בתשובה להאייל האלמוני, 24/05/05 23:27
לנקודה האחרונה שלך: 303246
זו נקודה מעניינת שלא חשבתי עליה. בתגובה 303163 היו 2 נקודות שלא ראיתי קשר ביניהן:
1. הנכונות לשאת בעונש אינה מצדיקה את העבירה ואינה הופכת את העבריין לבעל זכויות יתר.
2. הפגנות וחסימות כבישים הן לעתים רחוקות תו האיכות של האזרח למופת. בד"כ דוקא שמירת החוק מאפיינת את האזרח למופת.

אלא שדוקא המקרה של סוקרטס מדגים קשר בין 2 הטענות.
יחד עם זאת כדאי לקרוא בעיון את הקטע שוב (אפלטון בקטע מצטט את סוקרטס האומר מה החוקים יטענו כנגדו אם יברח מריצוי עונשו ובכך יפר אותם). סוקרטס אינו מדבר על זכויותיהם של הנושאים בעונש (נהפוך הוא. במשפט עצמו כאשר היה צריך להציע מהו העונש שיוטל עליו, הוא הציע שאתונה תזמן אותו לסעודה על חשבונה) אלא על חובת האזרח לכבד את החוקים. כאשר סוקרטס מזכיר את האזרח הראוי לגנאי, "הגרוע שבעבדים", הוא מתאר בדיוק את הימין הדתי שמעולם לא נגמל מיחסו הדו-ערכי לחוק החילוני. מצד אחד הם ששים להשתמש בחוק כאשר הוא משרת אותם (כופה שמירת שבת, כשרות, נישואין דתיים ומשחרר בנות דתיות משרות צבאי), ומן הצד השני, כאשר החוק אינו לטעמם , לפתע הם מעלים הסתיגויות מוסריות ומצפוניות ומעלים הצעות הבל דוגמת חוק ה-‏20% הנכונים לשאת בעונשם.
מבחינה אתית יכול להיות כאן מבחן מעניין. אתית, אין שום סיבה שאזרחים העוברים עבירות תנועה (לרוב בהיסח הדעת) יקנסו במאות שקלים ואילו אזרחים המתארגנים מראש ומבצעים הפרת החוק והסדר הציבורי מתוכננת מראש יפטרו בנזיפות ובאזהרות ריקות. יהיה מעניין לראות את תגובתם אם מאות המתפרעים יקנסו בסכומים רציניים (לא שאני מציע לעשות זאת. המדינה צריכה לפעול משיקולים מעשיים (אינטרסים) ולא אתיים). סוקרטס, לפי הבנתי, היה משלם את חובו לחברה בגאון. בניצה וחבריה אני חושד שהם יעדיפו לנצל את ההזדמנות להפרת חוק נוספת ולהפגנת בוז לחוק ולא להפגנת כבוד לחוקים.
לגבי הסיבה שסוקרטס הובא לדין: מושג שלטון החוק אינו יווני (אלא רומאי). החוקים ביוון היו מסגרת דתית-פולחנית-עירונית. אזרחי הפוליס יכלו להביא אזרח אחר למשפט בפני מושבעים, נציגי אזרחי הפוליס לאו דוקא על הפרת חוק זה או אחר. הם יכלו פשוט לטעון נגדו שהוא מזיק לציבור בכל אופן שהוא. וזה מה שקרה לסוקרטס. קראתי במקום כלשהו, שמאחר והציטוטים מן המשפט הובאו ע"י תלמידי סוקרטס (אפלטון וכסנופון) הם לא ממש הצטיינו בהבאת דברי התביעה (שיכלו לצייר את מורם באור שלילי) ולכן לא ידוע בודאות מה טענו נגד סוקרטס.
אינני חושב ש"חבריו של סוקרטס הציעו לו בעיקר להתנצל או לחזור בו מדעותיו, כדי לקבל חנינה". ההצעות היו כך:
א. בזמן המשפט, הם הציעו לשלם קנס כעונש, אך השופטים לא הסכימו.
ב. לאחר ההרשעה, הם הציעו שסוקרטס יבקש את רחמי בית המשפט (יציג את אשתו ובניו הקטנים) אבל הוא סירב משום שראה אפילו בכך נסיון להכשיל את החוק.
ג. בבית הכלא הם הציעו להבריח אותו מן העיר, אך הוא סרב כיון שראה בכך נסיון לחמוק מן החובה של כיבוד החוק.
לנקודה האחרונה שלך: 303269
חוששתני שעשיתי לך מה שקשה לי לסבול מאחרים (וזה קורה כאן הרבה, לצערי): לא קראתי די בקפידה את דבריך לפני שהגבתי עליהם. אני מתנצלת.
ובכל זאת - אם אתה אומר ש"מושג שלטון החוק אינו יווני", לא כל כך ברור לי על איזה חוקים מדבר סוקרטס, באומרו, "כלום אינך מזמן עצמך להאביד את החוקים ואת המדינה כולה?".
(ואגב, למה הכוונה ב"(נהפוך הוא. במשפט עצמו כאשר היה צריך להציע מהו העונש שיוטל עליו, הוא הציע שאתונה תזמן אותו לסעודה על חשבונה)"?
לנקודה האחרונה שלך: 303294
''מושג שלטון החוק אינו יווני'' - בודאי שהיו חוקים (דתיים, טקסיים, חברתיים, עירוניים). כוונתי היתה שביוון לא היתה הגישה של ''ניתן להביא אדם לביה''ד אם ורק אם עבר על החוקים''. הפוליס היוונית היתה מבחינה זו מעין קיבוץ בו ניתן להביא אזרח למשפט חברים לאו דוקא מסיבות של עבירה על החוקים. די היה לטעון שהוא מזיק לחבר האזרחים. זה מה שקרה לסוקרטס, שטענו נגדו שהוא מקלקל את הנוער ולא מכבד את האלים. אני לא יודע אם נטען נגדו שהוא עבר על חוק כלשהו.
''נהפוך הוא'' - ניסיתי להסביר שסוקרטס לא ראה בנכונות לשאת בעונש אות הצטיינות לאזרח. כאשר במשפט שאלו אותו מהו העונש שראוי להטיל עליו, הוא לא הביע נכונות לשאת בכל עונש, אלא הציע שהעיר תערוך סעודה לכבודו. מה שסוקרטס כן טען, הוא שאזרח חופשי צריך לכבד את החוקים גם אם אינם לטובתו. מבחינה זו הוא ראה בנכונות לשאת בעונש צורה של כיבוד החוק.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים