בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 19/04/05 6:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע כיצד לענות לפסקה הראשונה שלך, חוץ מלהביא סיפורים אנקדוטליים שאני מכיר. זאת דרך דיון לא מעניינת. אבל אני בטוח בכל הדברים שאתה לא בטוח שם. "נכון שאפשר להצביע על דרכי שיפור שאינן הפרטה"? אני לא מסכים שהפרטה היא דרך לשיפור. מתי זאת הפכה להנחה מקובלת בדיון? המקרה הרלוונטי היחיד שאני מכיר שיכול לשמש כמקרה מבחן הוא תכנית בתי-הספר הציבוריים של בוש, שדי מקבילה למה שיעקב מציע כאן. עד כמה שאני מבין, במבדקים השוואתיים בתי-הספר הללו התגלו ככישלון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איני מכיר את בתי הספר הציבוריים של בוש, אולם בארה''ב אין ממש הפרטה. אם מדובר על בתי ספר בניהול פרטי (שכחתי את המינוח האנגלי), זכור לי שהם לא השיגו חינוך יותר טוב מאשר בתי ספר אחרים בסביבה. אולם לא זאת הטענה. הטענה היא שכל בתי הספר בסביבה, פרטיים כציבוריים, ישתפרו אם תהיה תחרות אמיתית ובחירה אמיתית של הורים. עדיף שתסתכל על הדוגמאות בשוודיה ובישראל במקומות בהם יש תחרות, כמו למשל החינוך הדתי בפתח תקוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Public Schools? (כן, זה מצחיק שלבית ספר פרטי דווקא קוראים ככה ולא Private School)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
charter schools
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה באנגליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה זה: http://www.uscharterschools.org אז זה בארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
charter schools is in the US.
Public schools taht are private is in UK. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם היו לי לינקים על התוכנית של בוש וכשלונה (בוודאי שהיא כוללת את אפשרות התחרות), אבל איבדתי אותם, ולמען האמת כרגע רמת העניין שלי בנושא לא גבוהה במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמובן לא תחרות ובחירה אלא בדיקה שכולם יצליחו. כאן זה מוצג על ידי הבית הלבן: וכאן קצת בקורת: http://bushwatch.org/bushed.htm
Parental choice and local flexibility, the heart of Bush's plan, have been eliminated, while spending was increased and testing approved. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד משהו בנוגע לתגובתך: א. אנשים תחרותיים לא הולכים בד"כ לחינוך, ולא סתם. אם יש תחומים שאנחנו זקוקים לאנשים מסוג שונה, אלו התחומים האלה: חינוך, ע.סוציאלית, טיפול במפגרים או חולים. אי אפשר לכמת יחס אנושי ואין אפשרות להכניס אותו למשוואה. מורה שהוא "אישיות", שלא הולך בתלם, הוא דווקא זה שייפלט מהמערכת התחרותית. אולי זה עובד בעסקים. זה לא עובד בחינוך. ב. אחד מתפקידי ביה"ס הוא דווקא להיות קונטרה להורים ולתרבות-המוצא. אני מכיר תודה עד היום למורה או שניים שהתייצבו לצידי בתקופות קשות עם הוריי. בעולם שלך, הייתי מועבר מבי"ס או שהמורים היו מפוטרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) מורה שהוא אישיות נפלט מהמערכת הנוכחית. דווקא במערכת תחרותית יהיו מספיק אנשים שילכו בדרך שלו ואם יוכיח את עצמו השיטה שלו תוכל להתרבות. במצב הנוכחי זה קשה על חסר סיכוי. ב) גם הורים שכועסים על הבן מעוניינים שיהיה דמות שיעזור לו. אתה מציג אמירות כוללניות בלי ביסוס. למה מורה שעוזר לתלמידים יפוטר? למה מורה שהוא אישיות לא יהיה אבן שואבת לבי"ס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מערכת תחרותית היא, מטבע הדברים, מערכת עם מכוונות לתוצאות. יש אנשים שלא בנויים באופן כזה. הם לא ילכו לעסקים, שם באמת צריך לכוון לתוצאות מוגדרות, אלא לתחומים שבהם הדרך חשובה: היכולת להיות רגיש, ללכת "עם" הילד, להרשות לעצמך (או לילד) להיות מהורהר וכדומה. הניסוח שלך של "ואם יוכיח את עצמו השיטה שלו תוכל להתרבות" מעיד שאתה פשוט לא מבין מה אני אומר כי אתה מתבונן בעולם בעיניים קפיטליסטיות. "אישיות" אינה מוצר. "אישיות" לא יכולה להתרבות, ו"אישיות" לא מוכיחה את עצמה. זה בדיוק ההבדל בין תחומים אנושיים ותחומים עסקיים. ב. גם אתה וגם אני בטוחים שאנחנו צודקים. מאחר שהשקפותינו מנוגדות, לפחות אחד מאיתנו טועה. מערכת החינוך מאפשרת לילד להכיר עוד השקפות וסגנונות-חיים, וצריכה לתמוך בו בבחירת דרכו גם אם זה לא לטעמם של הוריו. הילד אינו רכוש של הוריו ויש לו אינטרסים משלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) למה אתה חושב שכשאני בוחר בית ספר אני לא בוחר על פי אישיות המורה. הדברים שאתה מתאר נמצאים בחלום של רבים מההורים השולחים את ילדיהם לבית ספר, ובית ספר שכל מה שהוא יודע להוציא זה פולטי חומר בוודאי לא יצליח לתחרות מול בית ספר רגיש על ליבם של רבים מההורים. ב) ולכן צריך מגוון של בתי ספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אז תהיה תחרות על "אישיות"? נשמע כמו מתכון מוצלח לתוכנית ריאליטי. ב. ומי יבחר ביניהם - ההורים? אז מה הרווחנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) תהיה תחרות על בית ספר שבו יהיה לילדים טוב, והם ישמחו לקום בבוקר לבית ספר. ב) ראה א. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזה מפתיע - ומעציב - יש הורים רבים שלא רואים בבי"ס "שבו יהיה לילדים טוב, והם ישמחו לקום בבוקר" דבר טוב לילדיהם. יש רבים שהקריטריונים שלהם שונים: שהם חושבים שיש "להכין את הילדים לקשיים שבחיים", "להרגיל אותם ל"זרם המרכזי" של החברה", לחנך אותם להישגים בלבד - ועוד כהנה וכהנה תפיסות מעצבנות, ולעתים מזיקות, לילד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן בתי ספר יצטרכו להיות גם הישגיים וגם מקומות שיהיה טוב לילדים להגיע אליהם. וגם עוד כמה דברים. לחילופין, אפשר לבחור בתי ספר שהקריטריון היחיד שלהם הוא הכנה של הילדים לקשיים של הילדים במדינה ששוללת את החופש של אזרחיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחילופין, אפשר לבחור בתי ספר שהקריטריון היחיד שלהם הוא הכנה של הילדים לקשיים של הילדים במדינה שאזרחיה נתונים לשרירות לבם של יזמים פרטיים תאבי בצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאותה הסיבה שכשאתה בוחר מפלגה אתה לא בוחר אותה לפי אישיות המנהיג: כי יש יותר מאחד, ובסבירות גבוהה הרמה לא אחידה. למעשה, אני חושב שהאנלוגיה בחירת בי"ס<->בחירת מפלגה מחזיקה לעוד הרבה נקודות חשובות, ומבהירה מה הקושי האינהרנטי בהצעה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לכך שזו בחירה עם פרמטרים רבים וסותרים לפעמים? נכון, ואפילו כך, אם הקירוב של בחירת בי"ס לרצונות שלך יהיה דומה לקירוב של בחירת מפלגה לרצונות שלך, נראה לי שהרווחנו משהו1. ובכל זאת, אני חושב שבבחירת בית-ספר יש לך דרגות חופש שאין בבחירת מפלגה: קשר הרבה יותר ישיר ומשמעותי עם הנבחר (אתה אחד מאלף לקוחות, ולא אחד מחמישים אלף), שמאפשר לך לא רק לקבל או לדחות את ההצעה, אלא גם להשפיע עליה; ויכולת בחירה גם אחרי בחירת בית-הספר (זה כבר נוגע ישירות ל"יש יותר מאחד"): סביר שבית ספר אחד יציע להורים מסלולים שונים (הכיתה הדמוקרטית, הכיתה ההשגית...), או שהורים יוכלו לדרוש שהילד שלהם ילמד אצל נחמה (או שהם יעברו). 1 אני שם בצד את שיקול "האם הרצונות שלך טובים?" - זה שייך לפתילים אחרים כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסוגריים האחרונים שלך מעלים בעיה חדשה, שדומה קצת לבעיית ה"בית ספר למימוש שוברים", אבל עוד יותר מטרידה. איזה מין פיקוח יכול להיות על כך שבית הספר נותן לילד ציונים גבוהים מדי? (דוגמאות לשימוש לרעה בכך: ילד שנכשל בבי"ס אחד יועבר לבי"ס אחר ולו כדי שלא יעוף מביה"ס. למעשה, כשחושבים על זה - זה הופך לאינטרס של בית הספר שלא להעיף תלמידים גרועים מדי, כי הם שווים כסף. מה עושים איתם?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציונים האלה לא יהיו שוים את הנייר עליו הם כתובים. אף גוף שפוי לא יסתמך על ציונים שניתנו בבית ספר מהסוג הזה (ובבתי ספר בכלל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר את זה רק כי אתה לא לומד בתחומי מדעי החברה והרוח באחת האוניברסיטאות בארץ. אינפלציית הציונים שהיא כל כולה תוצר של הרצון להתחבב על הסטודנטים במחלקות הפחות נחשקות (וגם בחלק מהנחשקות יותר, למשל תקשורת) היא כבר בגדר מגיפה. והנה, כשאני הולך לאוניברסיטה בחו"ל, דרישות המינימום שלהן עומדות בד"כ על ציון של 80 בתואר הראשון בארץ (לפי טבלאות שמצאתי בחלק מהאתרים). כדי לקבל 80 בתואר ראשון במדעי החברה, אתה צריך, פחות או יותר, לדעת איך מגיעים למזכירות המחלקה שלך כדי לקבל את התואר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר, אוניברסיטאות נחשבות בחו"ל דורשות שתעמוד במבחנים אובייקטיביים (GMAT או משהו כזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי בתחום, תלוי בתואר שאתה רוצה להשיג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כדי לקבל 80 בתואר ראשון במדעי החברה, אתה צריך, פחות או יותר, לדעת איך מגיעים למזכירות המחלקה שלך כדי לקבל את התואר." זה בהחלט מסביר מדוע עושים לך בדיקות ממושכות בכניסה לאוניברסיטה. עכשיו כבר לא כל כך פשוט להגיע למזכירות החוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, תלמידים גרועים הם סביבת לימודים לא טובה לאחרים ומוציאים לבי''ס שם רע שיפחית את ההרשמה אליו. השוק מאזן את עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יפה שהשוק מאזן את עצמו, אבל זה לא עוזר לפתור לי את הבעיה של הקמת ''בית הספר לתלמידים גרועים'' שידוע בכך שהוא מעניק ציונים סבירים ומונע את נשירת התלמידים שבו. עבור הורים שרואים בביה''ס בייביסיטר ותו לא, בי''ס כזה יכול להיות אופציה מצויינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר שבשיטת השוברים יקום בית ספר כזה, ולו רק מהטעם שהכסף שיהיה זמין בצורת שובר בידי כל הורה יאפשר לימודים *טובים* לכל תלמיד. לא טובים מאוד אולי, אבל בהחלט מעל הביצועים המינימליסטיים שבדוגמה שלך. כלומר, במקום בו יוקם בית ספר המנסה לתת את המינימום תמורת השוברים, עשויה להתפתח תחרות הנותנת יותר לתלמידים עבור אותו שובר (ללא תוספת) ועדיין מרוויחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר לשום הפרטה, מזמן הייתי רוצה שציוני בית-ספר יפסיקו לשמש לצרכים חיצוניים לבית-הספר (בפרט, יבוטלו בחינות הבגרות; שמוסדות ההשכלה הגבוהה יערכו אילו בחינות שהם רוצים. אם התוצאה תהיה פחות טובה מבחינתם מהמצב הנוכחי, זה מחיר כדאי כדי להפסיק את התכליתיות המזיקה של התיכונים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה הוא לא ולא צריך להיות איש העסקים. המנהל הוא זה שמגייס את המורים, הוא צריך להיות תחרותי מספיק כדי לדעת לגייס מורים שידעו להיות רגישים וללכת עם הילד. מורה שיבוא עם דרך שונה ויביא תוצאות (תלמידים מרוצים שמגיעים להשגים) יהפוך את בית הספר ליותר אטרקטיבי ולכן ההנהלה תעודד אותו. בבית ספר שמנוהל ע''י המדינה שיטה לא שיגרתית שמנוגדת להוראות משרד החינוך תיתקל בהתנגדות ההנהלה גם אם היא יעילה יותר רק בגלל שהיא מנוגדת להנחיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אני מכיר תודה להורי שהתייצבו לצידי בתקופות קשות עם בית הספר. למעשה אלמלא לחץ חזק שלהם כולל הפעלת קשרים (אבא שלי היה בעברו, הרבה לפני שלמדתי שם, מורה באותו בי"ס) לא הייתי מסיים אפילו 11 שנות לימוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אצלי זה היה ככה בתקופות אחרות (למעט זה שאבא שלי לא היה מורה בעברו, ובאמת לא סיימתי 11 שנות לימוד). אין לי שום דבר בעד בי"ס, אבל אני חושב שאסור לתת גם להורים שליטה אבסולוטית כזאת על התפתחות הילד. ביזור הכוח זה דווקא רעיון ששוקחופשיסטים אמורים לחבב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |