בתשובה לדובי קננגיסר, 28/04/05 1:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם כשבעזרת השם יוולד לנו ילד תהיה מסיבה גדולה למדי, משום שכך אני רואה לנכון להודות לבורא העולם על שגמלנו כל טוב. ותודה שיש בכך היגיון יבש ולאו דווקא סנטימנטאלי. למה כוונתך ב"חנוכת ילד" (הקדשת דבר לתפקידו, מצאתי במילון, אבל מה הקשר להולדת הילד)? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"גם כשבעזרת השם ייוולד לנו ילד"? אולי תחליט כבר אם יש לך ילדים או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן "כשיוולד לנו ילד" או כאן תגובה 296591 "שאני נשוי +"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שיש לאדון פז בת, או אפילו בנות אחדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם אלוהים יהיה בין המוזמנים, אני גם אשמח לבוא ולפגוש אותו פנים אל פנים. המסיבה שלי לא תהיה לאות הודיה על שום דבר, אלא סתם כפרץ של שמחה וגאווה במעשי ידי1. 1 טוב, לא ידי, אבל לא רציתי להשתמש בשפה גסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, א-לוהים מופיע לכל מסיבה מבלי שיזמינו אותו, בשביל זה הוא א-לוהים. וברגע שתפגוש בו פנים אל פנים, הוא יחדל להיות א-לוהים, כי מעולם לא היה א-לוהים, לפחות לא כזה שראהו אדם וחי. גם אם קראו לאיש משה רבנו. כבר רציתי לשאול אותך: ומהיכן לדעתך האתאיסטית פורצת השמחה ומידת הגאווה שהינך מנפנף בה בנפנופי אצבעות ובזעקת "כוחי ועוצם ידי"? אבל זה כבר כנראה יותר מדי, לאור המצב שבו אינך יודע לשם מה נישאת בכלל ומה היה כה רע להמשיך לחיות ביחד כמו קודם, שהרי מה כבר השתנה? הכתובת? המיסוד? נו, שוין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני לא יודע זה בעיקר מה אתה רוצה ממני. מאיפה פורצת השמחה? ממני. מהמוח שלי. תכף תגיד לי שגם בשביל לשמוח אני צריך אלוהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמחה זה דבר שתוכל לקחת אותנו למעבדה ולהראות כבל עם ועדה שהיא פורצת מהמוח שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלכים ב', ט"ו פסוק י'. (ומה בדיוק אתה מסיק מזה שאי אפשר "להראות" שמחה ב"מעבדה", רק וישנוּ יודע. אבל זה לא קשור אלי, אני רק מתקנת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איך זה אצלך, אבל אצלי השמחה לא ממש פורצת מהמוח אלא בעיקר מהלב. וגם זה אינו מדיד במעבדה ואינו נהיר למטריאליסט הכיצד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אינו נהיר למטריאליסט", או "לא נהיר למטריאליסט, הכיצד", בקושי. (אני לא יודעת איך זה אצלך, הרגשות שלי מורכבים מכדי לפרוץ ממשאבה. תגיד, אנשים עם לב מלאכותי, שמחתם מלאכותית?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> " הרגשות שלי מורכבים מכדי לפרוץ ממשאבה". הוא אשר טענתי, רק בניסוח שונה. מעניין מה היה קורה לרגשותיו של המטריאליסט וכיצד היה מסביר זאת. ==> "תגיד, אנשים עם לב מלאכותי, שמחתם מלאכותית?" זהו, שאם היינו לוקחים גם אותם לבדיקה במעבדה, כל הקלפים של המטריאליסט/האתאיסט היו נטרפים לנו בידיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתווכחת איתך. מטרותי צנועות יותר. אגיד רק שלא הבנתי כלום. אתה טענת שהשמחה באה מהלב. אני ציינתי שהלב הוא משאבה. אתה אומר "הוא אשר טענתי". מה? עוד תיקון: בעלי לב מלאכותי עברו הרבה בדיקות במעבדה. אולי שכחו לבדוק משהו. לא נצפו קלפים טרופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא הבנת, טענתי שהלב הוא לא רק משאבה פיזית, אלא טמונות וצפונות בקרבו מהויות רוחניות כמו: שמחה, רגש, אהבה, כמיהה, דאגה, כעס, שנאה, והיד עודנה נטויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלב הוא בכל זאת משאבה פיזית ותו לא. הנוהג הנפוץ לייחס לו מהויות רוחניות כגון שמחה, אהבה וכו' - הוא היסטורי, פולקלורי, ספרותי ופיוטי, בדומה לייחוס העממי של המוסר לכליות ושל הדיכאון למרה. כל המהויות הרוחניות פועלות במוח, ולא באיברים האחרים שהפונקציות שלהן נחקרו והן ברורות וידועות. ברור שעדיין, גם כיום, זה יותר יפה כאשר בחור אומר לנערתו: "ליבי מלא אהבה אלייך", מאשר לו היה אומר - "מוחי מלא אהבה...", ועל כך אין חולק - אבל זוהי דרך התבטאות פיוטית הראויה לרגע המתאים ולא מעבר לכך. יש רגעים לאהבה ויש רגעים לידע ביולוגי, ומובן שאין לערבב בין השניים :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ליבי מלא אהבה אלייך". באמת? מישהו עוד אומר משפטים כאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מחקר שהושלם לאחרונה מעלה כי 850% מן האלמונימים הם אני, ורק בחלק קטן אני מתוודה, מאוחר יותר :-]) טוב, אז - "וואו! אל צ'אלי מה שקורה לי עכשיו בלב! *כ-כ-ה* אהבה אלייך!" (כ-כ-ה, תוך פרישת שתי הידיים לצדדין) - הולך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת רציתי להתייעץ איתך בעניין הזה. בחצי מהמקרים שבהם אני אייל אלמוני אני לא ממש מזהה את עצמי. כלומר, אני באמת נשאר אלמוני. אפילו ממני. איך את יודעת שאת מתוודה על המקרים שהאייל האלמוני הוא באמת את? או שליתר בטחון את מתוודה על הכל? ואת המשפט המודגם שמעת פעם במו אזנייך הפרטיות? חוץ מבשירים של קובי אוז ירום לבו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה ושם קרה שנתקלתי אחר זמן בתגובות שלא הייתי בטוחה אם הן שלי, אבל עפי"ר, בטווח של כמה ימים, אני זוכרת. חוצמזה, כמו שאמרתי - רק על חלקן אני מתוודה בסופו של דבר, כך שבד"כ אין בעיה מיוחדת. לא, את המשפט המודגם כפי שהבאתיו - לא שמעתי במו אזני. אין לי... איך אומר את זה בנימוס? - בחיי הפרטיים אין לי מגע תכוף עם קובי אוזים וכיוצא בהם (זה באמת מופיע בשיר שלו?), ואני בטוחה שאני מפסידה הרבה, מה לעשות... :-] אישית, המוטיב מושר באזניי זה שנים בגירסתו הישנה והטובה - "אני אוהב אותך", ובכמה וריאציות נוספות, לאו דווקא מרחיקות לכת במיוחד מן המקור (והללו ישארו נצורות בליבי, ברשותך האדיבה :-]). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי עדיין אם אני האלמוני מהתגובה הקודמת או לא (בעצם, גם לגבי התגובה הזאת אני לא יודע). מאידך גיסא, לא ברור לי גם למה את מסתתרת תחת הכותרת הזאת - הרי "חשמנית על מונית" זו תווית איכות רצינית באייל! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוית איכות? תודה, לא ידעתי, וגם נראה לי שלא כולם מסכימים איתך. בוא נעזוב את הבעיות הנפשיות המרובות שלי. הן משעממות, ונראה שיש לך לא מעט משלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"את בטח זוכרת את שני האנשים ששיחקו אותנו בחודש הראשון דיברתי איתם היום. הם אמרו שהם עדין בקשר איתנו כדי שבמקרה ויקרה לנו משהו טוב הם יוכלו לספר על זה. וואלאק, הרבה זמן לא בכה לי ככה הלב - האור מרוח." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטויות במיץ. עוד מעט תטעני גם שהביטוי "נשמה שלי" לא מעיד על קיומה של המתגלגלת ההיא. רק חילונים ריקניים מסוגלים לא לראות את האמת גם כשהיא מתגלגלת על כל לשון. אפרופו לשון, הראית פעם את היד הקטנה שלה אוחזת בחיים ובמוות? שאלת את עצמך פעם מה יקרה אם היא תעזוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה סקסיסט! על סמך מה אתה מניח שהאייל האלמוני שלך הוא איילה? עוד מעט תמציא גם משוואות נוסח e=mc2. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 297695 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם אלף האחוזים הנותרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שהנהלת האתר תשכור את שירותיו של משרד חקירות שיחקור את העניין(: בכל אופן לגבי החשמנית גם מעוד תגובה שלה בפתיל מבינים שהיא האלמוני שדיבר על הלב שהוא רק משאבה פיזית וגו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי לתקן אותך: אז זהו, שלא. הייחוס הפרימיטיבי של רגשות ו"מהויות רוחניות" ללב נובע מהתחושה הפיזית של האצת הדופק בעת התרגשות וכו'. כבר זמן רב ידוע ששום דאגה לא "טמונה" בלב יותר משהיא טמונה באיי לנגרהנס. יש בין קוראות האייל לפחות שתי נשים דתיות שמבינות משהו בביולוגיה. אם תפנה אליהן, אולי הן תשמחנה להעמידך על טעותך זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך שכחת שגם המחשבות נמצאות שם? "רבות מחשבות בלב איש" (משלי י"ט כ"א). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך בטוח שהוא לא יכול, בהינתן ההתפתחויות המדעיות של זמננו. ייתכן שעוד 100 שנים הוא יכול לעשות זאת אפילו די בקלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזה התפתחויות מדעיות של זמננו אתה מתכוון? כבר ניתן היום לכמת שמחה, רגשות, כעסים או אושר? ואף להראות כיצד כל אלה "פורצים מהמוח" (כהגדרת דובי)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתרה מזאת. ניתן אפילו ליזום רגשות ותחושות כאלו ואחרים על ידי גירוי חשמלי ישיר של המוח באמצעות אלקטרודות במהלך ניתוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתרה מיתרה מזאת. ניתן ליזום רגשות ותחושות כאלו ידי גירוי סמנטי ישיר של המוח באמצעות כתיבת תגובות באייל במהלך ניתוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כתיבת תגובות באייל במהלך ניתוח"? ניסית את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תגובות שלקרוא אותם זה כמו ניתוח ללא הרדמה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או כמו ביקור אצל רופא שיניים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הדיונים שבעתיד - זוהה המקום במוח שאחראי על הבנת סרקאזם. סלשדוט: http://slashdot.org/articles/05/05/23/1924244.shtml?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מדהים. אני עדיין מחכה שיזהו את המקום במח האחראי למציאת קישורים מסוג זה. אצלי הוא בשביתה מוחלטת מיום היוולדו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אותו המקום שאחראי על מציאת עניין בסלאש-דוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפלא. מיד הבנתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |