתי בתגובה לאורי פז, כתבת ערוץ 2 סיוון רהב ציינה אמש שבית המשפט משך את ההכרעה בנושא במשך שבע שנים מתוך תקווה שהכנסת תתערב ותפתור את העניין בחקיקה. אולם הכנסת, בשבע השנים האחרונות, לא מצאה לנכון לעשות זאת. אותה הכנסת שאמורה לייצג אותנו ולהכריע בעניינים הללו השליכה את תפוח האדמה הלוהט הזה לפתחו של בית המשפט *וסירבה* להכריע. אז מה לנו כי נלין על בית המשפט? כן, בסופו של דבר השופטים כנראה מושפעים מדעתם ומהשקפתם בבואם להכריע בסוגיות העומדות על הפרק, אבל לו חבורת הפחדנים היושבת בבית המחוקקים היתה לוקחת אחריות בית המשפט לא היה נזקק לפסוק. הרבה יותר קל למקד את האשמה בשופטי בית המשפט העליון, אשר בסופו של דבר עושים את עבודתם, מאשר במאה ועשרים העצלנים/פחדנים בכנסת, שמתחמקים ממנה.
פושעי דו''ח ששון לדין 289507
את מה שספרת לא ידעתי, ואם אכן כך הם פני הדברים, ובית המשפט העליון ביקש להתחמק מדיון בשאלה כדי שבית המחוקקים יכריע בה, אפשר לציין זאת לזכותו.
אני מקבל גם את החלק הביקורתי על המחוקקים שלנו. נראה לי שאופן טיפולם בנושא מצטרף לאופן התנהגותם בפרשת תכנית ההתנתקות כפי שתיארתי במאמרי האחרון.
הם פשוט שכחו את מי הם מייצגים ולשם מה הם קיימים, והתחילו לחשוב שמטרתם כחברי כנסת היא רק להאדיר את שמם כיסם וכבודם האישי.
מעניין מה היה קורה אם שאלת הגיור בקפיצה וחוק השבות הייתה נזרקת לעברו של הציבור במשאל עם. בכלל איני בטוח שהייתה מתקבלת תוצאה כמו בבית המשפט העליון. אפשר לדבר ולקשקש, אבל כשצריך ממש להכריע אפילו דובי הולך לרבנות . . .
פושעי דו''ח ששון לדין 289522
שחר אילן קצת מרחיב לגבי המשמעויות והעניין סביב הפסיקה הנ"ל. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?co...
פושעי דו''ח ששון לדין 289561
לפחות על דבר אחד הימין והשמאל בישראל מסכימים.

אם רק היה אפשר לבנות עם מזלזול בחברי הכנסת, שנאה לערבים, ושנאת הערבים, השמיים היו הגבול.
שאלה טכנית 289510
אגב, באיזה דיון התנהלו חילופי הדברים בינך ובין אורי פז ?
הצלחתי למצוא את חילופי הדברים האלה ע"י חיפוש בעזרת מילות מפתח, אבל לא הצלחתי להעפיל לכותרת המאמר (או הידיעה) כדי לדעת היכן ובאיזה הקשר נאמרו הדברים.
איך אפשר לאתר את המאמר בכלים של האייל ?
שאלה טכנית 289512
סליחה. התעצלתי להביא את הקישור. הנה הקישור לפתיל האמור: תגובה 289189

דרך אפשרית למצוא את חילופי הדברים הנ"ל היא להשתמש במנוע החיפוש ולחפש את כל התגובות בשבוע האחרון שהכותב שלהן הוא אני.
שאלה טכנית 289531
הקישור עוזר לי למצוא את דבריך שאותם מצאתי כבר קודם בעזרת מנוע החיפוש גם ללא הקישור.
אבל לא הצלחתי בהגיעי למקום הזה לדעת לאיזה דיון זה שייך. ממש עכשיו ראיתי ברשימת ה''דיונים הנמשכים'' כותרת מתאימה והצלחתי במקרה לחבר בין האינפורמציות ולאתר את המאמר.
השאלה הייתה איך הייתי מצליח ללא העזרה הבלתי צפויה הזאת לאתר את המאמר.
שאלה טכנית 289544
בהנחה שאתה משתמש ב Internet Explorer, לחיצה על הקישור שערן הביא (או על התוצאה של מנוע החיפוש) פותחת את הפתיל בחלון חדש, שבכותרת שלו (הפס הכחול שבראש החלון) מופיע שם הדיון. אותו השם מופיע גם בלשונית שעל הTask Bar (איך קוראים לזה בעברית?) שבתחתית המסך.
שאלה טכנית 289550
(סרגל|שורת המשימות)
שאלה טכנית 289567
תודה. אכן שם המאמר מופיע במסגרת למעלה. אם גם רוצים להגיע למאמר אפשר ככל הנראה להשתמש במלים מתוכו במנוע החיפוש. אבל מצאתי כרגע דרך אחרת אולי יותר פשוטה: לפתוח תגובה לתגובה ואז במקום ללחוץ על אישור, ללחוץ על "חזרה למאמר". זה "מחזיר" אותך למאמר גם אם לא היית שם מעודך (כמו במקרה הספציפי הזה ואנוכי).
שאלה טכנית 289630
והדרך הפשוטה ביותר היא פשוט ללחוץ על כפתור ''המאמר המלא'' שנמצא בתחתית המסך, בצד שמאל.
שאלה טכנית 289665
ואללה (כל הזמן לומדים כאן דברים חדשים). . . ברם

הלחיצה כפי שאתה ממליץ מעלה את המאמר ואת כל ! התגובות וזה יותר ממה שלפעמים צריכים.
פושעי דו''ח ששון לדין 288624
אני מניח שאנשים עלולים, בנסיבות מסויימות, לקבל החלטות בלתי הגיוניות בעליל. אם האנשים היו פועלים באופן עצמאי לחלוטין אולי היינו יכולים להניח שחוק המספרים הגדולים יגן עלינו מפני רעיונות מטורפים לגמרי, אבל בגלל תכונת העדר המפורסמת (שאל את ניצה, היא טובה בצאן) אפשר להעלות על הדעת שכל מיני רעיונות עיוועים יצליחו לקנות את לבו של הרוב, בנסיבות מסויימות.

ברגעים היותר פרנואידיים שלי אני מסוגל להעלות על דעתי אפילו שרוב הציבור יקבל את הרעיון הבלתי הגיוני בעליל שאפשר לא לתת למיעוט מסויים להשתתף במשאל עם על נושא מסויים. עד כדי כך! (לא לדאוג, קלונקס או שניים מחזירים אותי לשפיות, ותוך רבע שעה הרעד כמעט לא מורגש)

כמובן אינך חייב "לקבל כל דבר שאמרו והמציאו אנשים במרוצת ההיסטוריה" אבל כדאי, אולי, לחשוב קצת על הסיבות שגרמו להם להגיד את מה שאמרו ולבנות את מערכת האיזונים שהם בנו. חלקם לא היה טיפש במיוחד.
פושעי דו''ח ששון לדין 288629
אבל למה אתה מניח כמובן מאליו שקבוצה קטנה, למשל קבוצת שופטי בית המשפט העליון, תגן עלינו יותר טוב מרעיונות מטורפים ? שם אפילו חוק המספרים הגדולים לא עובד . . .

ותתפלא. אין בהכרח קשר בין רעיונות מטורפים ומיעוט ערבי. נסה להרחיב טיפה את הדמיון, ולא להיתקע בדוגמה בודדת.
פושעי דו''ח ששון לדין 288630
בסופו של דבר, אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים.
פושעי דו''ח ששון לדין 288817
לא נעים לומר, אבל הפרנויה לכשעצמה לא יכולה להבטיח שחרדותיה לא מבוססות על המציאות. אני תוהה אם קלונקס או שניים יוכלו להחזיר לשפיות גם את רוב הציבור, במידה שהוא יתכנן את ההחלטות שהזכרת...
שאלה אישית, 289516
באיזו מדינה היית אתה מעדיף לחיות? מדינה בה כל רוב מקרי יכול לבטל את חוקיה, להטיל מסים של 100% על חברי אופוזיציה ו-‏0% על חברי מפלגת השלטון, ולרצוח ולענות כל מי שרק ירצה?
או לעומת זאת, מדינה בה הפרלמנט והמערכת המשפטים מגבילים את הכח בין אחד לשני?

שאלתי שאלה קצת דמגוגית, ואני מודע לכך. אך תוצאה של שלטון רוב בלא ביקורת שיפוטת עלולה להיות שלטון ההמון. תוצאה של משטר מעורב (שהרי השופטים לא באמת מושלים במדינה כפי שטענת אלא רק מסוגלים להגביל את כח הכנסת והממשלה) יכולה להיות משטר שזוכה לפחות אמון מצד הרוב, אך גם משטר שלא רומס את המיעוט.

ברפ' וויימאר נהגו השופטים להצמד לפורמליזם שיפוטי קשיח, בלי להשתמש באמצעים שנדרשו על מנת להגן על הדמוקרטיה. בדיעבד, קל לומר שהמצב שם היה מצב חירום הרבה יותר מהיום, אך באותה תקופה הכוחות הדמוקרטיים היו עסוקים בלהבטיח את זכויות הנאצים והקומוניסטים להפיל את המשטר ופחות בזכותה של הדמוקרטיה להתקיים - ומסיבות מאוד דומות לאלו שאתה מציין! " אם באמת הציבור רוצה שהג'ינג'ים ישלטו בו, או שתתקיימנה בחירות כל ארבעים שנה, איני רואה בכך כל בעיה. כך הוא רוצה, וכך מתאים לו".

וננסה לדבר לא רק על היסטוריה או תיאוריה. חשוב על המצב הנוכחי - חשוב ששרון יכל, באמצעות רוב קואליציוני מקרי, להכניס את כל השמאלנים, או כל הערבים, או כל המתנחלים, או כל חברי ההסתדרות לתאי גזים. לא עדיף שכל הממשלות יהיו מוגבלות באופן-מה, ובלבד שזכויותינו הטבעיות יישמרו?
שאלה אישית, 289532
השאלה ששאלת כבר נשאלה וכבר עניתי עליה.
משום מה מייחסים לרוב תכונה של דריסה או של טרוף הדעת. אין היגיון בכך שהרוב יחליט לעשות דברים שמחר מישהו אחר יוכל לעשותם לו.
אמרתי שהרבה יותר הגיוני שגופים קטנים כמו נבחרת של בית משפט או כנסת יחליטו החלטות בלתי רצויות. וזה קורה, בכנסת בגלל מניעים אישיים לא ענייניים, ובבית המשפט העליון בגלל הדעות הפרטיות של השופטים בענייני חברה ופוליטיקה כמו בעניין הגיור.
אבל אם בכל זאת הרוב יחליט החלטות מטורפות או דורסות שהם בלתי הגיוניות, אז זה נורא ואיום אבל בכל זאת הרבה יותר הוגן והגיוני מאשר כשמיעוט יחליט החלטות כאלה, וינמק את מעשיו הנלוזים בעזרת מילים יפות כמו ''איזון'' וכדומה.
שאלה אישית, 289546
לא סתם ''רוב'' אלא ''רוב מקרי בכנסת''
שאלה אישית, 289533
ואולי עוד תוספת למרות שבעצם כבר אמרתי את זה אבל אנסה במלים קצת אחרות.
אתה שואל את השאלה מה יהיה אם הרוב יחליט להכניס לתאי גאזים וכדומה. אם אתה מעלה על דעתך אפשרות כזאת אז בשנותך את השאלה כך שאתה מחליף את "הרוב" ב "הרוב + בית המשפט" אתה עושה שינוי קטן מאד. מה זה בית המשפט ? עוד קבוצה קטנה של אנשים . אם אפשרי שדבר כזה יקרה לרוב אז לרוב + עוד מספר ספור של אנשים זה אפשרי באותו סיכוי.
שאלה אישית, 289562
זה בטח גודווין, אבל מי העלה בדעתו את השואה ? הרי אם היה ברור מה הולך לקרות, הרבה יותר יהודים היו בורחים מגרמניה ומדינות אירופה לא היו שאננות כלפי האיום הנאצי. אבל כולם נתפסו עם המכנסיים למטה, כי אף אחד לא חשב שמה שבסוף קרה עומד לקרות.

ג'ינג'ים וכל שאר הדוגמאות/שאלות הדמגוגיות יותר ופחות שהועלו לכל אורך הדיון כאן מתירים לך את האפשרות להגן על העמדה שלך בתואנה ש"נו באמת, תהיו קצת הגיוניים לרגע". במציאות, תהליכים שמובילים לאסונות ופשעים בקני מידה מדיניים נמתחים על פני שנים ואינם כה בולטים לעין עד שניתן לוותר על הצורך לחשוש מפניהם, כל עוד שהם אינם בולטים לעין.
שאלה אישית, 290280
"אם אתה מעלה על דעתך אפשרות כזאת אז בשנותך את השאלה כך שאתה מחליף את "הרוב" ב "הרוב + בית המשפט" אתה עושה שינוי קטן מאד".

אני חושב שכאן נקודת המחלוקת בינינו. עצם ריבוי הגופים וחלוקת הכח ביניהם מקשה על השלטון לבצע פשעים. עצם העובדה שבית המשפט העליון הוא גוף נפרד מהכנסת ולכן שופטיו שונים מחברי הכנסת (לדוגמה, שרון לא יכול לפטר אותם) נותנת לו עצמאות שאין לחברי הכנסת. ואתה אומר:

"מה זה בית המשפט ? עוד קבוצה קטנה של אנשים . אם אפשרי שדבר כזה יקרה לרוב אז לרוב + עוד מספר ספור של אנשים זה אפשרי באותו סיכוי".

מדובר בקבוצת אנשים שכוחם הוא חזק בהרבה משל חברי הרשות המחוקקת בכל הקשור למניעת מדיניות מסוימת, אך אין להם כח כלל ביוזמת מדיניות. ליוסי שריד/צבי הנדל אין אפשרות להטיל וטו על מדיניות הממשלה כאשר היא פוגעת בזכויות חוקתיות (לפי פרשנותם). מעבר לכך - אין להם אינטרס לעשות זאת. לבית המשפט העליון כן.

אתה עשוי לטעון שגם לשופטים תהיה השקפה דומה לזו של חברי הרשות המחוקקת (מה שיגרום להם לתמוך במדיניות המפחידה). ובכן, זו אפשרות, אם כי היא פחות סבירה. הרשות השופטת מורכבת באופן אטי ובמשך שנים ארוכות, מה שמאפשר הדלקת נורה אדומה" הרבה קודם.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים