בתשובה לתובל, 21/04/05 0:30
אוי, התנ''ך האבוד 294806
"יהדות היא סט מאוד נוקשה של חוקים ומצוות". נכון. אבל זה בדיוק מה שזה: חוקים ומצוות, לא בהכרח אמונות. עד שנות ה-‏80 של המאה שעברה היו מעט מאוד אורתודוקסים (אם בכלל) שלקחו את מעמד הר סיני כאירוע הסטורי.(1)
אני אישית שמעתי את הרעיון הזה של הסתמכות אמונית על מעמד הר סיני רק בסוף שנות ה-‏70, כשנתקלתי לראשונה במשפחת חב"דניקים. הזרם המרכזי של היהדות מעולם לא התפתה קודם להבלים המוחלטים האלה: סבי ז"ל, למשל, היה איש דתי מאוד וגם חכם מאוד - ואין ספק שהוא היה רואה בהם עבודת אלילים.
ואגב - פרופ' לייבוביץ' הפך לחריג ביותר (חוץ מהריגוי העצום של תחומים שעסק בהם) רק בשל העניין הפוליטי. מבחינה אמונית הוא לא היה שונה במיוחד מחבריו בברית שלום ומדתיים יקים אחרים.

1. תגובה 294227
אוי, התנ''ך האבוד 294819
"עד שנות ה-‏80 של המאה שעברה היו מעט מאוד אורתודוקסים (אם בכלל) שלקחו את מעמד הר סיני כאירוע הסטורי" אתה יכול בבקשה להביא ראיות לטענה הזו? זה פעם ראשונה שאני שומע את זה.
בקשר לליבוביץ- איזה עוד דתיים אתה מכיר שטוענים שאין קשר בין דת למוסר?
אוי, התנ''ך האבוד 294821
כיוון שאני מדבר על "הרוב הדומם" של האורתודוקסייה דאז, לא אישים ידועים מבית מדרשו של מר פז. ממילא אין לי ראיות כתובות. (אני עצמי אתיאיסט לכל דבר ועניין).
ומאותה סיבה עצמה - אותו רוב דומם לא עסק דוקא בשאלות של מוסר מול אמונה. (עכש"ז, לייבוביץ' טען טענה חריפה יותר: שהאדם הדתי איננו יכול להיות מוסרי, כיוון שלפי הגדרתו (של הנ"ל) המוסר הוא הומניסטי - מכוון-אדם - ואילו הדת היא מוכוונת-אלוהים). מאידך גיסא, אחת הסיבות שלא עסקו דוקא בשאלות של מוסר היא שבאמת לא ראו את המוסר כ"אבן הבוחן" לחיים - אלא את האמונה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים