בתשובה לדובי קננגיסר, 16/05/05 23:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רעיון הצילום הובא כדוגמא. הטענה הבסיסית היא שלא ניתן להתייחס לנקודה בזמן; זה חסר משמעות. ניתן להתייחס רק למקטעי זמן, קטנים ככל שתרצה. גם במרחב התלת-מימדי (הפיזי, לא האידיאלי) לא קיימות נקודות אלא כהפשטה או כרעיון. יש קטעים קטנים ככל שתרצה. וכפי שציין נכונה גדי, יש תכונות הקיימות עבור מקטעים ולא עבור נקודות; ניתן לטעון שכך גם לגבי מיקום. הפתרון שאני מציע הוא: המיקום של עצם, שיש לו תנע, בנקודת זמן כלשהי *אינו מוגדר*. המיקום מוגדר רק במקטעי זמן (ואז, החץ נמצא במקטע של המרחב). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(לא עקבתי אחרי הדיון וכנראה שאני לא מבין את המוטיבציה, אבל) למה לא מוגדר? אם גוף יוצא ב-1:00 מ-א' ונע במהירות קבועה עד שהוא מגיע ב-3:00 ל-ב', אז ב-2:00 בדיוק הוא נמצא באמצע בדיוק. לא הולך? (לשאלה "מתי הוא זז" הייתי עונה "כל הזמן". מותר להיות בנקודת-זמן מסויימת בנקודה מסויימת, מזה לא נובע שעומדים במקום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה מופיעה במעלה הדיון; אני לא בטוח שאצליח לנסח אותה היטב כאן (ניסיתי, ולא ממש הצלחתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה (כמו שציין גדי) היא בעיית אינטואיציה, אולי אפילו בעיית שפה (מנסים להחיל את הפועל ''לזוז'' באופן לא רלוונטי). נראה לי לא נכון לנסות לפתור אותה ע''י הכנסת עוד גורם לא אינטואיטיבי, האומר ''יש דבר כזה ''נקודת זמן'', אבל המיקום בנקודת זמן אינו מוגדר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מותר להיות בנקודת-זמן מסויימת בנקודה מסויימת, מזה לא נובע שעומדים במקום". זו בדיוק הבעיה. הגישה האינטואיטיבית (זו שמדברת על "צילום") מתקשה לקבל את הטיעון הזה בלי נימוק נוסף. אם בנקודת זמן מסויימת אתה בנקודה מסויימת, האם באותה נקודת זמן אתה זז? אם כן, איך התזוזה הזו מתבטאת באותה נקודת זמן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תזוזה" כמובן לא יכולה להתבטא ב*נקודת* זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמממ. בעצם אני לא בטוח. נא להתעלם מההודעה הקודמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לגמרי צודק. תזוזה, ככל מושג אחר שקשור שתנועה, לא ניתן ''להקפיא'' תוך שמירה על המשמעות שלו. פתרון אפשרי לפרדוקסי זנון למיניהם, הוא שמעצם השימוש במונחים כמו ''נקודת זמן'' קיימת הנחה מראש של העדר תנועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך חשבתי בתחילה, ואז עלה בדעתי שנגזרת ההעתק עפ"י הזמן, מה שנוהגים לקרוא "מהירות", דוקא מוגדרת היטב בנקודת זמן. עשיתי מאמץ נואש לעצור לפני שאנחנו גולשים לעניינים שיגרמו לעוזי להמליץ לי על הספר של קונווי. נכשלתי. Amazon, here I come again. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה הרעיון של "מהירות רגעית" (שבא לידי ביטוי בנגזרת) הוא אחד הפתרונות המקובלים לפרדוקס החץ, אלא שרבים האנשים שמתנגדים לו בטענה שזו קונסטרוקציה מתמטית מלאכותית, שימוש מתוחכם במילים ובעצם אי אמירת שום דבר (אני לא מסכים איתם, אבל מילא). בכל זאת, זה עושה את החיים קלים יותר: אם מסכימים ש"מהירות" מהסוג שאתה מתאר יכולה להתקיים בנקודת זמן, לא ברור למה לא לקבל את הנגזרת בתור המהירות הזו (יש למישהו נימוק?) ואחרת, שוב נפתרת הבעיה כי אין בכלל מה לדבר על מהירות בנקודת זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תבהל מעצמך. לא נראה שיש כשל לוגי באמירה הזו. אמנם המסקנה ממנה צריכה להיות או תגובה 5947 שהיא מרחיקת לכת, אך לטעמי היא הגיונית לחלוטין ונראה שהמאמר שבכותרת דוקא תומך בה. או שפרמנידס צדק ואין תנועה. ראה גם תגובתי תגובה 303738 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |