בתשובה לאלמוני אחר, 15/05/05 0:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמרתי - זה סובייקטיבי לחלוטין, ותלוי בחברה שלנו וכללי המוסר שהיא מגדירה לעצמה. לכן קל לומר שמשהו הוא ''מוסרי'' אבל לא קל להסביר למה. זו לא הגדרה ריקה מתוכן - היא פשוט רחבה. אם תתעקשי, אפשר לומר שמוסר הוא אוסף כללי היסוד שמהם נגזר אורח החיים ה''נכון''. למשל, ''כל בני האדם נולדו שווים'' הוא כלל מוסרי. בוודאי שזו לא ההגדרה האולטימטיבית למוסר, אבל היא לפחות נותנת מושג על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מוסר. כשאת מדברת על מוסר, אני חושש שאין לי מושג למה את מתכוונת (חוץ מהאסוציאציות שלי, והן מביאות לבעייתיות של ''איש העסקים הלא מוסרי'' שעליה דיברתי קודם) ואז הדיון שלנו הוא די עקר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני האלמונית מתחילת הפתיל הנוכחי - אבל לא האלמוני/ת שעליהם הגבת ב תגובה 300339 . ולמען האמת - לא ראיתי קודם (או שלא זכרתי) את הגדרתך שלך למוסר. בכל אופן, ההגדרה "מוסר הוא אוסף כללי היסוד שמהם נגזר אורח החיים ה"נכון"" - בהחלט מקובלת עליי, חוץ מזה שלא אמרת מהו "נכון". בדיעבד, אני גם מסכימה שיכולה להיות התנהלות עסקית מוסרית - איכשהו הייתי שבויה קודם בצורך לאיזה "אקטרא" מוסריות. עכשיו, במסגרת זו, ובתקווה שאנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים - אני תוהה מדוע פעולותיה של שרי אריסון בבנק הפועלים נראות לך מוסריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו כבר הפעם השנייה (או השלישית?) שאני מזהה כמה אלמונים בתור אדם אחד. למה לא לנסות להשתמש בשם בדוי? (כמו "אלמוני מס' 2", כי כבר יש "אלמוני מס' 1") עכשיו, לא אמרתי שפעולותיה של שרי אריסון בבנק הפועלים נראות לי מוסריות. אני לא יודע מספיק טוב מהן בדיוק פעולותיה, ואני בכלל לא בטוח שאחשוב שהן מוסריות (אם כי על סמך הדיון כאן, נראה לי שמי שפעל בצורה לא מוסרית הוא המדינה בזמן מכירת הבנק). אותי פשוט הטרידה הטענה ש"צבירת הון" לא יכולה להיות מוסרית. אם את מסכימה איתי, למשל, שמי שמגלה תרופה לסרטן ומוכר אותה במחיר סביר צובר את הונו בדרך מוסרית, אין לנו שום ויכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, דו אני. ואני מסכימה שהמדינה פעלה באופן לא מוסרי בעניין מכירת הבנק, אבל זה לא סותר את חוסר המוסריות של אריסון בפיטורי הפקידים. ולגבי השאר - אין לנו ויכוח.:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המוסריות של שרי אריסון, לפי הפרסומים שהיו בעיתונות באותם ימים, הפיטורים בוצעו בהסכמה של ובתאום עם ועד עובדי הבנק, כולל הסכמה על זהות המפוטרים, על תנאי הפיטורים וגובה הפיצויים. בהנחה שהוועד אכן מייצג את העובדים (ולמיטב ידיעתי ועד העובדים נבחר ע"י העובדים עצמם ללא התערבות ההנהלה) ניתן לומר שהפיטורים נעשו בהסכמת המפוטרים. מעבר לזה, כל אחד מהמפוטרים קיבל פיצויי פיטורים הרבה מעל לנדרש ע"פ חוק, לפי התאור בעיתונות מדובר על סכומים שהגיעו עד למליון שקלים למפוטר. לשימושך, הסכם הפיטורים: אני רוצה בפרט להפנות אותך לסעיף 4.1 שקובע כי מפוטרים מעל גיל 56 יקבלו פנסיה כאילו הגיעו לגיל 65 ולסעיף 4.2 שקובע כי שאר המפוטרים יקבלו 230 אחוזים מהפיצויים הקבועים בחוק. למעשה, אני חושב שרוב האנשים היו מסכימים שיפטרו אותם בתנאים כאלה (אני הייתי מסכים) והייתי רוצה לדעת כמה לדעתך היה צריך לשלם למפוטרים כדי שהצעד יהיה מוסרי לשיטתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת אם זה ידוע לך, אבל אנשים בני מעל 40 נחשבים בשוק, בד"כ, בלתי ראויים להעסקה. פירושו של דבר, שרוב העובדים שבין הגילים 40-36 ייאלצו, סביר להניח, להסתפק זמן רב בפיצויי פיטורים. וגם אם אלה נדיבים כפי שצויין כאן, יש להניח שרמת חייהם תרד באופן דרסטי, שלא לדבר על הדימוי העצמי של אדם בוגר שהוא מובטל לאורך זמן - אחרי שכבר התרגל להנחה שהוא בעל קביעות. אני לא יודעת כמה צריך היה לשלם להם כדי שהצעד יהיה מוסרי. אני חושבת שמלכתחילה אסור היה לפטר רבים כל כך ובבת אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי של תנאים. אבל הם הושגו אחרי (ובעקבות) הסערה הציבורית שהתעוררה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והסערה הציבורית קמה כשרק נודע על הכוונה לפטר ולפני חתימת ההסכם, אני מניח שלפחות פורמלית התשובה היא כן. מצד שני, ההנהלה הבהירה שהפיטורים יעשו בתאום ובהסכמת ועד העובדים (ולראיה, כאשר כל הבנקים האחרים שבתו במחאה על הפיטורים, רק בנק הפועלים עבד כרגיל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידוע לי (משיחות עם קרובים העובדים בבנק, חלקם זמן רב), הועד בבנק הפועלים הוא די מקורב להנהלה ומספיק לזכור שמדובר בבנק שיש לו קשר הסטורי להסתדרות. למעשה גם הועד וגם ההנהלה מתפארים בכך שמעולם לא הוכרז סכסוך עבודה בבנק הפועלים. לכן מצד אחד הועד בדרך כלל לויאלי להנהלה ומצד שני ההנהלה מאוד נזהרת שלא לפגוע בנושאים החשובים לועד ולהסתדרות כמו תנאים סוציאליים, קביעות וכדומה. יש לציין כי בתקופה האחרונה הבנק (כמו גופים גדולים אחרים במשק) התחיל להעסיק יותר ויותר עובדי חברות כוח אדם וכן להעסיק עובדים בחוזים אישיים ולא בחוזים קיבוציים. עובדים אלה, כמובן, מוגנים פחות על ידי הועד מעצם תנאי העסקתם (עובדי כוח אדם כלל לא מועסקים ישירות על ידי הבנק). הראיה הטובה ביותר, לטעמי, לכך שתנאי הפיטורין היו כנראה פחות נוראים ממה שתואר בתקשורת היא העדרן של כתבות מסוג "פוטר מבנק הפועלים והדרדר לעוני". הרי אפילו באופן סטטיסטי סביר שמצבן של חלק ממשפחות המפוטרים טוב פחות מהממוצע והייתי מצפה ששלי יחימוביץ' או אנשי תקשורת "מוכוונים חברתית" אחרים ישמחו להביא את הסיפורים לתודעת הציבור. גם לא ראיתי כל התאגדות של המפוטרים או חלקים מהם בנסיון למשוך תשומת לב ציבורית למצבם. האם בחוזה הפיטורין הותנו הפיצויים המוגדלים בשקט תקשורתי? אני בספק אך אשמח אם מישהו יוכל לאשש או להפריך זאת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |