בתשובה לערן בילינסקי, 28/03/05 18:43
שמת לב 288729
עכשיו אני מבין יותר, הרוע שאני מדבר עליו הוא שכופים את האישה לעבוד בזנות, וגם מדובר בכפייה מסוג עקיף כגון צורך נואש של אותה אישה בכסף. (שלא לדבר על בעיות סמים וכן הלאה).

אם אין את כל הדברים הללו, והאישה יכולה לעשות כרצונה, אין זה רע שהוא מחוץ לסקלה אלא בתוכה (לדעתי השאלה פתוחה עד כמה קרוב לקצה וזה תלוי בנסיבותיה של אותה אישה, במקרה של הכפייה ברור שלא אראה את האישה כרעה ולא אשפוט אותה ולכן כמובן לא אאשים אותה).

אני חושב שהנגיעה כאן שזנות בכפייה כדבר רע מאוד הוא כך בגלל המצב שבו כופים את האישה למסור את עצמה, באופן די טוטאלי. כאן החדירה לאינטימי ביותר שלה.

אני מעז לחשוב שגם גברים במצבי הכפייה יכולים להיות לא שונים מכך כלומר בנתינה למשהו אחר את העצמך תחת כפייה וזהו אותו רוע של הכפייה.

לצורך חידוד הדבר, הרוע המופיע פה הוא בכפייה של הדבר.

האשמה שאותה גילגלתי לסיפור באה להדגיש שהזנות כשלעצמה אינה הרע כאן. כלומר האישה שכופים אותה לקיום יחסי המין
אינה האשמה במובן שאותו רגע שבו היא עוסקת בזנות בגלל שהזנות היא רעה ולכן, אם כן, עליה להיות אשמה.
(והמסקנות יהיו לפי מה שכתבתי הם שהאשמה תוטל על גורמי הכפייה).

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים