בתשובה לעוזי ו., 08/04/05 17:35
בראשית ג' י''ג 291726
"נניח בצד את השאלות הבאות (מי משרה את רוח השטות הזו על אנשים, באיזה כוחות מגנטיים הוא משתמש, האם זה מצדיק התערבות חיצונית, איך מחליטים מהם האינטרסים של כל אחד, האם ההתערבות תועיל), ונשאל שוב: האם אתה מכיר באפשרות שאדם בוגר יודה לך על שמנעת ממנו לגרום נזק לעצמו?"

האם יש חשיבות לאפשרות הזו? הרי איננו מדברים על מקרה מבודד כזה או אחר (שבו הדבר אכן ייתכן) אלא באופן התנהגות מערכתי ולא פרסונלי. אין שום טעם בחיפוש אחרי איזה פתרון קסם שימנע מאנשים להיות טיפשים או לעשות טעויות. חוץ מזה, גם אם חושבים שיש, כובד ההנחות המוקדמות גדול מדי. אתה צריך להניח, לדוגמה:
א. יש טוב ורע מוגדרים בנושא הנדון (כלומר, אין מקום לשיפוט ערך סובייקטיבי).
ב. המוסד האמון על הביצוע יודע יותר טוב ממך מה טוב בשבילך.
ג. אם מתברר שהמוסד טעה, הוא לא אחראי.
בראשית ג' י''ג 291736
אלו הנחות מוגזמות. למשל, אנחנו אוסרים על אנשים לנהוג בשכרות או בלי חגורת בטיחות, בלי לסיים קודם לכן את הדיון הפילוסופי בשאלה האם יש טוב ורע מוגדרים או אם יש טוב ורע בכלל.
ההנחה אינה בדיוק שהמוסד ''יודע מה טוב בשבילך'', אלא שהוא מונע ממך להתפתות ולפעול נגד רצונך. אפשר לנסות לטשטש את ההבדל בין שני הדברים האלה, אבל אחרי שהכרת באפשרות שאדם יכול להתפתות לפעול כנגד רצונו, נראה לי שזה מיותר.
בראשית ג' י''ג 291813
נהיגה בשכרות מסכנת לא רק את הנוהג.
חגורות בטיחות הן דוגמא טובה יותר, אלא שכבר דנו עליה ארוכות באייל.
''להתפתות לפעול נגד רצונו'' הוא אוקסימורון.
בראשית ג' י''ג 291825
זה לא אוקסימורון.
בראשית ג' י''ג 291826
(ראה למשל תגובה 291696, הדנה בנושא אחר לגמרי).
בראשית ג' י''ג 291859
ניחא.

(כלומר: אפשר להתווכח על זה, אבל זה לא מעניין במיוחד, כי זה יגיע מהר לשאלה לאיזה מכל ה"רצונות" שלנו אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "עשיתי כך וכך בניגוד לרצוני". בטרמינולגיה שאני מעדיף, כל מה שעשית מתוך בחירה‏1 נעשה מרצונך).
___________
1- בלי להכנס שוב לכל הנושא הזה שעליו כבר דיברתי במאמר שלם. "בחירה" לצרכינו היא מה שאתה חווה כבחירה.
בראשית ג' י''ג 291876
לפי הטרמינולוגיה שאני מעדיף, מה שעשית מתוך בחירה נעשה מרצונך אם אתה לא מתחרט עליו למחרת בבוקר.
בראשית ג' י''ג 291900
אני משתדל לא להתווכח על טרמינולוגיה גם כשהיא נשמעת לי משונה, אבל לא יותר פשוט להגיד שאם אתה מתחרט סימן שהרצון שלך השתנה?

(אבל אם הוא חוזר על אותו מעשה פעם אחר פעם, ומתחרט עליו כל בוקר מחדש, האם לא יהיה נכון להגיד שהרצון האמיתי שלו מבוטא ע"י החרטה ולא המעשה? אה. אני באמת לא צריך להתווכח על טרמינולוגיה).
בראשית ג' י''ג 291960
לפי הטרמינולוגיה שאתה מעדיף, פעמים רבות אני קורא את האייל שלא מתוך בחירה‏1.

1 ואין בכך להעיד דבר על הטרמינולוגיה.
בראשית ג' י''ג 291964
יופי, תיכף בא הרגולטור לאסור עליך את הקריאה באייל.
בראשית ג' י''ג 291925
איך בדיוק אתה מקשר בין שאלתך ("האם אתה מכיר באפשרות שאדם בוגר יודה לך על שמנעת ממנו לגרום נזק לעצמו?") והמסקנה שלך, בעקבות תשובתי החיובית, ש"הכרת באפשרות שאדם יכול להתפתות לפעול כנגד רצונו"?

בין הטענה הראשונית, הסכמתי והמסקנה שלך אין שום קשר.

אדם יכול לרצות לעשות טעויות או שטויות ולהכיר תודה לאדם שמנע ממנו לעשות כן. משמעות הדבר היא שאנשים עשויים לשגות ולהצטער על כך אחר כך, לא שאנשים מתפתים לפעול "נגד רצונם" (זה סתם אוקסימורון, משום שאם אנשים מתפתים לפעול, הרי שהם פועלים מרצון ולכן טיעונך הוא כי "אנשים פועלים מרצונם כנגד רצונם").
בראשית ג' י''ג 291932
תגובה 291876.
בראשית ג' י''ג 291958
נראה לי שכבר למדת באקדמיה את סוד האיפוק, אבל לטעמי אתה מיישם אותו באופן נרחב וכוללני מידי.

האם אתה מתכוון לטעון שלא לכל הרצונות שלנו יש את אותו ערך? שיש רצונות חשובים יותר וחשובים פחות, ואפילו, רחמנא ליצלן, רצונות טובים יותר וטובים פחות?
בראשית ג' י''ג 292593
עוזי ו': תגובה 291876

אם, כן, אתה מקבל את הגדרתי שסוציאליזם או מדינת הרווחה הם רעיונות ומוסדות מזיקים.
בראשית ג' י''ג 292604
זה אכן כך לפי הטרמינולוגיה שאתה מעדיף (כלומר, אתה קורא בשמות האלה ליצורים וירטואליים שהם אכן מוסדות מזיקים).
בראשית ג' י''ג 293005
''זה אכן כך לפי הטרמינולוגיה שאתה מעדיף''

זו הייתה פרודיה על שיטות המחקר האיכותי שאתה מיישם כאן בתגובותיך... לא נקלט, כמסתבר.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים